דיון חישכון כתיבה (או: מה עושים בתקופות שבהן לא מצליחים לכתוב)

[7שבע7]

חשוך שם בפנים, בתוך הבור העמוק ששואב אותנו לפעמים.
חשכה יורדת על המוח ועל הלב, והידיים משתפות איתם פעולה, מסרבות לכתוב, אפילו שיר קטנטן.
בשביל אנשים שהכתיבה היא חלק מחייהם - מדובר בכמעט אסון.
אז מה עושים?
מה עושים בתקופות האלה שבהן המוח יבש והלב לא מצליח להניע אף עלילה?
מה עושים כשעל שולחן העבודה ממתינים פרויקטים שונים של כתיבה - אבל פשוט לא מצליחים להתניע לכיוונם?
אשמח לשמוע מה אתם חושבים על ההגדרה שהמצאתי לתקופות האלה ("חישכון כתיבה"),
וכמובן - אם יש לכם טיפים איך לצאת מתקופה כזו...

 

[פרפרזה]

אם אין עורכ/ת שנושפ/ת בעורף - לוקחים אוויר, ממתינים בסבלנות שבוע/שבועיים והמוזה חוזרת

 

[-חיה-]

אני פשוט פותחת את הארכיון וקוראת קטעים ישנים שכתבתי ואהבתי, דרך כלל זה מעיר לי את האצבעות ודוחף אותי לכתוב עוד קצת.

 

[יהלום-יצירות מלוטשות]

כל כך מוכר...
לפעמים שיר טוב בווליום רציני מגביר לי את המילים והאדרלין.

 

[משולש ברמודה]

וואו. אני בעיקר מזדהה עם התחושה.
הכתיבה שלי אומנם פחות עם דד-ליינים אבל מה שמצאתי שעוזר לי שכן יש לי לו"ז צפוף יותר ומצד שני מוח יבש במיוחד זה להתייחס אליה כמו אל מטלה שחייבים לעשות ולכן אין ברירה חוץ מלהכריח את עצמי לעשות אותה. (נשמע מדכא אני יודעת, אבל זה די יעיל בסופו של דבר).
לדוג' חמישי בלילה. לא תמיד יש כוח להתחיל לבשל לשבת ולפעמים אין כוח לגוון והבית הפוך וכו' - ומה שעוזר לי זה פשוט להתחיל עם משהו. לקום על הרגליים, ללכת למטבח ולעשות משהו קטן בצורה הכי יבשה ורובוטית שיש וכמעט תמיד זה גם נותן חשק להמשיך...
מה שאני עושה זה לפתוח את הקובץ ולהתחיל מהאמצע של האמצע ממש. לפעמים אני פותחת מרכאות, שמה שלוש נקודות ומתחילה לכתוב כאילו עצרתי מקודם באמצע המילה. משפט שגרם לי לרצות לכתוב את הקטע הזה בהתחלה, מילה מעניינת ששמעתי, רעיון שלא קשור בעליל אבל אולי ישתלב כאן. בקיצור משהו שיתן לי קצת חשק להקליד. (שזו פריוולגיה של כתיבה לעומת בישול נגיד, אי אפשר הרי לטגן בצל לפני שחתכת אותו )
ועוד משהו שעוזר לי לפעמים זה רעש לבן או מוזיקה שקטה מאד. לפעמים מרגיע קצת ומפקס.
הרבה הצלחה

 

[מנוחה כהן]

לדעתי הכי חשוב זה הרצף. פשוט לכתוב.
אני כותבת בכוח ואז בדכ מתעורר חזרה החשק, או שאני חוזרת לשפר את הקטע יותר מאוחר.
לפעמים דוקא שכותבים בכוח פתאום מגיע רעיון שלא היית חושבת עליו.

מה שכן,
עוזר לי לכתוב 'בעל פה' את הקטע, באוזני אחרים או אפילו מול המראה לעצמי ואז אחרי שמצאתי את המילים אני כותבת אותן.
לשואלים למה בעל פה- הרבה פעם המוח נתקע בגלל הפעולה הנוספת של הכתיבה. בדיבור המחשבות יוצאות החוצה מהר יותר ובקלות יותר. מה גם שהרושם מתפוגג ולא צריך לחזור ולמחוק את כל המשפט האחרון ורגע, שכחתי מה ההמשך...
ככה אפשר לפלוט רעיונות אפילו שטותיים בלי להתבייש מעצמי ומהדף.
מאותה סיבה אני אוהבת מאד להקליט את עצמי, כדי לא לשכוח את הרעיונות האלה.

ודבר אחרון- לכתוב ביקורת על קטע.
הביקורות הכי מפורטות שלי פה היו בזמנים שלא הצלחתי לכתוב, ויש לזה שתי סיבות:
1. מעזרה אף פעם לא מפסידים. כלל לחיים- אם אתם תקועים לכו תעזרו למישהו, אפילו משהו קטן. זה יפתח לכם צינור.
2. העובדה שיש לך מה להאיר בקטע של מישהו אחר כאילו אומרת לך: יש לך מה להאיר גם בקטע של עצמך! לך אליו, תקרא אותו, אולי תמצא דברים לשפר.

 

[מ. י. פרצמן]

אשמח לשמוע מה אתם חושבים על ההגדרה שהמצאתי לתקופות האלה ("חישכון כתיבה"),

'משבר כתיבה', זה השם המוכר לתקופות כאלו. המציא אותו הפסיכיאטר אדמונד ברגלר ב1947 (מקור).
ג'וליה קמרון בדרך האמן מרחיבה על התופעה הזו המון ונותנת עצות זהב כדי לצאת ממנה.

קראתי פעם שיטה מעשית, לצערי לא זוכרת איפה (אולי בדרך האמן?)
לכתוב כל יום - לא משנה מה.
פשוט לקחת דף ועט (דווקא דף ועט, לא מחשב. המוח מתפקד אחרת מול דף ועט) ולכתוב כל מה שעומד בראש. אפילו "אין לי מה לכתוב איזה שיעמום אין לי מה לכתוב".
כך, במשך כמה דקות, כל יום כל יום.
לפי ממציא השיטה - היא עובדת, בסופו של דבר, והמוח מתחיל לפתח דרך החוצה.

 

[לוטם]

חשוך שם בפנים, בתוך הבור העמוק ששואב אותנו לפעמים.
חשכה יורדת על המוח ועל הלב, והידיים משתפות איתם פעולה, מסרבות לכתוב, אפילו שיר קטנטן.
בשביל אנשים שהכתיבה היא חלק מחייהם - מדובר בכמעט אסון.
אז מה עושים?
מה עושים בתקופות האלה שבהן המוח יבש והלב לא מצליח להניע אף עלילה?
מה עושים כשעל שולחן העבודה ממתינים פרויקטים שונים של כתיבה - אבל פשוט לא מצליחים להתניע לכיוונם?
אשמח לשמוע מה אתם חושבים על ההגדרה שהמצאתי לתקופות האלה ("חישכון כתיבה"),
וכמובן - אם יש לכם טיפים איך לצאת מתקופה כזו...

לדעתי, מה שעובד אצלי בכל אופן, או להתייאש, לא לכתוב פשוט. לחכות שתגיע ההשראה (אם יש לך אפשרות כזו, אם אין לך דד-לין קצר...) או לכתוב בכוח. אפילו משהו לא קשור, זה עוזר.

 

[Tamarit]

האמת, מה שהכי עוזר זה דדליין אגדי וקצרררר,
יש משהו ללחץ של הרגע האחרון שסוחט תוצרים מקסימים ומביא השראה ורעיונות.
עוד כמה עצות הזויות שאיגדתי לי במהלך השנים----
לנסות לשכתב ספר או עיתון. (הקריאה הביקורתית מביאה בכנפיה רצון מטורף להוכיח שאני כותבת טוב יותר...)
או לקרוא סיפורים מחורזים בקול. (תנסו... תוצאה שווה לחלוטין)
אפשר גם ללכת להתאמבט או לישון או לעבור לפאזה של מוח רדום. בשלב כלשהו עולה רעיון כל כך מקסים שאין ברירה אלא ללכת לבצע אותו.

 

[יוסף יצחק פ.]

לכולנו יש את זה, ולי זה עדיין קורה, יש ימים שיש לי מרץ לכתוב ספר שלם (סתם, אני מגזים), ויש ימים שאין לי כוח לחשוב על כך..
כמה טיפים שליקטתי לאורך הזמן:
1. לכתוב כל יום. לא משנה מה, העיקר לכתוב.
2. להזכיר לעצמנו לפני הכתיבה, ואפילו לתלות שלט שאומר - 'מותר לי לכתוב גרוע'. כשנכתוב נוכל לזכור שהתוכן לא מתפרסם בשום מקום, הוא לא אמור להיות מושלם, כי 'היום מותר לי לכתוב גרוע'. תתפלאו לראות כמה זה עוזר.
3. לפעמים באמת צריך לעצור, לחכות קצת זמן.
4. אפשר לעבור למשהו אחר שכתבנו, לא לזנוח את הקודם, אלא לשכוח ממנו מעט וכעבור זמן לחזור אליו עם אנרגיה חדשה.
5. אפשר לדמיין ולחשוב על העלילה שלנו, במוח, בלי לכתוב בפועל. בכך שומרים על הרצף של הסיפור וגם 'לא כותבים בפועל'.

 

[חנה ש.]

עצות לצאת מהחושך,
1. כל יציאה שהיא, הליכה, נסיעה קניות - המוח רואה הרבה אנשים ודברים וזה גם מרפה וגם מעורר,
ופתאום רואים דברים נזכרים בכל מיני דברים אחרים שקשורים.
2. יש מקומות "מעוררים" חשבי מה מעורר אותך? ים? בית קפה? נוף או יער?
3. יש ספרים שמלמדים איך לכתוב, למשל ספר מוצלח: "איך לכתוב סיפור" מאת אורי פרץ שרון - כשאת קוראת אותו הוא מכוון אותך להביע את מה שרצית.
4. תובנה שהיתה לי היום: דרך להגיע לספר טוב היא לתרגם את המאורעות, החוויות, ההרגשות, הרצונות, התובנות, למצב של שיח ודמויות.
מחכים לקרוא את כתיבתך היפה. (@7שבע7 יפול צדיק וקם)

 

[נפש]

מוכר כל כך.
מה שעוזר אצלי זה לשמוע או לקרוא שירים של משוררים שאני מחובר מאד לסגנון הכתיבה שלהם,
זה מעורר את קנאת הסופרים ופותח את הלב.
וכמובן להרפות, לא לחשוב על זה יותר מידי.


שיר שנכתב אצלי בעבר על הנושא:

יֵשׁ אֲשֶׁר לַלֵּב שְׁעָרִים וְסוֹרַג,

וְאָדָם בְּזֵעַת יוֹמוֹ פּוֹתֵחַ.

עוֹד סוֹבֵב הַמַּנְעוּל; הוּא רוֹשֵׁם עוֹד שׁוּרָה

אֵת קְוֻצּוֹת שִׁירָתוֹ הוּא שׁוֹטֵחַ.



יֵשׁ אֲשֶׁר שׁוֹלֵחַ יָדוֹ מִן הַחוֹר,

רַק לִטְבֹּל אֵת עֵטוֹ בַּצְלִילִים.

בְּרֶגַע קָטֹן הוּא נָסוֹג לְאָחוֹר,

וְשִׁירוֹ כְּמוֹ אִלֵּם מִמִּלִּים.



בְּיוֹם מָחֳרָת וְכִמְעַט בְּלִי מֵשִׂים,

נִפְתָּחִים אוּלָמוֹת לְפָנָיו.

רוֹגְשִׁים בּוֹ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים,

בָּאוּ דַּפָּיו בִּרְנָנָה.

 

[7שבע7]

אם אין עורכ/ת שנושפ/ת בעורף - לוקחים אוויר, ממתינים בסבלנות שבוע/שבועיים והמוזה חוזרת

לרוב הדברים אין מישהו שממש נושף בעורפי. אבל מרגישה שכבר חיכיתי מספיק...

אני פשוט פותחת את הארכיון וקוראת קטעים ישנים שכתבתי ואהבתי

עשיתי את זה, באמת... עזר רק חלקית.

לפעמים שיר טוב

ספירת העומר... בכל אופן, שיר ברקע בעיקר מפריע לי בריכוז בדרך כלל...

להתייחס אליה כמו אל מטלה שחייבים לעשות

באמת היו תקופות שזה עבד לי. עכשיו לא

לדעתי הכי חשוב זה הרצף. פשוט לכתוב.

נכון. באמת היו תקופות שכך הצלחתי לצלוח משברי כתיבה... אבל עכשיו אפילו זה לא עובד לי...

ודבר אחרון- לכתוב ביקורת על קטע.

רעיון מעניין... אולי באמת אנסה.

משבר כתיבה

נכון, זה המושג המקובל לכך, אבל אני אוהבת יותר לדמות את זה לחושך (שאז אפשר להדליק את האור) מאשר למשבר (שאז לא תמיד אפשר לתקן את מה שנשבר)

קראתי פעם שיטה מעשית, לצערי לא זוכרת איפה (אולי בדרך האמן?)
לכתוב כל יום - לא משנה מה.

אכן, בדרך האומן. לא קראתי את הספר, אבל שמעתי עליו הרבה. אולי באמת הגיע הזמן ליישם...

להתייאש, לא לכתוב פשוט

זה מה שעשיתי עד עכשיו, אבל זה מייאש מדי...

לנסות לשכתב ספר או עיתון. (הקריאה הביקורתית מביאה בכנפיה רצון מטורף להוכיח שאני כותבת טוב יותר...)
או לקרוא סיפורים מחורזים בקול. (תנסו... תוצאה שווה לחלוטין)
אפשר גם ללכת להתאמבט או לישון או לעבור לפאזה של מוח רדום. בשלב כלשהו עולה רעיון כל כך מקסים שאין ברירה אלא ללכת לבצע אותו.

רעיונות מעניינים! נראה אם יהיה לי האומץ לנסות אותם...

1. לכתוב כל יום. לא משנה מה, העיקר לכתוב.
2. להזכיר לעצמנו לפני הכתיבה, ואפילו לתלות שלט שאומר - 'מותר לי לכתוב גרוע'. כשנכתוב נוכל לזכור שהתוכן לא מתפרסם בשום מקום, הוא לא אמור להיות מושלם, כי 'היום מותר לי לכתוב גרוע'. תתפלאו לראות כמה זה עוזר.
3. לפעמים באמת צריך לעצור, לחכות קצת זמן.
4. אפשר לעבור למשהו אחר שכתבנו, לא לזנוח את הקודם, אלא לשכוח ממנו מעט וכעבור זמן לחזור אליו עם אנרגיה חדשה.
5. אפשר לדמיין ולחשוב על העלילה שלנו, במוח, בלי לכתוב בפועל. בכך שומרים על הרצף של הסיפור וגם 'לא כותבים בפועל'.

טיפים חשובים. בעיקר הרעיון להוריד מהאגו העצמי, הדורש ממני לכתוב רק בצורה טובה...

1. כל יציאה שהיא, הליכה, נסיעה קניות - המוח רואה הרבה אנשים ודברים וזה גם מרפה וגם מעורר,
ופתאום רואים דברים נזכרים בכל מיני דברים אחרים שקשורים.
2. יש מקומות "מעוררים" חשבי מה מעורר אותך? ים? בית קפה? נוף או יער?

רעיונות טובים! הלוואי שאצליח ליישם...

"איך לכתוב סיפור" מאת אורי פרץ שרון

באמת מתכננת כבר תקופה לקנות את הספר הזה. אולי בסיבוב הקניות על מנת לשחרר ולעורר את המוח - אקנה אותו סוף סוף

(@7שבע7 יפול צדיק וקם)

שנינות יפה! אהבתי

 

[חנה ש.]

רעיונות טובים! הלוואי שאצליח ליישם...

את חייבת.
(אם את קרובה לביתר אוכל להשאיל לך ת'ספר)

 

[7שבע7]

אם את קרובה לביתר אוכל להשאיל לך ת'ספר

ירושלמית. יהיה לי קרוב יותר לקפוץ לחנות הספרים הקרובה, ולרכוש לעצמי עותק...

 

[ניק 70107]

כמו שכבר כתבו כאן, לקרוא שירה/ ספרות טובה. וגם מדריכי כתיבה, זה תמיד נותן חשק לכתוב.
אני עצמי מנסה לכתוב ספר שמבחינת הרעיון יושב שלם בראש שלי, ומדי יומיים אני נכנסת לקובץ רק כדי להוסיף משפט או שתיים, שזה די מתסכל אבל ככה מתקדמים...

 

[RPO]

תרומתי המזדהה:
מוכר... כתבתי על זה לפני כמה זמן

וְכָכָה יָמִים
שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי
שִׁירָה
וְאַרְגִּישׁ בַּמִּדְבָּר
שְׁמָמָה.
זְמָן נֶעְלָם
וְאִתּוֹ הַשְׁרָאָה
וְאַמְתִּין
לִלְגִימָה שֶׁתְּרַוֶּה
צָמָא.
לְטַל שֶׁל
כְּתִיבָה.

 

[אל הדגל]

בדרך כלל כשמשעמם בחיים- משעמם בכתיבה, וההשראה הכי טובה מגיעה מתוך הדיכאון
כדאי לקרא קצת חדשות או לנסות להיזכר בדברים טראגים שקרו עד שנכנסים למוזה...

 

[הזדמנות]

הורדתי מפיטרסט לוח משחק להדפסה. המשחק הוא משחק לאימון דיבור באנגלית. הוא בנוי בצורת משחק קוביה אבל הוא בהחלט יכול לעשות הסבה לתרגילי כתיבה פשוטים וחביבים בימי יובש.
אני מתרגמת:

3 דברים ש...

1. גורמים לך לשמוח
2. מעציבים אותך
3. היית רוצה שיהיו לך אבל בלתי ניתנים להשגה
4. לעולם לא היית קונה גם אם היה לך כסף בשבילם
5. אי אפשר לקנות בכסף
6. היית קונה בדמי הכיס שלך
7. היית רוצה לקבל ליום ההולדת
8. את יכולה לעשות בפארק
9. את יכולה לעשות בחורף
10. את יכולה לעשות בקיץ
11. לעולם לא תעשי
12. ספורט קיצוני שהיית רוצה לנסות
13. היית רוצה לעשות אבל אמא שלך לא מסכימה לך (טוב, אולי עברנו את הגיל... אפשר לנסות לחזור בזמן)
14. תירוצים למה לא הכנת ש.ב (כנ"ל , או מטלה אחרת)
15. את מקווה שיקרה בעתיד
16. את מפחדת מ...
17. ארצות שהיית רוצה לבקר בהן
18. שגורמים לחופשה להיות נהדרת
19. את אוהבת באחרים
20. את אוהבת אצלך
21. חיות מחמד לא שגרתיות
22. עבודות לא שגרתיות
23. אין לך אומץ לעשות
23. המתנות שהכי אהבת
24. מתנות שלא אהבת בכלל
25. ניצחת! השתלטת על מחסום הכתיבה. אם לא? תחזרי חמישה צעדים אחורה

 

[הזדמנות]

בדרך כלל כשמשעמם בחיים- משעמם בכתיבה, וההשראה הכי טובה מגיעה מתוך הדיכאון
כדאי לקרא קצת חדשות או לנסות להיזכר בדברים טראגים שקרו עד שנכנסים למוזה...

נראה לי שזה מגיע מכל מיני סיבות ובכל מיני תקופות. או שזה משתנה מאדם לאדם. אני באופן אישי הפסקתי לצרוך חדשות. בכל מקרה כתיבה יכולה לעשות מצב רוח טוב.