"ידיים, רגליים קרות..." (א"פ)

  • הוסף לסימניות
  • #21
פתרונות.
כאחת שסובלת המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן מקור הגעתי למסקנה הכי הגיונית: לא חייבים לחפש כל הזמן חולאים ולחשוב על כל מיני תרופות... זה מדכא נורא.... פשוט מאד החלטתי להתלבש. אבל לא סתם: זה מתחיל מגופיה חורפית פלנל עבה, לפעמים שתיים, חולצה, סוודר ומעליו פוטר עבה.
לרגליים: ללבוש גרביים, מכנסי תיץ וחותלות (הגרביים העבות שמתלבשות על הרגל כמכנס)
הסוד הוא פשוט להתלבש כמו שצריך עד שיהיה חם בלי לעשות חשבון איך אני אראה, העיקר שיהיה חם כי כשחם אפשר לתפקד כמו שצריך.
זה עובד וזה מצוין!
זה רק נותן מרץ כי הגוף כולו חם וזה חבל על הזמן!!!!!!!!!!!
וגם אם זה נשמע מוזר ללבוש כל כך הרבה שכבות - תנסו!!! ממליצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
הבעיה בכל המחממים האלה, ונראה לי שכבר כתבו פה -
שאי אפשר לזוז מהם.
ברגע שסוגרים אותם או שזזים מהם הרגליים קופאות עוד יותר ממה שהיה קודם....
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
רותי,
אל תחפשי מחלות
זו בעיה נפוצה בחורף - ובמיוחד נפוצה לירושלמים

פתרונות? - חוץ מלהתלבש טוב- גם אני מחפשת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אפשר לפתור את הבעיה בלבישת גרביים טרמיות.
קצת יקר, אבל אצלי זה מאוד עזר!
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י סטאזרית;1144491:
רותי,
אל תחפשי מחלות
זו בעיה נפוצה בחורף - ובמיוחד נפוצה לירושלמים

אני ממש לא ירושלמית (ולא גרה בעיר קרה) ועדיין סובלת מאותה תופעה...
משום מה נראה לי שזה מאפיין נשים.

עוד לא שמעתי גבר שהתלונן על קור בידיים וברגליים... :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני קר לי בכל הגוף... :)
ובעלי קר לו רק בידיים וברגליים...

אז יש.

וזה נחשב שקר כאן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
דבר ראשון צריך לבדוק אצל רופא למה זה. כי תחושת קור בכפות הרגליים יכולה לבוא מכמה סיבות, הנפוצות ביותר אכן קשורות יותר לנשים,
כמו הסיבה של הזרימת דם, שזה קשור לאנמיה -חוסר דם, ולברזל נמוך.
(גם תת פעילות של בלוטת התריס לדוג', או שינויים אורטופדיים בעמוד שדרה תחתון)

וזה ממש לא קשור לירושלמים או למידת הקור, הרגליים/ ידיים פשוט קרות וזהו מהיום שבו מתחילות הטמפ' לרדת אי שם בסוף הקיץ ועד שהשמש חוזרת לשלוט בשמים כשליטה יחידה..

כל העצות שהועילו פה על שכבות לבוש לא תמיד רלוונטיות, כי הקור הוא פנימי. ולפעמים רק חימום ממקור חיצוני מועיל.
את החסרונות הזכירו מעלי..
אגב לגבי החשמל של המפזר חום (המכונה אצלנו 'הכלבלב' יען הוא נשרך איתי לכל חור..) לא ראיתי עליה דרמתית מאוד בחשבון, ז"א במחיר ששווה את זה.

מי שלא התחיל עם המפזר חום על הרגליים ומסוגל למצוא פתרונות אחרים (?) עדיף לא להתחיל.
כי זה ממכר!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
תפסתם אותי ליד המחשב ולרגלי החימום הגואל
אך עכשיו קלטתי מה שכתבו לפני -שאני פשוט לא מסוגלת לזוז מהכיסא כי אז הקור הוא נוראי
ומעניין עוד לשמוע שזה קשור לבלוטת התריס כי באמת יש לי בעיות איתה
העיקר שיהיה לכולם חורף בריא!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י ניקול;1144682:
כל אלה שסובלים מקור בחורף? לפחות בקיץ כן נעים לכם?

כן... :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
דווקא אני בכלל לא סובלת מקור וכן סבלתי מרגליים קפואות.

בכל מקרה אתמול אחה"ץ חשבתי על העצה של לשטוף במים חמים והיא מאד לא נכונה!!
1. כל דבר מפיגים בדומה לו, חום בחום וקור בקור, לדוג', בארצות הקרות בשביל להפשיר את האוזניים והידיים היו משפשפים אותם בשלג, העברה מיידית מקור לחום יכלה לגרום לבעיות יותר חמורות מהקור עצמו.
2. בד"כ הבעיה נובעת מלחץ דם נמוך, שטיפה במים חמים מורידה עוד יותר את הלח"ד (במיוחד בשטיפת הרגליים) כך שאולי מושגת נעימות רגעית ותו לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
ביומיים האחורנים המצב נהיה קר מידי - וכבר ממש כואב.

חימום כל הזמן - לא רציתי...
בקבוק חם, אחרי שעה - שעה וחצי כבר לא ממש אפקטיבי...
ועם כלללל השכבות עדיין לא עזר.
ואז הגיעה אחותי ואמרה לי משהו שממש צחקתי עליו,
להגביה את הכסא ולנדנד רגליים.... אחרי כמה דק' הרגשתי שזה עוזר....
זרימת הדם פעלה וחיממה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י mig;1144781:
דווקא אני בכלל לא סובלת מקור וכן סבלתי מרגליים קפואות.

בכל מקרה אתמול אחה"ץ חשבתי על העצה של לשטוף במים חמים והיא מאד לא נכונה!!
1. כל דבר מפיגים בדומה לו, חום בחום וקור בקור, לדוג', בארצות הקרות בשביל להפשיר את האוזניים והידיים היו משפשפים אותם בשלג, העברה מיידית מקור לחום יכלה לגרום לבעיות יותר חמורות מהקור עצמו.
2. בד"כ הבעיה נובעת מלחץ דם נמוך, שטיפה במים חמים מורידה עוד יותר את הלח"ד (במיוחד בשטיפת הרגליים) כך שאולי מושגת נעימות רגעית ותו לא.

ולשטוף הרבה ידיים בחורף, בפרט לא מומלץ, מייבש מאוד, ומי שסובל מיובש, זה מחריף שבעתיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
תחזית ליום שישי:
שלג בהרי הגליל והגולן ובפסגות הרי המרכז כולל ירושלים ויתכן גם בהר הנגב

אז אם תרצו לברוח לנגב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לברוח לנגב ולהפגש בשטפון,אה?

בקשר לשטיפה עם מים אני רואה שהרבה לפני כבר אמרו שזה לא טוב,מה שכן זה מיבש!!!!!!!עור הרבה זמן במים מתכווץ!ומתיבש!ולפעמים הסיוט כבר גדול יותר שהעור יבש מאשר שקר...
בכל אופן שיהיה לכולכם לילה חמים ונעים!ותשמעו את הגשם יורד בחוץ ותתכרבלו לכם בהנאה בתוך הפוך החמים!!אחד מתענוגות החורף;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
נכתב ע"י חננוש;1144973:
ביומיים האחורנים המצב נהיה קר מידי - וכבר ממש כואב.

חימום כל הזמן - לא רציתי...
בקבוק חם, אחרי שעה - שעה וחצי כבר לא ממש אפקטיבי...
ועם כלללל השכבות עדיין לא עזר.
ואז הגיעה אחותי ואמרה לי משהו שממש צחקתי עליו,
להגביה את הכסא ולנדנד רגליים.... אחרי כמה דק' הרגשתי שזה עוזר....
זרימת הדם פעלה וחיממה.

תודה, זה באמת עוזר!
אמנם לכמה דקות, אבל גם משהו.. :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
לדעתי כל אלו שסובלים מקור ברגליים בחורף, הם אותם אלו שסובלים ממזגן בקיץ ותמיד תמצאו אותם מבקשים מאלו שמתנשפים מחום להעלות לפחות בטיפה את המעלות של המזגן..
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י מלפפון;1145711:
לדעתי כל אלו שסובלים מקור ברגליים בחורף, הם אותם אלו שסובלים ממזגן בקיץ ותמיד תמצאו אותם מבקשים מאלו שמתנשפים מחום להעלות לפחות בטיפה את המעלות של המזגן..

ממש, אבל ממש לא קשור.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מאמר מהרב גלינסקי לתשעה באב:

לפני שנה,

בערב תשעה באב אחר הצהריים -

כתבתי את רחשי לבי.



כשסיימתי לכתוב -

החלטתי לשתף את הדברים גם אתכם,

וקיבלתי תגובות מאד מרגשות.

אלא ש... זה היה קצת מאוחר,

ורוב החברים קראו את זה רק 'לאחר' תשעה באב.



ולכן, אני שולח שוב את אותם הדברים

(עם טיפונת שיפוץ והתאמה)

והפעם, קצת מוקדם יותר,

בתקווה שתספיקו לקרוא את זה לפני תשעה באב.

ובתקווה גדולה עוד יותר -

שעד תשעה באב זה לא יהיה רלוונטי.



המלצה אישית:

תדפיסו את הדברים,

שיהיה לכם לתשעה באב.

ואם אפשר, תדפיסו שני עותקים

ותנו גם לאחרים.



בבקשה:



---

את השורות הבאות -

לא תמיד אפשר לכתוב...

ולכן הן נכתבות כעת,

כמה שעות לפני תשעה באב!



[אינני יודע מתי תקרא את זה

לפני תשעה באב, במהלכו, או לאחריו

בכל מקרה ומתי שזה יהיה –

זה לגמרי רלוונטי]



אנחנו חיים בדור –

שבו לכל בעיה יש פתרון!

ואם אין פתרון – כנראה שזו לא בעיה...



- סובל/ת מכאב ראש או גב? יש פתרון!

- הילד נמוך מדי? יש פתרון!

- מרגיש שאינך ממצה את עצמך? יש פתרון!

- קשה לך עם המינוס/המשכנתא? יש פתרון!

- לא מרגיש טעם בלימוד? יש פתרון!



רוצים להתחתן ולא מצליחים? נעזור לכם!

התחתנתם ולא מסתדרים? נעזור לכם!

רוצים להתגרש? נעזור לכם!

רוצים ילדים? נעזור לכם!

רוצה הפסקה? נעזור לכם!



- יש בעיה שלא מצאת לה פתרון?

גם לזה יש פתרון!

- כל הפתרונות לא עזרו לך?

ובכן, גם לזה יש פתרון!...



ואם עדיין היו דברים,

שלא נמצאו להם פתרונות -

כעת ה-AI בטח כבר ימצא את הפתרון המבוקש.



---

כן!

גם המכון הזה,

שממנו נשלח המסר הנוכחי –

נוסד ונועד בכדי להמציא פתרונות לבעיות.



ולא, אין כל תלונה חלילה.

אדרבה, תודה לה'!

שיש כל כך הרבה פתרונות, ובהישג יד.



אבל יש רגעים, נדירים אמנם -

שבהם צריך לומר את האמת!!

ותשעה באב, הוא אחד הרגעים הנדירים הללו.



ומה האמת? –

שכל הפתרונות הללו

אינם אלא פתרון מלאכותי

לכאב מאד מאד עמוק, שאין לו פתרון!



והכאב הוא –

שאין לנו בית!!

יש לנו הכל – אבל אין לנו מקום בעולם!

ואם כך, כל מה שיש לא באמת עוזר...



יהודי,

- לא משנה מה יש לו וכמה,

- לא משנה כמה הוא מצליח,

- לא משנה כמה הוא מתקדם ומשיג,

הוא תמיד ירגיש בודד!



כי לפני אלפיים שנה,

הבית שלנו נהרס,

ומאז אין לנו מקום שהוא שלנו.

פשוט אין.



זה לא באמת משנה -

אם זה יהודי בדור האינקוויזיציה,

או בדור ה-2025 פלוס!...

זה אולי משנה איך אנחנו נראים מבחוץ

אבל לגמרי לא משפיע על איך אנחנו מרגישים מבפנים!



בפנים – זה אותו יהודי בודד!

מסכן, הומלס, חסר בית, מרוחק ומנודה.

והבדידות הזאת –

כואבת, חונקת, מעיקה ומציקה

כל יום, כל היום, בכל מקום ובכל מצב!



אז נכון –

יש לנו המון גלידות וארטיקים,

אטרקציות מכל הסוגים,

ולהבדיל, גם המון תורה ומצוות ורוחניות

אז מה?!

אבל אין לנו בית!



יש היום ב"ה ארגונים נפלאים -

שמסייעים ליתומים ואלמנות,

ולהבדיל, לחולים סופניים.



הם משתדלים להנעים להם ככל האפשר -

עם אטרקציות, ומתנות, והפתעות וממתקים!

וזה באמת מרגש, ונותן קצת אוויר.

אבל בסוף... אחרי כל החוויות הנהדרות –

הם חוזרים הביתה, לחיים הרגילים

ושם – הם נשארו יתומים / אלמנות / חולים רח"ל

ואת הכאב הזה, אף אחד לא יכול לקחת!



גם את הכאב שלנו –

אף אחד לא יכול לקחת!

זה נהדר, שיש הרבה חוויות

זה נפלא, שיש הרבה פתרונות

זה מרגש, שיש הרבה שפע

אבל - זה לא פותר את הכאב!!!



---

אז יש פעם אחת בשנה –

שבה אנחנו מקבלים רשות,

להניח את הכאב הזה על השולחן

ולתת לו להיות. טבעי, חשוף, כואב ומריר –

כפי שהוא באמת!!



הזמן הזה, הוא תשעה באב.



כבר כמה שבועות, שאומרים לנו –

אל תאכל ארטיק!

אל תלך לים!

אל תשמע מוזיקה!

למה? כדי להתעלל בנו?!

חלילה.



משום שכואב לך!!!

אז אל תסתום את הכאב הזה עם ארטיק!

אל תפצה את עצמך עם מוזיקה!

ואל תברח מעצמך אל הים!

אלא – תראה אותו, את הכאב. תניח לו להיות.



וכשמגיע תשעה באב –

אנחנו עושים עוד צעד קדימה,

ומוותרים גם על הרוחניות!!

אל תרגיע את עצמך בלימוד תורה,

אל תחנוק את הכאב עם הנחת תפילין,

ואל תדחיק את הבדידות עם חברים.

לא!



תסתכל לעצמך בעיניים

ותאמר את האמת:

אני בודד! אני יתום! אני מסכן!

אין לי בית! אין לי אבא! אין לי אמא!

אין לי טעם אמתי בחיים!

הכל רק ב'כאילו', ומלאכותי, והצגה

בפנים בפנים – פשוט מר לי!



זאת האמת!

לא תמיד נעים לראות אותה,

ולא תמיד אפילו 'מותר' לדבר עליה.

כי זה כואב מדי, ועלול לפרק אותנו.

אנחנו מצווים לתפקד, להתקדם, לפעול, ולחיות.

אבל, פעם אחת בשנה –

מותר לנו!

מותר לנו לבכות! מותר!!



---

אז אם תשעה באב,

היה נראה לנו כמו משהו שלא שייך לנו,

אולי אפילו כמו מטרד שאנו מצפים להיות אחריו...

כאילו דורשים מאתנו להמציא איזה כאב,

ולבכות על משהו שמעולם לא הכרנו –

זהו שלא!



לא צריך להמציא שום כאב -

ולא לבכות על משהו שאיננו מכירים.

הכאב קיים, ובענק.

ואנו מקבלים רשות, להציף אותו,

כפי שהוא, בגודל טבעי!

ולתת לו לבכות את עצמו, בלי לחנוק ובלי לעצב!



וזו המתנה הכי גדולה

שאנחנו יכולים לקבל – כל עוד אנחנו בגלות!

האפשרות לבכות את הבדידות, את העגמת נפש, את הצער

שמלווה אותנו כל יום וכל היום.

להתנקות ממנו, להשתחרר, להתקלף –

ולהגיע לרגע אמתי של נחמה!



כן.

כי כאשר יהודי בוכה את כאב הבדידות,

הוא מגלה פתאום לידו,

עוד מישהו שבוכה את אותו כאב!...

זה אבא שלנו, והוא לא הלך לשום מקום.

הוא אתנו יד ביד באותו כאב.

ואם כך, מהרגע שגילינו את זה –

אנחנו כבר לא לבד!



אה, לא לבד?!

זה כבר סיפור אחר!!

מהרגע הזה, יש לי כח לעבור הכל.

כי לבד – אי אפשר לעבור כלום

אבל ביחד – אפשר לעבור הכל.



כל המתאבל על ירושלים

זוכה ורואה בשמחתה!
  • תודה
Reactions: lh ו-CHAYA S2 //
1 תגובות
אני מחפש כבר תקופה עבודה והגעתי לכמה מסקנות שאשמח לשתף אתכם !

א. 1
מאוד עוזר ללמוד בספר הקדוש חובת הלבבות שער הביטחון זה נותן תחושת רוגע ושלווה,
[כמובן שצריך עבודה עצמית בשביל לחוש את הדברים וזה לא ברגע אחד].

א. 2 דבר נוסף שהספר הקדוש הזה נותן זה הגדרות מדויקות מה בגדר השתדלות ומה מעבר,
ממליץ ללמוד ביסודיות !!

ב.
אדם חייב לחפש עבודה שהוא מתחבר ואוהב !!
אבל יש בעיה לאנשים להיות אובייקטיביים ולחפש משהו לפי התחברות ואהבה לדבר
ויש לזה שני סיבות מרכזיות :
1.
לחץ חברתי או במילים אחרות פחד מה יגידו עליהם :
לדוגמא אדם רוצה להיות דרייבר הוא אוהב נסיעות הוא נהנה להסתובב בכל הארץ ,
אבל הוא מפחד מהסטיגמה שתידבק אליו [דוגמא קיצונית אבל זה הרעיון]
לבעיה הזאת אין לי פתרון כי אם אני יגיד לו שהתעלם מההרגשה של הסטיגמה,
יכול להיות שהוא לא יצליח ובסוף הוא ירגיש הרבה יותר גרוע מאם הוא היה
לוקח עבודה שהוא פחות אוהב אבל היא יותר מקובלת על הסביבה !!

זה אני משאיר למומחים בתחום ...
2. משכורת !!
אנשים בוחרים לפעמים עבודות שהם ממש לא סובלים רק בגלל משכורת יותר גדולה,
וצריך לדעת שממש לא בטוח שזה בגדר השתדלות !
הדברים נכתבים בצורה כללית ואין לסמוך על זה בצורה פרטית שכל אחד יעשה שאלת רב ,
וכמו כן שילך ליועץ כלכלי או מאמן אישי הדברים נכתבו כדי שיהיה תועלת ולא נזק חס וחלילה !!

יש כאלו שרוצים לבחור עבודה שהם אוהבים אבל הם לא מצליחים לחשוב בצורה נכונה מה הם אוהבים ,
המשכורת מבלבלת אותם !!
חשבתי על עצה מסוימת שאולי תביא תועלת לחשוב בצורה יותר הגיונית !!
תחשבו לעצמכם כאילו יש לכם דירה ללא משכנתא, יפה גדולה, ומשכורת מסודרת של 50,000 ש"ח [הלוואי...]
מה עכשיו הייתם רוצים לעבוד סתם בשביל למלאות את היום עם סיפוק ועשייה !! בכזה מצב החשיבה היא נטולת משכורת !


מקווה שיביא תועלת וסליחה על האריכות !!
אשמח לכל תגובה [חיובית...]
נהנית ? שים פידבק ! אנשים אוהבים לקבל תודה!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה