התייעצות ילדה בת 5 שמרימה את השרוולים ואת החצאית ומתעקשת ללכת ממש קצר

  • פותח הנושא 550
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
מה הייתם עושים- להתעלם לגמרי? לשכנע? להעיר וזהו? להתעקש איתה בחזרה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מה הייתם עושים- להתעלם לגמרי? לשכנע? להעיר וזהו? להתעקש איתה בחזרה?
תבדקי מימה זה נובע, הרי אין לה יצר הרע סתם
יש חברה או שכנה שככה הולכת והיא מחקה אותה?
היא ראתה סרט או קראה ספר?
למה היא חושבת שזה יפה?
דבר ראשון הידברות!!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
דבר ראשון, מזל וב על ההרשאה לכתוב באא"ר.... אני רואה שרק לפני שלושה ימים הגעת לזה...
דבר שני תבדקי מימה זה נובע, הרי אין לה יצר הרע סתם
יש חברה או שכנה שככה הולכת והיא מחקה אותה?
היא ראתה סרט או קראה ספר?
למה היא חושבת שזה יפה?
דבר ראשון הידברות!!
כנראה שהיא מחקה חברות -
ומה זה עוזר לי לדעת מאיפה זה בא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
דבר ראשון, מזל וב על ההרשאה לכתוב באא"ר.... אני רואה שרק לפני שלושה ימים הגעת לזה...
דבר שני תבדקי מימה זה נובע, הרי אין לה יצר הרע סתם
יש חברה או שכנה שככה הולכת והיא מחקה אותה?
היא ראתה סרט או קראה ספר?
למה היא חושבת שזה יפה?
דבר ראשון הידברות!!
מה זה יעזור שהיא תדע ממה זה נובע?הבת שלי בת 7 גם אותו דבר כבר שנתיים..היא צדיקה ומתוקה אבל יש לה טעם טוב ..אני משתדלת לא להעיר לה בקטע של צניעות,והלכתי ביחד איתה לקנות שמלות לטעמה אבל צנועות ויפות,חצאיות כרגע כמעט ואני לא קונה לה...בעזרת ה עם הגיל תבוא ההבנה לעניין הצניעות
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
יתכן שפשוט לא נוח לה.
השאלה היא אם היא רק מרימה את החצאית או מקפלת.
כי אם היא מרימה יכול להיות שזה עניין של נוחות ואז פשוט צריך לקנות חצאיות ארוכות יותר.
 
  • תודה
Reactions: 550
  • הוסף לסימניות
  • #8
בגיל חמש, הייתי מתייחסת כמו לכל עניין אחר של חוקים וגבולות.
ממש בלי קשר לענייני צניעות.

אם הילדה שלך החליטה לאכול לארוחת צהרים שוקולד וסוכריות במקום עוף ואורז, מה היית עושה?
מתחשבת בטעמה האנין? מבררת אם חברות כן אוכלות תפריט כזה?

תגשי אליה בענייניות ותאמרי הכי פשוט: "ילדות הולכות בשרוול ארוך..."
אם כבר נעשה עסק סביב התופעה ודיבורים ולחץ,
כדאי קודם שתרגעי. תביני שאין כאן שום דבר עמוק אלא תופעה של עצמאות ילדותית ורק אחר כך תגשי להסדיר את התופעה.

ייתכן, שכדאי לך להעלים עין בבית כשהיא מקפלת שרוולים וחצאית ורק כשעומדת לצאת תאמרי לה בפשטות הכי גדולה, בדיוק באותה עמדה נפשית בה את אומרת: "שטפי פנים לפני שאת יוצאת מהבית" "מורידים שרוולים ומסדרים חצאית לפני שיוצאים מהבית".

בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
יש לי ילדה בת 8 ככה
חכמה ומהממת
אמרתי לה: נכון יש לך טעם טוב, ואת מאד אוהבת יופי? (והיא מחייכת מאושר)
את צודקת, זה מאד יפה (חצאית קצרה קצרה)
על יופי אני לא מתווכחת איתך כי את המבינה
אבל התורה אומרת ללכת בצניעות, ואנחנו לא מתווכחים עם ה'
ובדקתי איתה מה הכי קצר שמותר...
ומאז שקט בגיזרה.... היא הסכימה לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אמרתי לה: נכון יש לך טעם טוב, ואת מאד אוהבת יופי? (והיא מחייכת מאושר)
את צודקת, זה מאד יפה (חצאית קצרה קצרה)
על יופי אני לא מתווכחת איתך כי את המבינה
אבל התורה אומרת ללכת בצניעות, ואנחנו לא מתווכחים עם ה'
מקסים! נפלא שאת מבהירה לילדה בצורה יפה ונעימה על שעושים את מה שהשם רוצה בשמחה גם אם לא תמיד קל.

רק שנראה לי שחבל שבלי לשים לב, נתת כאן משמעות ל'יופי' שהוא משוואה ישירה ל'קצר'.
יש הרבה בגדים מדהימים ולחלוטין לא קצרים.
לא רואה משוואה בין יופי לחוסר צניעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לדעתי את יכולה להעיר לה. היא רק בת 5 ולא באמת מבינה מה שהיא עושה.
תשבו את ובעך ותסבירו לה במילים שלה על חשיבות הצניעות ואפילו תספרו סיפור שיעניין אותה בנושא.
תתחילי עכשיו כדי שזה לא ילך ויהיה יותר גרוע. זה הזמן. כשהיא עוד קטנה רק בגן, מותר לך וחובה עלייך להתעקש איתה על זה עכשיו לפני שהיא תגיע לגיל שבאמת כבר לא יהיה מה לעשות חוץ מלשתוק ולכאוב בלב.

מותר לך להעיר לה. לא להיכנס בה אבל להעיר בעדינות, לספר על החשיבות כמו שכתבתי למעלה.
משום מה הורים מפחדים כבר להעיר ולדבר עם הילדים שלהם, אפילו שהם מאוד קטנים וכשהם בגיל ההתבגרות על אחת כמה וכמה, חוששים מה יגיבו, יתמרדו או לא וכו'.
בגיל כזה אתן לא צריכות לפחד מלהעיר. תנהיגו כבר מעכשיו את דפוס ההתנהגות והלבוש שהייתם רוצים להנהיג בבית שלכם.
בדיוק כמו שאם הילדה הקטנה הזו תתחצף אליכם או לשכנה מבוגרת ותענישו אותה כי אצלנו בבית לא מתנהגים ככה, כך גם בנושא הלבוש. אם הילדה רוצה שרוולים מעל המרפק חצאית קצרה וכו' פשוט לומר לה בצורה שאינה משתמעת לשני פנים שאצלנו בבית לא מתלבשים ככה ולא יוצאים ככה מהבית. בגיל גדול יותר זה יהיה מורכב הרבה יותר וקשה הרבה יותר להציב גבולות בעניין הזה.
עכשיו כשהן עוד קטנות ורק מחקות את מה שהן רואות ולא מבינות מה הן עושות- זה הזמן להציב את הגדר שאותה לא עוברים.
כמובן בסבלנות, בנחת, ולא בלחץ ועצבים.
וכמובן עם המון תפילות שהן תמשכנה לצעוד בדרך הישר ותנחלנה אותה גם לדור הבא, גם כשתהיינה מחוץ לבית.
הרבה נחת ובהצלחה.
את צודקת!מצד שני אני יודעת שבענייני רוחניות לא כדאי ללכת ראש בראש ,אז אני משתדלת לא לפתח לה שנאה לנושא הזה
אה...ומספיק יש לה מנהלת שהעיניים שלה רואות רק ברכיים וחצאיות,וכל בוקר היא עומדת בפתח להעיר לילדות ,אז לבית הספר היא כבר מפחדת ללכת עם קצר ,אז אני מעדיפה לנסות צד יותר נעים ולא תקיף,וראיתי שכשנתתי לה לבחור בגדים בחנות זה עבד יופי,כי יש לה לשמחתי טעם יותר טוב משלי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
כל בוקר היא עומדת בפתח להעיר לילדות
גם אם את תעמדי עליה בכל בוקר בפתח להעיר- היא תלך כמו שאת דורשת, אבל לא סותר ברגע שהיא תוכל להיות עצמאית עם דעות משלה- היא תלבש מה שתמיד חלמה ופשוט לא הרשו לה.

אבל אם תסבירי כמו שהולה כתבה למעלה, בצורה נעימה ועם כל ההערכה, הכבוד וההבנה לרצון הילדה, עם סיפורים יפים ותתני גם דוגמה אישית- הילדה תבין שזה לא סתם 'אצלנו לא הולכים קצר!' אלא שיש לזה טעם מתוק וערב. משהו שגם היא רוצה לזכות בו, למרות הקושי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
גם אם את תעמדי עליה בכל בוקר בפתח להעיר- היא תלך כמו שאת דורשת, אבל לא סותר ברגע שהיא תוכל להיות עצמאית עם דעות משלה- היא תלבש מה שתמיד חלמה ופשוט לא הרשו לה.

אבל אם תסבירי כמו שהולה כתבה למעלה, בצורה נעימה ועם כל ההערכה, הכבוד וההבנה לרצון הילדה, עם סיפורים יפים ותתני גם דוגמה אישית- הילדה תבין שזה לא סתם 'אצלנו לא הולכים קצר!' אלא שיש לזה טעם מתוק וערב. משהו שגם היא רוצה לזכות בו, למרות הקושי.
ההסברים האלו יפים ונכונים,וברוך ה יש לה גם דוגמא אישית...קצת סבלנות ולדעתי בסוף זה יבוא,לדבר איתה על צניעות לדעתי היא עדיין קטנה אבל אולי אני טועה
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
מקסים! נפלא שאת מבהירה לילדה בצורה יפה ונעימה על שעושים את מה שהשם רוצה בשמחה גם אם לא תמיד קל.

רק שנראה לי שחבל שבלי לשים לב, נתת כאן משמעות ל'יופי' שהוא משוואה ישירה ל'קצר'.
יש הרבה בגדים מדהימים ולחלוטין לא קצרים.
לא רואה משוואה בין יופי לחוסר צניעות.
לא ממש מסכימה איתך.
היא חושבת שזה יפה. עם טעם אני לא מתווכחת.
אם זה מה שיפה בעיניה אז מי אני שאומר לה שזה מכוער?
לא שמעתי על ילדה שהשתכנעה שאמא אמרה לה: זה לא יפה. בעיניה זה כן יפה!
עצם זה שהסכמתי איתה הורדתי את חוסר ההסכמה לרבע. ועכשיו את הרבע שנותר אנחנו מכופפות לקב"ה. שהוא אומר לנו מה לעשות.
ואל תשכנעי את עצמך שחוסר צניעות זה לא יפה.
זה יפה. אבל הקב"ה לא מרשה לנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לדבר איתה על צניעות לדעתי היא עדיין קטנה אבל אולי אני טועה
לדבר על צניעות- רצוי אפילו מגיל קטן עוד יותר.
צניעות זה ענווה, אצילות עדינות. משהו יהודי כל כך שמתבטא גם בלבוש מגיל מסויים ויש לנו הלכות ברורות שאנחנו שמחים מאד לקיים. לגמרי לא על חשבון היופי, אם כבר להיפך.
עדינות ואצילות- זהו היופי האמיתי.
אולי החברות חושבות אחרת, אבל זה עניין של הקניית ערכים.

לדבר על דרך החיוב, לא על דרך השלילה חלילה. על היופי שבצניעות ובכיסוי מלא ומכבד.
לדבר על מה לא בסדר בללבוש לבוש לא מתאים- זה באמת מוקדם מידי ובכלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
הבת שלי בת 9 (ואולי בגיל 5 זה עוד לא, תלוי בילדה ובמושגיה)
היא אמרה לי - יש גם אמהות שהולכות ככה
עניתי לה - יש גם אמהות שלובשות מכנסים, השאלה כמו מי את רוצה להיות, והיא ענתה לי מיד ובהתרגשות - כמוך, וקבלה את הכללים ברצון
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
מי את? את אימא שלה!! היא רק בת 7!
אולי לא חכם שכתבתי את הגיל שלה.
היא ילדה בת 7 שמבינה במדעי החברה כמו בחורה בת 15.
אתן צודקות שעם ילדים אחרים צריך ללכת כמו שאתן כותבות
וכמובן גם איתה אני עובדת בשיטת "הצנוע יפה" וגם "אמא מסכימה להוציא הרבה כסף על ביגוד צנוע"
אבל ספציפית, איתה ככה אני עובדת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אפשר לספר את הסיפור של סוליקה הצדקת ע"ה, איך שהייתה מוכנה למסור נפשה על הצניעות ונעצה סיכות ברזל בבשרה כדי להדק את שמלתה שלא תתעופף ברוח כשתיגרר אחרי הסוס.
זה סיפור שהותיר בי רושם חזק מאוד מאז שהייתי קטנה.
בבקשה לא!!
סיפור קשה. קשה מדי בכלל, בטח ובטח בגיל הזה.
ומקורו לוט בערפל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
קופצת על האשכול ושואלת משהו שמציק לי כמה ימים.
יש לי בת יחידה בין בנים כרגע בכיתה א', ב"ה צדיקה שמגיל קטן כבר ביקשה גרביונים ולא מוכנה בשום אופן לקפל את השרוול שמא יראו לה את המרפק. זורמת איתה.
במקביל יש לי שכנה בגיל שלה שהם חברות מאד טובות והיא נמצאת אצלי כמעט כל יום. היא מגיעה ממשפחה מקסימה ומאד מאד צדיקה. לאחרונה היא התחילה לשאול אותי כל מיני שאלות על הבגדים שלי, נעמדת לידי כשאני מתאפרת והשבוע נדלקה לי נורה אדומה כשהיא ביקשה ממני הסבר איך שמים לק:eek: אמרתי לה שאני לא שמה לק אבל היא התעקשה שהיא זוכרת שפעם כשאחותי התחתנה היה לי לק ממש יפה. לרגע בלעתי את הלשון...
מרגישה שאני חייבת לדבר על זה עם אמא שלה רק לא יודעת מה לומר ואיך...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה