דרוש מידע חרדה ממחלות. מה עושים?

[hovadya]

בנוסף לכל זה המלצה שלי שיחות של הרב יגאל כהן מי שמכיר יודע שההצלחה הגדולה שלו זה פשוט שיחות לנפש שתופס תאוצה בכל שכבות האוכלוסייה

 

[hovadya]

ועוד דבר תעבדו על הרפייה לשחרר את הגוף מידי פעם

 

[בינה אנושית :)]

סתם שתדעי עצם זה שאת בלחץ זה האסון הכי גדול ומשפיע פיזית!
לכן קודם כל לשחרר לחץ...
הייתי פעם אצל פרופסור גדול הוא אמר לי שלחץ יכול להוציא לאנשים גולות מהראש...
שינויים פיזים ממש ...
אני לא בא להפחיד אבל דבר ראשון לא להתעלם מהלחץ והסטרס זה האויב הכי גדול!

סליחה שאני אומרת אבל בלי כוונה התגובה הזאת מלחיצה יותר
כי הרי הלחץ קיים והיא לא מצליחה להיפטר ממנו ועכשיו נוסף עוד פחד שהלחץ שיש לה גם הוא מזיק...

בכל עניין החרדות, ברגע שאת שוב ושוב חושבת את המחשבות השליליות של דברים שאת מפחדת שיקרו, אז המח שלך מתרגל כבר לעשות בשבילך את העבודה ובכל פעם שיש טריגר אז בקלות מאד כיוון המחשבה הולך לשם.
העבודה העיקרית היא לשנות ולהרגיל את המח למחשבות חיוביות ורואים את זה מדעית שנוירונים במח יוצרים וחוצבים דרך חדשה של שינוי ההרגל של המחשבות השליליות לטובת החיוביות.

בטיפול של CBT עוזרים לך לעשות את זה בהכוונה.
יש גם ספר מעולה בשם "מרגוע לנפש" של הרב שלמה ביטון שהוא כותב שם פרקי מחשבה מחזקים מאד על ביטחון ואמונה ועל כל הנושא של מחשבות חיוביות ועל איך המח עובד.
בטוח לי שיש ספרים נוספים מקצועיים בנושא.

מה שבטוח לא כדאי לחכות עם זה ולהתבשל אלא לטפל!
מחזיקה לך אצבעות!

 

[טורנדו]

סובלת מזה גם
עד שבעלי חלה ומה שהכי פחדתי ממנו הגיע אלי הביתה
וזהו לא מפחדת
רואה שאין מה לפחד מה שצריך לקרות קורה

 

[משתמש משודרג]

נרגעת מאד אחרי הביקור אצל הרופא. עד הבעיה הבאה...

ברוך השם!

 

[חובב מוזיקה מושבע]

נראה לי שיש לי חרדה ממחלות.
כל פצע חדש, כל כאב מקפיצים לי את הלב ואותי לרופא.
עושה מלא בדיקות ועדיין, יש כל כך הרבה סוגים שזה לא עוזר...
כבר מתביישת ללכת לרופא משפחה לשאול אותו שוב ושוב.
וד"ר גוגל רק מוסיף נפט למדורה.

אני לא יודעת אם הבעיה שאני עוקבת אחרי כל שינוי בגוף או שאני מתייחסת לכל פצע ברצינות. רק לי גדלים פצעים בכל מיני מקומות?? או שאנשים פשוט מתעלמים?

יש כל כך הרבה סיפורים על ההוא שכאב לו הרגל ובסוף זה היה סרטן והוא נפטר, או ההוא שהיה לו פצע בפה ובסוף זה היה סרטן בפה ואם היו מגלים את זה בזמן היה סיכוי אבל...
ויש גם את הצעירים שקורסים פתאום מדום לב ה' ישמור...

מה עושים?? למישהו יש עצה מעשית? אני משתגעת מזה...

קודם כל
טיפ קטן לעולם לא להסתכל בגוגל הוא פשוט מראה לבן אדם את הסוף שלו עם כל החוו"ד שכתוב שם,
ודוגמא לכך
היה לי סיפור במשפחה שמישהו ראה בנחיר באף סוג של גוש בשר שמקשה עליו לנשום(הרבה יותר גרוע מפצע)
עשה חיפוש בגוגל ושם כמובן הראו לו את הסוף שלו (וסוג של תבשר למשפחה שאתה .....)
הלך לרופא מומחה ושם גם הלחיץ אותו ואמר לו שצריך להתכונן לכל תרחיש ושלח אותו לסיטי , ביופסיה וכו'
ניסה את מזלו התקשר לרב פירר ושם שלח אותו לרופא גדול באאג ביהוד
ואותו רופא אמר לו במקום אין לך כלום יש לך דלקת (גידול דלקתי ) הוציא לו את זה ושלח לביופסיה וכך היה
והכל בא על מקומו בשלום
אותו בן אדם ב 3 חודשים השיל מגופו כמה ק"ג רק מהלחץ עד שהלך לאותו רופא שהרגיע אותו
אז כדאי תמיד להירגע ולא לראות את הסוף .....
ולשמוח שיש למי לפנות להקב"ה
ולא לחפש אבחון בגוגל כי הוא לא רופא וזה עושה רק נזק נפשי

 

[מציאותית]

נראה לי שיש לי חרדה ממחלות.
כל פצע חדש, כל כאב מקפיצים לי את הלב ואותי לרופא.
עושה מלא בדיקות ועדיין, יש כל כך הרבה סוגים שזה לא עוזר...
כבר מתביישת ללכת לרופא משפחה לשאול אותו שוב ושוב.
וד"ר גוגל רק מוסיף נפט למדורה.

אני לא יודעת אם הבעיה שאני עוקבת אחרי כל שינוי בגוף או שאני מתייחסת לכל פצע ברצינות. רק לי גדלים פצעים בכל מיני מקומות?? או שאנשים פשוט מתעלמים?

יש כל כך הרבה סיפורים על ההוא שכאב לו הרגל ובסוף זה היה סרטן והוא נפטר, או ההוא שהיה לו פצע בפה ובסוף זה היה סרטן בפה ואם היו מגלים את זה בזמן היה סיכוי אבל...
ויש גם את הצעירים שקורסים פתאום מדום לב ה' ישמור...

מה עושים?? למישהו יש עצה מעשית? אני משתגעת מזה...

נראה לי שיש לי חרדה ממחלות.
כל פצע חדש, כל כאב מקפיצים לי את הלב ואותי לרופא.
עושה מלא בדיקות ועדיין, יש כל כך הרבה סוגים שזה לא עוזר...
כבר מתביישת ללכת לרופא משפחה לשאול אותו שוב ושוב.
וד"ר גוגל רק מוסיף נפט למדורה.

אני לא יודעת אם הבעיה שאני עוקבת אחרי כל שינוי בגוף או שאני מתייחסת לכל פצע ברצינות. רק לי גדלים פצעים בכל מיני מקומות?? או שאנשים פשוט מתעלמים?

יש כל כך הרבה סיפורים על ההוא שכאב לו הרגל ובסוף זה היה סרטן והוא נפטר, או ההוא שהיה לו פצע בפה ובסוף זה היה סרטן בפה ואם היו מגלים את זה בזמן היה סיכוי אבל...
ויש גם את הצעירים שקורסים פתאום מדום לב ה' ישמור...

מה עושים?? למישהו יש עצה מעשית? אני משתגעת מזה...

לי יש פחד רק מהלב…
סובלת מדקירות לעיתים דחופות ומדמיינת שאני מתחילה התקף (יש לנו במשפחה…)

אני ממצליחה להרגיע את עצמי בדרך שלא יודעת אם זה מתאים לכולם…
אני אומרת לעצמי: שרה, בסוף כולנו לא נהיה פה, החיים זו המחלה כרונית נפוצה…
אז כרגע את עדיין כאן, תשתדלי להיות הכי טובה למצב שלך.
את דואגת על הבעל? הילדים? להם הקבה דואג הרבה יותר ממך!!
בסגנון הזה ברררר…

כלומר אני לוקחת את קצה הפחד למקום הכי רחוק ח״ו(!!!) נוגעת שם בלי לפחד ומשם מתחילה להרגע..
זה נועז והזוי אבל תכלס זה מרגיע ומחזק אותי נפשית ואמונית.

שנהיה תמיד בריאים לעבודתו ית׳.

 

[אין על עם-ישראל]

לי יש פחד רק מהלב…
סובלת מדקירות לעיתים דחופות ומדמיינת שאני מתחילה התקף (יש לנו במשפחה…)

אני ממצליחה להרגיע את עצמי בדרך שלא יודעת אם זה מתאים לכולם…
אני אומרת לעצמי: שרה, בסוף כולנו לא נהיה פה, החיים זו המחלה כרונית נפוצה…
אז כרגע את עדיין כאן, תשתדלי להיות הכי טובה למצב שלך.
את דואגת על הבעל? הילדים? להם הקבה דואג הרבה יותר ממך!!
בסגנון הזה ברררר…

כלומר אני לוקחת את קצה הפחד למקום הכי רחוק ח״ו(!!!) נוגעת שם בלי לפחד ומשם מתחילה להרגע..
זה נועז והזוי אבל תכלס זה מרגיע ומחזק אותי נפשית ואמונית.

שנהיה תמיד בריאים לעבודתו ית׳.

יש בזה גם לי זה קרה .....עם מחשבות אלו ..
דימיינתי פעם אחת את הלוויה כולל הספדים
לא מאמין שיש שיכולים לחשוב ככה..
תכלס' הכי קל לומר וכו' וכו' אמונה בה' שמה שהוא עושה זה טוב ולא משנה מה אי יעשה ...
מה שמגיע לי אני יקבל ומה שלא לא .. זאת אומרת שאני עושה את ההשתדלות שלי, זה מרגיע!

 

[כי הכל שלו...]

אז גם אני סבלתי מהתופעה המדוברת שנים...
עד שפשוט הבנתי שהפחד הזה הורס לי כרגע את החיים הבריאים והתקינים שה' נותן לי
ובמקום לשמוח ולחיות את הבריאות ואת הטוב הקיים שברוב רחמיו של הקב"ה נתן לנו,
אני חיה את הפחד והחרדה מה יהיה אם יהיה ח"ו...
יוצא שאני מפסידה וסובלת גם עכשיו שהכל טוב.
צריך להסתכל על הטוב ולא להפסיק להודות
וכמה שפחות לחפש בעיות, מנסיון.

 

[סטיל יאנג]

אני חושבת שזה בעיה קשה שיכולה להיפתר בפשטות (?)
כדאי לטפל בזה וזה לא חייב להיות התקף חרדה בשביל שזה יפריע בחיים...
אני לא חושבת שלהגיד לך להאמין ולא לחפש בעיות ולהרגע מביקורים אצל רופא זה עוזר באמת...
זה הכל זמני עד הפעם הבאה כמו שאמרת.
בהצלחה...

 

[השמח בחלקו]

לי יש פחד רק מהלב…
סובלת מדקירות לעיתים דחופות ומדמיינת שאני מתחילה התקף (יש לנו במשפחה…)

כמדומני שיש כזו תופעה של כאבים באזור הלב, וזה שום דבר, (אפי' לא קשור ללב עצמו)
כך שהכאב הוא אמיתי, אך אין לו שום קשר ללב, (אפי' שהתחלה זה מלחיץ...)

 

[sem]

הליכה יומית של חצי שעה ביום יכולה לעזור מאוד בהפחתת חרדות

 

[ניחוחות]

סובלת מזה גם
עד שבעלי חלה ומה שהכי פחדתי ממנו הגיע אלי הביתה
וזהו לא מפחדת
רואה שאין מה לפחד מה שצריך לקרות קורה

גם אני סבלתי וסובלת,
ולמרות שגם הבן שלי חלה,
החרדות עדיין קיימות...

 

[אימא של מלכות]

מכירה מאוד מקרוב את הסבל
פניתי לטיפול למשהו אחר אבל מאוד עזר לי עם החרדות
ובדיוק עכשיו בפסח ניזכרתי בחרדות עזות שהיו לי בפסח לפני כממה שנים (ממחלות) ואתרתי - תודה ה' שאני במקום אחר....
זה קשה באמת את והסביבה בריאים אבל בתוכך את חולה אנושה- זר לא יבין את הסבל

 

[שלג בבני ברק]

רק נזכרתי:

מה "היפוכונדרי" כותב על המצבה שלו:
אמרתי לכם!!!!

 

[פ.נ]

תפנו לטיפול רגשי בשיטת nlp מוציא את כל החרדות

 

[אין על עם-ישראל]

רק נזכרתי:

מה "היפוכונדרי" כותב על המצבה שלו:
אמרתי לכם!!!!

מה?

 

[רמיזא]

מכירה מאוד מקרוב את הסבל
פניתי לטיפול למשהו אחר אבל מאוד עזר לי עם החרדות
ובדיוק עכשיו בפסח ניזכרתי בחרדות עזות שהיו לי בפסח לפני כממה שנים (ממחלות) ואתרתי - תודה ה' שאני במקום אחר....
זה קשה באמת את והסביבה בריאים אבל בתוכך את חולה אנושה- זר לא יבין את הסבל

איזה טיפול ?

 

[תוהה ומשתומם]

הפחד מ'הסיטואציה המפחידה' גדול לעיתים מ'הסיטואציה' עצמה.
מאז שאני זוכר, אשתי (כמו הרבה נשים) פחדה פחד מות מ'המחלה', עד שהמחלה דפקה על דלתנו...
ואז גילנו יחדיו, שהקושי של ההתמודדות עם המחלה, רחוק מאוד מהפחד מ'הגוש השחור' הלא נודע, שחששנו ממנו כל השנים.
מה שהביא אותנו למסקנא, "שהפחד מהפחד, גדול מהפחד עצמו",
לכן טיפ קטן שלי ל'אדם החרד' תנשום עמוק, ותשנן לעצמך, שהפחד מהסיטואציה, קשה מהסיטואציה עצמה, ובמציאות כשמגיע קושי או אתגר, אנחנו מתמודדים אתו, כמו כל דבר בחיים, עם אמונה, ונשימה עמוקה...

 

[רמיזא]

הפחד מ'הסיטואציה המפחידה' גדול לעיתים מ'הסיטואציה' עצמה.
מאז שאני זוכר, אשתי (כמו הרבה נשים) פחדה פחד מות מ'המחלה', עד שהמחלה דפקה על דלתנו...
ואז גילנו יחדיו, שהקושי של ההתמודדות עצמה, רחוק מאוד מהפחד מ'הגוש השחור' הלא נודע, שחששנו ממנו כל השנים.
מה שהביא אותנו למסקנא, "שהפחד מהפחד, גדול מהפחד עצמו",
לכן טיפ קטן שלי ל'אדם החרד' תנשום עמוק, ותשנן לעצמך, שהפחד מהסיטואציה, קשה מהסיטואציה עצמה, ובמציאות כשמגיע קושי או אתגר, אנחנו מתמודדים אתו, כמו כל דבר בחיים, עם אמונה, ונשימה עמוקה...

כל מילה פנינה.
עקבנו בפחד בפורום על המקרה של ילדכם.