קורונה חשבתם ללכת למלונית? תחשבו שוב.

מצב
הנושא נעול.
מלון שלקח על עצמו אירוח חולי קורונה צריך לדאוג לאורחיו למיטה. לדבריך, לא נתנו מזרן.
לא הצליחו למצוא עובד פנוי לשלוח לנו מזרן. נכון.
אני לא מצליחה לכעוס על זה.
לא כשראיתי איך הם מתרוצצים בעומס ובלחץ מול הבקשות של כולם.
אני כן הייתי רוצה להיות בבית ולא שם (גם) בגלל זה.
 
לא הצליחו למצוא עובד פנוי לשלוח לנו מזרן. נכון.
אני לא מצליחה לכעוס על זה.
לא כשראיתי איך הם מתרוצצים בעומס ובלחץ מול הבקשות של כולם.
אני כן הייתי רוצה להיות בבית ולא שם (גם) בגלל זה.
נהדר.
מבינה שהביאו לכם מזרן בסופו של דבר רק לא מיד.
מובן מאוד.
מדבריך היה נשמע שהיו חסרים מזרנים משך כל הלילות במלונית.
 
נהדר.
מבינה שהביאו לכם מזרן בסופו של דבר רק לא מיד.
מובן מאוד.
מדבריך היה נשמע שהיו חסרים מזרנים משך כל הלילות במלונית.
את מבינה לא כל כך נכון,
כי היינו יצירתיים עם הפתרון.

סביר להניח שאם היינו מנדנדים היינו מקבלים בסוף,
אבל זה לא האופי שלנו.
אולי זה הדבר העיקר שבגללו לא מתאים לנו מלונית.
 
סביר להניח שאם היינו מנדנדים היינו מקבלים בסוף,
אבל זה לא האופי שלנו.
אולי זה הדבר העיקר שבגללו לא מתאים לנו מלונית.
כמה שזה נכון.
בד"כ זה נובע גם מהקושי לקבל מתנת חינם.
 
בד"כ זה נובע גם מהקושי לקבל מתנת חינם.
חבל להסתכל על זה בכזו צורה.
נכון שהמלונות הם טירוף ובזבוז כסף משווע.
אבל,
משפחות רגילות וטובות, משלמות מיסים כמו שצריך. מה שייך כאן מתנות חינם?
מדברת על מצב נורמלי, משפחה מאומתת שנמצאים במלונית שבוע שבועיים. לא כאלו שמחפשים להאריך שהותם במלונית סתם.
זה לא לקבל צדקה מאדם פרטי. ובד"כ מתקשרים אליך ומבקשים לפנות אותך.
אם מגיעים למצב של להתחנן זה בהחלט לא נעים.
 
חבל להסתכל על זה בכזו צורה.
נכון שהמלונות הם טירוף ובזבוז כסף משווע.
אבל,
משפחות רגילות וטובות, משלמות מיסים כמו שצריך. מה שייך כאן מתנות חינם?
מדברת על מצב נורמלי, משפחה מאומתת שנמצאים במלונית שבוע שבועיים. לא כאלו שמחפשים להאריך שהותם במלונית סתם.
זה לא לקבל צדקה מאדם פרטי. ובד"כ מתקשרים אליך ומבקשים לפנות אותך.
אם מגיעים למצב של להתחנן זה בהחלט לא נעים.
צר לי.
נראה שפירשת דברי לא נכון ולקחת אותם אישית.
כיוונתי אותם אך ורק כלפי גלבוע כי אני מכירה את התחושה.
יש אנשים שלא תמיד אוהבים לנדנד בסיטואציות גם כשלכאורה זה מגיע להם כאלו ונלוות לכך כל מיני תחושות.
ובד"כ מתקשרים אליך ומבקשים לפנות אותך.
ידוע לי בהחלט.
 
כמה שזה נכון.
בד"כ זה נובע גם מהקושי לקבל מתנת חינם.
ולתפוס מקום באוטובוס,
ולדחוף לפעמים.
זה כמו במירון בל"ג בעומר, יש את אלה שאין להם בעיה לחכות ולקבל את השוקו והלחמניה, ויש כאלה שיביאו מהבית כי זה פשוט לא בשבילם.
 
מחיפוש בגוגל של המחרוזת "מלוניות רוב חרדי" עולה שהפצצה כבר בדרך.
(אני לא יכולה להכנס לתוצאות בגלל החסימה אבל הכיוון ברור).
הפצצה בוא תבוא, ולא חושבת שיש לנו תשובה טובה.
והאשכול הזה, יהווה מילוי לחבית של חומרי הנפץ.
עדויות של אדם כלפי הן אטרקטיביות יותר מכל. ומקומו בגוגל לא נפקד.

לא מכחישה את הנושא, אבל לפעמים צריך לזכור שכתיבה אונליין, היא עדות נצח, ואם אני הייתי אחראית על חקר חרדים אנשהו, (וחבל שלא ;) פרוג הוא המקום הראשון בו היה לי מעקב צמוד. (ואגב, אני בטוחה שבעוד כמה שנים כשיחקרו את התקופה, פרוג יהיה הדאטה ללמידת הציבור החרדי, על העבר, ההווה והעתיד. למידת היסטוריה, חקירת סוציולוגית, מפלגתית ומגזרית.)
ולקחת יד, באולי הסתה שתבוא, וחשש חילול השם או סתם הוצאת כביסה החוצה, (גם כשכל הטענות נכונות!) זו אחריות. כבדה מאוד.

(לא מכוון בכלל למי שציטטתי, אלא לכל העדויות וכו')
 
והאשכול הזה, יהווה מילוי לחבית של חומרי הנפץ.
עדויות של אדם כלפי הן אטרקטיביות יותר מכל. ומקומו בגוגל לא נפקד.

לא מכחישה את הנושא, אבל לפעמים צריך לזכור שכתיבה אונליין, היא עדות נצח, ואם אני הייתי אחראית על חקר חרדים אנשהו, (וחבל שלא ;) פרוג הוא המקום הראשון בו היה לי מעקב צמוד. (ואגב, אני בטוחה שבעוד כמה שנים כשיחקרו את התקופה, פרוג יהיה הדאטה ללמידת הציבור החרדי, על העבר, ההווה והעתיד. למידת היסטוריה, חקירת סוציולוגית, מפלגתית ומגזרית.)
ולקחת יד, באולי הסתה שתבוא, וחשש חילול השם או סתם הוצאת כביסה החוצה, (גם כשכל הטענות נכונות!) זו אחריות. כבדה מאוד.

(לא מכוון בכלל למי שציטטתי, אלא לכל העדויות וכו')
זה בעייתי מה שכתבת כי:
א. אם נחשוב כל הזמן על מה ש"הם" יקראו כאן, לא נוכל לכתוב ביקורת על כלום. אני עצמי ממש לקחתי לתשומת ליבי כמה נקודות שהועלו פה. מספיק גרוע שבעיתונות שלנו אין ביקורת, גם פה אסור?
ב. אל תדאגי לתוכניות ולעיתונים הכלליים, הם לא צריכים את פרוג. יש להם אנשים מבפנים שמספרים להם פי אלף. היום יש אפילו כתבים חרדים. כמו שכתבו כאן, הכתובת על הקיר, בין אם נגיד זאת ובין אם לא.
 
והאשכול הזה, יהווה מילוי לחבית של חומרי הנפץ.
עדויות של אדם כלפי הן אטרקטיביות יותר מכל. ומקומו בגוגל לא נפקד.

לא מכחישה את הנושא, אבל לפעמים צריך לזכור שכתיבה אונליין, היא עדות נצח, ואם אני הייתי אחראית על חקר חרדים אנשהו, (וחבל שלא ;) פרוג הוא המקום הראשון בו היה לי מעקב צמוד. (ואגב, אני בטוחה שבעוד כמה שנים כשיחקרו את התקופה, פרוג יהיה הדאטה ללמידת הציבור החרדי, על העבר, ההווה והעתיד. למידת היסטוריה, חקירת סוציולוגית, מפלגתית ומגזרית.)
ולקחת יד, באולי הסתה שתבוא, וחשש חילול השם או סתם הוצאת כביסה החוצה, (גם כשכל הטענות נכונות!) זו אחריות. כבדה מאוד.

(לא מכוון בכלל למי שציטטתי, אלא לכל העדויות וכו')
יש לנו מספיק נערי טוויטר חרדים שמוציאים דיבתינו רעה, בצירוף תמונות וסרטונים, כל היום וכל הלילה.
פרוג, הוא אתר קטן וקצת צו"לי בשביל החוקרים...
 
את מבינה לא כל כך נכון,
כי היינו יצירתיים עם הפתרון.

סביר להניח שאם היינו מנדנדים היינו מקבלים בסוף,
אבל זה לא האופי שלנו.
אולי זה הדבר העיקר שבגללו לא מתאים לנו מלונית.
חבל להסתכל על זה בכזו צורה.
נכון שהמלונות הם טירוף ובזבוז כסף משווע.
אבל,
משפחות רגילות וטובות, משלמות מיסים כמו שצריך. מה שייך כאן מתנות חינם?
מדברת על מצב נורמלי, משפחה מאומתת שנמצאים במלונית שבוע שבועיים. לא כאלו שמחפשים להאריך שהותם במלונית סתם.
זה לא לקבל צדקה מאדם פרטי. ובד"כ מתקשרים אליך ומבקשים לפנות אותך.
אם מגיעים למצב של להתחנן זה בהחלט לא נעים.
חברה שלי ומשפחתה פונו לאחת המלוניות היותר טובות
(לא דומה לתיאורים כאן, ויש לחברה שלי מושגים לגבי איכות, כמות וכו')
כי הם חלו רוב המשפחה -
והיא תארה לי מספר פעמים את תחושת האי נעימות של ה'לחיות על חשבון'.
דווקא בגלל שהיה כל כך בשפע ו'מלוני' יחסית...
כן, זו ממש מתנה מהמדינה - ויש אנשים שזה מעורר אצלם חוסר נוחות.
 
זה בעייתי מה שכתבת כי:
א. אם נחשוב כל הזמן על מה ש"הם" יקראו כאן, לא נוכל לכתוב ביקורת על כלום. אני עצמי ממש לקחתי לתשומת ליבי כמה נקודות שהועלו פה. מספיק גרוע שבעיתונות שלנו אין ביקורת, גם פה אסור?
ב. אל תדאגי לתוכניות ולעיתונים הכלליים, הם לא צריכים את פרוג. יש להם אנשים מבפנים שמספרים להם פי אלף. היום יש אפילו כתבים חרדים. כמו שכתבו כאן, הכתובת על הקיר, בין אם נגיד זאת ובין אם לא.
יש הבדל גדול מאוד בין ביקורת עצמית. (שנאי ממש לא מתנגדת אליה) לבין הוצאת כביסה.
כשיש אשכול שצריך להיזהר בלכלוך בגינות, זה לא עניין שקט, שאולי יום אחד מישהו יעלה עליו. זה נושא קיים, כואב וכדאי לעבוד עליו, כל אחד בנפרד וכולנו כציבור.

כשיש אשכול על דחיפות באוטובסים, זה האופי הצברי, ואצל חרדים הוא קיצוני יותר. או על ילדים שאוכלים את ל האוכל בקידושים וגם על רישום לא רשמי לפני הרישום הרשמי לישיבות קטנות. זה לא ממש מעניין אוף אחד חיצוני חוץ מאותנו, ואם כך, מה טוב. יבקרו, יעלו מודעות. ואולי, ירחם המרחם, משהו ישתפר.

אבל יש אשכולות שהם חומר נפץ לעיתונות. (כמו על ש"ש לדוגמא) חלקם נשמח אם יתפוצצו בעיתונות, לתועלת הכלל, וחלקם, כולים להמיט עלינו רעה. וצריך להיזהר ולהפריד.

אל תדאגי לתוכניות ולעיתונים הכלליים, הם לא צריכים את פרוג. יש להם אנשים מבפנים שמספרים להם פי אלף. היום יש אפילו כתבים חרדים. כמו שכתבו כאן, הכתובת על הקיר, בין אם נגיד זאת ובין אם לא.
יש לנו מספיק נערי טוויטר חרדים שמוציאים דיבתינו רעה, בצירוף תמונות וסרטונים, כל היום וכל הלילה.
פרוג, הוא אתר קטן וקצת צו"לי בשביל החוקרים...
הכל טוב ויפה, אבל יש עניין של חקר ציבורי והבנה חברתית של קבוצות, במיוחד קבוצות מיעוט.
בשביל זה מעמידים מחלקות שלמות, חוקרים ומומחים כדי להבין. זה דבר ראשון. דבר שני, אין כמו עדות פנימית, אפילו אמנון לוי מעוניין לראיין את יואלי קרויס ולא את שרקי ודומיהם. כי לא צריך להיות חכמים גדולים כדי להבין מי באמת בא מבפנוכו ולמי לא. וכשזה בא מהקישקס של הציבור, זה הרבה יותר מעניין, והרבה יותר קל לדלות ידע, ולתלות את האשמה לראווה.
 
חברה שלי ומשפחתה פונו לאחת המלוניות היותר טובות
(לא דומה לתיאורים כאן, ויש לחברה שלי מושגים לגבי איכות, כמות וכו')
כי הם חלו רוב המשפחה -
והיא תארה לי מספר פעמים את תחושת האי נעימות של ה'לחיות על חשבון'.
דווקא בגלל שהיה כל כך בשפע ו'מלוני' יחסית...
כן, זו ממש מתנה מהמדינה - ויש אנשים שזה מעורר אצלם חוסר נוחות.
צודקת מאוד.
כאחת שהרגישה כך בימים הראשונים במלונית וממש התכווצתי מההרגשה שאני חיה על חשבון מישהו.
עד שהבנתי, שאני לא חיה ע"ח אף אחד. יש כאן יחסי אזרח מדינה וזו מתנה. אפשר לקבל. אפשר לסרב לה.
תבינו, למלונות זה שווה! אין בעיה לבקש מה שאתם צריכים גם פעמיים. רק לבקש יפה ובכיף.
מהרגע שהבנתי את זה התחלתי להנות בכיף בלי נקיפות מצפון.
מבינה מי שזה עדיין מעורר אצלו אי נוחות וחבל לי עליו כי זו תחושה קשה.
 
אתם מרגישים את זה בכל חודש כשנכנסת לכם קצבת הילדים?
מה ההבדל?
שניהם זו החלטה של המדינה כיצד לחלק את הכספים שלה, שבין השאר מגיעים מהמיסים שלכם.
 
אתם מרגישים את זה בכל חודש כשנכנסת לכם קצבת הילדים?
מה ההבדל?
שניהם זו החלטה של המדינה כיצד לחלק את הכספים שלה, שבין השאר מגיעים מהמיסים שלכם.
ההרגשה שונה.
כאן אתה מקבל ממש לחם חלב, מיטה, מגבת..
 
ולתפוס מקום באוטובוס,
ולדחוף לפעמים.
זה כמו במירון בל"ג בעומר, יש את אלה שאין להם בעיה לחכות ולקבל את השוקו והלחמניה, ויש כאלה שיביאו מהבית כי זה פשוט לא בשבילם.
עשיתם לי אבחון מדויק, חייבת להודות.
אינמצב שאני דוחפת במירון בשביל שוקו ולחמניה במקום להביא מהבית :)
 
אתם מרגישים את זה בכל חודש כשנכנסת לכם קצבת הילדים?
מה ההבדל?
שניהם זו החלטה של המדינה כיצד לחלק את הכספים שלה, שבין השאר מגיעים מהמיסים שלכם.
ביקשו לא לתת חומר למשטינים, אז אני ממש מעדיפה להתחמק מניתוח הסיטואציה.
 
מאמינה שרוב כספי המיסים במדינה לא מגיעים מחרדים.
זה נכון וביו על זה אשכולות רבים
אבל זה לא משנה.
הרי לא נותנים לכל אחד לפי המיסים שהוא משלם
אז גם אין שום עניין לתת לכל פרט לפי סך המיסים הכולל של כלל המגזר שהוא נמנה עליו, שזה לגמרי משולל הגיון
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

להלן טקסט שכתב ילד!
כל מילה נוספת מיותרת!
הורים, תבדקו עם הילדים האם הם או אחד מהחברים שלהם מוחרם!




"אני רוצה לקחת אתכם רק לתחילת השנה.
אני ילד שעבר הרבה דברים בחיים שלו, ויום אחד החלטתי שבא לי מקום שאף אחד לא מכיר אותי.
אז עברתי לפנימייה אחרת — לא כי אני רציתי, אלא כי אמא שלי חשבה שיהיה לי טוב שם.
וכן, היה לי טוב בהתחלה.

אבל אז סיפרתי להם שאני יוצר סרטונים ביוטיוב, והם ראו בזה נקודת חולשה.
סיפרתי להם שאני אוהב לשיר, שזה החלום שלי — וגם בזה הם מצאו על מה לרדת עליי.
"ניצחון לחרשים", "אתה ילד פדחן"...

אני אגיד את האמת — זה לא היה לי חדש.
גם בבית ספר קודם ירדו עליי, ניסו להקניט ולהקטין אותי.
ולאט לאט המילים שלהם חלחלו לי למוח.
כמעט הפסקתי לעשות את הסרטונים שאני אוהב, בגלל כל מה שאמרו לי לפני ואחרי שהצטרפתי לבית הספר.

בהתחלה אמרתי לעצמי: "טוב, מה אכפת לי, שיגידו מה שבא להם — זה לא מזיז לי".
אבל זה היה שקר.
והתחלתי להגיד את זה כל הזמן לעצמי בראש.

בגלל שאני לומד בפנימייה, יש לנו שם כל מיני דברים כמו חדר מוזיקה.
אז מהשעה 14:00 הייתי הולך לשם כדי לשכוח קצת מהבעיות שלי.
בהתחלה זה עבד, אבל התחילו להציק לי.

היה לנו טקס לציון 7.10 בפנימייה, ואני עבדתי על שיר לשיר בטקס.
בסוף שרתי שיר אחר.
בהתחלה קיבלתי מלא מחמאות.

אבל יום למחרת, ילד בן איזה 16–17 — לא ילד קטן — חשב שזה מצחיק להרים אותי, להשכיב אותי על שולחן ולהכריח אותי לשיר לו.
וכשסיפרתי על זה למנהל, הוא התחיל לקרוא לי "שטינקר", כי הילד עשה משהו מטומטם וחשב שזה מצחיק — אז כולם חייבים לקחת את זה בתור בדיחה.

---

סיפור שני:
אני יושב לי על ספסל, כי אני אגיד את האמת — אני מרגיש שאין לי הרבה חברים.
יש לי אולי 5 בבית הספר, ואני לא צריך יותר מזה.
אבל הם לא תמיד מגיעים לבית הספר, רוב הזמן הם בבית — אז יוצא שאני לבד רוב הזמן.

אז אני יושב על ספסל לבד, ופתאום חבורה של ילדים בני 17 זורקים עליי מלא תפוזים.
בנס לא פגע בי, אבל זה לא קרה פעם אחת — זה קרה שוב ושוב.
עד שסוף סוף זה פגע לי בבטן.

ולא תגידו שמי שזרק עליי בא והתנצל — הוא פשוט ברח.
בהתחלה לא ידעתי מי זה, פשוט ניחשתי לבד — וצדקתי.
ועד עכשיו אני לא יודע מה עשו איתו.

---

אז אני רק רוצה להבהיר למשרד החינוך — הגיע הזמן שתטפלו בתופעה הזו שנקראת בריונות, חרם וכל דבר פוגעני כזה.
כי אם לא — יהיה פה גל שלם של ילדים ש×××××× חס ושלום.

ובואו נגיד דבר כזה:
אם לא הייתה לי את המוזיקה שלי ואת השירים שאני כותב — כנראה שמזמן לא הייתי פה.

ולכל הילדים שכאן — אני רוצה להעביר לכם מסר:
גם אלה מהפנימייה שלי שאולי מסתלבטים עליי עכשיו —
תחשבו שאולי, רק אולי, יש ילד שחושב ל×××× את ה×××× שלו בגלל שאתם מחרימים אותו.
תחשבו לפני שאתם פועלים ❤️"

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה