התייעצות ילדה בת 5 שמרימה את השרוולים ואת החצאית ומתעקשת ללכת ממש קצר

  • פותח הנושא 550
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #61
לבנות שלי, שהיו בגילאים הללו, כשהחצאית נהייתה קצרה לטעמי, הייתי אומרת,
וואו, תראי איך גדלת, תראי, החצאית/השמלה כבר קטנים עלייך,
שימו לב לניסוח, בכלל לא הייתי מזכירה את עניין הצניעות, אלא רק שהחצאית כבר נהייתה קטנה עליה, ואז בשמחה הייתה מוותרת על החצאית של הילדות הקטנות, ולובשת את החצאיות של הגדולות.
וכן אם החצאית עלתה וכדו', הייתי אומרת לה לסדר את החצאית כמו גדולה, כי ילדה בת 5 היא כבר גדולה, וילדות גדולות לא מרימות את החצאית,
שוב, הכלל הוא, שהשתמשתי עם המושג גדולה/קטנה, ולא צנוע/לא צנוע.
אני חושבת שבדרך הזאת, אפשר יותר בקלות לשמור על הכללים, ואין את החשש מראקציה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
מספרים לה על שמירת הצניעות של סוליקה, על עצם מסירות הנפש. לא את כל הפרטים עם הנישואים לגוי או לא כי היא עדיין קטנה.

נו יופי. זה הסיפור והוא אמיתי לחלוטין. עליו גדלנו.
אם את לא מבינה על מה אני מדברת- לא נותר לי רק לרחם.

רק דבר אחד
תדפדי בהודעות האחרונות של האשכול ותראי מה אנשים אומרים על הסיפור.
העובדה שגרסת הסיפור של סוליקה מסולפת לא נולדה היום, והיא לא פרי המצאתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
אני לדעתך סילפתי משהו? זו האמת לאמיתה!
והעליתי את הסיפור בדף הקודם אם את מעוניינת לקרוא. מומלץ מאוד.
לא נעים..
אבל הסיפור על סוליקה עם הסיכות הוא לא נכון,
אני יודעת מקרוב משפחתה,
אחת החברות שלי היא חלק ממשפחתה משהו כזה,
זה לא הסיפור הנכון,
הנכון זה שהיא לא רצתה להינשא לגוי,
וזה לעניות דעתי לא מתאים לספר לילדה בת חמש, גם לא בת עשר,
אפשר לספר לה על שרה, על צניעותה של רבקה....
על סוליקה קצת פחות
(את האמת, סיפרו לי את זה בתור ילדה, ותמהתי הרבה זמן איך היא הסכימה, ואמרתי למי שסיפר לי אבל זה נוראא כואב אז הוא ענה לי בגיהנום כואב יותר,
עד היום אני כועסת על אותו אדם, אני לא אמורה להתלבש צנועה כי בגיהנום כואב, אני אמורה להתלבש צנועה כי ד' צווה אותי, וכי אני בת ישראל כשרה.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
הסיפור של סוליקה הינו סיפור שלא מעוגן בספרים אך סופר מדורי דורות
יתכן ויש אנשים שקשה להם להאמין כי קצרה רוחם להאמין את גודל מסירות הנפש של צדקת זו.
ניתן לקחת את הסיפור וללמוד ממנו וללמד לבנות ישראל.

בכלל ראיתי וכך ראיתי מאבי זצ"ל שהיום השלושים לפטירתו
שכל סיפור כגון דא היה בודק אצל הזקנים מאותה ארץ/מוצא ומוודא את הדברים.
המטרה היא לא לכתוב ספר הסטוריה אלא לקחת את הדברים וללמוד מהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
(את האמת, סיפרו לי את זה בתור ילדה, ותמהתי הרבה זמן איך היא הסכימה, ואמרתי למי שסיפר לי אבל זה נוראא כואב אז הוא ענה לי בגיהנום כואב יותר,
עד היום אני כועסת על אותו אדם, אני לא אמורה להתלבש צנועה כי בגיהנום כואב, אני אמורה להתלבש צנועה כי ד' צווה אותי, וכי אני בת ישראל כשרה.)
במיוחד שזה היה מסירות נפש מיוחדת מעבר לחובת ההלכה, (עם עוד סיפורים דומים כמו אשתו של רבי משה מארבעת השבויים, וכל מיני סיפורים מתקופת החורבן), ולכן אי אפשר להגיד 'בגהינום כואב יותר'. מי שקצת פחות מוסר נפש על דרגות, עוד לא נשלח לגהינום....
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
מי שמזלזל- רק מרחמת עליו.
אני מרחמת עליך,
אם בעיניך כל מי שדעתו חלוקה על דעתך, הוא מזלזל,
ליבי נכמר עליך,
אפח'ד לא מזלזלת פה בקדושתה וצדקותה של סוליקה, מנסים להעמיד סיפורים על דיוקם,
היא היתה אישה צדקנית, אין בזה ספק, היא הקריבה את חייה למען הצניעות או למען עבודה זרה.
רק עם השנים יתבלבל הסיפורים המשכילים הוסיפו נופך מזלזל משלהם,
שלגלגל על בחורה שבעיניהם "נסחפה" כדי להגן על צניעותה,
רק ניסו לדייק אותך
אפח'ת לא מזלזלת
חבל שככה את לוקחת
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
אין לך מה לרחם עלי.
אני מכבדת דעתו של כל אחד גם אם היא מנוגדת לשלי.
אבל מדעה מנוגדת עד לצאת קבל עם ועדה ולהצהיר שהסיפור של הצדקת סוליקה קדושת עליון, הרוגה על קידוש ה' שאני הקטנה לא מגיעה לאבק הקרסוליים שלה- לצאת ולהגיד שהסיפור הזה הוא אגדה, מומצא, לא היה ולא נברא????????? זה זלזול! ועוד איך!
הסיפור של הצדקת סוליקה קדושת עליון, הרוגה על קידוש ה' שאני הקטנה לא מגיעה לאבק הקרסוליים שלה, הוא פשוט סיפור שונה,
אם שכנה שלך תספר לך שבנה עזר לה והלך לקנות לחם וחלב, והיא טעתה, ובאמת הוא רנה גבינה ולבן, זה לא שינה את הנתון שהוא עזר לה,
אפח'ת כאן לא שינתה את הנתונים שכתבת שהיא "קדושת עליון, הרוגה על קידוש ה' שאני הקטנה לא מגיעה לאבק הקרסוליים שלה"
רק שינו את הסיבה שהיא כזאת,
לא כי היא תקעה סיכות, כי היא לא תקעה
אלא מפני שהיא מסרה את נפשה ע"מ לא להינשא לגוי,
שזה חמור מאד גם!
בואו נחשוב מה המטרה לספר אותו לילדה בת 5!! והאם הוא עשוי להשיג את המטרה הזו, או את ההפך הגמור.
צודקת,
באמת מענין אותי לדעת מה המטרה,
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
לי סיפרו אותו בגיל 5. אמנם בצורה מופשטת יותר וכשגדלתי הוסיפו עוד פרטים וחלק קראתי בעצמי, וזה הסיפור שנותן לי כוח לא להמשך לחוסר צניעות.
זה ההבדל בין לעבוד מיראה לאהבה,
את צנועה מיראת העונש, לא מאהבת המצוה,
אני הייתי מעדיפה להכניס לילדה בת חמש את אהבת המצוה (שנתנו פה מלאא דוגמאות איך לעשות את זה) ולא את יראת העונש
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
איך את משווה???
סיימתי להתווכח.
אני לא משווה בין הסיפורים
רק רציתי להסביר לך שאף אחד לא שינה את הנתון שהיא קדושת עליון, הרוגה על קידוש ה' שאני הקטנה לא מגיעה לאבק הקרסוליים שלה
שינו את נתוני הסיפור,
ואת כועסת בלי לנסות להבין, רק לחתוך ודי,
אפח'ת לא ניסתה להקטין את גדלותה, הנתון הזה נשאר בעיני כולן נתון נכון,
הנתון שנימצא בדיון הוא ענין הסיכות
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
מה את אומרת? באמת?!
נכנסת ליחס שלי עם אלוקים?!
באיזו קלות את שופטת את מידת הקיבולת שלי בצניעות...
סוליקה עשתה מה שעשתה מאהבה וכך גם אני הולכת לאורה ועושה מאהבה גמורה.
חחח את מצחיקה אותי,
לא התכוונתי שאת עובדת מיראה.
התכוונתי שכשמספרים את הסיפור, זה לא מביא לאהבה זה מביא ליראה, וילדה בת חמש לא הייתי רוצה להכניס ליראת העונש,
אין לי שמץ ולו הקל ביותר מה מצב הקשר שלך עם רבונו של עולם ובכנות, זה גם לא מענין אותי, אני עסוקה די והותר בקשר שלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
והוא נכון לגמרי. אני לא כועסת. אני מרחמת על אנשים ששופטים סתם ע"פ שמועות בלי לקרוא מקורות.
והם מרחמים עליך שאת שופטת בלי לקרא מקורות
אין פה אחת שחלמה בלילה וקמה בבוקר והחליטה שזה לא נכון
הם ראו את זה וקראו את זה בדיוק כמו שאת,
אני יודעת את זה מידיעה מאד ברורה,
לא מוצאת טעם להתווכח אתך אם זה נכון או לא,
בכל מצב את לא מעונינת לשמוע, ואין לי בעיה שתמשיכי להאמין בזה.
רק חבל לי על ההתלהמות שלך שכולם שופטים ומזלזלים, אולי כדאי שתקראי שוב את האשכול יש מצב שתצליחי לראות דברים אחרים
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
איך שאת בטוחה כאן בעצמך:

קביעה. חד וחלק.
טוב,
סליחה,
לא התכוונתי ישיר אליך

זה הסגנון דיבור שלי
אני תמיד מספרת בגוף נוכח,
באג אישי, מתנצלת עליו
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
הסיפור של סוליקה לא מחנך בכלל לשכר עונש אלא לאהבה.
אם כך אל תספרי לילדים שלך את סיפורו של רבי עקיבא שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל ואז צעק 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל נפשך'
נכון,
בגיל חמש אני לא יספר,
כי זה גיל שילד תופס את הסיפור בדמיון שלו, ולא מסוגל להבין באמת את עומק האבה לרבונו של עולם,
למרות שיש שוני גדול בין הסיפורים, כמו שכתבתי לי ספרו את זה שהיא עשתה כך כדי לא להגיע לגיהנום, וזה יראת העונש
ור' עקיבא עשה את זה כי אהב את התורה ואת מצותיה וחיכה כל חייו להגיד את הפסוק שרשמת למעלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
מעניין. כל אחד חושב כאן שהוא החכם בסיפור. אנשים לתפארת.
חחח
את רצינית?
יודעת מה הרמתי ידיים,
את החכמה ביותר, הצודקת היחידה, היודעת וכו',
חשבתי שאני אצליח להסביר לך שאף אחת לא נגדך, אבל את כאילו במלחמה פה,
חבל לא הצלחתי,
המון הצלחה בחינוך בנותייך לצניעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
הסיפור של סוליקה לא מחנך בכלל לשכר עונש אלא לאהבה.
אם כך אל תספרי לילדים שלך את סיפורו של רבי עקיבא שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל ואז צעק 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל נפשך'
אשמח אם תסבירי לי באיזה כיוון הוא מלמד ילדה בת 5 לאהבה?
כי גם בגילי די קשה לי להבין את זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
אנשים לתפארת.
התפארת שאני רואה כאן זה איך לכולכן כל כך אכפת.
יראה או אהבה,
קרבה או ריחוק,
עבודת השם או חלילה לא.
אכפת עד כדי שאתן מתווכחות על זה מכל הלב.
אז באמת, זה עצמו מיוחד. שמתן לב?
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
@Hola! הסיפור על סוליקה הצדקת הוא סיפור מפעים ביותר. בחורה צעירה שעמדה באומץ בלתי נתפס מול אנשים חזקים ממנה בהרבה, שיכלו לענות אותה ולהרוג אותה בלי בעיה.
והיא היתה נתונה בידיים שלהם, מודעת לרשעותם העצומה, ויכלה בקלות להיפטר מכל המצב הנורא בו היתה, על ידי הסכמה להתאסלם!
והיא היתה מוכנה לקבל על עצמה כל סבל, קשה ככל שיהיה, ומוות אכזרי בגיל צעיר כל-כך, ולא להתאסלם!!
עזבי, כן סיכות, לא סיכות. בכל מקרה, זה לא עיקר הסיפור. היה כאן משהו ענק, גדול, בלתי נתפס. בחורה צעירה, שעמדה בעוז ובגבורה בנאמנות לאלוקיה ויהי מה! היתה מוכנה להתענות בעינויים קשים ומסרה את חייה הצעירים עבור זה!
אין פלא, שאנשים עולים לקברה הקדוש בהמוניהם!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה