דרוש מידע ילדים שלא זזים ללא נוכחות מבוגר בעקבות המלחמה

  • הוסף לסימניות
  • #1
יותר מחודש ב"ה ללא אזעקות כלל
אבל הילדים (בעיקר באזור גיל 5, ובעקבותיו גם השני באזור גיל 3) לא מוכנים לזוז בתוך הבית לחדר אחר ש'אין מישהו גדול מאוד' (אבא/אמא/סבתא) איתם יחד.
מה שגורם גם להפרעות שינה בבוקר.. כי יקיצה אחת מוקדם מדאי והם מופיעים בחדר הורים כי לא רוצים לישאר לבד בחדר! וזה קשה..
ומכאן לעוד שאלה - הקטן בן שנה וחצי משכים קום ללא שום אפשרות להרדימו שוב, משעה 6 ומעלה.. יש פיתרון לזה??
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לגבי האזעקות, את מתארת בדיוק מה שקורה כאן בבית.
ילד בן 6 וילדה בת 3 מפחדים ללכת ברחבי הבית (הלא גדול) לבד.
מאמינה שהזמן יעשה את שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לגבי האזעקות, את מתארת בדיוק מה שקורה כאן בבית.
ילד בן 6 וילדה בת 3 מפחדים ללכת ברחבי הבית (הלא גדול) לבד.
מאמינה שהזמן יעשה את שלו.
כבר קרוב לחודש וחצי בלי אזעקות! ועדיין..
זה פחות חריף מההתחלה אבל זה קשה
אין משהו לעזור להם (ולנו..) בזה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
זה פחות חריף מההתחלה אבל זה קשה
אין משהו לעזור להם (ולנו..) בזה?
יתכן שכבר עשית את זה. @דיאלוג או לא..:)
אבל אפשר וכדאי לדבר איתם על זה.
לדבר על הפחד שלהם, להזמין אותם לשתף אודותיו, לנרמל אותו.
ותוך כדי גם לתת בטחון, להפחית את תחושת חוסר האונים... אבא ואמא פה, שומרים עליכם, ד' שומר עלינו, אנחנו יודעים מה לעשות בזמן אזעקה(מסדרון, ממד מקלט, חדר מדרגות וכו).
איך אתם כהורים/מובגרים אחרים משמעותיים תפקדו והרגישו בזמן אזעקות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
יתכן שכבר עשית את זה. @דיאלוג או לא..:)
אבל אפשר וכדאי לדבר איתם על זה.
לדבר על הפחד שלהם, להזמין אותם לשתף אודותיו, לנרמל אותו.
ותוך כדי גם לתת בטחון, להפחית את תחושת חוסר האונים... אבא ואמא פה, שומרים עליכם, ד' שומר עלינו, אנחנו יודעים מה לעשות בזמן אזעקה(מסדרון, ממד מקלט, חדר מדרגות וכו).
איך אתם כהורים/מובגרים אחרים משמעותיים תפקדו והרגישו בזמן אזעקות?
מדברים על זה.
מדברים גם על הפסקת האש שנכנסה..
מדברים מאוד על זה שה' נוכח ואיתם כל הזמן
(היה גם פעם אחת שבן ה3 שאל "ה' הוא גדול? טוב אני ילך לסלון")
אבל זה לא עזר יותר מדאי. בהחלט בגיל 5 זה בגלל האזעקות ועדיין מזכיר את זה, אבל כל ההסברים לא מועילים
ובטח ובטח לא ב5 בבוקר כשצריכים להירדם שוב ואם לא נוכחים איתם בחדר אין סיכוי
(ובעקבות כך- מ6 ואילך כבר כמעט אין סיכוי שירדמו שוב)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
קודם כל לקבל את זה.
היה מצב לא טבעי, ומלחיץ,
להבין שזה זמן לא רגיל,
והתגובה של הילדים היא כן רגילה.
זה נורמלי להילחץ, נורמלי לקום מאוחר.
לא לנסות לשנות את הסדר בכוח,
לקחת נשימה ארוכה ולאפשר עוד איחורים.
וזה כלל חשוב כשיש מצב לא נורמלי, להכיר בו, ולאפשר אותו.
כשהמצב יחזור להיות רגיל, אז גם הדרישות יחזרו להרגלם בנחת.
ככל שאנחנו מאפשרים לעצמנו את ההתאוששות הנדרשת כך
אנחנו נצליח להגיב בצורה יותר טובה ויותר מתאימה להרגשות שלנו.
והכל בהדרגה.
בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ומכאן לעוד שאלה - הקטן בן שנה וחצי משכים קום ללא שום אפשרות להרדימו שוב, משעה 6 ומעלה.. יש פיתרון לזה??
6 זה שעה סטנדרטית לקום, לא?
מתי הוא הולך לישון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
קודם כל לקבל את זה.
היה מצב לא טבעי, ומלחיץ,
להבין שזה זמן לא רגיל,
והתגובה של הילדים היא כן רגילה.
זה נורמלי להילחץ, נורמלי לקום מאוחר.
לא לנסות לשנות את הסדר בכוח,
לקחת נשימה ארוכה ולאפשר עוד איחורים.
וזה כלל חשוב כשיש מצב לא נורמלי, להכיר בו, ולאפשר אותו.
כשהמצב יחזור להיות רגיל, אז גם הדרישות יחזרו להרגלם בנחת.
ככל שאנחנו מאפשרים לעצמנו את ההתאוששות הנדרשת כך
אנחנו נצליח להגיב בצורה יותר טובה ויותר מתאימה להרגשות שלנו.
והכל בהדרגה.
בהצלחה.
מקבלים את זה לגמרי. ורק במקרים נדירים וקיצוניים מאוד (פתיחת דלת של אמבטיה בחורף הקר באמצע שמקלחים את אחד הילדים כי 'לא רוצים להיות לבד עם דלת סגורה' ) משקפים להם שזה לא טבעי..
השאלה עד כמה זה תגובה טבעית לאורך זמן לא קטן (חודש וחצי שכבר רגוע לגמרי כאן) שאפשר עדיין להמשיך לחכות בסבלנות בלי להתחיל איזה תהליך טיפולי / רגשי איתם
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לא לכולם זה סטנדרטי לקום..
ההשכבה באזור 7
אבל גם אצל הילדים מי שקם ב6 בהחלט עייף מאוד בבוקר ובהמשך היום
חשבתי ש6 בבוקר זה הסטנדרט, שלי קמים לפני כן :)

לא יודעת אם זה עוזר ב6 בבוקר אחרי 11 שעות שינה, אבל אם הוא עייף אז אולי כן- להחשיך את הבית ממש וככה גם ב6 בבוקר זה עדיין מרגיש לילה, ובשקט להחזיר אותו לישון כמו שאת מחזירה לישון באמצע הלילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ובטח ובטח לא ב5 בבוקר כשצריכים להירדם שוב ואם לא נוכחים איתם בחדר אין סיכוי
(ובעקבות כך- מ6 ואילך כבר כמעט אין סיכוי שירדמו שוב)
הייתי מפרידה בין כמה דברים.
בין החרדה להיות בחדר לבד, שזה כבר מפריע לתפקוד של ילד בן 5.
לבין ההתעוררות המוקדמת והוקשי להרדם שוב. זה קושי שקורה, גם ללא חרדות מלחמה. להרבה ילדים שמתעוררים מוקדם מסיבה זו או אחרת, קשה לחזור לישון.
זה מוציא את ההורים מדעתם, מעייף אותם, וקשה מאוד, אבל זה עובר (או שהילד גדל:), ולומד להעסיק את עצמו). אולי יהיה קל יותר לבדוק מדוע מתעוררים מוקדם- אור יום- מתאים יותר לקיץ, צינת בוקר? רעש אוטו פינוי זבל?שעת שינה מוקדמת בערב? וכו...

לגבי החרדה ביום יום, רציונלית הם הבינו שזה כבר לא מפחיד, אבל רגשית קשה להם להרגע מכך( זה כמו שיגידו לאדם המפחד מכלב, זה לא מפחיד, הוא לא יעשה לך כלום. יעזור? לי לא..). ואחרי הכל, באמת עברנו תקופה קשה...
הייתי מדברת על החרדה הזו, על הרעש של האזעקה שהיה לא נעים, על הרעש של הבומים, ערבים/מחבלים, לפי רמת החשיפה שלהם. פשוט נותנת מקום לפחד, מילים, ושם, ושיח על זה.

ואל כתבת איך אתם הגבת/חוויתם את האזעקות..

אגב, הבת שלי בת 6 ששמעה על הפסקת האש, התחילה לקפוץ ולצעוק, המשיח מגיע!המשיח מגיע!, איזה יופי, כי נגמרה המלחמה. ועוד ילד שאמר לי בטיפול, שנה שעברה באזור חנוכה- למה לנו לא קורים ניסים כמו לחשמונאים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
חשבתי ש6 בבוקר זה הסטנדרט, שלי קמים לפני כן :)

לא יודעת אם זה עוזר ב6 בבוקר אחרי 11 שעות שינה, אבל אם הוא עייף אז אולי כן- להחשיך את הבית ממש וככה גם ב6 בבוקר זה עדיין מרגיש לילה, ובשקט להחזיר אותו לישון כמו שאת מחזירה לישון באמצע הלילה.
לא לגמרי עובד.
אין לי בעיה שהקטן קם (הוא ישן בהמשך במעון והכל בסדר)
הבעיה שבעקבותיו הגדולים מתעוררים לרגע וכבר לא רוצים להמשיך לישון אם אין מבוגר לידם (הבעיה העיקרית כאן..) וברגע שיוצאים עם הקטן החוצה לנטילת ידיים וטעימת בוקר / בקבוק מים או מה שלא יהיה
הם כבר בחוץ (טרורטי עיניים!!) אבל לא רוצים לישאר לבד..
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
השאלה עד כמה זה תגובה טבעית לאורך זמן לא קטן (חודש וחצי שכבר רגוע לגמרי כאן) שאפשר עדיין להמשיך לחכות בסבלנות בלי להתחיל איזה תהליך טיפולי / רגשי איתם
איך הם במסגרת הלימודית?
תסמינים אחרים לחרדה?
איך משחקים עם חברים?
רגרסיה בתחומים אחרים- כמו גמגום? חוסר שקט? קשיי סמכות? הרטבה? וכו.
איך שנת הלילה עד ליקיצה בבוקר? איך נרדמים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
ואל כתבת איך אתם הגבת/חוויתם את האזעקות..
בלי היסטריה. בלי דרמות ובלי צעקות.
נכנסו כולם לממ"ד בצורה בטוחה ובלי למהר (בטווח הזמן של האזור כמובן..)
עם הזמן למדנו לחלק להם משהו טעים בממ"ד כל פעם.
היה משחקים מיוחדים לממ"ד
חלק גדול מהאזעקות ב"ה הם לא חוו כי החדר ילדים שלהם בממ"ד.. והם ישנו לילה
בפעמים הראשונות אם הילדים נכנסו ללחץ הרמנו אותם על הידיים בצורה מרגיעה (בהמשך למדנו ללכת כולם רגוע יחסית..)
האם היינו לחוצים בלב?.. כנראה שקצת (זה מאוד השתנה בין האזעקה הראשונה לאלה שאחריה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
איך הם במסגרת הלימודית?
תסמינים אחרים לחרדה?
איך משחקים עם חברים?
רגרסיה בתחומים אחרים- כמו גמגום? חוסר שקט? קשיי סמכות? הרטבה? וכו.
איך שנת הלילה עד ליקיצה בבוקר? איך נרדמים?
בהכל ב"ה בסדר גמור.
יש טיפה גמגום אצל הגדולה אבל כמדומה שזה היה גם לפני (אופייני לגיל ושליפת המילים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
יש כמה דברים שניתן לעשות (מנסיון)
1. לתת לפחד מקום, לפני שאומרים ה' פה וכו, לתת מקום לעצם הפחד- לומר (ולהרגיש איתו) "כן זה מפחיד"
"גם לאבא זה מפחיד" .
מי שלא רגיל לשקף רגשות חושב שזה יפחיד את הילד עוד יותר, אבל האמת שזה הבסיס כדי שיוכל לשחרר את הפחד.
2. לתת לילד שליטה על המצב, ע"י תרגילים וכדו'
לדוגמא ילד בן שנתיים שהחל לפחד מכל רעש שונה (חשב שזה אזעקה\פיצוץ) ההורה נתן לו ללחוץ פליי שעשה רעש דומה לאזעקה= תחושת שליטה שהוא יודע שיגיע הרעש המפחיד והוא שולט בו (התוצאה המיידית הייתה שהילד כמעט הפסיק לפחד.. (יחסית)
ואל כתבת איך אתם הגבת/חוויתם את האזעקות..
לא תמיד זה קשור
הייתי מדברת על החרדה הזו, על הרעש של האזעקה שהיה לא נעים, על הרעש של הבומים, ערבים/מחבלים, לפי רמת החשיפה שלהם. פשוט נותנת מקום לפחד, מילים, ושם, ושיח על זה.
בדיוק.
לתת מקום=להסכים, להרגיש, להיות שם עם הילד
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
יש כמה דברים שניתן לעשות (מנסיון)
1. לתת לפחד מקום, לפני שאומרים ה' פה וכו, לתת מקום לעצם הפחד- לומר (ולהרגיש איתו) "כן זה מפחיד"
"גם לאבא זה מפחיד" .
מי שלא רגיל לשקף רגשות חושב שזה יפחיד את הילד עוד יותר, אבל האמת שזה הבסיס כדי שיוכל לשחרר את הפחד.
2. לתת לילד שליטה על המצב, ע"י תרגילים וכדו'
לדוגמא ילד בן שנתיים שהחל לפחד מכל רעש שונה (חשב שזה אזעקה\פיצוץ) ההורה נתן לו ללחוץ פליי שעשה רעש דומה לאזעקה= תחושת שליטה שהוא יודע שיגיע הרעש המפחיד והוא שולט בו (התוצאה המיידית הייתה שהילד כמעט הפסיק לפחד.. (יחסית)

בדיוק.
לתת מקום=להסכים, להרגיש, להיות שם עם הילד
1. נותנים מקום גדול מאוד לפחד.
2. עשינו ג"כ, יש להם אפילו משחק כבאית עם סירנה שדומה לאזעקה שאוהבים לשחק (ולפעמים לשחק עם זה ב'אזעקה' ו'הבובות הולכות לממ"ד').
כמובן אפשר להוסיף עוד ועוד..
השאלה העיקרית כמה זה חריג תגובה כזאת לאורך זמן
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
בהכל ב"ה בסדר גמור.
יש טיפה גמגום אצל הגדולה אבל כמדומה שזה היה גם לפני (אופייני לגיל ושליפת המילים)
ב"ה על זה.
אני לא קלינאית, אלא עו"ס גיל רך:)
אבל כמדומני שזה אופייני לגיל 2-3...תבדקו את זה.

הייתי בודקת במסגרת הלימודית איך הם מתפקדים שם, איך הלמידה שלהם, איך המצב החברתי. חושבת עד כמה מפריע ביום ביום, ונוכח. ולפי זה מחליטה האם לחכות עוד קצת, או ניגשת לטיפול.
בכל מקרה, בינתיים לדבר עם זה, על הפחד, על הרגשות השונים, חושבת איתם יחד מה יכול להרגיע אותם. אולי הם יפתיעו...
הבן שלי, למשל, חלם כמה פעמים שמחבלים מגיעים לחטוף אותו..פחד ללכת לישון שלא יחלום. כרגע, הוספנו פרק תהילים לפני השינה+ספר התהילים ליד המיטה שלו+ הבטחה שאם הוא מתעורר מחלום רע, אני אהיה איתו עד שיירגע(ולא אשלח אותו שיחזור לישון...כן, גם זה קרה). מאז הוא לא מתעורר...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה