דרוש מתכון ילדה שלא אוהבת כמעט כלום- צריכה רעיונות

  • הוסף לסימניות
  • #61
שלי בת 4.5 ולא מבינה איך היא חיה באנרגיות כאלה.
היא לא אוהבת כמעט כלום
קונה לבקרים את כל סוגי הוופלים/עוגיות/קרקרים
גם את הכי יקרים
הכל חוזר
כנל הירקות
את הפיתה וחביתה כן תאכל.
זהו
היא לא אוהבת מעדנים מישום סוג ולא דגני בוקר
בצהרון לא מאמינה שאוכלת למעט התוספת
בבית בארוחת ערב שלעיתים מבושל ולעיתים לא, אני מכריחה כי אין לי מושג מה אכלה בצהרון
וזה מלחמה כל פעם מחדש ולפעמים מאכילה אותה כמו ילד בן שנה וחצי.
ואין לי ברירה!
לא יכולה לחשוב שתלך לישון כך.
ולא הגיוני לי הכמויות שהיא אוכלת.
מקבלת ויטמינים קבוע כל יום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
שלי בת 4.5 ולא מבינה איך היא חיה באנרגיות כאלה.
היא לא אוהבת כמעט כלום
קונה לבקרים את כל סוגי הוופלים/עוגיות/קרקרים
גם את הכי יקרים
הכל חוזר
כנל הירקות
את הפיתה וחביתה כן תאכל.
זהו
היא לא אוהבת מעדנים מישום סוג ולא דגני בוקר
בצהרון לא מאמינה שאוכלת למעט התוספת
בבית בארוחת ערב שלעיתים מבושל ולעיתים לא, אני מכריחה כי אין לי מושג מה אכלה בצהרון
וזה מלחמה כל פעם מחדש ולפעמים מאכילה אותה כמו ילד בן שנה וחצי.
ואין לי ברירה!
לא יכולה לחשוב שתלך לישון כך.
ולא הגיוני לי הכמויות שהיא אוכלת.
מקבלת ויטמינים קבוע כל יום.
אשמח לשמוע איך מאכילים ילד בן שנה וחצי כי אצלי לא מסכים רק מה שהוא רוצה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
רופא אא"ג?
כדי לזהות אדנואידים מוגדלים עושים צילום רנטגן, ורופא אא"ג מפענח ומפנה לניתוח, אם צריך.
נזלת כרונית היא אחד הסימנים המובהקים לתופעה.
צילום רנטגן מבצעים במקרים חריגים
במקרה רגיל פשוט הולכים לרופא אא"ג והוא עושה בדיקה גופנית או אנדוסקופ
לא צריך תוצאות ופיענוח
על המקום את מקבלת תשובה
אם את מבני ברק יש במגדלי קונקורד אופציה להיכנס באותו יום
אומרים להם שזה דחוף ואת באה
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
  • הוסף לסימניות
  • #65
ברור הבנתי,
רק אני ניסיתי להבטיח לה מתנה ממשית ביד בלי לחכות שכביכול יותר מגרה ולא הצליח.
בלי קשר לאשכול, לאכילה ולבררנות,
שמתי לב אצלי עם הילדים, שטבלה ונקודות / מדבקות, גורמות להם לשיתוף פעולה יותר מאשר פרס מיידי! ואפילו פרס גדול.
כמובן התגמול בסוף הטבלה צריך להיות משתלם בהתאם לגיל, אבל האפקט של הפרס שמגיע אחרי טבלה הוא פי כמה.
(יש לזה גם הסבר פסיכולוגי, קראתי פעם אבל אני לא זוכרת...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
הבת שלי מאז שנולדה היתה בררנית משהו-
היא לא אוהבת שום חלבי
שום ירקות
לא חביתה, טוסט, אפילו לא פיצה וצ'יפס! כמובן שלא פלאפל...
לא ממרחים כמו חומוס, טחינה, ח. בוטנים, חלווה..

רק מעדנים- (לא גילה בטעמים או יוגורטים...)
בבוקר קבוע רק לחם עם שוקולד
צהריים היא אוכלת בצהרון רק את ה- אורז / קוסקוס / פסטה (לא בורגול)


ולערב אני ממש מסתבכת-
רוצה להביא משהו יותר חלבוני, אפילו מבושל
אבל לא תמיד יכולה
היה פעם שניסיתי לחם מטוגן היא דוקא אהבה אבל רק פעם פעמיים כבר לא אוהבת.

ניסיתי פנקייק עם קצת גבינה מעורב בבללילה- והיא לא אהבה

אני מכינה לה בלינצ'עס עם סירופ שוקולד ואת זה היא כן אוהבת-
אבל זה שוב אותו בסיס של 'לחם עם שוקולד'



יש סיכוי למשהו?
היא אוהבת שניצלים- כמובן רק שזה טרי
עכשיו זה תקופה שאין לי אופציה להכין שניצלים ביום יום, מדיי פעם...

מחפשת משהו זמין וקל יותר-
האמת שגם לבלינצ'עס אין לי הרבה סבלנות
אבל אין לי ברירה

אה ועוד דבר שהיא אוכלת זה קרונפלקס עם חלב וגם ברנפלקס!
ואני לא מרגישה שזה מספיק לארוחת ערב,
בת כמה היא????
מעל גיל 4-5 אין סיבה להכריח לאכול אם לא במקרה חריג!!!!
פשוט להגיד לה "זה מה יש... לא חייבים לאכול!"
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
עברתי עכשיו על כל האשכול...
זה לא נורמאלי כמות הלגיטימציה שנשים נותנות לבעיות האלה!
בגיל כזה (מעל גיל 5-6) אין שום ילד שימות מרעב!
אולי הוא ימות מרצון ליחס והוא חושב שזה מה שייתן לו את זה!
אין שום סיבה להתייחס לבעיה (אם את 'ילדה' מספיק גדולה, ויכולה לעמוד בזה)
פשוט לא חייבים לאכול! וגם לא מדברים על זה! אסור! ואוי ואבוי למי שיעז להוציא מילה שלילית על האוכל! מי שלא רוצה שלא יאכל!
אבל לתת רשות לילד לאכול ארבע בננות???? השתגענו??? אנחנו עושים ניסיון בילדים - מכמה בננות מקבלים הרעלת קיבה??? אין סיכוי שילד מקבל בננה אם הוא לא אכל את כל האוכל! (במקרה קיצון, במקרה רגיל די שיאכל את מה שהוא רגיל לאכול מתוך מה שהכינו לו)
אני לא אהבתי שום תוספות אבל בסיס כן אכלתי...
עד היום לא אוהב שוקולד, קטשופ, שום יוגורט, כמעט שום מעדן (לפחות הפשוטים, אלה שהיו בבית), ועוד הרבה דברים.
כמעט כל דבר לא אהבתי... (הדברים שאהבתי זה בעיקר דברים בריאים)
אבל לחם אכלתי בשמחה (כמעט כל יום לחם בלי כלום) אמא שלי שמחה עם זה!
היא סיפרה לי (סיפור מלפני יותר משישים שנה, אז אולי היום זה לא שייך) שהיא כשהייתה ילדה אמא שלה נתנה לארוחת בוקר חתיכת לחם (מבצק שהכיל חלב ו- לבן/אשד/גילה או משהוא כזה, וכנראה זה גרם לבעיה) עם גוש גבינה (כל יום סוג אחר של גבינה, סה"כ 3 סוגי גבינה) אבל אף אחד מהבנים שלה לא אהב את זה...
ואחרי שהגישה לכל ילד את ה"מנה" שלו היא הלכה להמשיך להתארגן ולארגן את הבית. זהו!
היא כבר לא כאן!
היה אסור לקום מהספסל עד שגומרים את ה"אוכל"! וכמובן - אין משיחין בשעת הסעודה, אף אחד לא מוציא הגה! (לפעמים הם היו לוחשים אחד לשני "קח את הגבינה שלי ואני יאכל את הלחם שלך... בשקט בשקט... שאף אחד לא ישמע...)
אין שני אופציות!
ו... אף אחד לא מת!
וגם אמא שלי חיה בריאה וחזקה ב"ה כמו כל אחיה ואחיותיה!
דיייייי....
די ללגיטימציה לדברים כאלו! מי שלא רוצה לאכול שלא יאכל!
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
ניסיתי פנקייק עם קצת גבינה מעורב בבללילה- והיא לא אהבה
יש לי מתכון שהוא ממש מבוסס גבינה. אולי אם היא לא אוהבת חלבי, שימי חלב וגבינה סויה. ככה אני עושה ויותר מהמם. גם אלה שלא נוגעים בחלב סויה אוהבים את הפנקייקס.

קרוב לשתי כוסות קמח רגיל
1 ורבע כף גדושה קורנפלור/ קמח טפיוקה / קמח תפוחי אדמה
1 וחצי כפיות אבקת אפיה
1/3-1/5 כוס סוכר
250גר' גבינת סויה
1 1/4 כפות שמן קוקוס מומס, או סתם שמן
1-2 כפיות תמצית וניל, לפי הטעם
1 1/4 כוס חלב חלב סויה
1/2 כפית חומץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
אבל לתת רשות לילד לאכול ארבע בננות???? השתגענו??? אנחנו עושים ניסיון בילדים - מכמה בננות מקבלים הרעלת קיבה??? אין סיכוי שילד מקבל בננה אם הוא לא אכל את כל האוכל! (במקרה קיצון, במקרה רגיל די שיאכל את מה שהוא רגיל לאכול מתוך מה שהכינו לו)
פעם קראתי שיש תרבויות שהבננה היא הפחמימה העיקרית, כמו חיטה אצלנו. למה לא בעצם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
עברתי עכשיו על כל האשכול...
זה לא נורמאלי כמות הלגיטימציה שנשים נותנות לבעיות האלה!
בגיל כזה (מעל גיל 5-6) אין שום ילד שימות מרעב!
אולי הוא ימות מרצון ליחס והוא חושב שזה מה שייתן לו את זה!
אין שום סיבה להתייחס לבעיה (אם את 'ילדה' מספיק גדולה, ויכולה לעמוד בזה)
פשוט לא חייבים לאכול! וגם לא מדברים על זה! אסור! ואוי ואבוי למי שיעז להוציא מילה שלילית על האוכל! מי שלא רוצה שלא יאכל!
אבל לתת רשות לילד לאכול ארבע בננות???? השתגענו??? אנחנו עושים ניסיון בילדים - מכמה בננות מקבלים הרעלת קיבה??? אין סיכוי שילד מקבל בננה אם הוא לא אכל את כל האוכל! (במקרה קיצון, במקרה רגיל די שיאכל את מה שהוא רגיל לאכול מתוך מה שהכינו לו)
אני לא אהבתי שום תוספות אבל בסיס כן אכלתי...
עד היום לא אוהב שוקולד, קטשופ, שום יוגורט, כמעט שום מעדן (לפחות הפשוטים, אלה שהיו בבית), ועוד הרבה דברים.
כמעט כל דבר לא אהבתי... (הדברים שאהבתי זה בעיקר דברים בריאים)
אבל לחם אכלתי בשמחה (כמעט כל יום לחם בלי כלום) אמא שלי שמחה עם זה!
היא סיפרה לי (סיפור מלפני יותר משישים שנה, אז אולי היום זה לא שייך) שהיא כשהייתה ילדה אמא שלה נתנה לארוחת בוקר חתיכת לחם (מבצק שהכיל חלב ו- לבן/אשד/גילה או משהוא כזה, וכנראה זה גרם לבעיה) עם גוש גבינה (כל יום סוג אחר של גבינה, סה"כ 3 סוגי גבינה) אבל אף אחד מהבנים שלה לא אהב את זה...
ואחרי שהגישה לכל ילד את ה"מנה" שלו היא הלכה להמשיך להתארגן ולארגן את הבית. זהו!
היא כבר לא כאן!
היה אסור לקום מהספסל עד שגומרים את ה"אוכל"! וכמובן - אין משיחין בשעת הסעודה, אף אחד לא מוציא הגה! (לפעמים הם היו לוחשים אחד לשני "קח את הגבינה שלי ואני יאכל את הלחם שלך... בשקט בשקט... שאף אחד לא ישמע...)
אין שני אופציות!
ו... אף אחד לא מת!
וגם אמא שלי חיה בריאה וחזקה ב"ה כמו כל אחיה ואחיותיה!
דיייייי....
די ללגיטימציה לדברים כאלו! מי שלא רוצה לאכול שלא יאכל!
ממש לא מקבלים הרעלת קיבה מבננות...
סליחה אבל חושבת שהגישה מתאימה לשנות ה- 60
אף אחד לא מת זה ברור, אבל מה הם הרגישו אני לא יודעת
ואיזה מן דבר להכריח ושאסור לקום
מצידי שלא יאכלו, וישארו רעבים, ולא תהיה עוד אופציה, אבל להכריח?! לא רואה סיבה

אם כבר- שמעתי הרצאה מדהימה עד כמה האמון בילדים שלנו מתחיל בדברים הקטנים האלה.
אם ילד לא רוצה לאכול משהו מסוים, או שהוא שבע,
מי אני שאכריח אותי?, הוא מרגיש את הגוף שלו.

לי זה היה מאוד מאוד לא נעים בלשון המעטה אם מישהו יכריח אותי לאכול...


אני חושבת שהחלוקה צריכה להיות האם זה סתם פינוק או באמת יש קושי
אם זה פינוק יש מקום לגבולות והצבת עובדות, (בלי כוח)
זו דעתי כמובן.


כנראה אתה חושב שזה רק פינוק, או שמעולם לא היה לך ילד/ה כאלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
ני חושבת שהחלוקה צריכה להיות האם זה סתם פינוק או באמת יש קושי
אם זה פינוק יש מקום לגבולות והצבת עובדות, (בלי כוח)
זו דעתי כמובן.


כנראה אתה חושב שזה רק פינוק, או שמעולם לא היה לך ילד/ה כאלה
כל מילה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
מדברת בקול רגיל ממש ,
אבל בהחלט מנוזלת כרונית,
הלכתי לרופא טען שזה אלרגיה ובאמת כשאני נותנת לה את התרופה לאלרגיה זה מפסיק וכשאני מפסיקה זה ממשיך.
אז כנראה זה זה. ממש אותו סיפור שעברנו.

לבני בבדיקה היה 90% ! חסימה של הלוע מאנדנואידים מוגדלים וגילו את זה רק בצילום ברונקוסקופיה.
לא פלא שלא אהב לאכול, התקשה לנשום נורמלי, היה חלוש גם כי לא נשם מספיק חמצן ולא התפתח במיוחד.
(הרופאים אמרו שקשה ואולי אפילו כואב לו לאכול)

אחרי הניתוח השיפור היה דרמטי - באכילה, בחיוניות, בפעילות ובהתפתחות.

אחר כך עוד חברה סיפרה לי על אחינית שלה,
בערך כנ''ל, שהיתה מנוזלת כרונית ורק בגיל 6 אחרי ניתוח אנדנואידים התחילה לאכול נורמלי ולגבוה בהתאם לגילה.

לכי לרופא אא''ג מומחה ותבדקי ניתוח.
אנחנו הלכנו לרופא מומחה, למרות שרופא הילדים התעקש כל פעם לתת אנטי-היסטמין.
אני הייתי מאד מאד מאד מרוצה מהמחלקה בשערי צדק.
בכלל מחלקת הילדים שלהם מדהימה. רופאים כל כך מסורים, אנושיים, בגובה העיינים ו-סופר מומחים.
אבל זה סיפור לאשכול אחר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #76
בלת"ק
יש לי ילד כזה
אולי יותר גרוע..
אצלינו זה גם על רקע תחושתי.

אם היא אוכלת מרק צח אז אני מחזיקה תמיד מרק כזה- מכינה סיר ענק ומסננת (אם יהיה פירור לא ייאכל ממילא) אפשר להקפיא בכוסות, זה כן מזיקן ומשביע, זה ממש לא מים ומלא ויטמינים ומינרלים (מכינה מרק עוף אבל עשיר עם המון ירקות) אגב גם לי נחמד בחורף לשתות כוס כזו..
גם לי מפריע שלא אוכל חלבון- ובאמת זה יותר מורכב, גם מה שאוכל זה תקופתי.
לגבי פנקייקים- תנסי מתכון אחר. אצלינו דוקא זה הבריא יותר המתבסס על שיבולת שועל נאכל בשמחה. ה'פושט' לא כל כך.. ואני לא שמה סירופ שוקולד אלא מכניסה בפנים שוקוציפס- 2 או 3 בעיגול, ככה יותר קל לי למנן, מה גם ששוקולד 70% זה דבר עם ערך תזונתי (יש למימונס לדעתי כזה שוקוציפס) לעומת סירופ שוקולד שזה ממש רק סוכר בצבע חום.
תמיד יש בבית פיתות- שלא ילך לישון רעב כן גם שינה זה חשוב.
ברזל- אני בהחלט רואה שיפור אחרי שבוע של ברזל אולי לא נוגע בעוף/קציצות /שניצל (כן הוא לא אוכל גם שניצל, כלום) אבל מה שאוכל יותר בכיף.
אצלי לא אוכל בכלל פירות וירקות, באמת רק פחמימות ואפילו באורז לא נוגע, ביצים בפנקייק, לבן- זה החלבונים שלו. ביצה קשה פעם ב... משתדלת להציע ולא לצאת מהדעת כדי לא לגרום לאנטי באוכל.
אבל- לחזור ולהציע. יש שינויים מתקופה לתקופה (גם לרעה וגם לטובה) יש תקופות שבשר בחמין נאכל, יש תקופות שהוא מלוכלך ולא נוגעים בו, לא יודעת במה זה תלוי.
ולהתפלל.
בהצלחה רבה רבה! ממש מזדהה עם התסכול!
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
אם אני רוצה לנסות לתת לבת שנתיים וחצי בררנית ברזל (אולי יעזור משהו לתיאבון)
איך עושים את זה?
היא לא תסכים להכניס לפה כלום. גם לא בצורת ג'לי וסוכריות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
היא מסובבת אותך על האצבע וטוב לה עם זה
ברגע שתחליטי להפסיק ושאת לא המשרתת שלה היא תפסיק גם. לא רוצה לאכול? שלא תאכל! תאמיני לי היא לא תגווע ברעב.
אבל את צריכה לקחת החלטה ולהיות שלמה. לא לחפש לה פיצויים ולא תחליפים. להכין אוכל טעים ואסטתי. להציע לה פעם אחת וזהו. זה לא יעבוד מיד וזה הכי תלוי בך ולא בה. ככל שתהיי יותר שלמה עם עצמך יהיה יותר קל.
בהצלחה
מסכימה איתך, אבל עדיין... אל תהפכו את הילדים לכ"כ ערמומיים, זה דבר טבעי והגיוני שילד מפתח אסטניסטיות, תני יד לילד והוא יעיז לטעום דברים חדשים.
אפילו הייתי מציעה לך אם יש לך קצת זמן פנוי, את יכולה להכניס אותה מידי פעם למטבח לראות מקרוב את האוכל ואפילו להתנסות בחיתוך קוביות תפו"א... ומתי שהוא זה ייעלם, גדלים וחושי הטעם וריח מתחדדים יותר. אל דאגה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
אם אני רוצה לנסות לתת לבת שנתיים וחצי בררנית ברזל (אולי יעזור משהו לתיאבון)
איך עושים את זה?
היא לא תסכים להכניס לפה כלום. גם לא בצורת ג'לי וסוכריות.
טיפות בתוך אוכל שהיא כן אוכלת. רק עם חלבי לא מומלץ, וכן טוב יחד עם ויטמין סי (פירות למשל)

אולי אם הילדה אוהבת חלבה היא תאהב גם טחינה גולמית?

אפילו הייתי מציעה לך אם יש לך קצת זמן פנוי, את יכולה להכניס אותה מידי פעם למטבח לראות מקרוב את האוכל ואפילו להתנסות בחיתוך קוביות תפו"א... ומתי שהוא זה ייעלם, גדלים וחושי הטעם וריח מתחדדים יותר. אל דאגה.
ומי שמציע את זה... יש ילדים כאלה שזה יגרום להם לא לאכול אפילו את מה שהם כן אוכלים עכשיו....
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
טיפות בתוך אוכל שהיא כן אוכלת. רק עם חלבי לא מומלץ, וכן טוב יחד עם ויטמין סי (פירות למשל)

אולי אם הילדה אוהבת חלבה היא תאהב גם טחינה גולמית?
טיפות ברזל עם מטרנה צמחית הולך? היא בכל מקרה אלרגית לחלב.

היא אוהבת חלווה. לטינה גולמית אין סיכוי. אפילו ממרח חלווה היא לא מסכימה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה