התייעצות יום לימודים ארוך

מצב
הנושא נעול.
בלת"ק חלקי.
שאלה לי לכל המתלוננים על יום לימודים ארוך אצל הבנות:
חשבתם פעם מה עם הבנים?
איך מגיל 7־8 הם מתחילים לחזור הביתה ב־4־5, ולא נראה לי שרע להם כל כך?

כמובן שאצל הבנים יש סיבה עקרונית וחשובה ליום לימודים ארוך.
אבל סתם, מבחינה נפשית וחברתית, לא נראה לי שאמור להיות הבדל משמעותי בין בנים לבנות.
אני ממש מרחמת עליהם
וחושבת שהיה כדאי לעשות שינוי
 
בלת"ק חלקי.
שאלה לי לכל המתלוננים על יום לימודים ארוך אצל הבנות:
חשבתם פעם מה עם הבנים?
איך מגיל 7־8 הם מתחילים לחזור הביתה ב־4־5, ולא נראה לי שרע להם כל כך?

כמובן שאצל הבנים יש סיבה עקרונית וחשובה ליום לימודים ארוך.
אבל סתם, מבחינה נפשית וחברתית, לא נראה לי שאמור להיות הבדל משמעותי בין בנים לבנות.
מי שצועק זה מורות או עקרות בית
המורות לא רוצות לעבוד עד מאוחר כאילו שכל העולם לא עובד כל כך הרבה שעות
 
הבעיה היחידה היא שהפער בין ימי החופשה של הילדים לימי החופשה של ההורים בישראל - הוא מהגבוהים בעולם!!!
הסיבה לכך הוא יום שישי אהובנו.
אין כמעט מדינות שיש יום חופש שבועי להורים- כשילדיהם לומדים.
אם נחליט לוותר עליו נוכל כמעט למחוק את הפער הזה.
 
הסיבה לכך הוא יום שישי אהובנו.
אין כמעט מדינות שיש יום חופש שבועי להורים- כשילדיהם לומדים.
אם נחליט לוותר עליו נוכל כמעט למחוק את הפער הזה.
קודם כל הרבה עובדים בשישי
דבר שני- מותר שיהיה יום אחד בשבוע שיהיה בהם שקט להורים ל3 שעות- זה היום היחיד שאפשר לעשות בו סידורים לשומרי שבת
בחו"ל יש להם את שבת בשביל זה
בנוסף לזה שזה היום האהוב על הילדים
 
קודם כל הרבה עובדים בשישי
דבר שני- מותר שיהיה יום אחד בשבוע שיהיה בהם שקט להורים ל3 שעות- זה היום היחיד שאפשר לעשות בו סידורים לשומרי שבת
בחו"ל יש להם את שבת בשביל זה
בנוסף לזה שזה היום האהוב על הילדים
רוב האנשים שעובדים בשישי- יש להם יום חופש שבועי אחר.
וזה מקסים שיש יום חופש בלי הילדים-
רק שאי אפשר להנות מכל העולמות- זה מגיע על חשבון החופש הגדול.
 
רוב האנשים שעובדים בשישי- יש להם יום חופש שבועי אחר.
וזה מקסים שיש יום חופש בלי הילדים-
רק שאי אפשר להנות מכל העולמות- זה מגיע על חשבון החופש הגדול.
זה ממש לא נכון
יש הרבה עבודות של 6 ימים (לא הוראה!)
ואיך זה מגיע על חשבון החופש הגדול? את חושבת שיפה בן דוד תוריד חצי יום מהחופש? גם אם יורידו את ימי שישי החופש הגדול ישאר ארוך כאורך הגלות עם ילדים מטורללים
 
הלוואי וזה היה נתון לדיון בעולם של עובדים אם לשלוח לצהרון או לא
לצערינו זה האופציה שיש וגם אם להיות בצהרון זה אומר להשתעמם ולריב עם החברות (מה שלדעתי לא באמת ככה)
אני יאלץ לשלוח
אין פיתרון אחר להורים עובדים וגם זה לוקח הרבה זמן עד שמתחיל ועוד להוסיף על זה שזה אחרי חודשיים של חופש שההורים מג'נגלים ומנסים למצוא לילדים מסגרות העיקר להביא פרנסה הביתה
זה נכון עד שהילדים מגיעים לאיזה גיל.
ראית שהגדולות שלי היו בצהרון - כי ככה זה הורים עובדים.
וכשהם היה שם גם לדעתי זה לא היה ככה .
ואז כשהן גדלו הן פרטו לי פתאום כששאלתי
וברוך השם הם גדלו והתפתחו לתפארה.

אבל ברגע שזב לא כורח
שתמיד יש מישהו בבית אפילו בעולם של עובדים - לא שולחת לשם.
 
זה נכון עד שהילדים מגיעים לאיזה גיל.
ראית שהגדולות שלי היו בצהרון - כי ככה זה הורים עובדים.
וכשהם היה שם גם לדעתי זה לא היה ככה .
ואז כשהן גדלו הן פרטו לי פתאום כששאלתי
וברוך השם הם גדלו והתפתחו לתפארה.

אבל ברגע שזב לא כורח
שתמיד יש מישהו בבית אפילו בעולם של עובדים - לא שולחת לשם.
אני לא באמת ראיתי שנורא שם. ותמיד אני מתחקרת
כיף להן, משחקות עם חברות, לעומת הבית שמשתעממות
תמיד יהיו ימים יותר מעצבנים אבל זה החיים
לא הכל מרופד
 
אצלינו נוספו השנה בביה"ס:
שיעור זמרה, מוזיקה, גינון, ספריה, דרמה, כישורי חיים ועוד.
אני ממש בעד יום לימודים ארוך אז הבנות שלי חוזרות כל יום מאושרות ונהנות עד הגג, מעניין איך חוזרות ילדות לאמהות שמתלוננות על היום הזה.
 
בלת"ק .

זה גם ברשת בני יוסף או רק בחינוך העצמאי?
 
אני לא באמת ראיתי שנורא שם. ותמיד אני מתחקרת
כיף להן, משחקות עם חברות, לעומת הבית שמשתעממות
תמיד יהיו ימים יותר מעצבנים אבל זה החיים
לא הכל מרופד
כאמור ציינתי לעיל שגם אני תחקרתי תמיד את הגדולות.
והם אף פעם לא אמרו משהו חריג . היה כיף. שיחקנו.

כאמור כשצריכים צהרון ואין ברירה. בכלל לא חושבת שרע להם שם במיוחד.
ציינתי שרובן אמרו כיף. נחמד.
ורק כשאמרתי להם שאחותם אומרת שהגננות צועקות. או שזה משמים למדי - כל יום לשחק עם חברות בלי משחקים מעניינים כמו שיש בבתים (בית ספר) ובלי משחקי חצר...
הם צחקו ואמרו - כן. יש בזה. הגננות הן נשים מבוגרות חסרות סבלנות קצת... ובבית ספר באמת צריך לשחק בכיתה עם חברות בכלום בריבוע...
אבל גם אז הן אמרו שטויות. לא נורא.
ולכן ציינתי שצהרון הוא סידור מעולה כשאין אופציה מגוונת ונעימה יותר יותר.

רק ציינתי למי שאמרה
שטעות להשאיר בבית גם כשיש אופציה
כשבצהרונים יש תעסוקה כל כך מגוונת ועשירה שבבית אין
שאני לא רואה את זה.
גם אם לא חושבת שרע להן ולא נחמד להן שם
לא רואה שיש שם תעסוקה מגוונת עשירה ומעשירה.
סור.
 
רק ציינתי למי שאמרה
שטעות להשאיר בבית כשבצהרונים יש תעסוקה כל כך מגוונת ועשירה שבבית אין
אני חושבת שכל אחד צריך לבדוק איך הצהרון שלו.
אצלנו בבית ספר למשל יש חוג כל יום
המורות הן בד"כ צעירות או בחורות וחשוב להם מאד להשאיר רושם טוב ולקבל עוד שעות
המרכזת של הצהרונים נמצאת כל הזמן, עוברת בין הכיתות ודואגת שהכל ידפוק.
במקרה כזה חשוב לשקול מה עדיף. כל אחד עם מה שקורה אצלו בבית בשעות האלה.
במקרים אחרים, כמו שלך, השיקולים הם שונים.

אני עובדת מהבית, ובשנה שעברה אמרתי לבנות שברגע שישעמם להם או שירצו לחזור - שיתקשרו אלי מהמורה או מהמזכירות. והזכרתי להם את זה מידי פעם. רק אחת מהן ניצלה את ההזדמנות - פעם אחת! וראתה שהרבה יותר משעמם לבהות באמא עובדת ובבית ריק...
 
בתור תלמידה שהיה לה ב12:00 שיעור התעמלות/מחשבים/נגינה/התעמלות גם היה לך קשה להתרכז אחרי זה בשיעור חשבון?
תמיד סוף יום יותר קשה ולא משנה באיזה שעה זה. ואתמול נזכרתי בזה גם בעבודה... אבל אם יש במהלך היום שיעורים משוחררים אז זה לא דומה לשיעור אחרון ב13:00 אחרי רצף שיעורים משמימים ומאתגרים.
בתור אישה עובדת - כן
אם בבוקר במקום לעבוד קיפלתי כביסה ושטפתי כלים ושאר פעילויות מקבילות להתעמלות/נגינה/מחשבים
זה לא הופך לי את שעת הצהריים לשעה יותר מרוכזת

שעות הבוקר הן שעות יותר פוריות אצלי משעות אמצע היום
אלו השעות הטובות ביותר שלי.
 
בלת"ק חלקי.
שאלה לי לכל המתלוננים על יום לימודים ארוך אצל הבנות:
חשבתם פעם מה עם הבנים?
איך מגיל 7־8 הם מתחילים לחזור הביתה ב־4־5, ולא נראה לי שרע להם כל כך?

כמובן שאצל הבנים יש סיבה עקרונית וחשובה ליום לימודים ארוך.
אבל סתם, מבחינה נפשית וחברתית, לא נראה לי שאמור להיות הבדל משמעותי בין בנים לבנות.
אצלינו הם חוזרים הביתה להפסקת צהריים של שעה וחצי באמצע.
רואים את הבית ונושמים אותו . מפסיקים.

ושעות אחר הצהריים - מהוות לימודים קלילים שלא בוחנים עליהם אחר כך.
וזה אכן מיטבי יותר מהלימודים יום ארוך שמקובלים במקומות אחרים.

ותבואי פעם לחיידר אחה"צ בגיל 7-8 תגלי שאף אחד לא ממש יושב שם על הכסא ברצינות יותר מדי הרבה זמן...
 
מי שצועק זה מורות או עקרות בית
המורות לא רוצות לעבוד עד מאוחר כאילו שכל העולם לא עובד כל כך הרבה שעות
לא נכון.
אני לא מורה
לא עקרת בית
עובדת מחוץ לבית בשעות שהילדים חוזרים הביתה
ובכל זאת מתנגדת.

ויש פה עוד הרבה כמוני.
היחידים שתומכים פחות או יותר - זה הורים שהגדולה שלהם מקסימום בד'.
הקטנים שלהם מסודרים בצהרונים
והם מחפשים הוזלת מחיר + בייביסיטר בחינם לגדולה שמטבע הדברים שהבית ריק מאחים די משעמם לה.

ולא אכפת להם שזה יבוא על חשבון עשרות ילדים אחרים שיקבלו במקום בית שמח ורוגע שדרוש להם בגיל צעיר כל כך,
בית ספר עם לימודים ומבחנים וצורך לשבת במקום שעות רבות כל כך בכיתה א'...

ואפרופו המורות,
הן נאבקו שנתיים כדי לנסות להתקבל לאופק חדש = עבודה הרבה שעות (חלקה לא פרונטלית מול תלמידים)
והיות וכרגע הן בעולם ישן - תוספת שעות לימוד בבתי ספר - לא תוסיף למורות הקיימות שעות כי משרה היא מקסימום 24 ש"ש - היא תביא עבודה ותקנים לעוד מורות ממלאות מקומות ...
 
נערך לאחרונה ב:
בלת"ק חלקי.
שאלה לי לכל המתלוננים על יום לימודים ארוך אצל הבנות:
חשבתם פעם מה עם הבנים?
איך מגיל 7־8 הם מתחילים לחזור הביתה ב־4־5, ולא נראה לי שרע להם כל כך?

כמובן שאצל הבנים יש סיבה עקרונית וחשובה ליום לימודים ארוך.
אבל סתם, מבחינה נפשית וחברתית, לא נראה לי שאמור להיות הבדל משמעותי בין בנים לבנות.
מי אמר שלא רע להם ? היית פעם בחיידר בשעות אחה"צ ?
בהשוואה לבוקר, יותר ילדים מקבלים עונשים/נשלחים למפקח/מוצאים החוצה/מפריעים בכיתה מאשר בבוקר
זה זמן קשה
הייתי מלווה בהסעות, אותו הילד - בבוקר יכול להיות הכי רגוע שבעולם. ואחה"צ יכול להיות הכי מופרע שבעולם.
זה פשוט סוג של עייפות.
אצל בנים זה סוג של הדרגה (אולי, כך אני חושב) לקראת הישיבות שלומדים מהבוקר עד שעות הלילה המאוחרות
אז זה התרגלות כזו
אבל בהחלט, גם לבנים קשה אחה"צ.
 
מי אמר שלא רע להם ? היית פעם בחיידר בשעות אחה"צ ?
בהשוואה לבוקר, יותר ילדים מקבלים עונשים/נשלחים למפקח/מוצאים החוצה/מפריעים בכיתה מאשר בבוקר
זה זמן קשה
הייתי מלווה בהסעות, אותו הילד - בבוקר יכול להיות הכי רגוע שבעולם. ואחה"צ יכול להיות הכי מופרע שבעולם.
זה פשוט סוג של עייפות.
אצל בנים זה סוג של הדרגה (אולי, כך אני חושב) לקראת הישיבות שלומדים מהבוקר עד שעות הלילה המאוחרות
אז זה התרגלות כזו
אבל בהחלט, גם לבנים קשה אחה"צ.
אצלינו הם חוזרים הביתה להפסקת צהריים של שעה וחצי באמצע.
רואים את הבית ונושמים אותו . מפסיקים.

ושעות אחר הצהריים - מהוות לימודים קלילים שלא בוחנים עליהם אחר כך.
וזה אכן מיטבי יותר מהלימודים יום ארוך שמקובלים במקומות אחרים.

ותבואי פעם לחיידר אחה"צ בגיל 7-8 תגלי שאף אחד לא ממש יושב שם על הכסא ברצינות יותר מדי הרבה זמן...

דבר ראשון, הייתי בהחלט בחיידר בשעות אחה"צ. ביליתי שם את מיטב שנות ילדותי...
ועם כל הכבוד. אני לא מסכים.
לא. אל תספרו לי שרע להם. יש גבול.
לי לא היה רע בחיידר, ולבנים שלי ממש לא רע.
אני אבא מסור ואוהב, ומתסכל להם טוב טוב בעיניים יום יום.
הם לא חוזרים הביתה בוכים, לא חוזרים ממורמרים, ולא מתוסכלים.
עייפים – כן. מרוצים ומסופקים – לפעמים כן לפעמים לא.
מסכנים – לא!

דבר שני, אף אחד לא אמר ששעות אחה"צ זהות לשעות לפנה"צ.
הן שעות מאתגרות בהחלט, והתוכן הלימודי והיחס של המלמדים כמובן צריך להיות בהתאם.

אם תתייחסו לגופם של הדברים שכתבתי, תגלו ששאלתי רק למה קובלים על יום הלימודים הארוך אצל הבנות,
וכביכול מציגים אותו כעונש עצום שעלול לגרום נזקים נפשיים לכל החיים...
ולכן אמרתי, שאם אצל הבנים יודעים להסתדר עם לימודים מתאימים, ולא ראיתי את הילד שניזוק נפשית מיום הלימודים הארוך, כך בדיוק באותה מידה ניתן להסתדר אצל הבנות. למצוא את האיזון המתאים ואת הנוסחה המדויקת.

וכן, אני מסכים שאפשר, ואולי צריך, לפתוח דיון רחב איך בדיוק לנצל את השעות בצורה הכי חכמה, ומה שחשוב – הכי מותאמת לשעות מאתגרות אלו, וביחס לתוכן הלימודי שקיים עד כה.

אבל, תסכימו איתי שלפעמים קשה לקבל דברים חדשים (יום לימודים ארוך אצל בנות), ומוצאים בו פגמים וחסרונות, למרות שתוך כדי אנחנו לא קולטים שאנחנו כבר רגילים לאותו דבר באופן דומה (יום לימודים ארוך אצל בנים).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
למעלה