עזרה ילדים מרעישים באוטובוס

  • הוסף לסימניות
  • #61
אכילה במרחב הציבורי היא דבר לא נעים. לא בכדי דימו חכמינו את האוכל בשוק לכלב. אפשר כמובן לדון לזכות אנשים מזי רעב או חולי סכרת ועוד שדרושה להם הזנה מיידית, אבל איכשהו נראה לי שמאכלים מוזיקליים (כלומר כאלו שלעיסתם כרוכה בהשמעת אי אלו קולות) או בעלי ריח דומיננטי לא נבחרו מהסיבות הללו כמו מחוסר מחשבה על הזולת. הם לא בדיוק התפריט האופטימלי באוטובוס. אם ממש ממש רעבים אי אפשר להסתפק במזון אחר, שקט וחף מניחוחות?
ארבע, אהבתי מאוד את הנימה המתונה והשקולה.
יש הרבה מקום להעיר ולבקש ולהאיר תשומת לב להתחשבות באחרים באוטובוסים,
אבל לפעמים הנימה כל כך חד משמעית וכותשת ומכלילה ומכניסה את כולם באותה קטגוריה פושענית (ואז ילד ש"אין לו מוצץ?!" נהיה כבר מטרד שווה ערך לזו שהתיזה ספריי (פייר הזויה)
למה אני כותבת את זה
כי אחרי כל האשכולות פה על עגלות הרגשתי שכל פעם שאני עולה עם עגלה גל ארסי של לחישות מקדם את פניי ואני פושעת מדינה (לא משנה אם הוא היה אמיתי או בדמיון)
ואיך אמר פעם מישהו חכם
"אוטובוסים זה לדלת העם. עליתם, תסבלו":) (גם הוא אחד מהם, גם אני כמובן)
ואשנה את הפתגם כנוסעת קבועה בקו 71 / 36 החמודים בבוקר ובצהריים לא יודעת מי יותר גרוע (מי שמכיר לא צריך הסברים)
יש לכם מקום (לעמוד!)? תשתקו...
כפרה עלינו רק לא הילדים אשמים בכל. זה גם ככה תנאים מדהימים.
ומי שצריך ליסוע עם כולם באוטובוס תאמינו לי שהיה עדיף לו לקחת טנדר או להשאיר את כולם בבית. ברור. גם פחות טרטור גם פחות ביזיונות.
*** לא דיברתי על שלל ההתנהגויות הגסות שהודגמו לעיל ולא נותנת להם בדל לגיטימציה. אגב כאמא חרדתית אני בהחלט עשויה למצוא את עצמי צועקת לאחד הילדים שתקוע במרחק 100 אנשים ממני שיחזיק את העמוד שלידו או שיורדים רק בתחנה הבאה. סליחה מכל מי שנפגע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
וואי נו.... מעידה אישית על מבצעי אי-דיבור בפלאפון וקבלות על צניעות בהנהגה. המון. אני עובדת במשרד ליד אחד הסמינרים הגדולים וזה שיח קבוע.
יצר לב האדם רע מנעוריו ויש כאלה שאין להן יצר על גרביים ויש להן על דיבור קולני. ויש כאלה שגם וגם. והסמינרים לא אשמים בכל...
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #63
כמו שאמרו כאן למעלה, אוטובוס זה מרחב ציבורי לכל דבר מכל כיוון,
מי שרשמה כאן שכל מה שהיא רוצה זה קצת שקט אז יש לי עצה מעולה בשבילה.
בשביל זה יש מונית ספיישל. במיוחד במיוחד בשבילך!!
לא עולים לאוטובוס בשביל קצת שקט. נסחפתם קצת.

מרחב ציבורי = ג'ונגל???

אף אחד לא ביקש לעמוד דום. אף אחד לא ביקש לאכול. ביקשו ל ה ת ח ש ב. זה הכל.
בבית תצרחו תדקלמו תבררו על שידוכים ותאכלו כמה שיותר ביסלי וכמה שיותר בקול.
באוטובוס - תשתדלו להתנהג בעדינות (אף אחד לא יצעק אם תגידו לילד בשקט "הנה רכבת!") ולבחור מאכלים נעימים לסביבה. וגם הילדים ילמדו קצת התחשבות בזולת מה היא. לא יקרה כלום. מבטיחה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #66
"הכל תלוי בהסתכלות שלנו"!!!!!!
וגם בנימה, יקירותיי, גם בנימה.
אשכול שהיה פותח ב: כמה נקודות שכדאי לשים אליהן לב...
נכון קשה ... נכון וכו'... אבל רצינו להעיר את תשומת לבכם שיש כאלה שמאוד קשה להם עם... אז אם אפשר.
היה לענ"ד מביא ליתר שיפור בנידון :) (לפחות מצד קוראי פרוג. יש עוד אי-אלו אזרחים שמשתמשים לעתים בשירותי התחבורה הציבורית אבל זה אחוז זניח)
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
מרחב ציבורי זה גם מחלקות אישפוז בבתי חולים
למה שם ברור לכם שצריך לדבר בשקט ולכבות את האור בחדר ב 10 כדי לא להפריע למאושפזים האחרים
ובאוטובוס זה לא ברור שצריך להתחשב באחרים?
את משווה ברצינות בין מחלקה בבית חולים לנסיעה באוטובוס? או שזו בדיחה שלא הבנתי? (למרות שאני לא הונגרית...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
הכוונה היתה מצד הציבוריות.
אממה,
א. יש יותר נטייה להתחשב במאושפזים מאשר בסרדינים
ב. יש אווירה כללית שקטה ומהוסה
ב. אם תרצי דווקא, יש גם דוגמאות על חוסר התחשבות במקומות הנ"ל :|
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
את משווה ברצינות בין מחלקה בבית חולים לנסיעה באוטובוס? או שזו בדיחה שלא הבנתי? (למרות שאני לא הונגרית...)
קודם כל מצד ההתחשבות שבכל מקום צריך להתחשב
חוץ מזה התכוונתי למשל למחלקת ילדים- הילדים ישנים מזמן, רק האמא החליטה שהיא צריכה לישון ב 10 והיא צריכה שקט מוחלט וחושך מצריים, אז כל יושבי החדר צריכים להתחשב, ומי שלא מתחשב יקבל גערה מהאחות (מנסיון מר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
נסעתי באוטובוס לפני כ-3 שבועות בנסיעה בין עירונית.
לאחר כמה דקות נסיעה אני מתחילה לשים לב שיש איזה ריח מחניק סביבי ופתאום אני קולטת שבחור יושב לו מאחורי ו- מעשן סיגריה אלקטרונית באוטובוס.
הסתובבתי אליו וביקשתי ממנו לכבות, וההוא מה אומר לי? מה, זה אלקטרוני זה לא מפריע.
אמרתי לו אתה נמצא באוטובוס ציבורי ולא משנה אם זה מפריע או לו אסור לעשן כאן. חוץ מזה שזה כן מפריע לי.
הבחור ההוא אמר סליחה סליחה והפסיק.
לאחר כמה דקות שמתי לב שהבחור שישב לידו חזר לעשן את הסיגריה שלו.
זה לא הגיע אלי אז לא אמרתי לו כלום אבל האמת?
הבחור ההוא היה אמור לקבל קנס ולעוף מהאוטובוס.
לא לעשן באוטובוס זה לא בגלל הריח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
קודם כל מצד ההתחשבות שבכל מקום צריך להתחשב
חוץ מזה התכוונתי למשל למחלקת ילדים- הילדים ישנים מזמן, רק האמא החליטה שהיא צריכה לישון ב 10 והיא צריכה שקט מוחלט וחושך מצריים, אז כל יושבי החדר צריכים להתחשב, ומי שלא מתחשב יקבל גערה מהאחות (מנסיון מר)
אכן בכל מקום צריך להתחשב, אבל בואו נבדיל בין הפרת כללי המקום (או חוקים) כמו: עשון באוטובוס או זמני שינה במחלקה, לבין התנהגות מתחשבת (או שלא) ללא כלל קבוע אם זה מותר או לא, כמו: אכילה באוטובוס, דיבור בפלאפון ועוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
באוטובוס?
נו, מילא.
טסתם פעם מעבר לים עם פרטנרים מהסוג הזה?...

אבל עוד נקודה למחשבה:
זוכרים מה הלך בשנים עברו באוטובוסים ששירתו נוסעים צעירים מהמגזר החילוני? (סליחה!)
זוכרים את צווחות ההשתוללות, ניבול פה, קטטות...
לא עוד.
תעלו היום לאוטובוס כזה, ותיבהלו מהדממה.
הדממה החולנית של כ-50 נוסעים שתקועים בתוך המכשירים שלהם...
חוץ מאוושת האגודלים לא תשמעו כלום.
כמו בבית קברות.
גם סוג של בית קברות!
גם המושבים נקיים לגמרי,
פעם כולם היו מכוסים ב- ינון+שיר= / שושנה היתה כאן / התותחים 2008
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
בעד - נגד כבר נכתב בכל הצורות.
אבל עוד נקודה למחשבה:
הייתי באוטובוס שילדי חיידר שעלו עליו (לפחות שתי כיתות...) ממש השתוללו, והנהג עצר את האוטובוס וצעק שהוא לא נוסע כך - והם התחילו להתחצף אליו באופן שאני הסמקתי.
אח"כ הנהג - אדם חילוני - צעק על אברך עדין שעלה לאוטובוס - "אתם - אין לכם חינוך אתם - גן חיות קטן ליד הילדים שלכם, תתביישו לכם - זה ......" (השאר היה קללות).
והילדים האלו הם דור העתיד שלנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
באוטובוס בינעירוני שהייתי בו בניו יורק, הנהג הודיע בתחילת הנסיעה שאסור להרעיש, אסור לדבר בטלפון או להשמיע מוזיקה בקול.
הקריטריון שלו היה: אם אני שומע, סימן שזה מידי בקול!

אולי כדאי להמליץ על הכלל הזה לאגד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
לגבי דיבור, החלוקה ברורה:
1. אנשים עם קולות שקטים ונעימים וסיפורים מעניינים, מוזמנים לדבר לידי מאילת עד מטולה.
2. אנשים עם קולות צרחניים וסיפורים משעממים, אתם תהיו בשקט! זה חוסר תרבות לדבר באוטובוס!
ישבתי השבוע שעה וחצי לפני אחת עם קול נעים וסיפור מענין. אממה, כשהסתיים הסיפור אחרי 20 דקות- היא התקשרה למישהו נוסף וזה התחיל מהתחלה! ואז שוב! בקול נעים וסיפור מענין. היו אינטרפטציות הכרחיות משומע לשומע אבל לא מספיק בשביל שיהיה מענין. מה דינה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
יש אנשים שלא מתחשק לי להתחשב בהם. כן. בעיקר בגלל הטון בו הם מבקשים את מה שהם רוצים.
ואם אני רעבה אני אוכל ביסלי ובמבה ופלאפל ומה שבא לי.
אני לא אמורה לעשות חשבון למישהו, בכלל.
אבל בכל זאת בא לי להבהיר: יש אנשים שיוצאים לנסיעה משעות הצהריים וחוזרים לביתם בשעות הלילה המאוחרות שכוללות את 1:30 בלילה. אתם מצפים שכל הזמן הזה הם ירעבו? לכם קשה להריח. להם קשה לרעוב.
באופן אישי אני רוצה לומר:
1.אני לא אוכלת בחנויות בבני ברק, זה מדי פתוח לרחוב. באוטובוס המושב יחסית סגור ויותר נעים לי.
2. אני בעצמי סובלת מריחות באופן לא נוח בעליל.
בחורף אני נכנסת לאוטובוס ישר פותחת חלון. כל החלונות סגורים ואני כמעט לא נושמת.
בקיץ לפעמים אני לא נושמת באוטובוס מאנשים, לא מהחלונות.
3. אני נוסעת בתחבורה שיש בה בדואים נוסעים. בחורף בגלל שקר הם מדליקים אש ונראה שלא מתקלחים. אי אפשר להריח. קשה לשבת שני מושבים אחריהם קדימה ואחורה. אני שמה את השרוול שלי על האף ונושמת דרכו.
4. לא נעים להגיד, אבל קשה לי מאד כשמישהו זר נכנס לטריטוריה שלי, ולכן אם אני יושבת באוטובוס ומישהי שמנה מאד יושבת לידי אני נדחפת כמה שיותר עמוק לתוך החלון. ידיי צמודות לגופי. רק כדי לא להרגיש, לא לגעת במישהי זרה. שומעת את הנשימות. מריחה לפעמים ריחות גוף של אנשים.
ולמה אני כותבת את זה?
כי מעולם, מעולם, לא עלה על דעתי להעיר למישהו, לא שהוא אוכל בקול, ולא שהוא מדבר שאני רוצה לישון, לא על הדחפות לכיסא שלי, לא על ריח, ולא על טעם. בדרך כלל לכל אחד יש סיבות טובות למה הוא עושה מה שרואה לנכון.
לא לחינם ה' נתן לנו את המצווה: הוי דן את כל האדם לכף זכות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
באוטובוס בינעירוני שהייתי בו בניו יורק, הנהג הודיע בתחילת הנסיעה שאסור להרעיש, אסור לדבר בטלפון או להשמיע מוזיקה בקול.
הקריטריון שלו היה: אם אני שומע, סימן שזה מידי בקול!

אולי כדאי להמליץ על הכלל הזה לאגד.
שכחת שאת במדינה 'צברית'?;)
הגדיל לעשות נער שנסע ברכבת שקוע בתוך משחק בסמרטפון, עם שאגות על כל נצחון או חלילה הפסד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
הייתי באוטובוס שילדי חיידר שעלו עליו (לפחות שתי כיתות...) ממש השתוללו, והנהג עצר את האוטובוס וצעק שהוא לא נוסע כך - והם התחילו להתחצף אליו באופן שאני הסמקתי.

יש בעיה כשילדים נוסעים לבד, בעיקר בחבורה. כל אחד מהם יכול להיות נחמד ומחונך, אבל בנסיעה הם משועממים ומובטלים, ויש להם המון מרץ. ובחבורה לכל אחד יש את ה'גב' של הרבים, שנהנים מה'גבורה' ומהשובבות שלו. והעניינים מדרדרים.
לדעתי, לא טוב שילדים נוסעים באופן קבוע ובחבורה לבד. זהו פתח לבעיות. רבים מההורים לו היו יודעים מה הילד שלהם - או חבר שלו - עושה בנסיעה בלעדיהם - לא היו שולחים אותו ללא השגחת מבוגר. חלק מהילדים הנוסעים יום יום, מדברים עם נהגים רחוקים, מקשיבים למה שלא צריך, מסגלים השתוללויות או חוצפה. חשוב להיות מודעים למכשול הזה.
כמובן לא מדובר על כולם. מספיק ששניים שלושה יתנו את הטון והכיוון. ילדים בנסיעה, בעיקר בחבורה - חייבים השגחה. לפעמים ייתכן שעדיף לשלוח אותם לחיידר קרוב יותר לבית, אף שהוא קצת פחות ברמה, אף שהוא לא בדיוק בגוון המדויק של הבית, העיקר לחסוך את הנסיעות.
וכשאין ברירה, לפחות להיות מודעים. לשוחח עם הילדים. לשאול. להיות בעניינים. להסביר. להדריך. וכן, הם צריכים לדעת שמצייתים לנהג בענייני הנסיעה, גם אם הוא לא 'משלנו'. ולא מתחצפים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה