מידע שימושי ילדים הם לא משחק, זה חיים!

[בוקר מואר]

@אידישע מאמע
כתבה נקודה נכונה, שמן הראוי לכל הורה אחראי לברר ולדעת
מי הולך להיות ה"אמא" של הילדה למשך כל השנה הקרובה.

בואו נחשוב רגע, זה לא סוג של אמא?
מישהי שהולכת להיות עם הילדה החמודה שלי, יום יום, כמעט ממתי שהיא קמה, למשך המון שעות...
אולי אנחנו לא אוהבים נימה של ביקורת או שיפוטיות, כך הוא טבע האדם.

אבל האשכול הזה כולו כן בא לתת לכולנו רעיונות ומודעות איך להיות הורים טובים יותר ואחראיים יותר.

ואגב, בירורים כאלו, גם מי הולך להיות הרבה בחיידר של הילד שלי שנה הבאה,
או מי הגננת, יכולים לפעמים להציל ילד!

 

[אידישע מאמע]

ורק אני כאן לא מבינה איך מאשכול על התרשלות מסכנת חיים זה הגיע לדיונים על לדעת מראש מי הגננת של הילד?
(במאמר מוסגר - לא מבינה מה קריטי פה. נגיד יש לי באזור שלושה גנים אופציונליים. על שלושתם שמעתי דברים טובים. אני יכולה להכין את הילד שלי שהוא הולך ל'גן של גדולים' גם בלי שנשנן יחד שמדובר בגן שרה דוקא)

הבעיה שיום לפני בקשו לערער

 

[אידישע מאמע]

מציעה לך לחשוב על הקשר בין השניים.

אני לא מבינה מה את מתכוונת

 

[רִפְקִי.]

אני באמת עו"סית. עכשיו סיימתי לימודים. ואני ממש בקטע שאימהות חרדיות הן מדהימות ולדוגמא...ואני לא חוטפת ילדים גם לא נראה לי שאלך לתחום של חוק נוער האחריות הזו ממש מפחידה אותי.

הכי בכנות, ולא בקטע אישי בכלל, אבל אם את בתחילת דרכך אולי תרצי להכיר מה יש לאמהות לומר,
אם היית העו"סית שלי, והייתי שומעת את השדרים שלך - לא הייתי מהססת לפנות בתלונה לממונים עליך.
כעו"סית - את צריכה לבוא עם הערצה בלתי אפשרית לכל אמא באשר היא. את צריכה להבין שאמא שלא בררה לאן ילד שלה עולה מחר, זו אמא שעשתה דברים בלתי אפשרים, גם אם לך הם נראים טבעיים היא הלכה לעבוד, והתעייפה שם את נשמתה, וזחרה הביתה, והייתה עם הילדים, ובשלה ארוחת צהריים וערב, ווידאה שיש ביגוד לכולם למחר, והלב שלה היה תפוס בחוסר מצב רוח של בן העשרה שלה, ועוד לב שלה היה תפוס במחשבה איך היא יוצאת מחר עם הקטן לרופא ואיפה היא משאירה את הגדולים, ועוד אלף לבבות היו תפוסים באלף דברים אחרים, שכולם, אבל כולם קשורים לילדים שלה, ובערב, כשהילדים שלה נרדמו עם חיוך על הפנים היא נזכרה שהיא עוד לא ביררה לאיזה גן הולכת בת השלוש, אבל כבר אין איך לברר בכזאת שעה, ועוד לב אחד נתפס ברצון נואש שלילדה שלה יהיה הכי טוב שאפשר.
וזה כלום ממה שבאמת אמהות עושות בשביל הילדים שלהם.
אז כשאת מול אמא - את צריכה לבוא מהמקום הכי ענו שלך, הכי נמוך, הכי מעריץ, ממקום ששואל שאלות, שרוצה לדעת ולקבל תשובות - ולא ממקום שלמד בכמה קורסים והרצאות כמה חשוב לאמא להרים טלפון לגננת.
ואם העו"סית שלי הייתה משדרת לי אפילו טיפטיפה מהמחשבה הזו - הייתי הופכת את העולם כדי שהיא תעוף מהשטח.
[אה, ואני יודעת כבר משבט מי הגננת שהולכת להיות לבת שלי. והבת שלי יודעת את זה יחד איתי]

 

[בוקר מואר]

כעו"סית - את צריכה לבוא עם הערצה בלתי אפשרית לכל אמא באשר היא.

וזה למה?
נכון שרוב האימהות אכן כאלה, אך יש אימהות שלא יכולות מכל מיני סיבות לבצע את תפקידם נאמנה.
נפש הילדים יכולה להיפצע קשה, וזה בדיוק התפקיד החשוב של העוסי"ת, לבוא עם הערכה, כבוד, אבל עם בדיקה..

.

 

[אידישע מאמע]

גם אם את צודקת שזה ראוי לא בזה נמדדת הזנחה וטיפוח..!

מסכימה לגמרי, רק הסברתי שהם ראו את זה ככה בעיני זה לא"כזה " חמור. זה שאני עו"סית לא קשור לזה. לא אלו הפרמטרים.......... ממש לא ואני גם לא עובדת עדיין, ולא נראה לי שאלך לתחום הזה. בעיני, ובעיני כל העו"סים בשביל להוציא ילד מהבית צריך משהו של ממש סכנת חיים/סכנה נפשית אמיתית ממש.
מקווה שלא יצא תקלה מתחת ידי.

 

[sheen]

הבעיה שיום לפני בקשו לערער

אז זה שני דברים שונים.
כדאי להבדיל בין עניין טכני - אם לא ביררתם מספיק זמן מראש כנראה שתפסידו את הזכות לערער, לבין התייחסות לכך כאל הזנחה.

 

[רִפְקִי.]

וזה למה?
נכון שרוב האימהות אכן כאלה, אך יש אימהות שלא יכולות מכל מיני סיבות לבצע את תפקידם נאמנה.
נפש הילדים יכולה להיפצע קשה, וזה בדיוק התפקיד החשוב של העוסי"ת, לבוא עם הערכה, כבוד, אבל עם בדיקה..

.

ברגע שעו"סית תבוא בגישה לא מכבדת - היא מחקה על המקום את הסיכוי של הילדים, במידה והם אכן צריכים עזרה - לקבל אותה. כשהעו"סית תבוא עם הערצה שמגיעה לכל אמא באשר היא, היא קנתה את האמא, וממילא, גם את ילדיה ואת עתיד ילדיה.
להגיע לאמא בגישה של יודעת כל, זו גישה הרסנית הרבה הרבה הרבה יותר מלא לברר לאיזה גן הילדה עולה.
חמור מאד שזה לא הבסיס והדבר הראשון שאשת מקצוע אמורה לבנות עליו את התפקיד שלה.

 

[אשדי]

צר לי, אבל לא יכולה שלא להגיב.
לא מבינה לרגע למה אמא שלא מבררת עד יום קודם מי הגננת של בתה היא מזניחה, ועוד לכתוב שזה יותר גרוע מלשמור גופנית על הילדה.
אני מבינה (ולא חשבתי עד היום שאני מזניחנית...) שבמקום לשבת שעות על הטלפון עד שאקבל מענה, בזמן הזה אשב עם הילדה ואשחק או אכין יצירות וכדומה.
ובכלל, אותי הרגילו שגם לערעור צריך הרבה כח, אם זה קיים בכלל. הממסד הרגיל אותי להגיד תודה על מה שאני מקבלת, ואני האדם הקטן מאמינה שזה יהיה טוב לילדי.. כמובן שלא ידוע לי על גננות באזורי בעיתיות, כולן מקסימות, וכן, יש לי נסיון איתם מבנות קודמות.
על כן, אני עדיין מחכה להודעה רשמית איפה הבת שלי משובצת (האמת, שאין הרבה אופציות) ומתי מתחילים. ומנסיוני זה מגיע ביום יומיים אחרונים.
וברור שאם יום קודם עדיין לא אקבל מידע, אז אבדוק היכן היא משובצת. ובינתיים הבת שלי בעננים שכבר עולה לגן תת חובה. (יודעת גם את שם הגננת שכנראה תהיה לה, אבל גם אם השם ישתנה, מבטיחה לך שהאושר עדיין גדול)
וטוב שאני בשם בדוי, שלא ישלחו לי עוסי"ת.

 

[מרשימה]

זהו, אם כתבתי, כנראה שביררתי..
המקור הוא מכלי ראשון, חבר שהיה במקום,.
שסיפר על שחיין אלוף, חוף מוכרז עם מציל.
אבל הטובע עשה קפיצת ראש במקום שהמים נראו עמוקים,
והראש נחבט בסלע אימתני..
(הסוכת מציל היא כרגע בתוך המים בגלל עליית המפלס)
אם זה לא נכון, ואתם יודעים אחרת, אתקן כמובן.

וזה אגב בדיוק מה שבאתי להדגיש, את סיכון קפיצות הראש, שהרבה מאנ"ש מזלזלים בו.

לא קראתי את כל האשכול, אולי כבר דייקו
בכל אופן אוסיף את שידוע לי מהמשפחה הקרובה ביותר -
הטובע ז"ל לא קפץ - איש לא ראה אותו קופץ
בתחילה במשטרה חשבו שהוא קפץ כי היה עם חבלת ראש
אך לאחר בדיקת רופא התברר שהפצע היה שטחי מכדי להווצר מקפיצה וככל הנראה מדובר בנפילה מהחלקה על סלע במים הרדודים.

 

[בוקר מואר]

ובחזרה לנושא האשכול:

זאת הזדמנות לעורר כאן על עוד שני סכנות נפוצות, (ולא קראתי הכל, אולי כבר דובר על זה כאן באשכול):

1. כוויות, אין כמעט שבוע שאין מקרים של כוויות, או ממחם של שבת, (דבר מסוכן בעצם קיומו) מקומקום רותח, (זהירות מיוחדת) מים רותחים באמבטיה, (אפשר לכוון טמפרטורה שזה לא יוכל לעבור חום מעלות מסויים)
או מסתם צלחת מרק שהוגשה לשולחן ישר מהסיר. (להמתין עם צלחות הילדים על השיש עד שזה כבר לא יד סולדת..)
זה לפעמים נזקים לכל החיים, הרבה בתים נהרסו למשך תקופות ארוכות בזכות חוסר תשומת לב של כמה שניות.

2. אופנים, ובפרט חשמליות. הרבה נכתב ונאמר על הנושא, מידי שנה נהרגים עשרות ילדים ונפצעים מאות, כתוצאה ישירה מרכיבה על אופניים וקורקינטים למיניהם.
כל נהג על הכביש נתקל אין ספור פעמים בילד ששועט לכביש על אופניו בלי לשים לב שעוד רגע הוא חלילה נמחץ ואינו בין החיים רח"ל.
אני מכיר הרבה הורים אחראיים שלא נותנים לילדיהם בכלל לרכוב על אופניים בכבישים או במדרכות, אלא אך ורק בחצר הבניין (אם יש) או שנוסעים מידי פעם מיוחד לפארקים ומסלולי אופניים.
גם אם אתם כן נותנים לילדים אופניים, תשימו לב אלף פעמים איך הילד משתמש בכלי המסוכן הזה, איך הוא חוצה איתם כבישים, והאם שני הברקסים פעילים..

 

[אידישע מאמע]

הכי בכנות, ולא בקטע אישי בכלל, אבל אם את בתחילת דרכך אולי תרצי להכיר מה יש לאמהות לומר,
אם היית העו"סית שלי, והייתי שומעת את השדרים שלך - לא הייתי מהססת לפנות בתלונה לממונים עליך.
כעו"סית - את צריכה לבוא עם הערצה בלתי אפשרית לכל אמא באשר היא. את צריכה להבין שאמא שלא בררה לאן ילד שלה עולה מחר, זו אמא שעשתה דברים בלתי אפשרים, גם אם לך הם נראים טבעיים היא הלכה לעבוד, והתעייפה שם את נשמתה, וזחרה הביתה, והייתה עם הילדים, ובשלה ארוחת צהריים וערב, ווידאה שיש ביגוד לכולם למחר, והלב שלה היה תפוס בחוסר מצב רוח של בן העשרה שלה, ועוד לב שלה היה תפוס במחשבה איך היא יוצאת מחר עם הקטן לרופא ואיפה היא משאירה את הגדולים, ועוד אלף לבבות היו תפוסים באלף דברים אחרים, שכולם, אבל כולם קשורים לילדים שלה, ובערב, כשהילדים שלה נרדמו עם חיוך על הפנים היא נזכרה שהיא עוד לא ביררה לאיזה גן הולכת בת השלוש, אבל כבר אין איך לברר בכזאת שעה, ועוד לב אחד נתפס ברצון נואש שלילדה שלה יהיה הכי טוב שאפשר.
וזה כלום ממה שבאמת אמהות עושות בשביל הילדים שלהם.
אז כשאת מול אמא - את צריכה לבוא מהמקום הכי ענו שלך, הכי נמוך, הכי מעריץ, ממקום ששואל שאלות, שרוצה לדעת ולקבל תשובות - ולא ממקום שלמד בכמה קורסים והרצאות כמה חשוב לאמא להרים טלפון לגננת.
ואם העו"סית שלי הייתה משדרת לי אפילו טיפטיפה מהמחשבה הזו - הייתי הופכת את העולם כדי שהיא תעוף מהשטח.
[אה, ואני יודעת כבר משבט מי הגננת שהולכת להיות לבת שלי. והבת שלי יודעת את זה יחד איתי]

יקירה, אני מסיכמה איתך אני גם מעריצה אימהות וכבר כתבתי שלא אלך לתחום הזה בגלל הדילמות הכואבות שיש בו. רוב רוב האימהות הן מדהימות שצריך להוריד בפניהם את הכובע אבל לפעמים יש מקרי קיצון.....אני יכולה לשתף אותך ונראה מה תגיבי אם מדברים כשמפרסמים סיפורי זוועה(לא בתקשורת שלנו) מייד שואלים איפה הייתה הרווחה? ומנגד עדיין יש אנשים שתמיד יראו את העו"ס כחוטף ילדים בקיצור זה נושא רגיש והפקידי סעד חוטפים מכל הכיוונים.

 

[בוקר מואר]

לא קראתי את כל האשכול, אולי כבר דייקו
בכל אופן אוסיף את שידוע לי מהמשפחה הקרובה ביותר -
הטובע ז"ל לא קפץ - איש לא ראה אותו קופץ
בתחילה במשטרה חשבו שהוא קפץ כי היה עם חבלת ראש
אך לאחר בדיקת רופא התברר שהפצע היה שטחי מכדי להווצר מקפיצה וככל הנראה מדובר בנפילה מהחלקה על סלע במים הרדודים.

הבנתי שיש כמה גרסאות בנושא,
כמובן שיש בכל טרגדיה גרסאות נוחות יותר מכל מיני סיבות שאין כאן המקום לפרט.
בכל מקרה הנושא אינו חלילה הטובע זצ"ל, שבוודאי נהג בזהירות מירבית, היה ת"ח משכמו ומעלה.

הנושא הוא לעורר את עצמנו ואת הסביבה לזהירות יתירה מסכנות מוחשיות,
שאחת מהם נפוצה מאוד בימי בין הזמנים בכל בריכה, ים, מעיין או נחל.
ויקרא שמו בישראל "קפיצות ראש".
ויהי אשכול מבורך וחשוב זה לעילוי נשמתו הטהורה.

 

[פאר הפרי]

ויהי אשכול מבורך וחשוב זה לעילוי נשמתו הטהורה.

בקשת תפילה - כמה מילים מהלב, מנצלת במה זו להעלות על הכתב..

חששתי מאד לפרסם, לא רוצה לצער אף יהודי/ם מבקשת סליחה מראש... אין האשמה על אף-אחד!! כבר כמה ימים זה בטיוטה.. כואב כואב לי הלב קראתי עכשיו נתונים של מקרי טביעה בעונת הרחצה האחרונה.. מזעזע. אנשים תכננו להם נופש.. לכמה שעות.. לכמה ימים.. טלפונים, בירורים, הכנת מזוודה ונוסעים.. לאן?? "רגליו של אדם...

www.prog.co.il

 

[רִפְקִי.]

יקירה, אני מסיכמה איתך אני גם מעריצה אימהות וכבר כתבתי שלא אלך לתחום הזה בגלל הדילמות הכואבות שיש בו. רוב רוב האימהות הן מדהימות שצריך להוריד בפניהם את הכובע אבל לפעמים יש מקרי קיצון.....אני יכולה לשתף אותך ונראה מה תגיבי אם מדברים כשמפרסמים סיפורי זוועה(לא בתקשורת שלנו) מייד שואלים איפה הייתה הרווחה? ומנגד עדיין יש אנשים שתמיד יראו את העו"ס כחוטף ילדים בקיצור זה נושא רגיש והפקידי סעד חוטפים מכל הכיוונים.

ולכן - מה?
ולכן יש לך את הזכות לדרוש מאמא לברר לאן הילדה שלה הולכת?
ולכן אם אמא לא עושה את זה - את מיד מסיקה שיש כאן בעית הזנחה?
בעיני - זו התנהלות חסרת אחריות לחלוטין, ורק בגלל שאת כותבת שאת לא עובדת בזה עדיין בפועל, אני לא אומרת יותר מזה.

 

[אידישע מאמע]

ולכן - מה?
ולכן יש לך את הזכות לדרוש מאמא לברר לאן הילדה שלה הולכת?
ולכן אם אמא לא עושה את זה - את מיד מסיקה שיש כאן בעית הזנחה?
בעיני - זו התנהלות חסרת אחריות לחלוטין, ורק בגלל שאת כותבת שאת לא עובדת בזה עדיין בפועל, אני לא אומרת יותר מזה.

לא דורשת .ולא אומרת שזו הזנחה בטח לא במושגים של עו"ס. סיפרתי איך החילונים ראו את זה. וגם בעיני זה קצת אבל קצת, מוזנח תלוי כמובן בנסיבות אולי באמת מכירים את כל הגננות באזור וכו'.... ואני גם מצדיעה לאימהות ומכירה מה זה משפחות ברוכות ילדים ודרך אגב אני לא איזה עו"סית קיבוצניקית. אני חרדית מבטן ממשפחה של 8 נפשות וגם אידישע מאמע אז הכול בסדר.

 

[רִפְקִי.]

לא דורשת .

לא יודעת. את זה את אמרת:

אז אני כן דורשת את זה (ועוד קצת)

אבל אם את אכן באה בגישה של ענווה והערכה, ויודעת שיש עוד צבעים לצבוע בהם תמונה מאשר לצבוע בשחור אמא שלא מתעניינת - הכל טוב.

 

[צובעים בענק]

משפטים מפחידים שאני שומעת מאמהות עייפות ומותשות (באמת באמת במצב קריסה כמעט וללא אפשרות לקחת ביביסיטר)
"ה' שומר לי על הילדים"
פשוט הזוי!!!
לא עוזר לנער אותן. ניסיתי.
מנסה לדון לכף זכות. ומתפללת שה' באמת ישמור עליהם, אם אין להם הורים.

 

[ברוך ר]

סיפרתי איך החילונים ראו את זה.

האמת, אם כבר מדברים על הזנחה, אז אצל החילונים יש סופר הזנחה !!
זה שלאמא/אבא אין כוח לילד ודוחפים לו אייפון עם משחק כלשהו העיקר שישתוק ולא יבלבל להם את המוח וזה שקונים לו משחקי מחשב רבים ככל האפשר העיקר שלא יפריע להם לצפות בטמבלביזיה בתוכנית האהובה עליהם
כל זה לא הזנחה ?!?!
וזה שכמו ש @רִפְקִי. כתבה באריכות ובטוב טעם שזה מציאות קיימת ופשוטה לכל אמא יהודית אמיתית שעושה את זה כל ערב, לא עושה אמא חילונית אפילו עשירית מכל זה !
ואחרי זה הם ידברו עלינו על הזנחה ?!?!
דבריהם אפילו לא שווים התייחסות !
לא מתקיף אותך, אבל מתקיף את החשיבה הזו שלהם !

 

[רִפְקִי.]

משפטים מפחידים שאני שומעת מאמהות עייפות ומותשות (באמת באמת במצב קריסה כמעט וללא אפשרות לקחת ביביסיטר)
"ה' שומר לי על הילדים"
פשוט הזוי!!!
לא עוזר לנער אותן. ניסיתי.
מנסה לדון לכף זכות. ומתפללת שה' באמת ישמור עליהם, אם אין להם הורים.

משפטים מפחידים שאני שומעת מאמהות עייפות נפשית:
אני שומרת על הילדים שלי. הילדים שלי מוצלחים בזכותי. אני עושה הכל בשבילם
פשוט הזוי.

אני לעומתם, עושה מה שאפשר, משתדלת לעטוף ולשחרר במידה, אבל יודעת שאחרי הכל,
ה' שומר לי על הילדים.
כי אני לא יכולה לשמור על ילד בן שנה וחצי [!] שיצא לבד מהלול [!] וגרר כסא לדלת הכניסה [!] ופתח את הבריח העליון [!] ויצא החוצה יחד עם אחותו, וכששמתי לב שמשהו חשוד - הוא כבר היה בדרך לחזור מהכביש למטה [!] על ידי אחת הילדות השכנות. וכל זה בטווח זמן של מקסימום חמש דקות שבהם קפלתי כביסה בחדר שינה.
ה' שמר לי עליו. תודה השם. תודה.