הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #141
תודה על העצה, כותבת ממקום שהוא הרבה מעבר ל"שיעורי בית" או חיפוש גוגל.
שוב מדגישה, כאדם פרטי אפשר לכתוב "אצלי הקוליטיס התפרץ ממתח נפשי", או להקיש בין הדברים.
אבל לי אישית כואב שבציבור החרדי, ארגונים מוקמים רק כדי לתת תמיכה נפשית/חברתית- שזה דבר גדול בפני עצמו,
אבל לא מספק!
נדרשת המון תמיכה מקצועית, הרבה דיבור מדויק גם ברשת.
מה קוראים גולשי פרוג על מחלות מעיים? את מה שיכתבו להם.
בציבור החילוני נחשפים למחלות המון: מכתבות, מראיונות, מידע כללי. אצלנו מי שצריך לדעת-יידע, ומי שלא- יחשף מהעיתונות, מפרוג, זהו. החשיבות של הדיוק והתוכן המקצועי, היא רבה אצלנו עשרת מונים.
ואם ארגון מציג את התפרצות המחלות האלו כמחלות שמתפרצות על רקע "תזונה לקויה ולחץ נפשי" (איפה התייחסות למרכיבים הגנטיים המוכחים ברבים מהמקרים, לכשלים חיסוניים שמתבטאים במחלות נוספות, ועוד)
זה חבל.
שוב, המון הערכה לכם, @עזרי מעיים , לעבודת הקודש שאתם עושים, לתמיכה ממקום של התמודדות שאין לה תחליף.
יחד עם זה, לגמרי מצפה למענה מאוד מדויק מצדכם.
כמעט כמו לכתוב שאין מענה לסוכרת סוג 1. הרפואה אומנם מתקדמת כל הזמן ב"ה, אבל גם היום יש מענה רפואי הולם מאוד למחלות מעי דלקתיות.
יש תרופות ביולוגיות שמחוללות פלאים, ומביאות לרמיסיה של שנים (בטיפול של פעם בשבוע/שבועיים, ולפעמים אפילו פחות.)
יש כדורים מצוינים כמעט נעדרי תופעות לוואי.
יש גם דיאטות מסוימות (אני מתכוונת לדיאטות רציניות שניתנות עם ליווי של מרכזים רפואיים גדולים), שיעילות מאוד לטווח ארוך, בעיקר אצל ילדים.
אין דרך להשיג ריפוי (כמו עוד הרבה מאוד מחלות), יש דרך להשיג רגיעה ברורה ומוכחת לאורך שנים. רגיעה שניתן לראות אותה גם בבדיקות MRI, קולונוסקופיה/גסטרוסקופיה, וכמובן בבדיקות דם וקלפרוטקטין.
חכמים היזהרו בדבריכם.
