חיסכון לכל ילד - התלבטות

  • הוסף לסימניות
  • #1
מתכונן ללידה ילד ראשון בעז"ה (עוד פחות מחודש)
מתלבט לגבי הוספת 50 שח מקצבת הילדים
רוצה לשתף במחשבות שעלו לי אשמח לעזרתכם ולשמוע את דעתכם.
יש לי חבר שהילד שלו הגיע לגיל שיכול חוקית לפדות את הכסף וכעת לקח הכל לעצמו,
תקנו אותי אם אני טועה אבל הקופה שנצברת בחיסכון לכל ילד חוקית הכסף שייך לילד,
בעיקרון הוספת 50 ש"ח מקצבת הילדים זה כסף שחוקית אמור להיות שייך להורים,
כשהילד גודל ומצטבר סכום גדול אין ספק שזה מפתה לקחת
(ולראייה כמעט את כל האחים שלי הייתי צריך לעבוד קשה
לשכנע לתת את זה להורים תכלס הצלחתי בכולם בכולם חוץ מאחת)
מצד אחד המדינה משלמת את דמי הניהול עד גיל 18
מצד שני אני חושש להכניס את עצמי למצב שאני יכול לריב אתו על כסף,
שתכלס נראה לי כולם מייעדים לחתונה?תקנו אותי אם אני טועה
לשמור בצד בסוף שנה לשים באיזה קרן אירית של בלאקרוק שנסחרת בשקלים בת"א וזהו?
כל תגובה תוערך,
אשמח לשמוע כאן את דעת חברי הפורום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מצד אחד המדינה משלמת את דמי הניהול עד גיל 18
עד גיל 21.
ולעצם השאלה התחייסתי לזה מספר פעמים בעבר, וזו דעתי בעניין -
כל עוד שאני מתכננת לתת לילדיי לחתונה מאות אלפי ש"ח, אז אם אחד מהילדים יחליט על דעת עצמו להוציא את הכסף הזה, אז ברור שזה ירד לו מהסכום שאני מתכוונת להביא לו, [כולל התשואות העתידיות הצפויות]
למעט מקרי קיצון שאז אולי זה יהיה במקום כל הכסף שאני התכוונתי להביא לו.
בקיצור אני ממש לא מפחדת מתרחיש כזה.

ולגבי החבר ובנו, ברור שלא היה שם סכום מידי משמעותי, וזה מאד שונה קרן שרשומה ע"ש הילד שיש בה 2000 ש"ח או אפי' 7000 ש"ח, לבין קרן שאמנם רשומה ע"ש הילד אבל יש בה 50,000 ש"ח.
לדעתי הילד צריך להיות מאד טיפש בשביל להוציא כזה סכום מבלי לחשוב שזה יהיה על חשבון הכסף שההורים ייעדו לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני יכול לומר מה שחבר קרוב סיפר לי מנסיון:
הוא הוסיף לכל ילד 50 ש"ח, לפני תקופה הוא חיתן את הילד הראשון, כמובן שלא רצה להוציא כשהגיע לגיל 18 בשביל להרויח עוד 500 ש"ח, בפרט שכמה אלפי השקלים שהיו שם לא היו מדי נחוצים לו.
כרגע ברור לו שבגיל 21 הוא לא יבקש זאת לבן, למרות שחיתן אותו כראוי וגם עזר לו בקניית דירה בסכום משמעותי, בפרט שבנו סיפר לו שהשווער אמר לבת שלו שהוא לא יבקש לה את שלה,
ולכן הוא מתחרט שהוסיף 50 בכל חודש לקופה זו במקום לחסוך לבד.
באותו רגע ביטלתי את ההוספה שגם אני הוספתי לכל ילדי עד אז......
יתכן מאוד שאכן זה רק בגלל שזה רק כמה אלפי שקלים, בשונה מילד שנצבר לו 20 שנה שאז הסכום יהיה הרבה יותר משמעותי
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני כאמא לנשואה ובחורה ממש לא חשבתי ולא חושבת לקחת את הכסף לעצמי
דווקא נראה לי שזה בדיוק נועד לצרכים של הילד שאני לא מתכוונת לממן כגון רשיון או לימודים (במקרה שאין מלגה או שזה תחום שלא הייתי משקיעה בו) שאין בדעתי לשלם עליהם
לכן לעניות דעתי אם רוצים שליטה בכסך שנותנים לילד בוודאי שכדאי לשים חסכון בצד בלי קשר לכסף המצטבר בקופה הממשלתית
הכסף הזה הוא נחמד בהחלט אבל לא הייתי מסתמכת עליו לחתונה . אם הילדים מעצמם רוצים לתת זה ראוי ומוערך מאוד אבל אני לא בטוחה שכל אחד יכול לעמוד בניסיון הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
חשוב לזכור גם את המצב החברתי שיהיה אז.
למרות מה שאנחנו חושבים היום,
יכול להיות שיהיה מאוד 'מקובל' בין כל החברים שזה הולך רק לילדים,
ויהיה הרבה יותר קשה להכיל חוק כזה אצלנו בבית.

למה להכניס לכתחילה ראש בריא לבעיות
[למרות שתמיד נוכל 'לחשבן' לו את זה בכסף של החתונה].

במקום זה אני מציע,
לקחת את ה50, להוסיף לזה את ה100 שאנחנו מקבלים
לשים מהיום הראשון את הכסף בחסכון עם השקעה וכו' [לא להתרגל שהוא מגיע].
וככה אנחנו ההורים נגיע לחתונה של כל ילד עם התחלה טובה מאוד [32,400 - בלי שום תשואות!!]
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
שתי הערות
א' ילד שחושב שזה שלו, שיחתן את עצמו בבקשה לבד
על סמך מה זה נאמר?
ואם נצא מנקודת הנחה שלמשפחה אין כסף לממן לילד הכל כל חייו והוא דואג לעצמו מגיל הנעורים בשביל לא להכביד על ההורים? אז לדעתי מן הראוי לתת לילד להשתמש בכסף לצרכים שלו שמימלא ההורים לא יכולים לממן
אי אפשר להכליל וכל מקרה לגופו
אני בכלל חושבת שהמטרה של הכסף היא לעזור לילד להתחיל עם נקודת פתיחה כלשהי
ברור שיהיו חסרי אחריות או מפונקים שיבזבזו בלי אבחנה אבל בכללי רב הצעירים באמת צריכים את הכסף לדברים נחוצים ולכך הוא נועד
אנחנו כהורים אין לנו את האפשרות ( וגם לא צריכים את זה) לשלוט כל החיים על ההתנהלות של הילדים. אנחנו יכולים לכוון ולייעץ אבל לא מעבר לכך
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
על סמך מה זה נאמר?
ואם נצא מנקודת הנחה שלמשפחה אין כסף לממן לילד הכל כל חייו והוא דואג לעצמו מגיל הנעורים בשביל לא להכביד על ההורים? אז לדעתי מן הראוי לתת לילד להשתמש בכסף לצרכים שלו שמימלא ההורים לא יכולים לממן
אי אפשר להכליל וכל מקרה לגופו
אני בכלל חושבת שהמטרה של הכסף היא לעזור לילד להתחיל עם נקודת פתיחה כלשהי
ברור שיהיו חסרי אחריות או מפונקים שיבזבזו בלי אבחנה אבל בכללי רב הצעירים באמת צריכים את הכסף לדברים נחוצים ולכך הוא נועד
אנחנו כהורים אין לנו את האפשרות ( וגם לא צריכים את זה) לשלוט כל החיים על ההתנהלות של הילדים. אנחנו יכולים לכוון ולייעץ אבל לא מעבר לכך
זה ממש לא נכון, הכסף שההורים נותנים לחתונה הוא מובן מאליו?
הורים מגדלים את הילד במסירות כל השנים ומשלמים עליו המון כסף, לא דורשים שישלם על זה חלילה.
אבל לקחת את הכסף שהצטבר בקופה ולהביא לילד וההורים יצטרכו לקרוע את עצמם לתת מאות אלפי שקלים לחתונה שלו?
אני חושבת שרק במקרה שההורים מאוד אמידים ולא צריכים את הכמה עשרות אלפי שקלים או שהם לא ממנים את הילד מלבד אוכל ובגדים מינימליים שאז לילד יש צרכים שהוא צריך לממן כמו לימודים חתונה וכו'- זה סביר.
איך ילד יכול להגיד להורים שלו, לא, זה הכסף שלי ואני לא מוכן שתשמשו בו לחתונה שלי.
בציבור הכללי החתן והכלה משלמים את החתונה בעצמם אלא אם להורים יש יכולת.
עם כל הכבוד, לא מדובר בכסף שהילד עבד עליו (שגם אז לפי ההלכה שייך להורים רק שרוב ההורים מוותרים על הכסף לילד), במיוחד אם ההורים הוסיפו 50 שקלים זה לגמרי שייך להורים.
אדרבא בואו נעשה מקובלות חברתית כזו
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני לא זוכה להבין מה הדיון?
קצבת הילדים נועדה לטיפול בילד עד גיל 18.

אחרי הגניבה של לפיד מהכיס של כל ההורים במדינה, הצליח ליצמן להחזיר חלק מהגזל, וחלק הוא הצליח רק באמצעות החיסכון לכל ילד.
אבל עדיין זה חלק מקצבת הילדים, וגם ה50 ש"ח הנוספים הם חלק מזה, והיות ואנחנו לא דורשים מהילדים אחרי החתונה לשלם על המטרנה טיטולים והילקוטים שקנינו להם עד היום.
ברור ללא צל של ספק שהכסף הוא של ההורים.
וניתן מראש לחשב זאת כחלק מהשתתפות ההורים בחתונת הילד (וגם ללא השתתפות בחתונה אם היה כזה דבר, הכסף היה צריך לחזור להורים והוא כלל לא קשור לילד).
כמובן הכל נכתב בצורה מוסרית תורנית, ולא חוקית שאכן הכל שייך לילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אי אפשר להכליל וכל מקרה לגופו
אני מדברת על הבוגרים של עכשיו שהסכומים שהם מקבלים הם לא גבוהים במיוחד
ברור שמה שנצבר במשך השנים מאז שהילד קטן ומגיע לכסף רב דינו שונה
אבל שוב כל מקרה לגופו
לפעמים הורה נותן או מוותר ולא לוקח לחתונה וזה עוזר לא פחות מחתונה
זאת התנהלות פנימית בין ההורים לילדים
וכן אני חושבת שכוונת המחוקק היתה לתת לילד ולא להוצאות של ההורים על הילד
אחרת הכסף היה נכנס ישירות לחשבון
אפשר לחלוק על התפיסה הזאת אבל כך אני מבינה ורואה את הדברים
זה שייך לילד ובעבורו כל השאר זה פרשנות
בוודאי כל אחד מההורים דואג לילדים במקסימום האפשרי בעבורם אבל מי שרוצה שליטה על הכסף יפריש בצורה נפרדת ולא בדרך ממשלתית
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
לדעתי צריך לחנך את הילד (כל החיים, ולא רק בשביל זה) בצורה שהוא מעצמו בבוא היום יבין כדבר מובן מאליו
שזה הולך להורים שכל החיים שופכים עליו כסף. (וגם אם מחנכים טוב צריך תפילות שלא יהיה פאשלה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
וכן אני חושבת שכוונת המחוקק היתה לתת לילד ולא להוצאות של ההורים על הילד
אחרת הכסף היה נכנס ישירות לחשבון
יכול להיות שזו היתה כוונת המחוקק, אבל היא מן הסתם כוונה על רקע המקובל בציבור הכללי- שבו ילד מגיל צבא מפרנס את עצמו לבד, כולל מימון חתונה ולימודים גבוהים. ככה שגם אם ההורים לא יכולים לתבוע את הסכום מהילד, הם וודאי יכולים להפחית אותו מהסכום שבו הם רוצים לממן לו את החתונה או דברים אחרים.
החשש היחיד פה בעיני הוא שזה עלול ליצור בעיה מול המחותנים הפוטנציאלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
עצם הדיון מפריע לי.
זה שיש אנשים שחושבים שברור שהכסף שייך לילד, זה מראה לאן הדרדרנו.
ההורים קורעים את עצמם בשביל לתת את כל צרכי הילדים, גם לפני החתונה וגם בחתונה,
הורים לוקחים הלוואות של מאות אלפי שקלים כדי שיהיה לילדים כסף לדירה,
הילד לא מוציא שקל מכיסו לכסות את עלות החתונה,
ולאנשים יש צד לומר שמכיון ש'חוקית' זה שייך לילד, אז הילד יקח את זה לעצמו.
חוקית --
ההורה לא חייב לשלם שכר לימוד לישיבה,
ההורה לא חייב לשלם את דמי הביטוח הלאומי,
ההורה לא חייב לשלם את הוצאות החתונה,
ההורה לא חייב לשלם את קניית דירה.
ההורה לא חייב כלום לילד!
על כל מה שההורים מביאים הילדים צריכים להיות אסירי תודה.
וחבל שהגענו למצב שיש על זה בכלל דיון.

ולשאלת פותח האשכול, לדעתי שווה להוסיף 50 ש"ח כי זה סכום פעוט שאינו מורגש, ובסופו של דבר מצטבר לסכום גדול [אפילו בלי הריביות].
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אכן,
חוקית ההורה לא חייב שוב דבר לילד.
ואכן חוקית הכסף שייך לילדים.

אפשר לבוא בתביעה לילד שאנחנו ויתרנו על ה'חוקית' שלנו
ועכשיו שהוא יוותר על ה'חוקית' שלו.
* אבל צריך להבין שהוא צריך לוותר על זה, והשאלה הגדולה תהיה - מה תהיה המקובלות החברתית.

[ככל הנראה רובם של ההורים, משלמים את החתונה, שכל לימוד ובעיקר הדירה - רק בגלל שזה מקובלות חברתית
ובמקומות שאין מקובלות חברתית כזאת - בדרך כלל אכן אנחנו לא משלמים
* אצלנו בקהילה לא מקבלים דירות מההורים. ואף אחד לא נותן, כולל אלו שבאמת יכולים.
* כנ"ל לגבי הביטוח לאומי, שכמעט אף אחד מההורים לא משלם את זה.]

עכשיו דמיינו שהמקובלות החברתית תהיה שהכסף שייך לילד.
* וכך זה היום. וקשה לי לראות את הנקודה המסויימת שבה זה מתחיל להיות הרבה כסף וברור שהולך להורים..
ואנחנו צריכים להוציא את זה ממנו..
נכון אמנם שיש לנו את הכח ביד. אבל..

למעשה,
כל זה על הדיון של ה100
אבל על ה50 הנוספים,
בשביל מה להיכנס לבלאגן,
למה לא לשמור את זה בנפרד.
נראה לי שהעלות של הדמי טיפול שווה את זה.
[ומקסימום בסוף נרצה להביא לו את זה..]
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אכן,
חוקית ההורה לא חייב שוב דבר לילד.
ואכן חוקית הכסף שייך לילדים.

אפשר לבוא בתביעה לילד שאנחנו ויתרנו על ה'חוקית' שלנו
ועכשיו שהוא יוותר על ה'חוקית' שלו.
* אבל צריך להבין שהוא צריך לוותר על זה, והשאלה הגדולה תהיה - מה תהיה המקובלות החברתית.

[ככל הנראה רובם של ההורים, משלמים את החתונה, שכל לימוד ובעיקר הדירה - רק בגלל שזה מקובלות חברתית
ובמקומות שאין מקובלות חברתית כזאת - בדרך כלל אכן אנחנו לא משלמים
* אצלנו בקהילה לא מקבלים דירות מההורים. ואף אחד לא נותן, כולל אלו שבאמת יכולים.
* כנ"ל לגבי הביטוח לאומי, שכמעט אף אחד מההורים לא משלם את זה.]

עכשיו דמיינו שהמקובלות החברתית תהיה שהכסף שייך לילד.
* וכך זה היום. וקשה לי לראות את הנקודה המסויימת שבה זה מתחיל להיות הרבה כסף וברור שהולך להורים..
ואנחנו צריכים להוציא את זה ממנו..
נכון אמנם שיש לנו את הכח ביד. אבל..

למעשה,
כל זה על הדיון של ה100
אבל על ה50 הנוספים,
בשביל מה להיכנס לבלאגן,
למה לא לשמור את זה בנפרד.
נראה לי שהעלות של הדמי טיפול שווה את זה.
[ומקסימום בסוף נרצה להביא לו את זה..]
אני מסכימה לגבי זה שהורה שלא מתכנן לתת לילדיו כלום לחתונה ולהוצאות הדירה, אז זה באמת יכול להיות שיקול.
אבל ל99% מהציבור [גם הכללי] שעוזרים לילדים בשלב הזה של החיים בהרבה מאד כסף, אז ברור לדעתי לכולם שמשתמשים גם בסכום הזה, בעבור כל ההוצאות האלו.
ומי שמפחד מהמחותנים, יכול לסכם את זה בצורה ברורה בהתחלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
ומי שמפחד מהמחותנים, יכול לסכם את זה בצורה ברורה בהתחלה.
אני חוששת שאם המקובלות החברתית תהיה לתת לילדים את הכסף, המחותנים עלולים לא להסכים לזה מראש. וזה בהחלט יכול להיות שיקול בעיני.
זה יכול לעבוד נהדר בציבור שבו המקובלות החברתית היא שהכסף שייך להורים, או שלא מובן מאליו שההורים ממנים את החתונה/דירה/לימודים גבוהים (שזה כמובן יכול לכלול גם סמינר/ישיבה לצורך העניין), אלא כל אחד נותן כפי רצונו ויכולתו, ואז וודאי שאין בעיה להפחית את הסכום מסכום הסיוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
יכול ליהות בכלל שע"פ ההלכה זה שייך להורים אז אין כאן נדון
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אפשר פשוט לפתוח את זה בגיל 18, ולשלם מזה לימודי מקצוע לבנות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

להצלחה אבות רבים, אין הצלחה שלא גוררת אחריה שובל של אנשים שדורשים קרדיט, וכך בדיוק קרה עם חדירתו של שוק ההון למגזר החרדי, רבים וטובים משוכנעים שהם היו החלוצים שהנגישו את הבשורה למגזר שלנו, שבמשך עשרות שנים נמנע מאפיק ההשקעה הזה מחוסר מודעות, אבל מהרגע שנפרצו הסכרים ושטפו נחלי הידע את הציבור, אין לדבר סוף.

על גורם אחד ודאי תסכימו כולכם, הזרז המרכזי למודעות הגוברת להשקעה הפאסיבית היה המעבר של חלק מסלולי ההלכה בתוכנית חיסכון לכל ילד למסלולים מנייתיים בחלק מהחברות, המהלך יצר חשיפה לנושא והבנה של המשמעות של כסף ששוכב בלי לעבוד, הביא לגל עצום של מעברים, והפך את הנושא לשיחת היום במגזר כולו.

ההשקעה הפאסיבית, כידוע, נשענת על שלושה עקרונות ברזל שמובנים היטב בתוכנית החיסכון הממשלתית, השקעה לטווח ארוך, הימנעות ממשיכה בירידות, והצמדה למדדים רחבים, בגלל שהתוכנית נועלת את הכספים לשנים ארוכות, היא מספקת הגנה מפני טעויות נפוצות אצל משקיעים.

אבל כאן מסתתרת נקודה בעייתית שקשה לי להבין, כלל הברזל הוא השקעה לטווח ארוך, ואילו החברות שבחרו לנייד את כל מסלולי ההלכה שלהן לאפיק מנייתי (100% מניות), התעלמו מהעובדה שיש חוסכים רבים שכבר חצו את גיל 18 או מתקרבים אליו, חוסכים אלו עשויים למשוך את כספם בכל יום נתון, גם כשהשווקים אדומים.

נשאלת השאלה: מי התיר לחברות לקחת סיכון כזה על גבם של החוסכים הבוגרים?

אחת הנקודות שפחות מדוברות כשמדברים על השקעות פאסיביות היא אסטרטגיית היציאה, מתי ואיך למשוך את הכסף, מכיוון שאנחנו לא יכולים לתזמן את השוק, חוסך נבון אמור למצוא חלון הזדמנויות כשנה שנתיים לפני מועד המשיכה המתוכנן, ולהעביר את הכספים לאפיק סולידי ורגוע, וככה הוא מבטח את עצמו ממקרה של קריסה בשוק בדיוק ברגע בו הוא זקוק לכסף.

הפריבילגיה הזו נמנעה מהילדים הבוגרים בתוכנית. למרות שהמהלך חוקי, עשרות אלפי בוגרים הועברו אוטומטית, בהחלטת חברה גורפת, לאפיק תנודתי שמתאים לטווח ארוך, בזמן שכנראה הם ישמשו וימשכו את הכסף בטווח המיידי, נשגב מבינתי איך אישרו צעד כזה בלי בדיקה מה עושים עם הבוגרים שכבר חברים בתוכנית.

נכון, אם אותם בוגרים יבחרו להשאיר את הכסף בתוכנית לטווח ארוך, הם יהנו מדמי ניהול אפסיים (כ-0.23%) ומתשואה נאה, וזהו אכן מקום מצוין לכסף לנוח בו, אבל המציאות מוכיחה שרוב הצעירים מושכים את הכסף בהזדמנות הראשונה, בשבילם, העברת הכספים הכפויה למסלול בסיכון גבוה רגע לפני המשיכה, היא לא פחות מעוול.
בבית שמש, יש יוזמה חדשה שהעירייה תיתן החזרי הוצאות הסעה להורים לילדים חינוך מיוחד שמעונינים להסיע את הילד בעצמם למוסד בו הוא לומד.

אני מנסה להבין האם היוזמה טובה לנו כהורים לילדים נכים, או שזה עלולה להיות בעיה רצינית


1. שמעתי שההסדר הזה קיים גם בעיריית ירושלים, האם זה נכון ? אם מישהו מכיר אשמח לדעת. איך זה מתנהל בפועל.

2. מצד אחד יש כאן "הזדמנות" לקבל עוד כסף (כך טוענים היוזמים) (העירייה משלמת לחברות ההסעות הרבה מאוד כסך לחודש על כל ילד)

מצד שני אולי בעוד זמן קצר העירייה תתחיל להתעמר ולריב עם ההורים על גובה ההחזר וכד', הרי ההורים אינם חברת הסעות שהעירייה חותמת איתם הסכם מסודר, זה בס"ה הורים שמקבלים החזר הוצאות, מול הורים ההתייחסות של העירייה תהיה אחרת. ולרעה.

ועוד משהו - כאשר הורה מחליט להסיע את ילדו בעצמו, ולאחר זמן הוא מגלה את הקושי בדבר ושזה כובל מאוד, והוא מעונין להפסיק עם זה, האם יוכל לדרוש מהעירייה שמעונין בהסעה, או שיגידו לו שהיות ויש לו רכב נכה אז עליו לדאוג להסיע את בנו תמורת החזרי הוצאות ?

בכלל האם יכול לקרות מצב שהעירייה תשתמט מחובתה לדאוג להסעות ילדי חינוך מיוחד, בטענה שהיא מאפשרת להורים להסיע את הילדים תמורת החזרי הוצאות?

בקיצור אשמח לכל הערה או הארה בנושא
תודה רבה מראש

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה