התייעצות חשבתי.... ועדיין חושבת..... זה בכלל לא "אני" "זה הניק"

[מלי שיר]

יש לי משהו על הלב, שהייתי חייבת לשתף

בימים האחרונים נפתח נושא בשם "זה הגיע!!! מבחני התמיכה למעונות ומשפחתונים!!!"
ואני שיש לי מידע בנושא, אוהבת לפתוח את האשכול,
לענות ולכתוב את כל הידע שיש לי.........
ואני לא בן אדם מובטל,
יש לי אלפי דברים על הראש
גם אמא במשרה מלאה גם עובדת ברוך ה' מעל ומעבר..........
ועדיין אני מוצאת את עצמי-
בעבודה שאני נעצרת ופשוט לוקחת לי רבע שעה להיכנס ולתת מעצמי,
זה קורה גם בשעות המאוחרות של הלילה שזה פשוט סוחף אותי,
ואני תוהה לעצמי?!
אני טובה!
נדיבת לב!
עושה חסד!
כלילת המעלות.........!!!
הכל טוב ויפה.....!!
עדיין, מאיזה מקום זה מגיע לי שיש לי סיפוק, ממשהו שזה בכלל לא "אני" "זה הניק"
אף אחד לא מכיר אותי,
אף אחד לא יודע מי אני,
אז למה מי?!
ואני עוברת פה מאשכול לאשכול ורואה אנשים פעילים, אנשים שיושבים ועונים ונותנים מעצמם....
מאיפה זה מגיע לנו???
אני יודעת שאנשים אוהבים שמעריכים אותם, אוהבים צומת לב,
אבל בסוף בסוף הניק זה לא אני!! אף אחד לא יודע שזה שלי???!!


אני עדיין ממשיכה לחשוב......... מאיזה מקום זה מגיע לי?! ולכם?!

רשמח לשמוע את דעתכם בענין,

 

[שפן קטן]

א' אנשים אוהבים לעזור. ב' אנשים מחפשים הערכה עצמית, וכשמעריכים אותם בצורה אנונימית זה הרבה יותר אמיתי. בלי מסכות, לא נותנים להם תודה כי יודעים מי הם, ורואים את הפרצוף שלהם.

 

[י.גלינסקי.]

הניק זה אני - ואני זה הניק... לפחות בשבילי, וכן גם לניק שלי..!

האמת שאלה מעניינת, יהיו כאן אני מעריך המון תשובות, והאמת שכל התשובות נכונות כל אחד מהזווית שלו.

 

[י.גלינסקי.]

זה לא אני!
בסוף מחר אשב באוטובוס ע"י מישהו שעזרתי לו ונתתי לו המון מידע, והוא לא יספור אותי בכלל....

שאת מקבלת ליקים את מתמלאת תחושת סיפוק מסוימת - האני הפנימי העמוק ביותר גאה שהוא זה שנתן את הטיפ הנכון, את העצה החכמה, את הרעיון המבריק וכו (נשמע דרמטי אבל זו האמת)
על האף העובדה שזה אנונימי.
בסוף זה מרחב חברתי לכל דבר ועניין, וכמובן יש את האלמנט הזה של הניק שמקבל עידוד מהמערכת לצבור עוד ועוד תגובות.

 

[בר אילן]

הניק הוא פן נוסף ל'אני'.
פן אנונימי בדרך כלל, אך עדיין חלק ממני.

 

[הפולניה]

זה לא סתם חסד, זה מתן בסתר!
לא יודעים שאני הנותנת,
ואני לא יודעת למי אני נותנת.
עוד יותר מהודר, מה הבעיה?
זו רק מעלה, לא חיסרון.

 

[עטלף]

נושא מעניין בהחלט...
באיזה שהוא מקום, הניק זה יותר אני מאשר אני האמיתי.
אני האמיתי כל הזמן עסוק במה יחשבו עליי, ואיך יראו אותי, ומה יגידו עליי.
האני של הניק שלי, זה המקום בו אני הרבה יותר משוחרר להיות מי שאני באמת.

 

[מ הלוי]

אני שעומד מאחורי הניק של עצמי, זה אהבה לעזור בשקט ובנחת....
כל אחד שנעזר בי בכל צורה שהיא בפורום, ממלא אותי אושר וסיפוק על עצם העזרה, אני פשוט אוהב לעשות את זה...
נוןתן לי כוח וסיפוק לראות שהצלחתי לסייע למישהו.
לא צריך הערכה מאחרים, טוב לי עם הסיפוק הפנימי והפרטי.

 

[אמא לתמיד]

יש לי משהו על הלב, שהייתי חייבת לשתף

בימים האחרונים נפתח נושא בשם "זה הגיע!!! מבחני התמיכה למעונות ומשפחתונים!!!"
ואני שיש לי מידע בנושא, אוהבת לפתוח את האשכול,
לענות ולכתוב את כל הידע שיש לי.........
ואני לא בן אדם מובטל,
יש לי אלפי דברים על הראש
גם אמא במשרה מלאה גם עובדת ברוך ה' מעל ומעבר..........
ועדיין אני מוצאת את עצמי-
בעבודה שאני נעצרת ופשוט לוקחת לי רבע שעה להיכנס ולתת מעצמי,
זה קורה גם בשעות המאוחרות של הלילה שזה פשוט סוחף אותי,
ואני תוהה לעצמי?!
אני טובה!
נדיבת לב!
עושה חסד!
כלילת המעלות.........!!!
הכל טוב ויפה.....!!
עדיין, מאיזה מקום זה מגיע לי שיש לי סיפוק, ממשהו שזה בכלל לא "אני" "זה הניק"
אף אחד לא מכיר אותי,
אף אחד לא יודע מי אני,
אז למה מי?!
ואני עוברת פה מאשכול לאשכול ורואה אנשים פעילים, אנשים שיושבים ועונים ונותנים מעצמם....
מאיפה זה מגיע לנו???
אני יודעת שאנשים אוהבים שמעריכים אותם, אוהבים צומת לב,
אבל בסוף בסוף הניק זה לא אני!! אף אחד לא יודע שזה שלי???!!


אני עדיין ממשיכה לחשוב......... מאיזה מקום זה מגיע לי?! ולכם?!

רשמח לשמוע את דעתכם בענין,

אם את מאוד רוצה את מוזמנת לגלות מי את

 

[קרעפט]

טוב, בכתיבה ברשת מספקת במובן מסויים את הצרכים החברתיים שלנו אך בלי כל המורכבות של קשר חברתי רגיל שזה לפעמים מחייב וכו' ולכן זה כ''כ עובד בצירוף החסד והרצון לעזור..

 

[לארג']

הרגשה טובה לתת מידע שיש לך ולמישהו אחר אין אותו
עם התיוגים שלך זה כבר מעמסה ובאמת כבר מאבד את הטעם הטוב.

 

[התותח מאמזון]

עם התיוגים שלך זה כבר מעמסה ובאמת כבר מאבד את הטעם הטוב.

בנאדם רוצה לעזור ו..

מרוב עומס אני עונה רק למי שמתייג אותי פשוט לא עומדת בכמות השאלות..........

למה מעמסה ומאבד את הטעם הטוב?

 

[לארג']

בנאדם רוצה לעזור ו..


למה מעמסה ומאבד את הטעם הטוב?

תייגו אותה שם מאות פעמים
זה כבר עבודה לא עזרה..

 

[וריטסרום]

לא תמיד זה מקומות נאצלים וגבוהים כלכך.
בעיקרון המוח שלנו משחרר דופמין, כשהוא רואה את הפעמון עם הלייקים.
וכך נוצרת התניה חיובית לתגובה...

 

[רוצה בחיים]

נושא מעניין בהחלט...
באיזה שהוא מקום, הניק זה יותר אני מאשר אני האמיתי.
אני האמיתי כל הזמן עסוק במה יחשבו עליי, ואיך יראו אותי, ומה יגידו עליי.
האני של הניק שלי, זה המקום בו אני הרבה יותר משוחרר להיות מי שאני באמת.

האני האמיתי הוא להתמודד עם כל מה שציינת ולא לברוח לאני הוירטואלי

 

[נחמי הברפלד]

בלת"ק
הכיף שעזרת למישהו בלי שידע מי את זה מתן בסתר במובן הפשוט ביותר

 

[סשה]

אני אישית אוהבת לעזור ולא בשביל הלייקים זה לא מעניין אותי
יותר קל לי לכתוב שאני אנונימית ולא שידעו בת כמה אני ומי אני
ויש בפרוג מלא מידע שבאמת עוזר לחיי היום יום
וכל זה מיועד לחרדים אני לא חוששת פה מנושאים שלא מתאמים

 

[הקטן שבאריות]

לא תמיד זה מקומות נאצלים וגבוהים כלכך.
בעיקרון המוח שלנו משחרר דופמין, כשהוא רואה את הפעמון עם הלייקים.
וכך נוצרת התניה חיובית לתגובה...

כי זה כל האדם. זה בדיוק נקרא לעשות טוב.
מוח של אנשים טובים וחיוביים מייצר דופמין כשהם מקבלים תודה על מעשה טוב.
ומוח של אנשים פחות טובים מייצר דופמין כשהם הצליחו לגבור על מישהו.

 

[shimשימי]

כשאדם עוזר למישהו המשמעות היא שהוא נמצא בצד שנותן פיתרון
ולא בצד הבעיה...

יש לזה הרגשה של מעין שלמות כזאת...

זה ההסבר הטבעי לסתם אדם עוזר

יש אנשים בעלי מעלה
שהם מרגישים שהם חלק מעם ישראל
וכשהם עוזרים למישהו אחר הם מרגישים שהם עוזרים לעצמם

 

[הקטן שבאריות]

יש לי משהו על הלב, שהייתי חייבת לשתף

בימים האחרונים נפתח נושא בשם "זה הגיע!!! מבחני התמיכה למעונות ומשפחתונים!!!"
ואני שיש לי מידע בנושא, אוהבת לפתוח את האשכול,
לענות ולכתוב את כל הידע שיש לי.........
ואני לא בן אדם מובטל,
יש לי אלפי דברים על הראש
גם אמא במשרה מלאה גם עובדת ברוך ה' מעל ומעבר..........
ועדיין אני מוצאת את עצמי-
בעבודה שאני נעצרת ופשוט לוקחת לי רבע שעה להיכנס ולתת מעצמי,
זה קורה גם בשעות המאוחרות של הלילה שזה פשוט סוחף אותי,
ואני תוהה לעצמי?!
אני טובה!
נדיבת לב!
עושה חסד!
כלילת המעלות.........!!!
הכל טוב ויפה.....!!
עדיין, מאיזה מקום זה מגיע לי שיש לי סיפוק, ממשהו שזה בכלל לא "אני" "זה הניק"
אף אחד לא מכיר אותי,
אף אחד לא יודע מי אני,
אז למה מי?!
ואני עוברת פה מאשכול לאשכול ורואה אנשים פעילים, אנשים שיושבים ועונים ונותנים מעצמם....
מאיפה זה מגיע לנו???
אני יודעת שאנשים אוהבים שמעריכים אותם, אוהבים צומת לב,
אבל בסוף בסוף הניק זה לא אני!! אף אחד לא יודע שזה שלי???!!


אני עדיין ממשיכה לחשוב......... מאיזה מקום זה מגיע לי?! ולכם?!

רשמח לשמוע את דעתכם בענין,

סתם עולה בדעתי לכיוון ההפוך אבל זה דומה.
יוצא לעמוד בפקק ארוך ופתאום ישנם כאלו שמרשים לעצמם לעקוף מהצד, ולפעמים רואים שמדובר באנשים נורמטיבים והגונים שבשום פנים לא היו מרשים לעצמם לעקוף בגלוי כך את התור במכולת או בקופ"ח, אז למה כאן זה שונה?
חשבתי לעצמי שזה אותו רעיון, בכביש הוא לא מיוצג כמי שהוא אלא ככלי רכב שעוקף כלי רכב אחר (סוג של ניק..), כך שהתחושה המוסרית שלו שונה..