טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

[חגי פאהן]

מי תלתה מודעה מודפסת?

אולי מי שבידה לתלות, בעלת המכולת?

אין בניין חליפי לתאר את זה ולכן @Ushaya צודק במאה אחוז.
(הניק, אני יודע שהיא צודקת)
כנלענ"ד.

למה לא 'נתלתה'? למה לא 'תלו'?

 

[ראש לשועלים]

אולי מי שבידה לתלות, בעלת המכולת?

למה לא 'נתלתה'? למה לא 'תלו'?

אני מעוניין לתאר את העובדה שהמודעה תלתה עצמה ונאחזה בשארית כוחותיה בקיר/בלוח המודעות. איזה פועל שאתה מכיר עושה את העבודה הזו?

 

[חגי פאהן]

אני מעוניין

זו זכותך המלאה לתאר כל עובדה שתחפוץ.
לענ"ד הכותבת הנ"ל לא התכוונה לכך.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אני מעוניין לתאר את העובדה שהמודעה תלתה עצמה ונאחזה בשארית כוחותיה בקיר/בלוח המודעות. איזה פועל שאתה מכיר עושה את העבודה הזו?

נאחזה, נתלתה, נתפסה.
המודעה לא תלתה את עצמה.

 

[מ. י. פרצמן]

אולי תשאלו את המודעה?

 

[RACHELIZ]

חושבת שהיא פשוט איבדה עניין בחייה

 

[א. איזראעל]

ואם בטעויות תוכן עסקינן...
אהוד ברק (עוד בתקופת היותו ראש ממשלה):
"אני שואל שאלה רטורית ודורש לקבל עליה תשובה!"

 

[א-ירושלמית]

אני מעוניין לתאר את העובדה שהמודעה תלתה עצמה ונאחזה בשארית כוחותיה בקיר/בלוח המודעות. איזה פועל שאתה מכיר עושה את העבודה הזו?

מעניין איזה טור שנון יכול @נתן גלנט להכין על זה

 

[Natan Galant]

נאחזה, נתלתה, נתפסה.
המודעה לא תלתה את עצמה.

מה נזעקתם, קיים שנים בכל ספר. "...תמונה תולה בסלון..." מעצבן. (כמובן עוד לא כמו ספור אמתי על סלסלת פרות)

ואם בטעויות תוכן עסקינן...
אהוד ברק (עוד בתקופת היותו ראש ממשלה):
"אני שואל שאלה רטורית ודורש לקבל עליה תשובה!"

אהוד ברק. איש מעיק.
בדיוק הבוקר חשבתי שהוא וריבלין צריכים לקבל ביחד איזה פרס כלשהו, פרס האנשים המיותרים, שאומרים שטויות, עושים שטויות, ולא תורמים כלום לאיש.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

בדיוק הבוקר חשבתי שהוא וריבלין צריכים לקבל ביחד איזה פרס כלשהו, פרס האנשים המיותרים, שאומרים שטויות, עושים שטויות, ולא תורמים כלום לאיש.

איזה זעם פוליטי חמוד יצא ממך...

תרשה לי לחלוק על הסיומת "ולא תורמים כלום לאיש". לא מדויק. הם תורמים נזק לשני אנשים. לברק ולריבלין.

ועכשיו בוא נסתום עם הפוליטיקה, לפני ששנינו נחסמים.

 

[חי זך]

לדעתי העניה, כמגיה ועורך טקסטים תורניים שכתבו רבנים ות"ח, השיבושים הקשים בזכר נקבה וכו' קורים בגלל חוסר חינוך ושימת לב לדקדוק לשוני עוד מהחיידר... לא מקדישים זמן ראוי אם בכלל לנושא, וכשבאים לכתוב "ספר" אזי שפת הדיבור או לא יודע מה שלטת שם, בלגן אקוטי בבניית ניסוח מובן לחלוטין לקורא. תמיד אני אומר ללקוח: אם אני לא מבין מה כתבת ולמה התכוונת, מה יבין הקורא ה"עממי" או "הישיבתי"?!
זו בעיה ידועה וחבל... אשרי הת"תים שמכניסים לימודי עברית ודקדוק עשירים ומועשרים בתכנית הלימודים.

 

[אשר שרבר]

לדעתי העניה, כמגיה ועורך טקסטים תורניים שכתבו רבנים ות"ח, השיבושים הקשים בזכר נקבה וכו' קורים בגלל חוסר חינוך ושימת לב לדקדוק לשוני עוד מהחיידר... לא מקדישים זמן ראוי אם בכלל לנושא, וכשבאים לכתוב "ספר" אזי שפת הדיבור או לא יודע מה שלטת שם, בלגן אקוטי בבניית ניסוח מובן לחלוטין לקורא. תמיד אני אומר ללקוח: אם אני לא מבין מה כתבת ולמה התכוונת, מה יבין הקורא ה"עממי" או "הישיבתי"?!
זו בעיה ידועה וחבל... אשרי הת"תים שמכניסים לימודי עברית ודקדוק עשירים ומועשרים בתכנית הלימודים.

לא יודע אם זה המקום לעשות את זה
אבל למרות שאני מסכים איתך על חוסר בחינוך לשוני.
אני רק אומר שאצלי זה קופץ בכתיבה באופן קבע. ובלי הסבר. כשאני קורה טקסט של אחרים זה קופץ לי בעין, כשאני שומע מי שמתבלבל בין זכר לנקבה אני כמעט אינסטינקטיבית מעיר.
אבל כשאני כותב אני שוגה, ובעיקר בין אם לעם..
לאדם קשה להגיה את כתב ידו, הוא מכיר את הסיפור ולכן המילים מחליקים מולו, אבל אני משתדל

 

[מוישה]

לא יודע אם זה המקום לעשות את זה
אבל למרות שאני מסכים איתך על חוסר בחינוך לשוני.
אני רק אומר שאצלי זה קופץ בכתיבה באופן קבע. ובלי הסבר. כשאני קורה טקסט של אחרים זה קופץ לי בעין, כשאני שומע מי שמתבלבל בין זכר לנקבה אני כמעט אינסטינקטיבית מעיר.
אבל כשאני כותב אני שוגה, ובעיקר בין אם לעם..
לאדם קשה להגיה את כתב ידו, הוא מכיר את הסיפור ולכן המילים מחליקים מולו, אבל אני משתדל

אתה מתכוון לטעות שנקראת 'הכתבה פנימית' [או הגייה תת-קולית], היינו אדם שומע בראש מה הוא צריך לכתוב, אך הוא לא שם לב האם הכוונה ל'אם' או ל'עם', מה שגרם לך למשל לכתוב בהודעה זו 'כשאני קורה'. [בשונה ממה שכתבת 'המילים מחליקים' במקום 'מחליקות', שזו כבר טעות מהותית יותר...]
לכן צריך יותר ריכוז כשכותבים, ובהחלט מומלץ לעבור על כל חומר שכותבים עבור אחרים, כולל מייל או הודעה בפורום. כשאני נוהג כך, אני מרגיש שאני מכבד יותר את הזולת, אם כי אני בהחלט דן לכף זכות אחרים שאינם נוהגים כך.

 

[אשר שרבר]

אתה מתכוון לטעות שנקראת 'הכתבה פנימית' [או הגייה תת-קולית], היינו אדם שומע בראש מה הוא צריך לכתוב, אך הוא לא שם לב האם הכוונה ל'אם' או ל'עם', מה שגרם לך למשל לכתוב בהודעה זו 'כשאני קורה'. [בשונה ממה שכתבת 'המילים מחליקים' במקום 'מחליקות', שזו כבר טעות מהותית יותר...]
לכן צריך יותר ריכוז כשכותבים, ובהחלט מומלץ לעבור על כל חומר שכותבים עבור אחרים, כולל מייל או הודעה בפורום. כשאני נוהג כך, אני מרגיש שאני מכבד יותר את הזולת, אם כי אני בהחלט דן לכף זכות אחרים שאינם נוהגים כך.

טוב, אתה טוב.
אני מודה לך על ההגדרה.

ואני בהחלט מסכים שהבעיה בכך שאאוילי אני לא מספיק מרוכז כשאני כותב. אבל לא הייתי ממהר להיפגע, יותר דן לכף זכות.. אתה יודע דור הZ וקשיי הקשב

העקיצות שלך היו לגמרי במקום, בפרט שכשכתבתי חשבתי שאני שם לב מה אני עושה, ואפילו קראתי שוב פעם

 

[א-ירושלמית]

לדעתי העניה, כמגיה ועורך טקסטים תורניים שכתבו רבנים ות"ח, השיבושים הקשים בזכר נקבה וכו' קורים בגלל חוסר חינוך ושימת לב לדקדוק לשוני עוד מהחיידר... לא מקדישים זמן ראוי אם בכלל לנושא, וכשבאים לכתוב "ספר" אזי שפת הדיבור או לא יודע מה שלטת שם, בלגן אקוטי בבניית ניסוח מובן לחלוטין לקורא. תמיד אני אומר ללקוח: אם אני לא מבין מה כתבת ולמה התכוונת, מה יבין הקורא ה"עממי" או "הישיבתי"?!
זו בעיה ידועה וחבל... אשרי הת"תים שמכניסים לימודי עברית ודקדוק עשירים ומועשרים בתכנית הלימודים.

שימו לב, האשכנזים חלשים בדקדוק הרבה יותר מהספרדים (באופן גורף ומכליל!)
וזה לא סתם. המשכילים לקחו את עניין הדקדוק והפכו אותו לפייבוריט שלהם, לעלה התאנה, לסימן הכשרות שהם מציגים כלפי העולם. היהדות החרדית התנערה ברובה מהעיסוק בדקדוק, והיו קהילות שאף הקפידו על קריאה משובשת!
אולי מזה נובע כל העיוות של מלעיל-מלרע בקהילות האשכנזיות.

בדור שלנו, כשהאקדמיה (עוד לא מצאו לה מילה עברית? הסנדלר הולך יחף...) כל כך מזלזלת בניקוד ובצורת הדיבור, וקובעת ש'צורת הדיבור היא הקובעת' גם כשהיא שגויה, יתכן שיש מקום לשוב ולעסוק בנושאים דקדוקיים.
הראשונים עסקו בה, והעיסוק וההבנה בה הם חלק מהותי מהבנת התורה בפשט ממש.

 

[עכביש]

נשוב לגוף הנושא.

טוב, לא ראיתי את זה בעוד מקומות. צומת רמת שרת, אופו הגשר.. מכירים?
ובכן,
רק כחלון היחיד שאכפת לו.
כן, כן.
אמור מעתה, אך ורק כחלון בלבד - היחיד שאכפת לו - וזהו.

 

[Ushaya]

רק כחלון היחיד שאכפת לו.

לפעמים צריך להזכיר שהאשכול הוא גם שגיאות תוכן...

 

[יוסף יצחק פרקש]

שימו לב, האשכנזים חלשים בדקדוק הרבה יותר מהספרדים (באופן גורף ומכליל!)

אבל יותר טובים בניקוד, כי יש בהגייה הבדל בין קמץ לפתח, ובין צירה לסגול.

 

[א-ירושלמית]

אבל יותר טובים בניקוד, כי יש בהגייה הבדל בין קמץ לפתח, ובין צירה לסגול.

אכן.
מצד שני, מנין לנו שהגית הניקוד כפי שמקובל אצל האשכנזים היא אכן ההגיה הנכונה?
כמה הבדלים יש בתוך האשכנזים, בינם לבין עצמם! ואם תגידו שזה עניין של ליטאים-חסידים? אז אפילו בתוך קהילות חסידיות, יש הבדל.
איך קוראים צירה בויז'ניץ? בבעלזא? בגור? בסלונים?
ואיך קוראים חולם בקהילות יוצאות פולין? ובחב"ד?
וקמץ? תבדקו את חב"ד-סלונים-גור-ויז'ניץ-בעלזא, למשל.

העניין לא ממש ברור וחד משמעי, למרות שיש הבדלי הגיה משמעותיים ומודגשים.

 

[יוסף יצחק פרקש]

אכן.
מצד שני, מנין לנו שהגית הניקוד כפי שמקובל אצל האשכנזים היא אכן ההגיה הנכונה?
כמה הבדלים יש בתוך האשכנזים, בינם לבין עצמם! ואם תגידו שזה עניין של ליטאים-חסידים? אז אפילו בתוך קהילות חסידיות, יש הבדל.
איך קוראים צירה בויז'ניץ? בבעלזא? בגור? בסלונים?
ואיך קוראים חולם בקהילות יוצאות פולין? ובחב"ד?
וקמץ? תבדקו את חב"ד-סלונים-גור-ויז'ניץ-בעלזא, למשל.

העניין לא ממש ברור וחד משמעי, למרות שיש הבדלי הגיה משמעותיים ומודגשים.

לא אמרתי שההגייה נכונה, אלא שזה שיש הבדל בין קמץ לפתח, ובין צירה לסגול, זה עוזר לזכור את הניקוד.