דרוש מידע ילדה רגישה לכאב

  • הוסף לסימניות
  • #82
@ח.ג.ג'. האם שללתם הליקובקטר?

ושינוי תזונה בהחלט ייתכן שיסייע. (בעיקר 3 דברים לבנים: קמח-סוכר-מ.חלב. המנעות לתקופה יכולה 'לאפס את המערכת'. ניסינו את זה בהמלצת רופא לילד בן חמש עם תלונות דומות, והיה שיפור משמעותי.)

מעבר לזה, אני לא חושבת שניתן לתלות את זה בקשיי תחושה. (מכירה היטב את התחום)
לכאורה צריך להעמיק יותר בבירור של הגורם הפזיולוגי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
@ח.ג.ג'. האם שללתם הליקובקטר?

ושינוי תזונה בהחלט ייתכן שיסייע. (בעיקר 3 דברים לבנים: קמח-סוכר-מ.חלב. המנעות לתקופה יכולה 'לאפס את המערכת'. ניסינו את זה בהמלצת רופא לילד בן חמש עם תלונות דומות, והיה שיפור משמעותי.)

מעבר לזה, אני לא חושבת שניתן לתלות את זה בקשיי תחושה. (מכירה היטב את התחום)
לכאורה צריך להעמיק יותר בבירור של הגורם הפזיולוגי.
הכיוון של הליקובקטר לא עלה. אשאל את הרופא...
הגרון יכול להיות עניין תחושתי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
הגרון יכול להיות עניין תחושתי?
לא מאמינה.

וודאי שאנשים עם סף רגישות גבוה, יחושו דברים חזק יותר.
וכשיש קשיי תחושה, יהיה חוסר ויסות בהרגשה.
אבל כאבים לא 'נהיים' בגלל קשיי תחושה.

לכאורה זה על בסיס פזיולוגי.
(בשלב זב לא הייתי נותנת מקום לחשש שזה על בסיס רגשי, עד שלא עושה בירור מעמיק מעמיק מבחינה רפואית)
לא יודעת איזה סוג רופא את צריכה. כי צריך מישהו עם ראש רחב ויכולת אבחנה מערכתית ומבדלת כאחד.
ולעיתים המומחים בתחום X עסוקים רק בתחום הספציפי שלהם בלי לראות את התמונה השלימה.
אולי תבררי בקופה שלך כשלב ראשון על רופא ילדים/משפחה מומחה ומנוסה ועם ראש גדול ויכולת אבחנה.

ולגבי רופא ספציפי, ממליצה לך להתייעץ עם עזר מציון. הם שולחים למומחים מהשורה הראשונה אפילו בבתי חולים דרך שר"פ.
(אני עם הכרת הטוב גדולה אליהם, שבזכותם לא בזבזתי זמן ומאמץ והגעתי כמה פעמים לרופאים בשורה הראשונה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
אני גם סובלת מרגישות תחושתית. בעקרון הבעיה היא היכולת לווסת וכן היכול במה להתמקד שזה אומר שהליכה לטיפול יכולה לסייע מאד בקטע של להצליח להוריד קצת פוקוס מהדברים שמפריעים לי ואפשר בהחלט לעזור, אבל לא למגר כי בסופו של דבר סף התחושה תמיד יהיה גבוה יותר מאחרים
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
נראה לי שבאופן כללי היא עונה להגדרה של "ילד רגיש מאד".
תמשיכי בכיוון הזה..
ממש נשמע
ילד רגיש מאד/ אדם רגיש מאד
אלו בנ"א עם מערכת עצבים רגישה יותר, הנוירונים רגישים יותר ודנטריטים קולטים הרבה יותר מידע
הן מבחינה פיסית והן רגשית.
ולכן משהו שיתבטא כאי נוחות קלה במערכת עיכול אצל אדם רגיל, או אפילו פיצי עד כדי כך שלא ירגיש כלום
אצל אנשים רגישים מאד מסוימים זה יכול להגיע עד כדי לרוץ למיון באמצע הלילה מרוב כאבים
ואותו דבר ברגשי
סיטואציה עצובה/שמחה או כל מיני
נקלטת בחדות הרבה יותר גבוהה אצל רגישים וגורמת להם להרגיש הרבה יותר חזק מהחברה שסביבם

נשמע לך מתאים עליה?
תמשיכי לבדוק את הפיזי כי אף פעם אי אפשר להיות בטוחים שלא שם יושב הפיל אבל אם את חושבת ששללתם הכל, הגיוני לפנות לכיון הזה
כאן יש שאלון להורים לגבי ילדיהם - האם הם רגישים מאד
ואם תרצי אני אוכל לאמר עוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
טוב, השתדלתי לא להיגרר לדיון על השיטות האלו אבל אני לא מתאפקת.
את מתארת פה שינוי תזונתי רציני לכיוון הבריא שקרה מעצם זה שהתחלת להגביל באופן רציני את התפריט. היה עובד באותה המידה אם היו מורידים לך רשימה אחרת של מאכלים.
אז אני פשוט משתדלת שהתזונה בבית תהיה בריאה באופן כללי.
חושבת שאולי לא הבנת.
אישית בכלל לא מקפידה בבית שלי על תזונה מאוד בריאה.....
רק לילדה ספציפי הזאת אחרי שעברתי את כל הבדיקות וראיתי שהכל תקין. אבל בכל זאת הכאב רק התעצם ניסיתי לעבור על קמח כוסמין. להוריד חלבי. ניסיתי טיפול רגשי.... בקיצור מה לא...ובסוף הגעתי לד"ר היימליך והוא ניסה עליה על כל המוצרים דגים. חלבי. וקמחים וראה שאף קמח לא עושה לה טוב אפי' לא שיפון לא כוסמין 100% לא 80% רק קמח כוסמין לבן.....
אולי יש מוצר אחד שהילדה שלך משתמשת והיא רגישה ולא עושה לה טוב אפי' שהמוצר בריא....
ומה שמעניין שהיום הילדה חזרה לאכול הכל וברוך ה' והכל בסדר אין לה כרגע כאב בטן. כמובן שאני נמצאת עם יד על הדופק....
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #90
הבת שלי (בת 7) סובלת הרבה מכאבי בטן וכאבי גרון. זה ככה כבר כמה שנים, בעיקר הבטן.
עשינו בירורים רפואיים, לא מצאו כלום (מדי פעם כאב הגרון מתגבר ובחלק מהפעמים האלו זה סטרפטוקוק, אבל כואב לה גם כשאין סיבה). היא לא ממציאה, וזה גם לא נראה עניין רגשי.
אני כבר כמה זמן חושדת, וסיום הבירור הרפואי בלי תוצאה רק חיזק את המחשבה הזו, שמדובר באיזשהו סוג של רגישות תחושתית.
לפחות העניין של הגרון, כי כאבי בטן בלי סיבה זה בכל זאת תופעה מוכרת אצל ילדים. כלומר נראה שהיא מרגישה משהו בגרון ומבחינתה זה "כואב" אבל מישהו אחר לא היה קורא לזה כאב.
היא אחת כזו שתמיד כואב לה משהו. מכה קטנה פה, שריטה קטנה שם. עושה מזה עניין.
בנוסף יש לה קצת רגישות לרעשים (כשהיתה קטנה זה היה הרבה יותר גרוע), ונראה לי שבאופן כללי היא עונה להגדרה של "ילד רגיש מאד".
השאלה היא אם יש מה לעשות עם זה?
נניח שאני אקח אותה למרפאה בעיסוק ונניח שהיא אכן תאבחן רגישות יתר תחושתית, יש משהו שאפשר לעשות כדי לטפל ברגישות הזו לכאבים?
בוודאי!!!
סנוזלן יכול מאוד לעזור ולווסת תחושות
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
הבת שלי (בת 7) סובלת הרבה מכאבי בטן וכאבי גרון. זה ככה כבר כמה שנים, בעיקר הבטן.
עשינו בירורים רפואיים, לא מצאו כלום (מדי פעם כאב הגרון מתגבר ובחלק מהפעמים האלו זה סטרפטוקוק, אבל כואב לה גם כשאין סיבה). היא לא ממציאה, וזה גם לא נראה עניין רגשי.
אני כבר כמה זמן חושדת, וסיום הבירור הרפואי בלי תוצאה רק חיזק את המחשבה הזו, שמדובר באיזשהו סוג של רגישות תחושתית.
לפחות העניין של הגרון, כי כאבי בטן בלי סיבה זה בכל זאת תופעה מוכרת אצל ילדים. כלומר נראה שהיא מרגישה משהו בגרון ומבחינתה זה "כואב" אבל מישהו אחר לא היה קורא לזה כאב.
היא אחת כזו שתמיד כואב לה משהו. מכה קטנה פה, שריטה קטנה שם. עושה מזה עניין.
בנוסף יש לה קצת רגישות לרעשים (כשהיתה קטנה זה היה הרבה יותר גרוע), ונראה לי שבאופן כללי היא עונה להגדרה של "ילד רגיש מאד".
השאלה היא אם יש מה לעשות עם זה?
נניח שאני אקח אותה למרפאה בעיסוק ונניח שהיא אכן תאבחן רגישות יתר תחושתית, יש משהו שאפשר לעשות כדי לטפל ברגישות הזו לכאבים?
1 אולי היא אלרגית למשהו ולכן היא כל כך רגישה
2 עם זה ויסות חושי או משהו כזה יש הרבה מה לעבוד בריפוי בעיסוק (עזר מציון מאוד טובים בזה הם עובדים עם קופות החולים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
מצטרפת גם להמלצה על בדיקת הליקובקטר, כילדה סבלתי הרבה מכאבי בטן והרופא פטר אותי ברגשי וכזה ...
ורק אחרי כמה שנים התגלה הליקובקטר חריף .
מעבר לזה אצלי זה גם היה נטייה למעי רגיז ואני חושבת שלתזונה יש השפעה משמעותית מאד אני עברתי לכוסמין וזה מאד שיפר את ההרגשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
תמשיכי בכיוון הזה..
ממש נשמע
ילד רגיש מאד/ אדם רגיש מאד
אלו בנ"א עם מערכת עצבים רגישה יותר, הנוירונים רגישים יותר ודנטריטים קולטים הרבה יותר מידע
הן מבחינה פיסית והן רגשית.
ולכן משהו שיתבטא כאי נוחות קלה במערכת עיכול אצל אדם רגיל, או אפילו פיצי עד כדי כך שלא ירגיש כלום
אצל אנשים רגישים מאד מסוימים זה יכול להגיע עד כדי לרוץ למיון באמצע הלילה מרוב כאבים
ואותו דבר ברגשי
סיטואציה עצובה/שמחה או כל מיני
נקלטת בחדות הרבה יותר גבוהה אצל רגישים וגורמת להם להרגיש הרבה יותר חזק מהחברה שסביבם

נשמע לך מתאים עליה?
תמשיכי לבדוק את הפיזי כי אף פעם אי אפשר להיות בטוחים שלא שם יושב הפיל אבל אם את חושבת ששללתם הכל, הגיוני לפנות לכיון הזה
כאן יש שאלון להורים לגבי ילדיהם - האם הם רגישים מאד
ואם תרצי אני אוכל לאמר עוד

אשמח לקבל מידע
נכנסתי לקישור, אחרי שחפשתי מידע בנושא של ילדים רגישים מאד

האם יערה ישורון דתית/ חרדית?
באתר ההתייחסות היא לאו דווקא לגבי אר"מ
וכך אני מתרשמת מהספר

אז מה הייחודיות?

מחפשת אינפורמציה מקצועית לגבי בני נוער שחווים את העולם באופן רגיש מבחינה תחושתית ורגשית
ולא מידע לגבי מחלות נפש
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
@הולי הובי
לא מכירה בכלל את יערה, נתתי קישור רק לשאלון ששלפתי באופן אקראי מהרשת..
לגבי אנשים רגישים את יכולה לחפש עוד פה
והכי מומלץ לקרוא את הספר של ד"ר איליין ארון בעצמו - אדם רגיש מאד

רגישות גבוהה היא לגמרי לא מחלת נפש אלא פשוט מערכת עצבים מפותחת מאד, כלומר;
מה שמתפרש כגירוי נורמאלי במח של אדם רגיל
מתפרש כגירוי עצמתי יותר במח רגיש
וממילא נטיה לרגישות חושית ורגשית, בד"כ חכמים יותר מהירי תפיסה דקי עיבוד וכו
אם את מחפשת עוד מידע ו/או פירוט תוכלי לפנות אליי באישי
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
@הולי הובי
לא מכירה בכלל את יערה, נתתי קישור רק לשאלון ששלפתי באופן אקראי מהרשת..
לגבי אנשים רגישים את יכולה לחפש עוד פה
והכי מומלץ לקרוא את הספר של ד"ר איליין ארון בעצמו - אדם רגיש מאד

רגישות גבוהה היא לגמרי לא מחלת נפש אלא פשוט מערכת עצבים מפותחת מאד, כלומר;
מה שמתפרש כגירוי נורמאלי במח של אדם רגיל
מתפרש כגירוי עצמתי יותר במח רגיש
וממילא נטיה לרגישות חושית ורגשית, בד"כ חכמים יותר מהירי תפיסה דקי עיבוד וכו
אם את מחפשת עוד מידע ו/או פירוט תוכלי לפנות אליי באישי

הספר של יערה

השאלון אכן עזר לי
לא שהיו לי ספקות קודם

אין לי הרשאה לפנות באישי
 
  • הוסף לסימניות
  • #97

ח.ג.ג'.

היי אני סובלת בדיוק מאותן תסמינים ורגישות, ללא חום, כמו שתיארת על הבת שלך,
כמה רופאים מומחים כן אבחנו את זה כפפאפא לא טיפוסית.
ממליצה לך לנסות טיפול חד פעמי בסטרואידים בתחילת התקף, ולראות אם יש שיפור- סימן שזה פפאפא.
כמו כן מבחינת הרגישות ראומטלוג הפנה אותי לטיפול במרפאת כאב ולא מרפאה בעיסוק...
ועוד משהו,
תבינו אותה, תכילו אותה.. כואב לה, היא לא מדמיינת ולא ממציאה!!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..
אבל רבאק !! מבקשת בכל תוקף !!!!
אף מילה לדיון !!
עזבו רגע אג'נדה השקפות "כאב לב" ורעל ושנאה שיש בינינו בצורה מעוררת חמלה (אותנו מפציצים ואנחנו עוד רבים)
בקשה אישית (גם בתשלום)
אני פותחת חדשות בפעם המי יודע כמה ורואה בין היתר שוב פעם מי יודע כמה הפגנה על עוד משהו שכואב למישהו
דבר אחד ממש תופס אותי כעומדת מהצד
עזבו את זה שהפכו שם עגלת תינוק כאילו זה דלעת (ולגמרי לא משנה לי באיזה נסיבות הוא היה שם) ים של חמלה מאנשים (רובוטים. אין לי מילה אחרת.)
רק להשלמת ידע - כותרת אחרי זה היא על איזה אנפה נדירה שמצאו בתל אביב ואשפזו אותה ברחימאיות עצומה

מה שמציק לי-
שוב ושוב אני קוראת על עימותים עם "המשטרה" שמצדיקה להם את הגיהינום הזה (צובטת את עצמי לפעמים להפנים שהפכנו לפחות ממקק ודי משלימים עם זה. כשהפתרון הוא בערך להתחפר בבית כל שני וחמישי. איזה חבטות סדיסטיות שם . להתעלף . מנסה לנחש אם הייתי נקלעת לשם בטעות אם השוטר היה בכלל מתעניין שאני יהודיה עסוקה ולא עוד איזה מפגין (משועמם/כואב/נלחם תבחרו לבד באמת לא הנושא)

השאלה שלי - פשוטה - מישהו ראה פעם הרמת יד על שוטר ? לפחות בזמן האחרון ? "עימותים אלימים עם שוטרים" למען השם ! ובכל הודעת דוברות ! על שוטר שנגסו בו ועוד שוטר ששברו לו את היד (אם בכלל היה כנראה מרוב הפיצוצים שהוא הנחית שם על אנשים בחדווה רבתי)

זה מדומיין שזה מצוטט אצלנו ככותרת
מדגישה שאני לא מדברת על עימותים עם פרחחים מה שלגמרי קורה אצל הנוער וגם לא על הדיונים הלגיטימיים על הצורך לרסן את הנוער אני גם לא נכנסת לנושא האם להכיר ש"אלו החיים" ולנסות לברוח מסיטואציות או לנסות להילחם להציל מה שאפשר (מקווה שהגיתי נכון את שני הצדדים. מוסיפה את זה רק כדי שלא יבער למישהו להוסיף את הכאבי בטן שלו)

נטו על הכותרת המתוזמרת שוב ושוב גם מצידנו עימותים אלימים עם שוטרים בחיי לא ראיתי דבר כזה מעולם !! זה שקרים ברמה הכי נמוכה ! ברוב המקרים כמו זה אנשים שבערך אולי יושבים על הכביש מוצאים את עצמם מותקפים על ידי אנשי חמאס בפוטנציה. (סרטון זוועות כשהשפיץ זה התינוק האומלל הזה. קדימה.)

אם יש למישהו עדות מצולמת כזו אשמח מאד ואם לא - זה צריך להגיע למישהו

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה