עזרה יועצת לילדים-בהמשך לילד שהושפל ע''י העוזרת

  • הוסף לסימניות
  • #21
@שביעית
רשמתי כמה ימים, והכוונה היא כמה ימים בהם שחררתי מהלחץ, ולא הבעתי אכזבה / כעס/ תלונה וכו'
הוספתי תפילות.
תקופת הפספוסים היתה כמה חודשים לצערי...

@pr @מלפפון
אין הכוונה שנתתי לה להתמודד לבד עם הלכלוך
אלא ידעה לקחת מגבון ולנקות מעט את האסלה
ולהיכנס לאמבטיה עם הבגדים. (אם היתה מורידה לבד היתה מורחת את כל השטח...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
ועוד משהו חמוד שעזר לי ;)

כל פישול > קובית שקולד לאמא :) (או סוכריה טעימה)..עצה מפרוג

ולנקות בהרגשה כאילו זה החול בגינה אותו את מנערת בקלות ובהסח הדעת

ושיהיה לך ברור
אצלינו המצב לא היה תותים ....

לא רוצה להזכר בזה...אבל יש הקלות שנותנות כח
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
סורי על ההתפרצות,
אני יודעת שכל מה שכתבתן כנראה עוזר ופותח את הראש,
אבל אם תסתכלו בהודעה הפותחת באשכול,
היא מחפשת שם, מספר, והמלצות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
תודה לכולכן.
זה באמת מרגיע לראות שזה נורמאלי וקורה לעוד....


תכל'ס, יש למישהי שם של יועצת או מטפלת רגשית שאפשר לדבר איתה בטלפון [בתור ייעוץ ראשוני, ובמקרה הצורך יבוא טיפול המשך]?
אני רוצה לשמוע חוות דעת מקצועית על כל העסק הזה.

בבקשה... זו תהיה הצלת נפשות אמיתית!
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
ואגב, יכול באמת להיות שזה בלי קשר והנסיגה באה פתאום.
בסדר. שומעת.
אבל גם לזה אני צריכה ייעוץ. איך עוזרים לו [ולי...] להיגמל?
הילד כבר גדול ובשל בוודאות. כבר היתה תקופה שהכל הלך מושלם. אז מה עכשיו?
שום דבר לא עובד - לא פרסים, לא הבטחות, לא איומים ולא עונשים. כלום.
הופה לא איומים ולא עונשים!!!
המווון סבלנות אהבה ופשוט לדעת להכיל זה מה שצריך!
ומצטרפת לכל אלו שרשמו פשוט לתת לילד/ה את האחריות
ברגע שילד מרגיש את הלחץ שלך בליכלוך או שהוא מפספס זה פשוט לא יקרה ואפילו יחמיר אבל ברגע שאת מושיטה לו את השרביט מדברת איתו וסומכת עליו הכול מקבל מימד אחר את פחות מתוסכלת עצבנית ויודעת שזה תהליך ובעז"ה יהיה בסדר
רשמתי לך מנסיון הפרטי שלי!
מאחלת לך המווןן הצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
@שביעית, מעריצה אותך שהגעת למסקנה שאת צריכה יעוץ מקצועי.
מחזקת את ידיך.

ואל תרתעי. גם אם זה יתרום רק לרוגע הנפשי שלך, זה עדיין שווה (ואני לא מדברת על כך שתקריני את זה לבן שלך, וגם הוא יוריד מתח וציפיות.)

הרבה הצלחות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
כל השביעין חביבין
את מוזמנת להתקשר [אני לא יועצת ולא פסיכולוגית]
כן, אימא מנוסה, מאבחנת דידקטית ובכובע הרלוונטי- מנחת הורים.
תאמי איתי מועד באישי
מחכה לך:)
בתפילה להיות שליחה טובה
אתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
ממש צודקת,מנסיון שלי עם ילדה בת 3 פלוס
ברגע שהחלטתי שזה לא קשור אלי בשום צורה,הילדה נגמלה
הרטבת?תחליפח
לכלכת?תנקי
והיא עשתה את זה מצויין,רק חשוב לא להתעצבן,ואפס דיבורים על הנושא
רק טכני שבעניין

איך אפשר להגיד לילדה בת 3? הרטבת תחליפי או תנקי.. אצלי היא גם בת 3.... חכמה ובוגרת מאווד אבל לחלוטין לא מצליחה להגמל... היא מפספסץ וממשיכה לשבת כאילו לא קרה כלום. או אפילו שאני רוצה להחליף לה בגדים היא לא רוצה
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
זה עזר מאד מאד. אבל דורש לפחות חצי שעה כל יום ואני לאחרונה לא מגיעה לזה בתדירות כזאת,
אם תצליחי - אולי זה יעזור לך. כשאני מיישמת רואים ממש שיפור גדול
תגידי, הבת שלך שותה הרבה?
אנחנו הפסקנו לתת לילדים לשתות לפני השינה.
בארוחת ערב שותים, ואז אני אומרת שלא שותים יותר.

הגדולה שלי כשהיתה קטנטונת בגיל הגמילה היתה מפספסת בלילה, עד שקלטנו שאנחנו מביאים לה בקבוק ויוצרים את זה במו ידינו.
הפסקנו לתת לה בקבוק והילדה נגמלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
תודה לך!!
כתבת בדיוק את מה שאני חושבת.
לפחות אחת כאן חושבת כמוני בקטע הזה...

רק בשינוי לגבי ה'להשאר רגועה' - אחרי שזה קורה פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם , אצל הסבתא והשויגר והאחות ובגינה ובמכולת וצריך לבוא לגן פעמיים ביום, וככה המון זמן... את לא מצליחה יותר להתאפק.
באיזשהו שלב, זה כבר מוציא מהשלווה. את רוצה להירגע אבל את מותשת וכבר לא אכפת לך למה זה קרה ומה יגרם מתגובתך - את נוזפת וצועקת ומתעצבנת ומאיימת כי את כבר לא מצליחה אחרת.

בקיצור, חייבים כאן ייעוץ דחוף, אולי בעיקר בשבילי...

את מממש צודקת גם אני בכזה מצב. חצי שנה של גמילה!! וכול יום כמה כביסות וזה התשה... וכמה שאני מנסה לעבוד על עצמי יש ימים שאני לא מצליחה. אני לא יכולה לצאת לשום מקום כמעט וגם אם כן חייבת לשים טיטול כי הפספסו יגיע זה בטוח. הקטע שכבר החזרתי את הטיטול אחהצ כשאנחנו בבית.. אבל זה גם לא נורמלי (יואו מרגישה שנדחפתי לך לפוסט) אני מממש מבינה אותך ואובדת עצות בעצמי
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
הגננת של הבת שלי אמרה לי שהדבר היחיד שזר לה ב2 ילדים זה שלושת המימדים אחרי שלאחד שנה וחצי היה מלכלך בבגדיו ואחד קצת פחות- זה הדבר היחיד שעזר, ומהר!!!
לא ניסיתי כי ב"ה לא נתקלתי בבעיה הזו,
אבל ממליצה לך לנסות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
הגננת של הבת שלי אמרה לי שהדבר היחיד שזר לה ב2 ילדים זה שלושת המימדים אחרי שלאחד שנה וחצי היה מלכלך בבגדיו ואחד קצת פחות- זה הדבר היחיד שעזר, ומהר!!!
לא ניסיתי כי ב"ה לא נתקלתי בבעיה הזו,
אבל ממליצה לך לנסות.
מה זה שלושת המימדים.??
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
שותה בד"כ ממש לפני השינה , אבל לא הרבה
האמת שאני לא מקפידה איתה , גם לא לקחת אותה לשירותים לפני השינה
אנסה באמת, אבל בעצם , אם היא לא מאה אחוז ביום , מה יעזור הלילה? שייך?
אנחנו מקפידים שהילד ילך לשרותים לפני השינה (רווח כפול: כך אין תרוץ לקום כי 'אמא, אני צריך לשרותים'). ובנוסף, בעלי לוקח בערך ב12 עוד פעם.

מה את מרוויחה?
שלפחות בלילה לא ירטיבו את המזרן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
סורי על ההתפרצות,
אני יודעת שכל מה שכתבתן כנראה עוזר ופותח את הראש,
אבל אם תסתכלו בהודעה הפותחת באשכול,
היא מחפשת שם, מספר, והמלצות...
בעיקרון את צודקת.
בנאדם מבקש משהו צריך לתת לו בדיוק מה שהוא מבקש.

אנשים מספיק גדולים בשביל להבין מטעויות והצלחות.

רק מה שקשה לפעמים ליראות שאנשים נעולים על סוג עזרה מסוימת ובטוחים שרק היא תעזור.
מסכימה איתך שזה בעיה איש את שלנו.
אבל מה
הדיון לדעתי העניה יכול להביא חשיבה על המכלול וכן לתת פרספקטיבה אחרת לפעולה לפני שיוצאים לדברים גדולים.
יועצת עולה כסף והמון
להכניס לטיפול ילד זה דבר שלא תמיד שווה במכלול המציאות.
לא לילד ולא לאמא ולא להורים ולא למשפחה.

כשיש מצוקה רוצים אכן לצאת ממנה ולקבל כלים להתמודד ולדעתי האישית לפחות.. הייתי שמחה לקבל ראיה רחבה יותר לפני שאני ניגשת לפעולה.


אני מתחברת מאד להרגשה שהביאה אותך לכתוב מה שכתבת מכיון שכותבות הרבה נשים אמירות ודעות שלעיתים הן בכלל לא מתחילות לשקף את הנקודה ואת המציאות.
מה זה לתת לילד לקחת אחריות לנקות?
הכל הכל . תמיד תמיד. לבד?
האם מי שיעצה את זה התנסתה בזה?
להתארגן לבד רק בפישול רטוב או גם כשמלוכלך?
ואצל הדודה? בגינה?
ויש לך עוד ילדים בבית ומכלול ומכלול.
נו. באמת

ויש כאן כאלו שבכלל עדיין לא התחתנו או לא גמלו ילדים.
ולא התנסו ולא מתחילות להבין מה זה.

שלא תבינו אותי לא נכון.
אני לא נגד התערבויות בקטע חיובי .
אני נגד מתן עיצות בצורה החלטית!

תקשיבו למה שנאמר מעבר. תחשבו שניה לפני שאתן כותבות.
כי בסופו של דבר אם אכפת לנו באמת מהשני אז נחשוב למי אנחנו נותנים את העיצה והאם תעזור לו באמת.

ואני לא יכולה בלי להגיד את שלי-

@שביעית יקרה- אין לי שם של יועצת ולא פסיכולוגית.
אין לי ילד בגיל הזה ולא קרוב.
יש לי כמה שגמלתי ובעזרת ה' יהיו עוד.


לא אכתוב את כל מה שאני חושבת משתי סיבות.
כי אין לי זמן... הבית מחכה לי..
וכי אולי את לא באמת זקוקה לדברי.
אני מתחברת להרבה ממה שכתבו כאן. וחלק מתנגדת.
מבינה מאד את המצוקה שלך- גמלתי ילדים..
ומבינה את הצורך והבקשה.
ורק מילה אחת אני רוצה להוסיף.

תקשיבי לאינטואיציות האימהיות שלך.
תרגישי מה מכל מה שכתבו כאן ויכתבו מתאים לך.
וגם עיצות שלי.

הקב"ה ברא לכל אמא לב שיכול להרגיש את הילד שניתן לו. אנחנו רק צריכים להקשיב לו. ולתת לו לאמר את דברו.

כרגע הסיטואציה לא נעימה מלחיצה וקצת מפחידה. ברור שצריכה טיפול. איזה?
תשמעי לכולנו ואל תרוצי לפעולה אלא תרגישי מה יהיה נכון לדבר. לילד הזה.
הצלחות ורב נחת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #37
ממליצה לך על איטה טץ, מטפלת רגשית בילדים תותחית! אין דברים כאלה!
עזרה לי המון... בכל גידול הילדים... ולא שהיו בעיות ענקיות... אבל היא נתנה לי טיפים ששווים זהב!
ממליצה בחום!
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
ממליצה לך על איטה טץ, מטפלת רגשית בילדים תותחית! אין דברים כאלה!
עזרה לי המון... בכל גידול הילדים... ולא שהיו בעיות ענקיות... אבל היא נתנה לי טיפים ששווים זהב!
ממליצה בחום!

מאיפה היא בארץ? מה המספר שלה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אני גם מרגישה צורך עזזזזזזזז להתערב ולהוציא החוצה גם את מה שקורה אצלי.
אני כבר חמישה חודשים פלוס בתהליך גמילה של הילד. הוא גמול חלקית. ז"א רק מלכלך ולא מרטיב.כמו ששביעית אומרת זה נורא מתיש כי אני לא רואה שום התקדמות מיום ליום, כ-ל-ו-ם.
הוא תמיד מתחבא מתחת לשולחן ועושה את צרכיו. בחיים לא אומר לי ולא מוכן לשבת בשרותים/בסיר כשאני תופסת אותו על חם. ז"א הוא מסכים להתיישב על הסיר ואחרי כמה דקות אומר שלללא צריך.
הבעיה שלו היא שגם כשהוא עושה הוא מחלק את זה לכמה פעמים. אז תחשבו מה זה לנקות אותו כמה פעמים ביום. וזה יכול להיות 3 פעמים תוך שעה וחצי. שגעון אמיתי . מילא שיעשה פעם ביום וכך אני יודעת שעד מחר אני בחופש בנושא הזה.
איך אני משדלת אותו? ניסינו הכל. הפתעות. ממתקים, הבטחות, וכו.
אמא שלי אומרת שכנראה בתחום הזה הוא עדיין לא בשל. כי בקטע השני הוא גמול חלק!
תנו עיצות, אני ממש זקוקה לעזרתכן!
נואשת ומיואשת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
כל השביעין חביבין
את מוזמנת להתקשר [אני לא יועצת ולא פסיכולוגית]
כן, אימא מנוסה, מאבחנת דידקטית ובכובע הרלוונטי- מנחת הורים.
תאמי איתי מועד באישי
מחכה לך:)
בתפילה להיות שליחה טובה
אתי.
ממליצה על אתי בחום!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה