התייעצות ילדה בת 5 שמרימה את השרוולים ואת החצאית ומתעקשת ללכת ממש קצר

  • פותח הנושא 550
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
תבדקי מימה זה נובע,
בעיניי זה הכרחי כדי לדעת איך לנהוג.
האם חם לה? האם יש עליה לחץ והיא פיתחה 'דווקאיות'? האם חברות לעגו ללבוש שלה? האם זה חיקוי של מישהי שהיא מעריצה?
איך אפשר לדעת מה נכון לעשות אם לא יודעים מהי הסיבה להתנהגות הזו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
חבל, היא אולי נראת לך מבינה יותר אבל היא עדיין ילדה גם בת 10 היא עדיין ילדה.
ובגיל הזה הולכים שבי אחרי החברה, החברה מהפנטת, מסחררת ורבים החללים.
אם לא תעצרי אותה בזמן זה יהיה קשה יותר בגיל מבוגר יותר עד כמעט בלתי אפשרי.
טוב, @Hola
ב"ה שנתן אותה לי, ועם האינטואיציה שלי אני מחנכת אותה.
אם לא מתאים לך את לא חייבת להסכים איתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
חשוב להבין מאיפה זה נובע כדי לדעת איך והאם להגיב.
בגיל הזה זה בד"כ בעיית גבולות ולא בעיה בצניעות / רוחניות. כלומר הילדה רוצה לבטא עצמאות ודעה אישית, אין לה הרבה אפשרויות, לא תיכנס למקלחת - אמא תכניס בכח, זה תחום שמלחיץ את אימא ולכן אפשר לנצל אותו. התגובה היא בדיוק כמו לכל בעיית התנהגות.
יתכן על רקע חברתי ואז צריך לסייע בכישורי חברה וביטחון עצמי.
לפעמים כשבנות חושפות עצמם בדווקא זה יכול להיות סימן שעברו פגיעה...
בקיצור נסי להתנתק רגע ממה זה אומר בשבילך כמבוגר, אלא להבין איפה זה פוגש את הילדה ולהגיב בהתאם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אתן לך עצה בה אני נוהגת עם ילדתי בת החמש בעלת התפתחות רגשית ושכלית מעבר לגילה
ששואלת וחוקרת ומתכננת תוכניות לעתיד...
("כשאני אהיה גדולה ואת לא תחליטי עלי אני אשים לק")
פשוט מייקרת בעיניה את הצניעות בהתאם לרמתה, בהזדמנויות אחרות ולא צמודות למוקש.
מספרת לה איך כשהשם ברא את האשה על כל אבר ואבר אמר לה תהיי צנועה,
מסבירה לה על נסיכה שמורה שלא כל מי שרוצה יכול סתם ככה להתפרץ ולראות אותה אלא צריך לזכות להיות בקרבתה, על מתנה שמורה שאנחנו שמים למעלה בארון, עטוף ומוגן כי היא יקרה לנו עם הקשה לערך הרב של בת ישראל, בת של מלך, וכו
זה מאוד מעצים. היא "עפה" על עצמה.
"רק לנו אסור לראות את הרגל, לבנים כן איזה כיף לנו..." (לדוגמא)
והעיקר, לשפוך שיח לפני אדון הכל שנתן לנו את הפיקדונות היקרים האלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
לא נראה לי שבגיל כזה זה נובע מבעיה רוחנית וכו', זה יותר משהו שהיא ראתה אצל חברותיה, ואם תעברו על ההודעות, תראו שלא אחת ולא שתיים רשמו שהבת שלם בסביבות הגיל הזה גם עם אותה "בעיה", כן לדבר על עניין הצניעות, אבל בודאי לבדוק מאיפה זה נובע.
קופצת על האשכול ושואלת משהו שמציק לי כמה ימים.
יש לי בת יחידה בין בנים כרגע בכיתה א', ב"ה צדיקה שמגיל קטן כבר ביקשה גרביונים ולא מוכנה בשום אופן לקפל את השרוול שמא יראו לה את המרפק. זורמת איתה.
במקביל יש לי שכנה בגיל שלה שהם חברות מאד טובות והיא נמצאת אצלי כמעט כל יום. היא מגיעה ממשפחה מקסימה ומאד מאד צדיקה. לאחרונה היא התחילה לשאול אותי כל מיני שאלות על הבגדים שלי, נעמדת לידי כשאני מתאפרת והשבוע נדלקה לי נורה אדומה כשהיא ביקשה ממני הסבר איך שמים לק:eek: אמרתי לה שאני לא שמה לק אבל היא התעקשה שהיא זוכרת שפעם כשאחותי התחתנה היה לי לק ממש יפה. לרגע בלעתי את הלשון...
מרגישה שאני חייבת לדבר על זה עם אמא שלה רק לא יודעת מה לומר ואיך...
אבל היא ילדה בת 8
הראש שלה מתפתח ומתחילות לצוץ לה שאלות מסקרנות, כרגיל לילדה בגילה, במיוחד אם היא רואה את הדברים הנ"ל אצל אימה, שכנתה, דודתה, ואולי סבתה..
אם יש לך שפה פתוחה עם האם (שכנתך), הייתי ממליצה לך לשתף אותה, לא בתור משהו שאמור להדאיג, רק פשוט כתופעת התפתחות אצל הילדה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
בגלל שהיא מבינה במדעי החברה כמו בת 15 הסכנה כפולה ומכופלת!! תארי לך מה יהיה כשהיא תהיה בת 15! אני לא רוצה לחשוב ולא לפתוח פה לשטן.
ממש לא חושבת שכדאי להיכנס למחשבות האלו כשיש בשטח בסך הכל ילדה קטנה בת שבע.
חבל להכניס ילדים מראש למשבצות בעייתיות.
תנו להם לגדול באופק נקי. הכל יכול להיות, אל תכניסו אותם מראש לתפקידים .
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
קופצת על האשכול ושואלת משהו שמציק לי כמה ימים.
יש לי בת יחידה בין בנים כרגע בכיתה א', ב"ה צדיקה שמגיל קטן כבר ביקשה גרביונים ולא מוכנה בשום אופן לקפל את השרוול שמא יראו לה את המרפק. זורמת איתה.
במקביל יש לי שכנה בגיל שלה שהם חברות מאד טובות והיא נמצאת אצלי כמעט כל יום. היא מגיעה ממשפחה מקסימה ומאד מאד צדיקה. לאחרונה היא התחילה לשאול אותי כל מיני שאלות על הבגדים שלי, נעמדת לידי כשאני מתאפרת והשבוע נדלקה לי נורה אדומה כשהיא ביקשה ממני הסבר איך שמים לק:eek: אמרתי לה שאני לא שמה לק אבל היא התעקשה שהיא זוכרת שפעם כשאחותי התחתנה היה לי לק ממש יפה. לרגע בלעתי את הלשון...
מרגישה שאני חייבת לדבר על זה עם אמא שלה רק לא יודעת מה לומר ואיך...
לא ממש הבנתי, למה את חושבת שאת צריכה 'לחנך' את הילדה של השכנים?
דברי איתה על מה שמתאים לך, אל תדברי איתה על מה שלא.
אם נוח לך שהיא בשטח כשאת מתאפרת - בכבוד, ואם לא תגידי בעדינות שעכשיו את מבקשת לצאת ולסגור את הדלת.
למה את צריכה לדבר על זה עם אמא שלה או משהו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
בבקשה לא!!
סיפור קשה. קשה מדי בכלל, בטח ובטח בגיל הזה.
ומקורו לוט בערפל.
לא לוט בשום ערפל. ברור מאד.
זה סיפור משכילי שמקורו מאד ידוע.
וסוליקה המרוקאית זה סיפור אחר, שלא רצתה לתת לאיזה נסיך/מושל לנצל אותה.

נ.ב. לפי ההלכה היא לא היתה חייבת למות על זה. זה לא ייהרג ואל יעבור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
לא ממש הבנתי, למה את חושבת שאת צריכה 'לחנך' את הילדה של השכנים?
דברי איתה על מה שמתאים לך, אל תדברי איתה על מה שלא.
אם נוח לך שהיא בשטח כשאת מתאפרת - בכבוד, ואם לא תגידי בעדינות שעכשיו את מבקשת לצאת ולסגור את הדלת.
למה את צריכה לדבר על זה עם אמא שלה או משהו?
ממש לא בקטע של לחנך אותה.
פשוט רוצה להעיר את תשומת ליבה של אמא שלה לעניין... רוצה שהילדה תרגיש בנוח לדבר על זה עם אמא שלה ולא להיות השכנה ה"מודרנית"
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
לא לוט בשום ערפל. ברור מאד.
זה סיפור משכילי שמקורו מאד ידוע.
וסוליקה המרוקאית זה סיפור אחר, שלא רצתה לתת לאיזה נסיך/מושל לנצל אותה.

נ.ב. לפי ההלכה היא לא היתה חייבת למות על זה. זה לא ייהרג ואל יעבור.
אהה.. גם אני גדלתי על הסיפור ההירואי הזה שלא נתן לי כלום מלבד טראומה...
עד שיום אחד גם גיליתי את מקורו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
היא חושבת שזה יפה. עם טעם אני לא מתווכחת.
אם זה מה שיפה בעיניה אז מי אני שאומר לה שזה מכוער?
לא שמעתי על ילדה שהשתכנעה שאמא אמרה לה: זה לא יפה. בעיניה זה כן יפה!
עצם זה שהסכמתי איתה הורדתי את חוסר ההסכמה לרבע. ועכשיו את הרבע שנותר אנחנו מכופפות לקב"ה. שהוא אומר לנו מה לעשות.
ואל תשכנעי את עצמך שחוסר צניעות זה לא יפה.
זה יפה. אבל הקב"ה לא מרשה לנו.
ולנשים בינינו - (את לא יכולה לדבר על זה עם ילדה, כן?), את היופי הזה אנחנו שומרות לבעל.

סליחה, קשה לי שנכתבים דברים כאלה בפורום יקר כזה...
אשה מטבעה נבראה צנועה, גסות הרוח והרדידות הפרוצה של דורנו הפכה דברים מכוערים ולא מכובדים ליפים... - זה ה'חילוני' הקטן שיש לנו בלב. גילוי בשר הוא בהמי לחלוטין! אם באמת חושבים שיש לזה תפקיד, מתאים לעשות אותו רק כמו שהקב"ה מרשה - זה יופי אמיתי. ואם הוא נעשה בצניעות (ולא מדובר ברחובות קריה) אזכך הוא צריך להעשות בצניעות האופינית להלכה. ואין לזה כל קשר לחינוך הערכי שיש להעביר לבנותינו על חובתנו שהיא זכותנו לכבד את הופעתנו ברחוב ובבית.
גמר חתימה טובה, בזכות נשים ערכיות זוכים להגאל!
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
באמת?! אולי את לא יודעת אבל-
זה ה- יהרג ואל יעבור! הוא רצה לקחת אותה לאישה וכמובן שהוא היה גוי בנו של המושל ויוצא שאם הייתה מתחתנת איתו נישואים בין גוי ליהודיה לא נחשבים כנישואים בכלל וממילא הייתה עוברת איתו על ייחוד ועריות שזה אחד העבירות החמורות בתורה גילוי עריות שזה יהרג ואל יעבור!!
אונס על ידי גוי זה לא ייהרג ואל יעבור.
תבדקי.

נ.ב. לפי דברייך אסתר לא יכלה להינשא לאחשוורוש.
וראי ברש"י על הפסוק 'כאשר אבדתי אבדתי'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
לכן במרוקו היו נוהגים להשיא את הבנות הקטנות כבר בגיל צעיר מאוד. אמנם הילדה והילד המיועד לא היו חיים יחד אבל היו נשואים לכל דבר עד שגדלו וחיו יחד. הילדה הייתה הולכת עם כיסוי ראש כי המוסלמים היו חומדים את הבנות הלא נשואות ומכריחים אותן להינשא להם אבל כשראו ילדה עם מטפחת ידעו שהיא יהודיה והיא נשואה ולא נגעו בה. לכן יצאה התקנה הזו.
אחות של סבא שלי ע"ה, סבא רבא שלי (אבא שלה) חיתן אותה במרוקו כשהייתה בת 9.
סבא שלי (אח שלה) ע"ה היה תמיד מספר שאחותו בת ה-9 הנשואה הייתה מורידה את הכיסוי ראש ומשחקת איתו בחול בחצר הבית...
זה שמדובר בגורל שאף אחד לא מאחל לילדיו, על זה אין חולק...
:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
יפה יפה.
לסיפור גבורה של גדולה בישראל. שמסרה נפש, שנחשבת מהרוגי מלכות את קוראת "סיפור הירואי"
פששש....איזה זלזול. משהו.

את יודעת כמה אנשים פוקדים בכל שנה את קברה של הצדקת ללה סוליקה ביום השנה לפטירתה???
כמו שחסידי ברסלב נוסעים לאומן לרבי נחמן בראש השנה נוסעים עד אליה למרוקו להוריד דמעות כמים על קברה.
ללה סוליקה זה סיפור אחד,
והנערה שביקשה שינעצו סיכות בבשרה זה סיפור אחר,
ואת שניהם ערבבו ביחד לסיפור חדש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
מה הייתם עושים- להתעלם לגמרי? לשכנע? להעיר וזהו? להתעקש איתה בחזרה?

יש לה בעיה בויסות החושי?
זה מאד יכול להיות קשור,
גם הבת שלי בת 5 רוצה רק חצאיות קצרות ומכיוון שיש לה רגישויות נוספות אני מבינה שזה קשור, מרגיש לה לא נח חצאית ארוכה.
למרות זאת אני מסבירה לה שהחצאית חייבת לכסות את הברכיים, אם לא זה לא צנוע ואנחנו רוצות להיות צנועות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
זה הסיפור המלא @גלבוע :


ליד קברותיהם של שני הצדיקים ר' יהודה בן עטר ור' אבנר הצרפתי בעיר פס, נמצא גם קברה של נערה צעירה שנהרגה על קידוש ה' סוליקה הקדושה, מפי רבני מרוקו מקובל, שעל שלשת הקברים הסמוכים זה לזה שוכנת השכינה, וכל המתפלל על קברותיהם, מובטח לו שיתמלאו כל משאלותיו. ואכן, יהודי מרוקו היו נוהרים בהמוניהם להשתטח על קברות הצדיקים הללו. על כל צרה שלא תבוא היו באים לשפוך שיחם על קברה של "סוליקה הקדושה", אגדות של אותות ומופתים סופרו מדור לדור מפי יהודי מרוקו על רבים שנושעו באופן פלאי לאחר שהתפללו על קברה של הקדושה.

מי הייתה הנערה סוליקה? על מה ולמה נערצה דמותה בקרב יהודי מרוקו?

בעיר טנג'יר שבמרוקו התגוררה משפחה יהודית בשם חג'וואל. אבי המשפחה היה יהודי כשר וירא שמים ועוסק במלאכתו באמונה. בתו הצעירה סוליקה, הייתה יפת תואר עד מאוד. "כל כבודה בת מלך פנימה" היה אביה נוהג לומר לה "ככל שתמנעי לצאת מהבית אל הרחוב כך ייטב לכולנו" ואכן, סוליקה הצנועה והחסודה קיבלה את דברי אביה באהבה ונמנעה ככל האפשר מלצאת אל הרחוב. בין יהודי טנג'יר התפרסמה הנערה סוליקה בטוב ליבה וביופי מידותיה שהאפילו אף על יופיה הנדיר. בנוסף לחוכמתה ופקחותה נודעה גם כבעלת יראת שמים נדירה. לא יפלא איפוא שכל משפחה יהודית בעיר טנג'יר התברכה בליבה בבת מופלאה כסוליקה.

באחד הימים, התרגשה ובאה צרה על משפחת חג'וואל. אחד מבני השכנים ראה במקרה את הנערה סוליקה, וגמר אומר בנפשו שרק את הנערה הזו ישא לאשה... אך כיצד יוכל המוסלמי להתחתן עם נערה יהודיה? הרי חוקי המוסלמים אוסרים זאת? בא איפוא אביו של הנער אל משפחת חג'וואל והודיע שאם ביתם סוליקה לא תתאסלם כדי שתוכל להנשא לבנו, רע ומר יהיה גורלם! פחד ובהלה תקפו את בני המשפחה, עולמם חשך בעדם. הם ידעו שאיומיו של המוסלמי אינם איומי סרק, ומאומה לא ימנע מידו לבצע את זממו. עד מהרה החביאו את סוליקה בביתם של ידידים, ומיום ליום גבר פחדם מהצרה העומדת להתרגש עליהם. ואכן, לא עבר זמן רב, וחיילי המושל הגיעו לבית חג'וואל. ובידם פקודת מאסר נגד בתם סוליקה.

"סוליקה ברחה מן הבית" אמר לחיילים "ואינני יודע היכן היא נמצאת" החיילים 'הפכו' את כל הבית בחפשם אחר הנערה, ומשלא נמצאה אסרו את אמה כבת ערובה. כשהגיע דבר המאסר של אמה לאזניה של סוליקה, לא נתן לה הדבר מנוח. היא ידעה על תנאי המאסר הנוראיים של היהודים שנאסרו בפקודת המושל. ולא יכלה לתת מרגוע לנפשה על צערה וסבלה של אמה.

סוליקה גמרה אומר בנפשה להסגיר את עצמה לידי המושל ובלבד שאמה תשתחרר ממאסרה. האם שוחררה והנערה סוליקה הובאה למשפט בפני השופטים המוסלמים. העלילה שהעליל עליה המוסלמי הייתה שסוליקה קיבלה על עצמה את הדת המוסלמית כדת וכדין, ולאחר מעשה חזרה בה ושבה ליהדותה...מעשה זה נחשב בעיני המוסלמים לחטא גדול, ובררה נתנה בידה לשוב לדת האיסלם, או שתוצא להורג. בגאוה ובעוז נעורים הגיבה סוליקה לשופטים" "מעולם לא התאסלמתי. יהודיה הייתי ויהודיה אשאר לעולם... לא המוות ואף לא הענויים ירתיעו אותי, מוכנה אני למות על קידוש השם ובלבד שלא להפנות עורף לאמונת אבותי..." דבריה התקיפים של הנערה הצעירה הדהימו את השופטים המוסלמים. הם לא שיערו בנפשם שהנערה תעדיף לההרג ובלבד שלא לבגוד באמונתה.

השופטים דחו את משפטה למועד אחר וסוליקה הוחזרה אל הכלא. משהמשיכה סוליקה להתעקש שלא לעבור לדת האיסלם חרצו השופטים את גזר דינה להיהרג בחרב, והיא הועברה לעיר פס מקום מושבו של המלך, שם היו מוציאים להורג את הנידונים, לאחר שהמלך היה מאשר בחתימת ידו את גזר הדין.

אחד מבני המלך שראה את הנערה הבטיח לה עושר וכבוד אם תסכים להתאסלם ולהינשא לו. "כבוד מלכים יפול בחלקך" העתיר בן המלך בחלקת לשונו "לא אמנה ממך את כל אשר תחפצי, ואת תהפכי למלכת מרוקו..."

אין הכסף והזהב, הכבוד והשלטון, השיבה סוליקה אל בן המלך, יכולים להשתוות בערכם לאמונה באלוקי האמת ובתורתו הקדושה, ושום דבר שבעולם לא יפתני לבגוד בעמי ובאמונתי.

כשראה בן המלך כי דבריו נופלים על אזנים אטומות, קרא אליו את רבה של העיר פס וציווהו לדבר על לב הנערה שתמיר את דתה לדת האיסלם כדי שתוכל להנשא לו. הוא רמז אף שאם הנערה תתמיד בעקשנותה הוא יתנקם ביהודי מרוקו כולם.

השמועה על הנערה הנמצאת במאסר בארמון המלך ומתעקשת שלא להמיר את דתה עשתה לה כנפיים, ובכל מקום שוחחו האנשים על גבורתה ואומץ ליבה של הנערה הצעירה.

רבה הישיש של פס הובא אל מקום מאסרה של סוליקה, ואמר לה: "הידוע לך כי גזרות קשות מרחפות על יהודי מרוקו, ובכוחך להציל הרבה יהודים?"

"כן", השיבה הנערה בענוות חן, "אף הנסיך הודיע לי זאת. בחפץ לב הייתי מוסרת את דמי, את כל חיי, כדי להציל את אחיי היהודים. אולם, לא אחטא לאלוקי, אפילו כדי להחיש ישועה למשהו. אמור נא לי כבוד הרב", הוסיפה סוליקה ושאלה, "המותר לו ליהודי לרמוס את מצוות התורה, לבגוד בעמו ובאלוקיו למען הביא תועלת למישהו?"

הרב הישיש היה גאה לנוכח אמונתה הזכה והטהורה של בת ישראל זו, הוא השיב ואמר: "בתי היקרה, הנה אסתר המלכה נישאה למלך אחשורוש, וכפי שמסופר במגילת אסתר, שע"י כך באה ישועת ישראל".

"כבוד הרב", השיבה סוליקה, "נכון אמנם שאסתר נישאה לאחשורוש, ואולם אסתר לא נדרשה לבגוד בה' אלוקי ישראל. הרי במגילה נאמר במפורש 'לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה' ואילו אני אמרה סוליקה כשהיא פורצת בבכי תמרורים נדרשת לבגוד בעמי ובאלוקי, הרי בן מלך דורש ממני להתאסלם.

"היה לא תהיה ! קראה סוליקה בהתרגשות מוכנה אני למות על קידוש השם ובלבד להשאר יהודיה!"

עמידתה האיתנה של הנערה הצעירה ודבריה הנרגשים, הביא את הרב לכדי דמעות, הוא ברך את הנערה ויצא.

גזר דינה של סוליקה נחרץ. היא קיבלה זאת בשוויון נפש ובשלווה גמורה, והכינה עצמה לרגע בו תקדש שם שמים ברבים.

לפני הוצאתה להורג, שוב ניסה הנסיך לדבר על ליבה: "שווי נא בנפשך" אמר לה הנסיך "מה תהיי מאושרת כאשר תקבלי על עצמך את דת האסלם. את תהיי המושלת בכל מדינת מרוקו, וכל חמודות לא אמנע ממך..."

סוליקה אטמה אזניה משמוע את דבריו, ודחתה אותו מעליה בשאט נפש. חמתו של הנסיך היהיר בערה בו והוא ציווה לבצע מיד את גזר הדין. סוליקה השיבה את נשמתה ליוצרה בקדושה ובטהרה. מאותו היום הפכה הנערה סוליקה לסמל של קדושה ומופת ליהודי מרוקו. על כל צרה של תבוא היו משתטחים על קברה של סוליקה ומיד נושעים.

וידוע סיפורה המפורסם של סוליקה כאשר קשרו אותה על זנב סוס וגררו אותה. ולפני כן ביקשה בקשה אחרונה סיכות, וקשרה את בגדיה לבשרה משום צניעות...זכותה תגן עלינו אבי"ר.

ומקובל כפי המון העם כי לרווקות יש סגולה מיוחדת להתפלל על קברה ולמצוא את זיווגם ההגון.
מכירה גם מכירה את הגרסה הזו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה