התיאור נכון באופן כללי, אך כדאי לדייק בכמה נקודות:

מצברי עופרת-חומצה:
פולטים גזים דליקים (בעיקר מימן וחמצן) במהלך הטעינה, במיוחד לקראת סוף מחזור הטעינה.
בתנאים לא מאווררים, הצטברות גזים עלולה ליצור תערובת נפיצה ולהוביל לפיצוץ במקרה של ניצוץ.
לכן, נדרש אוורור יעיל בכל חדר או מארז המכיל מצברים כאלה.
קיימים גם מצברי עופרת סגורים (VRLA, AGM, GEL) שפולטים פחות גזים, אבל עדיין יש דרישה לאוורור, אם כי פחותה.

סוללות ליתיום:
במהלך פעולה תקינה, לא אמורים להיפלט גזים. אין תהליך אלקטרוליטי שמייצר מימן כמו בעופרת-חומצה.
במקרה של תקלה חמורה (לדוגמה: thermal runaway – בריחה תרמית), הסוללה עלולה לפלוט גזים רעילים ודליקים, כולל מימן פלואוריד ותרכובות אורגניות.
לכן, למרות שסוללות ליתיום לא דורשות אוורור מתמשך כמו סוללות עופרת, יש דרישות בטיחות לאוורור חירום, במיוחד במתקנים גדולים (כמו ארונות סוללות, ESS וכו').
סיכום מעשי:
עופרת-חומצה: אוורור קבוע וחזק – חובה!
ליתיום: אוורור בסיסי מספיק לרוב השימושים, אך יש לשלב אמצעים לשחרור גזים/עשן במקרה חירום.