יישור שיניים בקופ"ח כללית בביתר

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
האם יש כאן מישהו שהתנסה בטיפול שלהם? או אולי מכירים את האורטודנטית שלהם 'ד"ר ז'אנה לנדה'?
המחירים בקופ"ח זולים משמעותית מאורטודנט פרטי, אבל חשוב לי מאוד לשמוע המלצות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 6
    • י
    דרוש מידע כללית סמייל בית שמש יישור שיניים
  • יהודי חם //
    • מחפש מידע על יישור שיניים לילד בכללית סמייל בית שמש
    מרפאת הנביא עמוס, ד"ר פאדי חאמדאן
    אשמח לשמוע ממי שמכיר את הרופא
    וכן המלצה כללית האם לעשות דרך הקופה או במקום אחר?
    תודה רבה
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יהודי חם
    .
  • 9
    • א
    התייעצות רופא שיניים לילדים בביתר
  • אסתי5 //
    • מחפשת רופא שינים טוב לילדים בביתר,
    פרטי/ מאוחדת.
    שמעתי המלצות על ד"ר מרים שבד, אשמח לשמוע עליה אם יש מישהו שמכיר.
    תודה!
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לאנגער
    מעולה
  • 1
    • T
    שיניים יישור שיניים - ד"ר בוחניק בבני ברק
  • TDN //
    • שלום וברכה,

    אשמח לשמוע המלצות או דיס(עדיף באישי) על יישור שיניים לילדים אצל ד"ר בוחניק בבני ברק, האם הטיפול היה מיקצועי?

    תודה רבה!
    0 תגובות
  • 2 3 4
    • נעול
    • מאמר
    4K
    • מ
    בקשה הגיגים בעקבות כרטיס הפטור מתור והדיבורים אודותיו...
  • מלכה שליסל //
    • א' עברה פיגוע כשהמתינה בתור למסעדה בירושלים.
    התופת לא הסתיימה שם
    היא רק התחילה
    בסיוטי הלילה,
    בפלאשבקים ביום
    בהתקפי החרדה,
    ברגישות הגבוהה למקומות הומים ולצפיפות אוכלוסין.
    "זה מדהים איך היא השתקמה, לא רואים עליה כלום"
    כך אמרה השכנה, לא שמעה עוד בום
    אז שתדעו שא' סובלת מפוסט טראומה, בשיא
    לא סתם הוסיפו לה לPTSD גם     C *
    (יכול להיות גם שא' עברה פיגוע מסוג פגיעה,
    וכל הנ"ל לגמרי מתאר גם אותה)

    ב' נולד עם אוטיזם.
    לפעמים היא צועקת
    אצל אחרים היא שקטה
    לא תמיד היא בולטת
    יש מצב שהיא שקופה
    הוא מוצף עד אימה
    מצלילים, ריחות ומהומה
    קשה לו, עד בלתי אפשרי
    לראות את השני עד ToM **
    ואין לדעת מתי ואיך
    זה יתפוצץ לו פתאום

    ג' סובלת מפגיעה קשה במערכת אשר יצר.
    ככה גזרה עליה חכמתו העליונה של הבורא
    וזה מסב לה סבל בל יתואר
    ובל ייראה.
    לא תראו עליה דבר
    אבל תור אצלה מוקצה
    לא מחמת חסרון כיס אלא כיסא ***

    לד' יש סוד אפל
    כאופל היצורים המאיימים לחטוף אותו
    אתם לא רואים אותם
    אבל הם מתרוצצים במוחו
    הוא לא יפגע בכם בשל כך
    לא, לא עד כדי כך
    אבל הם עלולים לפגוע בו
    ולכן הוא חייב לעשות ויברח
    ולא, זה לא יעזור לעמת אותו שזה דמיוני
    ולא, לא תוכלו לדמיין עד כמה הוא סובל באמת

    א' ב' ג' וגם ד'
    מחזיקים בכיס כרטיס
    הוא מקנה להם פטור אישי,
    לעיתים + מלווה.
    כתוב עליו גם השם הפרטי
    אבל לא תמיד תדעו מי זה
    כי א' ב' ג' או ד'
    מעדיפים להגיש את הכרטיס בהיחבא...

    באותו יקום ממש, ובמקביל
    ייתכן אף שבדלת ממול
    גרה לה גברת א',
    לא כל כך בנחת
    כי 3 מילדיה
    ריטלין צריכים לקחת.

    בתור בקופ"ח
    עומד הרב ב'
    אם     הוא יאחר לכולל
    שכרו יקופח
    ובעצם הוא כאן, ככל הנראה
    מכורח מצוקה
    הוא לא פה סתם מבלה
    הוא זקוק לשירותי רפואה
    [ ולכן במרחבים של בריאות, עפ"י חוק, כולם שווים בפני התור
    ועומדים (או יושבים), לפי הסדר, מלפנים ומאחור ]

    ג' עומדת להפסיד את האוטובוס
    או אולי את החופה
    הבייביסיטר כבר עצבנית
    ויש לה משימה דחופה
    היא קרועה מעייפות, נופלת מהרגליים
    הלילה היה לבן, יצאו לו שיניים
    היא רעבה מהבוקר, שחור לה בעיניים
    הילדים צורחים בטלפון, צומחות לה קרניים

    וד' הוא סתם טיפוס מאורגן
    הוא מגיע לכל מקום תמיד בזמן
    לא, זה לא מאובחן
    אילו שהוא רגיש לזה מאז שהיה קטן
    ואם התוכניות שלו
    עומדות לזוז
    זה מעלה לו לגמרי
    את הפיוז
    נכון,
    הוא משתדל לעבוד על כך
    ולהשתפר בכל מאודו
    אבל קשה לו עדיין כל כך
    אלוקים בשמים עדו.

    א' ב' ג' וד' עומדים בשורה
    רוצים כבר להגיע הביתה/לעלות על מגלשה/לאכול במסעדה
    אבל הופס,
    כרטיס מולם נשלף,
    והסדר מוחלף.
    זה מתחיל להרגיז,
    אבל הם משתדלים לבלוע...
    אבל כשמגיע אחד נוסף
    גם להם כבר קשה לעמוד רגוע - - -

    תראו אותם
    אלו וגם אלו עומדים בשורה
    תראו אותם
    ועכשיו יש לכם בחירה

    יש חוק של פטור מתור, הוא נחקק מצרכי ציבור
    הוא מקנה לאדם עצמו ולפעמים בנוסף למלווה אחד בלבד
    את האפשרות להימנע מהמתנה בתור.
    לכולנו, כחברה, יש את הזכות לכבד את זה
    לכל זכאי יש את החובה לא לנצל סתם את זה
    לא, זה לא נועד לתת פיצוי לכל המשפחה
    זה נועד לתת זכות שווה להיות שונה
    זה נועד להשוות את הזכויות באופן כזה
    IISC_EqualityEquity.png

    כאימא לילד עם צרכים ייחודיים (במיוחד :))
    אני משתדלת מאד להימנע משימוש בכרטיס ולצמצם זאת למינימום הכרחי
    זה הרבה פעמים כרוך במאמץ גדול ובהשקעת משאבים וכוחות רבים
    וזו זכותי וחובתי להשקיע את זה.
    אני מזכירה לעצמי שזה לא הוגן לנצל את זכויותיו
    על חשבון אחרים, על שלל צרכיהם הלגיטימיים בהחלט
    זה לא הגון ולא הוגן
    עם זאת, אני מזכירה לעצמי שזה לא תמיד הוגן להתחשב באחרים
    ולהיות יפת נפש על חשבון צרכיו של הילד שלי
    זה לא יפה ולא הוגן כלפיו.
    הוא לא תמיד יוכל להשמיע את קולו
    וזו המחויבות שלי
    אני הופקדתי על שלומו ורווחתו
    והנחות, אני יכולה לעשות רק לעצמי
    אני כן רוצה לעזור לו, ככל שזה אפשרי
    להרחיב את גבולות מיומנויות ההמתנה שלו

    ואני גם רוצה לעזור לעצמי
    לא לתת לנכות להביא אותי למקום נחות
    לכן, ככל שהדבר אפשרי
    גם במקרה שהצורך אכן חיוני
    אם הוא לא דחוף באופן נואש
    אני אחכה לפחות עוד תור אחד
    זה עוזר לי לחנך את עצמי לשאת בנטל האזרחי
    ועל הדרך, נותן לילד הזדמנות לפתח את שריר ההמתנה
    באמצעות אסטרטגיות מותאמות ותיווך לפני, תוך כדי, ואחרי
    (מה שכולל לתווך גם עם לעצמי את הסיטואציה ;)
    מכירים את הסיפור עם הגברת בסופרמרקט
    שכולם התפעלו איך היא מדברת בסבלנות ומרגיעה את הילדה הצורחת שלה
    "רותי חמודה, את יכולה להתגבר, עוד מעט נסיים ויהיה לך יותר קל..."
    וכשהחמיאו לה על זה התברר שרותי זה השם שלה עצמה....?)
    ושוב, כמובן, ככל שהדבר מעשי ורלוונטי בכל מקרה לגופו.
    ותוך שימת לב לאיזון בין הוגנות לחברה והוגנות לילד שלי.
    זה איזון דק
    שאני מתפללת לדייק.
    לשאת ולתת באמונה
    זה גם לשלוף את הכרטיס
    או ביושר להצטרף להמתנה.

    אז לפטורים ובני משפחותיהם
    ואנוכי בתוכם
    אני פונה בקריאה נרגשת
    תשקלו בבקשה את השימוש בכרטיס
    תזכרו, יש לכם בחירה
    ויש לכם השפעה על החברה
    שימוש לא הוגן בכרטיס
    מהווה בסופו של דבר פגיעה
    בבעלי המוגבלויות בעצמם
    תתחשבו בהם
    תתחשבו באחרים
    תתחשבו בכם
    להרגלי השימוש שלכם בכרטיס
    יש השפעה על השיח הציבורי
    והראשון לשלם מחיר על שימוש יתר לא הוגן
    הוא אתם או היקר לליבכם.
    אז קחו את זה בחשבון
    כן, אנשים משלמים על זה מחיר.
    תכירו בכך.
    תוקירו את זה.
    הודו בזה.
    הודו על כך.
    תעשו חשבון, תשקלו את כל המחירים
    ותוודאו שאתם נשארים ביתרת זכות.

    בבקשה
    תחשבו פעמיים, או אפילו פעם אחת
    אם השימוש אכן חיוני.
    והאם אתם משתמשים בזה בצורה חוקית.
    הפטור אינו פיצוי לבני המשפחה
    את זה הם יכולים להשיג מסדנאות, טיולים, הנחות והקלות אחרות
    שאינן משחק סכום אפס. ****
    אין אפס.
    אם אני משתמשת בפטור
    מישהו אחר יחכה עוד זמן בתור
    הזמן שלו יקר לא פחות
    לכן ראוי להשתמש באופציה הזו כמה שפחות.
    תשקלו.
    לא סתם מידות טובות הן עניין של מדידה
    תשקלו
    שלא תעשו כרטיסכם קרדום לחפור בה.

    ותזכרו שאם מישהו פותח ת'פה
    ומדבר אליכם לא כל כך יפה
    זה לא בגלל שהוא צר עין ואיש רע
    זה כי הוא רוצה גם ליהנות או שהוא ממהר נורא
    וגם עליו לא רואים עם מה הוא מתמודד
    לא עלינו
    ולא עליו.

    אמנם אתם לא חייבים לוותר על זכותכם
    אבל גם לא חייבים 3 תורות במגלשה
    תתחשבו גם בו
    בבקשה
    הוא לא נכה
    אבל גם לצרכים שלו יש נוכחות
    ולפטור מפטור בתור
    יש לכם זכות.

    ולבלתי מנויים על מועדון הפטורים
    אני קוראת גם כן
    תשקלו את התגובות שלכם
    אנא מכם.
    אף פעם לא תדעו כמה דם ודמעות זלגתי כדי לצאת איתו לקנות נעליים
    לא תשערו בנפשכם את הדופק ההולם, את הסרט המאיים
    רק. שנעבור. את. זה. בשלום.
    ולא, להביא נעליים הביתה זה לא תמיד אפשרי ולא תמיד פתרון.
    ואל תנסו למצוא הגיון בשיגעון.
    ידעתם שלעלות איתו לאוטובוס
    עלול להיות שקול לסיבוב של תרנגול, מטבעות או דג?
    ומה לעשות שעוד לא הצלחתי להוציא רישיון
    (תאחלו לי בהצלחה)
    ושלא לנצח הוא יוכל להסתמך על שירותיי הטובים
    או שיהיה לו תקציב מספיק למוניות כל חייו
    (הלוואי שכן
    תגידו: אמן!)
    שירותי התחבורה הציבורית נועדו גם לו, אפילו שהוא רגיש
    ולחוויות של לונה פארק גם הוא רוצה להיות נגיש
    לצלוח משימה של קניות – הלוואי שיצליח, זה חיוני
    ולכן, פליז, כשהוא מוציא כרטיס, תגידו לו: בבקשה, אדוני.

    (אני גם לא יודעת אם תזכו לשמוח איתי בחתונה שלו........
    אבל מידה מסויימת של עצמאות בוודאי תשמחו לדעת שהוא השיג.
    את הכאב המפלח לא תוכלו לשכך
    אבל את המסע המפרך תוכלו לרכך
    אתם יכולים לזכות להיות האנשים הטובים בדרך, הקשה
    אתם יכולים עם עוד קצת הכלה, להביא להמון הקלה !)

    נכון, השימוש בכרטיס מייצר מצב שזה על חשבונכם.
    גם ההמתנה לההוא בכיסא גלגלים עד שהנהג יירד ויפתח לו את הרמפה
    ויחכה עד שהוא יתמרן החוצה, ויסגור אחריו... וכל זאת – על חשבונכם.
    וגם ההמתנה לההיא שסובלת מגמגום
    ואתם צריכים לחכות עד שהמזכירה תבין מה שהיא אומרת, על חשבונכם.
    ואפילו מערכת הכריזה באוטובוס, מציקה לכם באוזניים
    ומפריעה לכם לשמוע את ההרצאה בנייד. על חשבונכם.
    אבל תעשו חשבון לבד
    ותבינו שכנראה לא הייתם רוצים לחיות בחברה
    שלא לוקחת את זה בחשבון
    ומתחשבת.
    הרווח כולו של כולנו.

    שאף פעם לא תדעו
    זו לא רק איחול
    זו עובדה ומציאות
    שמעוררת הרבה תסכול.
    בואו נזכור:
    לכולנו יש כרטיס של פטור
    מתור,
    או מחסד שאין לכפות.
    וכחברה, יש לנו זכות
    שנעזור.
    שיהיה לנו אכפת.
    ראה נתתי לפניך את החיים ואת המוות
    זו בחירה.
    אשרי מי שזוכה שביד הלשון המכבדת פטור
    הוא מחייה נפש וחסרונה.



    * פוסט טראומה מורכבת Complex Post-Traumatic Stress Disorder

    ** Theory of Mind עיין     כאן

    *** יש המכנים "מקום חשוב" – "בית כיסא"

    **** משחק סכום אפס = כשאחד מרויח, השני בהכרח מפסיד.
    IISC_EqualityEquity.png
    IISC_EqualityEquity.png
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: צפוני אבוד, רצוני לעשות רצונך, R.H.I.C ועוד 221 משתמשים224 //
    64 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Natan Galant
    Natan Galant
    רגע רגע... פתאום אני חושב... אם יש לי אלרגיה חריפה לעמידה בתורים, משהו ברמה בינלאומית, אוכל...
  • 51
    • י
    דרוש מידע גננות בגיל הרך? מזדהות עם המאמר הזה?
  • יודעלה //
    • לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
    כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

    1837.

    פרידריך פרבל     מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
    בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
    בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
    גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
    בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
    הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

    פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
    הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

    איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
    אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


    כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
    יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

    על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

    הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

    אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

    אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

    הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

    האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

    בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

    זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
    קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

    אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

    הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

    כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

    כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

    יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

    המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

    בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

    אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

    כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
    0 תגובות
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה