הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
האמת היא שאני אוהבת בטטות.
אלו הכתומות, הגמלוניות, חסרות הצורה. אלו שתמיד יקרעו לי את השקית של הירקות עם השפיץ שבקצה שלהם.
אני אוהבת אותן במרק.
אוהבת אותן צלויות בתנור עם מעט דבש.
אוהבת אותן עם ירקות נוספים באנטיפסטי.
אוהבת בתוך בלינצ'ס, ומתחת כבדי עוף
ובסלט עם חצילים
וכצ'יפס בסלט חסה.
ועם עוף
ודג
ובתנור עם גבינה מלוחה…
ו…
למי שעוד לא הבין, אני אוהבת אותן בכל צורה.
אחד החביבים עלי.
הבטטה היא ירק שורש עשיר בעמילן ובסוכר. על אף שרבים נוטים לחשוב שהיא דומה במטען הבוטני שלה לתפוח אדמה, האמת היא, שהיא ממש לא. תפוח אדמה הוא ירק פקעתי. לבטטה הרבה יתרונות בריאותיים על פני תפוח האדמה. היא מכילה הרבה ויטמינים, מגנזיום ואשלגן שמסייע בחילוף החומרים, מסייע לפעילות הלב ומערכת העצבים וכן מחזק את מערכת השרירים. בנוסף היא מכילה כמות גדולה של סיבים תזונתיים, ובניגוד למה שחושבים, היא לא מאוד משמינה. ואם לבחור בפחמימה, אז היא עדיפה בהרבה מאורז, פסטות, תפוח אדמה וכדומיהם. היא מתאימה גם לסכרתיים, במידה, בזכות הערך הגליקמי הנמוך יחסית שלה- היא לא גורמת לעליות חדות ברמות הסוכר כמו שעושים הרבה מהפחמימות האחרים. בנוסף, הבטטה נחשבת לירק קל לעיכול וכזה שיש בו נוגדי דלקת ולכן היא טובה גם למי שסובל מדלקות בקיבה.
בקיצור, מומלץ לצרוך ממנה.
השתכנעתם?
מעולה.
עכשיו שימו בצד את כל מה שכתבתי לעיל, כי היום יוצא הבטטה למסע קצת שונה.
כשחשבתי מה לכתוב ומה להביא לפרוייקט הקולינרי של פרוג, די מהר התקבע המח שלי על בטטה.
אבל,
לא רציתי אותן בנאליות.
לא רציתי אותן בתבשיל
ולא במרק
ולא בתנור
ולא עם עוף
ולא כפשטידה.
רציתי בטטה שתבוא לידי שימוש באופן לא שגרתי.
משהו שיהיה "טוויסט של בטטה"
כמה שניות של חשיבה וגלגלי המוח שלי התחילו להסתובב מהר. רעיונות עלו וירדו. נביא אותן כמעטפת עם מילוי. אולי כמצע למשהו במקום בצק, ואולי כמילוי לירק אחר.
הדפתי הצידה את המחשבות המלוחות, כי משהו קטן התחיל לדגדג לי בראש.
המשהו הקטן הזה גדל, וגדל, וגדל, והפך לעובדה.
מה הלך שם בראש שלי?
"תראי העני, הבטטה מוכרת בעיקר בשילוב בארוחות כחלק מהמנה העיקרית, כתוספת ירק או בפשטידה. אבל בעצם, היא מתוקה. ואם כך, אז למה לא להוציא אותה מאזור הנוחות שלה, זה המלוח, ולשתול אותה באזור אחר? למה בעצם לא להכין ממנה קינוחים? מנות מתוקות?"
למה באמת לא?
אז זהו.
שם נעצרו גלגלי המח הבוסריים והחלו לעבוד אלו היותר יצירתיים, כי עכשיו צריך ליצור. להכין משהו, או משהואים, שמשלבים בטטות בגזרה המתוקה. ובעיקר- צריך להמציא מתכונים, לנסות אותם ולראות שהם טובים ומתאימים להגשה לקהל הגולשים דכאן
ישנתי על זה לילה.
וזהו.
ידעתי מה אני הולכת להביא.
מוכנים לצאת איתי למסע מתוק עם בטטות?
מוזמנים להצטרף.
אה, מה נכין?
3 מנות מתוקות.
1. פנקייק בטטות
2. עוגת בטטות עם פקאנים
3. פאי תפוחי עץ ובטטות מקורמלים.
את המתכונים תוכלו למצוא בקטגורית המתכונים באתר, כאן:
המנות עברו את מבחן הטעם של מספר שכנים. "לא, את לא רצינית, לא באמת יש בפנקייק בטטות."
"אין מצב שבעוגה יש פירה בטטות, אני לא אוהבת בטטות. רגע, אפשר עוד פרוסה?"
תהיו יצירתיים.
חומרי גלם יכולים לשנות מטרות. לשנות שימושים. אל תתקבעו על המוכר.
אם רק תנסו, תגלו עולם מופלא.
אלו הכתומות, הגמלוניות, חסרות הצורה. אלו שתמיד יקרעו לי את השקית של הירקות עם השפיץ שבקצה שלהם.
אני אוהבת אותן במרק.
אוהבת אותן צלויות בתנור עם מעט דבש.
אוהבת אותן עם ירקות נוספים באנטיפסטי.
אוהבת בתוך בלינצ'ס, ומתחת כבדי עוף
ובסלט עם חצילים
וכצ'יפס בסלט חסה.
ועם עוף
ודג
ובתנור עם גבינה מלוחה…
ו…
למי שעוד לא הבין, אני אוהבת אותן בכל צורה.
אחד החביבים עלי.
הבטטה היא ירק שורש עשיר בעמילן ובסוכר. על אף שרבים נוטים לחשוב שהיא דומה במטען הבוטני שלה לתפוח אדמה, האמת היא, שהיא ממש לא. תפוח אדמה הוא ירק פקעתי. לבטטה הרבה יתרונות בריאותיים על פני תפוח האדמה. היא מכילה הרבה ויטמינים, מגנזיום ואשלגן שמסייע בחילוף החומרים, מסייע לפעילות הלב ומערכת העצבים וכן מחזק את מערכת השרירים. בנוסף היא מכילה כמות גדולה של סיבים תזונתיים, ובניגוד למה שחושבים, היא לא מאוד משמינה. ואם לבחור בפחמימה, אז היא עדיפה בהרבה מאורז, פסטות, תפוח אדמה וכדומיהם. היא מתאימה גם לסכרתיים, במידה, בזכות הערך הגליקמי הנמוך יחסית שלה- היא לא גורמת לעליות חדות ברמות הסוכר כמו שעושים הרבה מהפחמימות האחרים. בנוסף, הבטטה נחשבת לירק קל לעיכול וכזה שיש בו נוגדי דלקת ולכן היא טובה גם למי שסובל מדלקות בקיבה.
בקיצור, מומלץ לצרוך ממנה.
השתכנעתם?
מעולה.
עכשיו שימו בצד את כל מה שכתבתי לעיל, כי היום יוצא הבטטה למסע קצת שונה.
כשחשבתי מה לכתוב ומה להביא לפרוייקט הקולינרי של פרוג, די מהר התקבע המח שלי על בטטה.
אבל,
לא רציתי אותן בנאליות.
לא רציתי אותן בתבשיל
ולא במרק
ולא בתנור
ולא עם עוף
ולא כפשטידה.
רציתי בטטה שתבוא לידי שימוש באופן לא שגרתי.
משהו שיהיה "טוויסט של בטטה"
כמה שניות של חשיבה וגלגלי המוח שלי התחילו להסתובב מהר. רעיונות עלו וירדו. נביא אותן כמעטפת עם מילוי. אולי כמצע למשהו במקום בצק, ואולי כמילוי לירק אחר.
הדפתי הצידה את המחשבות המלוחות, כי משהו קטן התחיל לדגדג לי בראש.
המשהו הקטן הזה גדל, וגדל, וגדל, והפך לעובדה.
מה הלך שם בראש שלי?
"תראי העני, הבטטה מוכרת בעיקר בשילוב בארוחות כחלק מהמנה העיקרית, כתוספת ירק או בפשטידה. אבל בעצם, היא מתוקה. ואם כך, אז למה לא להוציא אותה מאזור הנוחות שלה, זה המלוח, ולשתול אותה באזור אחר? למה בעצם לא להכין ממנה קינוחים? מנות מתוקות?"
למה באמת לא?
אז זהו.
שם נעצרו גלגלי המח הבוסריים והחלו לעבוד אלו היותר יצירתיים, כי עכשיו צריך ליצור. להכין משהו, או משהואים, שמשלבים בטטות בגזרה המתוקה. ובעיקר- צריך להמציא מתכונים, לנסות אותם ולראות שהם טובים ומתאימים להגשה לקהל הגולשים דכאן
ישנתי על זה לילה.
וזהו.
ידעתי מה אני הולכת להביא.
מוכנים לצאת איתי למסע מתוק עם בטטות?
מוזמנים להצטרף.
אה, מה נכין?
3 מנות מתוקות.
1. פנקייק בטטות
2. עוגת בטטות עם פקאנים
3. פאי תפוחי עץ ובטטות מקורמלים.
את המתכונים תוכלו למצוא בקטגורית המתכונים באתר, כאן:
המנות עברו את מבחן הטעם של מספר שכנים. "לא, את לא רצינית, לא באמת יש בפנקייק בטטות."
"אין מצב שבעוגה יש פירה בטטות, אני לא אוהבת בטטות. רגע, אפשר עוד פרוסה?"
תהיו יצירתיים.
חומרי גלם יכולים לשנות מטרות. לשנות שימושים. אל תתקבעו על המוכר.
אם רק תנסו, תגלו עולם מופלא.
Reactions: שלמות של אירוע, אגוז מלך, א פאשעטע יוד ועוד 3 משתמשים6 //