עזרה יועצת לילדים-בהמשך לילד שהושפל ע''י העוזרת

  • הוסף לסימניות
  • #41
אני גם מרגישה צורך עזזזזזזזז להתערב ולהוציא החוצה גם את מה שקורה אצלי.
אני כבר חמישה חודשים פלוס בתהליך גמילה של הילד. הוא גמול חלקית. ז"א רק מלכלך ולא מרטיב.כמו ששביעית אומרת זה נורא מתיש כי אני לא רואה שום התקדמות מיום ליום, כ-ל-ו-ם.
הוא תמיד מתחבא מתחת לשולחן ועושה את צרכיו. בחיים לא אומר לי ולא מוכן לשבת בשרותים/בסיר כשאני תופסת אותו על חם. ז"א הוא מסכים להתיישב על הסיר ואחרי כמה דקות אומר שלללא צריך.
הבעיה שלו היא שגם כשהוא עושה הוא מחלק את זה לכמה פעמים. אז תחשבו מה זה לנקות אותו כמה פעמים ביום. וזה יכול להיות 3 פעמים תוך שעה וחצי. שגעון אמיתי . מילא שיעשה פעם ביום וכך אני יודעת שעד מחר אני בחופש בנושא הזה.
איך אני משדלת אותו? ניסינו הכל. הפתעות. ממתקים, הבטחות, וכו.
אמא שלי אומרת שכנראה בתחום הזה הוא עדיין לא בשל. כי בקטע השני הוא גמול חלק!
תנו עיצות, אני ממש זקוקה לעזרתכן!
נואשת ומיואשת.
לא מנסיון אישי אבל אולי כיוון-
חברה סיפרה לי שאחותה ילדה והשאירה אצלה את הילדים, הקטן של אחותה היה גמול, מלבד לכלוך. היא הרגישה שהיא לא תוכל להתמודד עם זה
היא אמרה שיש ילדים שיש להם פחד לעשות בשירותים, מפחדים מכך שיש משהו שיוצא מהגוף ונעלם. לכן היא שמה לו טיטול בתוך האסלה וכך הוא עשה. אצלה זה עזר. כשהאמא - אחותה חזרה מבית החולים וקיבלה ילד גמול - היא אמרה לה שזו המתנת לידה הכי גדולה שהיא יכלה לתת לה.
תאמינו בילדים שלכם שהם גדולים ויכולים (משפטים שאנו כאמהות אומרות לעצמינו: חבל שהתחלתי, הוא לא בשל וכד'), רוצים מאוד להגמל ולא נעים להם הלכלוך והבלגן מסביב רק משהו חוסם אותם. ובע"ה תצליחו!
בהצלחה לכולם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אני גם מרגישה צורך עזזזזזזזז להתערב ולהוציא החוצה גם את מה שקורה אצלי.
אני כבר חמישה חודשים פלוס בתהליך גמילה של הילד. הוא גמול חלקית. ז"א רק מלכלך ולא מרטיב.כמו ששביעית אומרת זה נורא מתיש כי אני לא רואה שום התקדמות מיום ליום, כ-ל-ו-ם.
הוא תמיד מתחבא מתחת לשולחן ועושה את צרכיו. בחיים לא אומר לי ולא מוכן לשבת בשרותים/בסיר כשאני תופסת אותו על חם. ז"א הוא מסכים להתיישב על הסיר ואחרי כמה דקות אומר שלללא צריך.
הבעיה שלו היא שגם כשהוא עושה הוא מחלק את זה לכמה פעמים. אז תחשבו מה זה לנקות אותו כמה פעמים ביום. וזה יכול להיות 3 פעמים תוך שעה וחצי. שגעון אמיתי . מילא שיעשה פעם ביום וכך אני יודעת שעד מחר אני בחופש בנושא הזה.
איך אני משדלת אותו? ניסינו הכל. הפתעות. ממתקים, הבטחות, וכו.
אמא שלי אומרת שכנראה בתחום הזה הוא עדיין לא בשל. כי בקטע השני הוא גמול חלק!
תנו עיצות, אני ממש זקוקה לעזרתכן!
נואשת ומיואשת.
מקרה קלאסי של חרדת אסלה... מזדהה איתך!!! עברתי את זה אצל אחד הילדים, ממש לא קל! בזמנו, ניסיתי מח אחד (אמרו לי שלבעיה הזאת זה ממש מתאים), אצלנו לא עבד. מה כן? אצלי ממש פחד ולא הסכים לשבת, ולכן עבדתי קשה כדי להפוך לו את החוויה לחיובית- ביימתי הצגות, הפעלתי משחקים, מה לא? העיקר שישב. זה עבד בצרוף תפילות רותחות, וכמובן- הזמן עשה את שלו.
מה שאני למדתי- אין קיצורי דרך... וכן- לתת לזמן לעשות את העבודה, ובלי לחץ!
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אני גם מרגישה צורך עזזזזזזזז להתערב ולהוציא החוצה גם את מה שקורה אצלי.
אני כבר חמישה חודשים פלוס בתהליך גמילה של הילד. הוא גמול חלקית. ז"א רק מלכלך ולא מרטיב.כמו ששביעית אומרת זה נורא מתיש כי אני לא רואה שום התקדמות מיום ליום, כ-ל-ו-ם.
הוא תמיד מתחבא מתחת לשולחן ועושה את צרכיו. בחיים לא אומר לי ולא מוכן לשבת בשרותים/בסיר כשאני תופסת אותו על חם. ז"א הוא מסכים להתיישב על הסיר ואחרי כמה דקות אומר שלללא צריך.
הבעיה שלו היא שגם כשהוא עושה הוא מחלק את זה לכמה פעמים. אז תחשבו מה זה לנקות אותו כמה פעמים ביום. וזה יכול להיות 3 פעמים תוך שעה וחצי. שגעון אמיתי . מילא שיעשה פעם ביום וכך אני יודעת שעד מחר אני בחופש בנושא הזה.
איך אני משדלת אותו? ניסינו הכל. הפתעות. ממתקים, הבטחות, וכו.
אמא שלי אומרת שכנראה בתחום הזה הוא עדיין לא בשל. כי בקטע השני הוא גמול חלק!
תנו עיצות, אני ממש זקוקה לעזרתכן!
נואשת ומיואשת.

ממש, אבל ממש כמו אצלי.
רק בהבדל אחד - כשאני קולטת שהוא הולך לעשות (יש לו פרצוף מיוחד לזה...) אני מריצה אותו לשרותים והוא יושב ועושה בלי בעיה.
הבעיה הרצינית היא שהוא מעצמו לא מודיע ולא הולך אלא רק אחרי שליכלך כבר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
אז את רואה מה זה? את במצב עוד יותר טוב משלייייי
אבל שלא תחשבי-אני לא כ"כ מותשת וגמורה כמו שאת ואני אומר לך בפשטות למה:
החלטנו לפני תקופה שאנחנו עוברים לתחתוני טיטול. זה הפתרון האידיאלי אם רוצים אמא נורמלית ולא משוגעת(יש עוד ילדים בבית וא"א כל היום רק לעסוק בשטיפת תחתונים..ואני מצטערת על ההתבטאות אבל כבר הלכתי להשתגע.)
מה שטוב בזה שמצד אחד זה כמו תחתונים,סגור . מצד שני יש שני תפרים בצדדים שכשהילד מלכלך אפשר לפתוח אותם ולהחליף כמו טיטול , בצורה מכובדת(עד כמה שאפפשר..)
מעבר לזה אני לא מוצאת מה לעשות. נראה לי שגם אני צריכה ללכת לאיזה יעוץ. יותר בשביל הילד.
אבל אני בטוחה שגם בלי כלום בע"ה יבא יום והענין יסתדר בע"ה .יש ילדים שזה מגיע להם יותר מאוחר.
עוד דבר שלאחרונה בעלי הציע לי לעשות: הוא חשב שהילד צריך לקלוט שזה מגעיל ולא כדאי ללכלך והכי טוב לעשות בשרותים, ולכן לא להחליף לו את הטיטול המלוכלך מיד כשהוא מבקש להחליף, אלא לתת לו להסתובב עם זה ולסבול את זה. ווכה אולי תתעורר אצלו המודעות שזה מגעיל.
בכ" זה לא ככ בר ביצוע כי אז אני זו שסובלת מבישום לכל היום ובכלל גורם לי לעצבים מוגברים.
מה שהזוי פה שלפעמים אפילו לא מבקש שאחליף לו, זה לא תמיד מפריע לו,
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
מאיפה היא בארץ? מה המספר שלה?
מירושלים- נוה יעקב המספר שלה:02-5715682

אני גם מרגישה צורך עזזזזזזזז להתערב ולהוציא החוצה גם את מה שקורה אצלי.

גם לי היה ילד עם מקרה דומה מה שעזר שוב בהתיעצות עם המטפלת הנ"ל שהושבתי אותו והסברתי לו בדיוק מה זה המלוכלך הזה זה אוכל שאוכלים ועובר את כל התהליך.... דברנו על זה בפרוטרוט והסברתי לו שכולםםםםםם עושים גם גדולים וגם קטנים והמחשנו(נדלג על התיאורים....כמובן הכל בצניעות!) וזה ממש עזר לו...
דרך אגב הוא גם היה ילד שעבר איזושהי טראומה בגן. אני כמעט בטוחה שזה משפיע! וטוב שכך... אם הם לא היו מאותתים לנו זה היה הרבה יותר מסוכן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
לא קראתי את כל התגובות, וגם יכול להיות שפה ספציפית את צריכה יעוץ ממוקד כי אולי זה יושב על טראומה.
אבל אני כותבת בכל זאת, אולי יעזור לך ואם לא אולי יעזור לאחרות.
אני במקרה דומה התייעצתי עם פסיכולוגית ילדים (בעלת הבלוג הזה http://ilaughkids.blogspot.co.il/search/label/פיפי) מומלצת מאד (אם הייתה מקבלת אותך זה פיס, אבל היא מאד עמוסה ולא מקבלת, אותי היא הסכימה לקבל לפגישה בודדת אחרי לחצים)

היא אומרת ככה, ילד שהיה גמול ונסוג, אם אין איזשהו רקע בעייתי, זה נובע מזה שהילד למד עם הזמן שיש לו יכולת להתאפק, רק מה שהוא לא יודע זה עד כמה הוא יוכל להתאפק, מתי יגיע הרגע שיתפספס לו.
אז הוא מתאפק ומתאפק - כי יש לו דברים יותר מעניינים לעשות/כי הוא לא רוצה לפספס משהו -ובסוף לא מספיק להגיע לשירותים בזמן.
אם נדגים את זה בהקבלה לעולם המבוגרים, זה כמו שאת צריכה לצאת מהבית בשעה מסוימת, ואומרת: אני רק יכניס כביסה, רק יעמיד סיר, רק ורק ובסוף יוצאת אחרי הזמן.
או כמו שקונים רק זה ורק זה ובסוף חורגים מהתקציב החודשי.

דבר ראשון שצריך זה להבהיר לילד שהכי חשוב זה ללכת לשירותים. לא משנה באמצע מה הוא, ללכת לשירותים זה מעל הכל, בחשיבות אחת לפני כל דבר.
דבר שני, שילד נגמל הענין הזה של הללכת לשירותים נמצא במח הקדמי, נמצא כל הזמן בתודעה שלו.
אחרי תקופה שזה נהיה הרגל זה עובר למח האחורי ונמצא ברקע. ולכן שילש עסוק במשהו הוא לא תמיד שם לב לצורך, ולכן צריך תזכורות מידי פעם.
(לכן יש הרבה פעמים מקרים שילדים מפספסים, אבל שהולכים נגיד למקום מסוים ואומרים לילד: נקח אותך רק אם תשאר יבש, הוא נשאר יבש, כי בזה שאומרים לו את זה זה מעביר את השדר למח הקדמי והוא דרוך לקלוט את הצורך)

מה שמאד עוזר זה להסביר לילד במילים פשוטות את הפיזיולוגיה של הגוף.
מסבירים לילד שבתוך הבטן יש שני בלונים.
בלון אחד להפרשות מוצקות ובלון אחד להפרשות נוזליות.
כשאנחנו אוכלים או שותים חלק מהאוכל הולך לגוף והחלק הלא טוב נאגר בבלון.
צריך ללכת לשירותים שהבלון מלא בחציו. לא לחכות שהוא יתמלא לגמרי.
אם מחכים ולא מרוקנים את הבלון הוא מתמלא ומתמלא עד שמתחיל לצאת ממנו ואז יוצא בתחתונים.
ההסבר הזה, ראיתי אצל כמה ילדים, עושה פלאים.

כשקורה וילד מפספס, צריך להבהיר לו בתקיפות אדיבה שלא עושים בתחתונים, עושים רק בשירותים.
כמה שזה ברור, זה גבול שצריך להציב שוב ושוב עד שהמסר נקלט.
ובד בבד לעודד אותו ולומר: עכשיו הלכת מדי מאוחר, פעם הבאה תלמד ללכת בזמן, לאט לאט אתה לומד לשים לב שאתה צריך ולא לפספס, אתה גדול ואתה לומד ובסוף בכל בכלל לא תפספס.

בהצלחה רבה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
לילד שלי היה תקופה כזו ,
הוא היה פוחד,
אז תקופה שמתי לו טיטול בשנת הצהריים ובלילה ובדרכ הוא היה דואג ללכלך בזמן הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
לילד שלי היה תקופה כזו ,
הוא היה פוחד,
אז תקופה שמתי לו טיטול בשנת הצהריים ובלילה ובדרכ הוא היה דואג ללכלך בזמן הזה
שמעתי על כאלו ילדים. אצל הילד שלי זה לא ככה. זה עוד נשמע יותר אידיאלי כי לפחות זה משהו נשלט ומבוקר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
@zviela, איזה הסבר יפה ומפורט!
אני לוקחת אותו לעצמי, לתשומת ליבי. (עוד מעט אני מגיעה לשלב גמילה בעצמי.)

לעניין האשכול, מדובר בילד שכן עבר טראומה, ולאור הטראומה הזו - אפשר להבין מאד את הנסיגה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
ועדיין הדברים שלך חשובים ונחוצים.
אהבתי גם, מאד, את ההתנסחות היפה שלך.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה