ילדה קטנה שסובלת מהקאות בנסיעות - למי יש עצות איך למנוע או לפחות למזער?

[ruchama135]

תודה מראש לעוזרים.

 

[נוי]

היה כתוב ב"פטנט רשום" -המודיע להושיב את הרגיש להקאות על עיתון.
לפי תגובות הקוראים- זה הועיל.

 

[משו]

אין לזה תרופה......
מנסיון
ניסיתי כל מה שאפשר
לפי הניסיון האישי שלי
זה נשאר לנצח.........
אני כבר לא ילדה
ועדין מאוד מאוד סובלת.........

 

[שוצי]

אני מכירה משהיא שטפלה בסוג'וק (תקנו אותי אם לא אייתתי נכון)
שזה סוג של רפואה קוריאנית אלטרנטיבית, עזר לה מאוד

 

[חדוי פלבני]

לא תמיד נשאר לעולמי עד...

אני הייתי מאוד רגישה בתור ילדה והיום לא מפריע לי בכלל...
הקטן שלי גם רגיש, אני משתדלת לא לתת לו לאכול לפני הנסיעה לפחות שעה, ודאי לא חלבי כמו גילה וכד'.
להצטייד עם מים, שקית וטישו/מגבונים

 

[RE]

יש כדורים בשם טרבמין שעובדים פלאות
להשיג בבית מקחת ללא צריך לזה מרשם רופא

 

[start]

לדאוג שיהיו עיפים בנסיעה אם אפשר וכך זה עובר הכי קל,
יש סוכריות מציצה טבעיות בחיקל די עוזרות.
לא להיות אחרי ארוחה
לנסוע אם אפשר דרך כביש שש ולא בכבישים קשים כמו הבקעה
לחכות בסבלנות זה עובר לרובם עם הגיל

 

[מי]

ברוח אשכולות למיניהם:
היא בודקת אם אכפת לך או לא. תוכיחי לה שלא אכפת לך (וגם תחשבי את זה) והכל יעבור.

 

[פיטפוט]

ללגלג על מה שלא נראה לך ולא לפי שיטתך זו לא חכמה זו יהירות.

 

[לללי]

ללקק לימון לפני הנסיעה (אפשר גם להכין לימונדה)

יש מקום בחיבור של כף היד, בין שתי הגידים, שעליו לוחצים ומונעים הקאות.
למעשה, מצמידים גולה קטנה ע"י חוט או גומי, שתלחץ באזור המיועד.
שמעתי שיש אפשרות לקנות מוצר כזה, נראה לי בחו"ל.
אין לי פרטים מדוייקים, אולי מישהו יידע.

תכל'ס, מצטיידים כל נסיעה בשקיות ניילון ומגבונים
ומתפללים שלא יעבור לכל הילדים בתורשה......

 

[תקוה]

בת דודתי היתה סובלת מאוד מנסיעות כמו כל התיאורים כאן ויותר,
כל עליה על אוטובוס, מונית ורכבת גם אם לדקה אחת בלבד וכבר היו הבחילות וההקאות מגיעות.

ואז יום אחד היה עליה ליסוע לטיול שנתי עם חברותיה (כתה א' יסודי) והילדה פחדה וחששה ממנו החל מהרגע בו הודיעו על הטיול, אבא שלה ראה את דאגותיה וחרדותיה ואת הרצון האמיתי להנות מהטיול,
הציע לה הצעה וזה פשוט עזר מאז לפני כל נסיעה כל ילד במשפחה הזו שסובל מבעיה זו עושה את זה וניצול מבחילות והקאות.

ההצעה היא: לתרום שקל לקופת העיר לפני ואחרי הטיול.
לפני- שבזכות מצות צדקה יעבור הטיול בשלום
אחרי - כאות תודה.

 

[לגעת בנקודה]

קוקה קולה כל כמה דק' לשתות עם קש - בדוק ומנוסה

 

[א.א.]

לי אישית עושה בחילה לנסוע על קיבה ריקה.
לכן תמיד אני מצטיידת באוכל-מזונות.( עוגיות ביגאלעך נשנשים וכו') ואם אני מתחילה להרגיש בחילה אני יודעת שזה סימן שלא אכלתי.
ומיד אוכלת ומפסיק הבחילה.
למרות שזה בדיוק הפוך ממה שכולם אומרים שלא לאכול כלום וכו'.
בכל אופן לי זה עוזר.

 

[artline]

לילד שלי עזר כדורי מציצה טבעיים "בחיקל" ניתן להשיג בלב הטבע ביחזקאל בירושלים

עזר פלאים גם לכל מי שהמלצתי לו על זה.

 

[GRN]

ברוח אשכולות למיניהם:
היא בודקת אם אכפת לך או לא. תוכיחי לה שלא אכפת לך (וגם תחשבי את זה) והכל יעבור.

צחוק צחוק, אבל - אחותי הגדולה ניסתה את זה עלינו כשהיינו ילדים קטנים וזה עבד יופי.
נמאס לה מההקאות בנסיעה השנתית שלנו, אז היא שכנעה את אמא שלי להבטיח לכל אחד שלא יקיא כל הנסיעה - ארטיק.
אף אחד לא הקיא (חוץ ממני, בשניה שהגענו ליעד ).

לי אישית עושה בחילה לנסוע על קיבה ריקה.
לכן תמיד אני מצטיידת באוכל-מזונות.( עוגיות ביגאלעך נשנשים וכו') ואם אני מתחילה להרגיש בחילה אני יודעת שזה סימן שלא אכלתי.
ומיד אוכלת ומפסיק הבחילה.
למרות שזה בדיוק הפוך ממה שכולם אומרים שלא לאכול כלום וכו'.
בכל אופן לי זה עוזר.

נכון. וגם עייפות עלולה לגרום לבחילה. זה עניין אישי.

 

[גלבוע]

--

 

[מי]

ברוח אשכולות למיניהם:
היא בודקת אם אכפת לך או לא. תוכיחי לה שלא אכפת לך (וגם תחשבי את זה) והכל יעבור.

ללגלג על מה שלא נראה לך ולא לפי שיטתך זו לא חכמה זו יהירות.

מהכרות עם השיטה עליה רמזתי, הם אומרים דברים כאלו וגם הזויים יותר.
אני לא כל כך מהר מתלהמת...

(תרצי דוגמאות - באישי.)

והאם זו יהירות? יתכן. קודם כל, לא בדקתי בעמקי לבבי אם אני חפה לחלוטין מכל מידה שראויה לתיקון (יש להניח שאם כך היה - לא הייתי כאן)

אבל מה שבטוח, זה לא אישי נגדך. זה נגד השיטה בלבד.

 

[מי]

צחוק צחוק, אבל - אחותי הגדולה ניסתה את זה עלינו כשהיינו ילדים קטנים וזה עבד יופי.
נמאס לה מההקאות בנסיעה השנתית שלנו, אז היא שכנעה את אמא שלי להבטיח לכל אחד שלא יקיא כל הנסיעה - ארטיק.
אף אחד לא הקיא (חוץ ממני, בשניה שהגענו ליעד ).

חלק גדול ממה שילדים עושים הוא ממוקד מטרה, כדי להשיג כל מיני דברים חיוניים לילד כמו שייכות, תשומת לב, אהבה ועוד ועוד.
עד כאן - הכל נכון, אמיתי ומבוסס, ולכן הרבה פעמים כשנשנה את התגובה שלנו, והילד יראה שהוא לא מרוויח מהפרובוקציה - הוא יפסיק.
השאלה, כמו בכל דבר, היכן עובר הגבול.

האם הקאה היא דבר נשלט? במידה מסויימת כן.
בתנאים אחרים לא.

אני לא חושבת שלנו כהורים יש באמת יכולת לוודא את זה ברמה של 100%, ולפעמים אנחנו עלולים לחשוב שהילד 'סתם רוצה צומי' ולהתעלם מצורך נואש ואמיתי (ואגב, גם צומי עשוי להיות צורך נואש ואמיתי מאד).

לתלות בכזו פשטות כל קושי של הילד בצורך שלו בשייכות, ולהניח שהוא צריך ללמוד את כללי השבט שבו הוא נולד ולהצטרף אליו ולא להפך, ועוד כמה דברים - זה מסוכן. בקיצוניות טמונה הסכנה.

אני בטוחה שכל אמא יכולה לתת דוגמאות למקרים שהיא חשבה שהם 'סתם', ובסוף זה היה ממש ממש לא סתם.

לתת לכם את הדוגמא הכי מצמררת שאני מכירה?
סוג של 'סתם' שגם הרופא פטר ב'סתם', והתברר כגידול במוח.

סיפור אמיתי, שהוא באמת קיצוני.
אבל באותה מידה אני יכולה לספר סיפורים ביתיים ולא קיצוניים בכלל, על צרחות לילה שנדמו כ'סתם' והסתיימו כאוזן נוזלת מוגלה בבוקר , וכדומה.

 

[לללי]

שמעתי פעם שהקאה היא תופעה פסיכולוגית.
על עצמי, אני יכולה להעיד שאכן כך.

אך מה תאמרו על תינוקת בת כשנה שמקיאה בנסיעות (כמו אחיה הגדולים)?
לא עושה רושם שהיא רוצה להשיג מזה משהו

מה שכן, במשפחתי רבים המקיאים בנסיעות, כולם עוברים את הגל בסביבות גיל 6-8.
אחד האחים לימד אותם "להתאפק" (כלשונם), ומאז- הבחילות נותרו, אך ההקאות נעלמו.

גם אצל ביתי, זה דידו נוצח לרדת חיוורת מהאוטובוס, עם שקית ניילון ריקה בידיים

 

[ruchama135]

תודה מאוד לכולם על העצות.
ננסה אותם בעז"ה.

לגבי אלו שהגיבו שזה דבר נשלט וכו' יתכן ובגיל מבוגר יותר זה נכון.
אצלי ספציפית מדובר בילדה בת שנה וחצי, שהתחילה להקיא עוד לפני שידעה לדבר...