דרוש מידע ילדה בכיתה א מוצצת אצבע!!!

  • הוסף לסימניות
  • #1
כבר מגיל 3 שאני מנסה לגמול את הבת שלי בכל דרך אפשרית. הבטחות, פרסים גדולים, קטנים, מרה ה-כל. שום דבר לא עוזר!
אני מרגישה שזה נושא מאוד טעון בינינו. אני לא יכולה לקבל את פניה כשהיא מגיעה, או סתם להתיחס- כשאני רואה אותה עם האצבע בפה.
קשה לי עם זה כי אני יודעת שזה לא טוב לה לא חברותית, התפתחותית וכו.
יש למישהו נסיון בזה? נגמר בסוף מתישהו?!
תודה,
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
בואי אשתף אותך אני...
שתי הבנות שלי היו בערך עד כיתה ב'-ג'-ד' עם אצבע בפה
רק בבית כמובן ובלילה בלבד.
כל מה שניסינו לעשות לא הלך כולל המרה.
לילה אחד, החליטה הקטנה שהיא הולכת לישון היום בלי. כמובן שזה השפיע גם על השניה.
לא חשבנו שזה יחזיק מעמד יותר מידי אבל עדין מאוד עודדנו ושמחנו.
ומאותו הלילה אין אצבע בפה אצל שתיהן!!!
מה שאני למדתי זה שאין אדם שלא יכול יש אדם שלא רוצה.
והרצון ניצח ובגדול...!
מה שכן השינים של הגדולה ישרות כסרגל!!
תסבירו לה עד כמה זה דוחה בנות ולא מתאים בכלל לילדה בכיתה א',
וילדים קטנים יכולים להפסיק והיא בטוח יכולה מסוגלת לכך.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
תעזבי אותה.
תסכמי איתה על גבולות: רק במיטה ורק בלילה.
אצבע זה מוצץ צמוד, היית בניסיון הזה?
הבת הגדולה שלי עם אצבע, היה דבוק, אח"כ רק בלילה והיום כמעט בכלל לא.
זה צורך רגשי. (ודרך אגב - היא הכניסה אצבע כשהעפנו את המוצץ בגיל 3!)
משהו אחד כדאי שהיא תבין: אצבע בשיעורים בכתה זה מתכון לחולמנות ולעצלות.
ככל שתלחצי יותר יהיה גרוע יותר, תניחי לך ולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מדהים. ואיך הגעת לשלב ההתחלתי הזה, שרק בלילה אצבע?
לא ממש זוכרת אבל נראה לי גם די מרצונם
כלומר הן בעצמן ידעו עד כמה זה מגוחך ומבייש ורק הצורך ללילה נשאר.(הן גם די הוטרדו מיישור שיניים)
יתכן וכן שמו מידי פעם כזה כשיוצא אבל לא באופן גורף.
לקטנים אני אומרת אתם רואים את הקוביות? רוצים גם? זה ממש כואב. וכל הטקס של זורקים את המוצץ לפח.
אבל בגלל שהיא כבר עברה את הגיל, לא יעבוד עליה כל הרעיונות של "קוביות" ובואי נפסיק מהיום. זה צריך ממש לבוא מהרצון האישי שלה.
ואם זה לא מפריע לה אז למה שתרצה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני לקחתי עד גיל מאוחר יחסית...(8) מה לא עשו הורי בשביל לגמול אותי??:eek:
באיזשהו שלב איבדו את הסבלנות וערכו לי סעודת הודיה משפחתית על הגמילה לעתיד תוך הבטחה מפורשת ממני לגמילה מוחלטת. תוך יומיים חזרתי לסורי אך זה כבר לא עבר בשתיקה---כל פעם שרק העזתי לקרב את האצבע לפה 'זכיתי' בגערה נמרצת ויום אחד עלו שלב ו'הגרלתי' סתירה:(
מאותו יום יש לי בחילות רק מלחשוב על הרעיון הדוחה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
גם לי יש תינוק בן שנתיים עם אצבע ואני מלאת חששות.. אבל את יודעת מה כל מה שצריך פה זה רק אמונה ותפילה...
לדעתי זה משהו שלא תלוי בנו בכלל!! זה כמו שחס ושלום ילד מדרדר ועושה דברים שלא רצית שייעשה יש שלב כזה שזה פשוט שב ואל תעשה.. עדיף. לדעתי זה השלב הזה.
את חייבת קודם להרגע להפסיק לחשוב שהבת שלך מוצצת אצבע כי היא רוצה לעצבן אותך או לקחת את זה למקום אישי מידי... תחוסי עליה.. כמה פעמים אנחנו עושים משהו שהוא מתוך הרגל וזה לא הכי טוב בשבילינו..? כמו לאכול מתוק.. תניחי לה תתפללי עליה הרבה ופשוט אמונה בה' שאם הוא הביא לך את הילדה הזאת שמוצצת אצבע זה פשוט ניסיון שהוא רוצה שתעברי שככה את תגדלי יותר ותיהי אמא מכילה ומבינה יותר.. את תראי כשהלחץ יירד אז היא לבד תפסיק. לי יש ניסיון כזה עם משהו אחר עם ילדה בת 6 וגם לי היה מאוד קשה וזה הוציא ממני דברים מאוד אישיים עד שהבנתי שזה רק הורס את הבטחון של הילדה ואת הקשר שלנו בין אמא לבת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מנסיון...
השכנועים והדיבורים לא עוזרים!!!
יש גיל שהם מתחילים להתבייש... וזה משתנה מאחת לאחת... החברות או המורות עושות את העבודה את צריכה "רק" לעודד ולהחמיא כשתשימי לב... עד אז לא יעזור כל הדיבורים... בעיקר כשתגיע הדודה או הסבתא ותספר שהיא מצצה אצבע עד גיל 15... והכל טוב... ואז כל השכנועים הלכו לפח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
השתגעתם לגמרי.
נשמע כאן כאילו זה אסון לאומי, טרגדיה עצומה.
@ש. כהן פשוט תרדי ממנה, זה יבוא לבד.

על החתום - מוצצת אצבע עד גיל 12,
(לא ליד אנשים, רק במיטה, ואולי באמת את יכולה לבקש ממנה, אבל גם לא בטוח יעזור)
יום אחד זה פשוט נעלם. אף אחד חוץ ממנה לא יכול לגרום לה להפסיק.
אלא אם כן מדובר במכות וסטירות, לא תומכת בשיטה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כבר מגיל 3 שאני מנסה לגמול את הבת שלי בכל דרך אפשרית. הבטחות, פרסים גדולים, קטנים, מרה ה-כל. שום דבר לא עוזר!
אני מרגישה שזה נושא מאוד טעון בינינו. אני לא יכולה לקבל את פניה כשהיא מגיעה, או סתם להתיחס- כשאני רואה אותה עם האצבע בפה.
קשה לי עם זה כי אני יודעת שזה לא טוב לה לא חברותית, התפתחותית וכו.
יש למישהו נסיון בזה? נגמר בסוף מתישהו?!
תודה,
יותר משזה לא טוב לה חברתית והתפתחותית היא סובלת מזה שאת לא מקבלת אותה ואהבה מותנית!

כדאי קודם להבין שאצלה זה צורך כמו השוקולד-הסיגריה-העיתון-הטלפון שלנו, מחק את המיותר או הוסף... היא לא עושה להכעיס,
צריך לתת מקום לרצון שלה להסביר לה שמבינים שזה מרגיע אותה ןחשוב לה! ובד בבד ללמד אותה שבמקביל לרצון למציצה יש לה גם רצון ללמוד, רצון להתחבר וכו... וללמד אותה לשלב! באהבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
תרפי,כמה שזה נשמע קל...אבל זה הפתרון הכי קל ופשוט!!
עברתי את זה עם גמילה מטיטול,עד שלא הרפיתי הרפייה פנימית עם עבודה עם עצמי,כלום לא עזר!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
ומה אתן אומרות על שכנתי החמודה שאחרי יומיים בגן של גיל 3 התחילה למצוץ אצבע כי "הגננת אמרה שצריך למצוץ אצבע":eek::eek: התברר שהיו בגן כמה בנות שמצצו אצבע אז הגננת אמרה שהיא מרשה למצוץ אצבע רק בבית ולא בגן. ושום הסבר לילדה לא עזר והיא הייתה עם אצבע עד כיתה ב'.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #17
הבן שלי בכיתה ג' מוצץ בלילה. (ולפעמים כשעייף נניח בנסיעות)
מספר הפעמים ששאלתי אותו בחיים מתי בדעתו להפסיק לא עולה על פעמיים.
אני צריכה לקחת את זה אישי וקשה? אני באמת שואלת את עצמי אם זה משהו שאני ילקה את עצמי עליו.

פעם אחת אמרתי לו שהוא צריך יום אחד להפסיק כי כשהוא יהיה גדול בישיבה יצחקו עליו. זה לא הזיז, זה הותיר לו עוד מלא שנים למציצה עד הישיבה.

מענין איך שאותו דבר מאוד מפריע לאחד ולא מפריע לשני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אני מרגישה שזה נושא מאוד טעון בינינו. אני לא יכולה לקבל את פניה כשהיא מגיעה, או סתם להתיחס- כשאני רואה אותה עם האצבע בפה.
קשה לי עם זה כי אני יודעת שזה לא טוב לה לא חברותית, התפתחותית וכו.
בחברה ובהתפתחות זה לא יעלה ולא יוריד.
אבל מה עם הרגשת האהבה של אם לביתה? מה יהיה על זה??? זה מעוות לא יוכל לתקון!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
כבר מגיל 3 שאני מנסה לגמול את הבת שלי בכל דרך אפשרית. הבטחות, פרסים גדולים, קטנים, מרה ה-כל. שום דבר לא עוזר!
אני מרגישה שזה נושא מאוד טעון בינינו. אני לא יכולה לקבל את פניה כשהיא מגיעה, או סתם להתיחס- כשאני רואה אותה עם האצבע בפה.
קשה לי עם זה כי אני יודעת שזה לא טוב לה לא חברותית, התפתחותית וכו.
יש למישהו נסיון בזה? נגמר בסוף מתישהו?!
תודה,
בלי לקרוא תגובות
אני חושבת שהכל מתחיל ונגמר בנסיון שלך לגמול אותה..
זה הגמילה שלה, וככל שתלחצי יותר, התגובה תהיה הפוכה..
וכיתה א זה בקטנה..
מכירה כלה שמצצה בחתונה שלה, פתאום בלי לשים לב..
וזוג תאומים נשואים + כמה ילדים שמוצצים אצבע תוך כדי נהיגה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לדעתי לדבר עם כל הילדים בבית (ולא רק עם הילדה הנוכחית) סתם על החיידקים שנמצאים בכל מקום ועוברים לידיים כי הידיים הן אלו שנוגעות בכל דבר, ולתת כמובן דוגמאות חיות כמו- "תתארו לכם שילד עושה אפצ'י ומניח את ידו על הידית, ואח"כ אתם מגיעים ופותחים את הדלת ונוגעים באותה ידית, כל החיידקים שהיו לו בפה נמצאים לכם עכשיו ביד שלכם, ואז אתם לוקחים את היד הזו ורוצים להכניס אותה לפה או לאכול חטיף וכל החיידקים שיכולים להיות של אנשים חולים עוברים לנו לגוף. לכן צריך לדאוג לאכול רק אחרי שהידיים שטופות, וכן לא להכניס ידיים לפה בלי לבדוק שהן נקיות"
לא להזכיר בכל השיחה (שאגב לא צריכה להיות רשמית בכלל, אלא יכולה להיות סתם בדרך הביתה מהגינה) את העניין של המציצת אצבע. הילדה תקשר לבד בין המציצה לחיידקים ומעצמה תיגעל להכניס את היד לפה. יכול להיות שבתחילה היא תשטוף ידיים לפני, אבל בכיתה אחרי שהיא נגעה בעיפרון היא לא תוכל לשטוף ידיים ולכן היא לא תכניס את היד לפה כל השיעור.

צריך להיזהר לא להכניס את הילד לטראומות מחיידקים, לי אישית סיפרו את מה שכתבתי לכן בגיל ממש קטן, ולא הכניס לי טראומה בכלל. אלא פתאום הבנתי למה אמא מבקשת לשטוף ידיים לפני האוכל, ולמה זה מגעיל להכניס את היד לפה אפילו סתם כשנתקע אוכל בין השיניים.
צריך לא לדבר על זה יותר מידי אלא להכניס להם את העניין לתודעה.

בהצלחה רבה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

שלום וברכה
חלק מהפוסט נוסח כשיתוף ולכן אסתיר אותו כדי לא להכביד

הבן שלי לא אוהב ללכת לחיידר.

כל יום סיבה אחרת.
אני יוצא מוקדם לעבודה, אין לי אפשרות לקחת אותו לחיידר. אשתי רבה איתו והתייאשה
שנה שעברה במצטבר כנראה הוא לא היה חצי שנה בחיידר.

אני מסתכל עליו בשני מבטים

מבט ראשון
קופי שלי

לא משנה מה יהיה לא שמחתי אף פעם ללכת לחיידר.
תמיד הייתי מאויים.
תמיד הרגשתי לא מוצלח בין החברים.
גם בישיבה*2.

הייתי בטוח שזה בגלל ההורים המבוגרים שלי, שלא היו שם אף פעם.
בבן שלי אני תומך מגיל 0.
מעודד מעומק הלב.
מצ'פר.
אבל השבוע נסעתי איתו וניסיתי לספר לו עובדה מעניינת מהגמרא שלמדתי, ומיד נעצמו עיניו ברפיון.
קשה לו.
הוא בכיתה ה' ובן 8+.
מתחיל השנה גמרא.

וכאן מגיעה הזוית השניה
אולי
הפרעת קשב וריכוז.
התור לעוד ארבעה חודשים
יותר נכון, בעוד ארבעה חודשים יחזרו אלינו לקובע תור.
שווה לבדוק באופן פרטי?
איך עושים את זה?
מי מומחה ולא סתם ימרח אותי.
עדיפות למודיעין עילית, אבל גם ירושלים וכדו' לא מופרך.

תודה למי שהגיע עד לפה.
תודה על כל רצון

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה