מידע שימושי ילד מתקשה בלימוד 'גמרא'. מה השיטה?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
אולי זה בכלל 'מום עובר'?

והיכן כדי לאבחן?

האם מישהו מכיר שיטת 'עשה זאת בעצמך'..?
סליחה על השאלה, בן כמה הילד?
פשוט נשמע שמדובר על נער עוד לא בר מצוה, ואם כך הד"ר הטוב ביותר - הוא הזמן שבעז"ה יעשה את שלו (לא נראה לי שיש ילד בגיל הזה שלא מתקשה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
זה ח"ו לא "מום"
אך גם לא "עובר"
זו אומנות נרכשת.
וברוב המקרים אין תורך בשיטות, אלא באברך בעל כושר הסברה גבוה וסבלנות גבוהה עוד יותר
(וכמובן הרבה תפילות..)
האם קראת את הניתוח של @צ'וק בהודעתו הראשונה והשנייה?
היוצא מתוך דבריו כי יש קשיים שלא תלויים "רק" בהסברה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
זה ח"ו לא "מום"
אך גם לא "עובר"
זו אומנות נרכשת.
וברוב המקרים אין תורך בשיטות, אלא באברך בעל כושר הסברה גבוה וסבלנות גבוהה עוד יותר
(וכמובן הרבה תפילות..)
למה צריך אברך בעל הסברה גבוה ??
לא מספיק מה שהמלמד שלו בבוקר מלמד אותו והוא לא מבין ?
ואם תגיד שהמלמד לא מסביר טוב, אז שאר הילדים לא היו צריכים להבין !
בלימוד פרטני עם ילד - צריך לשים דגש על ללמדו אותו איך ללמוד לבד וכמו ש @צ'וק הסביר בטוב טעם
דבר זה לא כל המלמדים יודעים להקנות אלא מגישים לו הכל בכפית בפה
בלימוד פרטי זה הזדמנות להקנות דרכי למידת גמרא
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
איך מלמדים חשבון?
פשוט, המלמד מסביר את התרגילים שבספר חשבון, פותר להם את התרגילים, ובסוף השיעור יש חזרה על הפתרונות...
אם תרצו, גם מבחן בסוף שבוע ;)
אם הילד לא קולט בשיעור אפשר להצמיד לו אברך שיפתור לו את התרגילים
ובעצם אפשר בכלל לקנות לו מחשבון...

מה נשתנה, גמרא שאנחנו "פותרים" לילד את הקושי במקום ללמוד אותו איך ללמוד?!
האמת שיש הרבה הבדלים (באמת, לא בציניות)
לעניינינו, ברוב המקרים כשילד לא מבין את הנלמד, או אפילו מנותק מהשיעור (כל אחד לפום דרגא דיליה...)
אם יצמידו לו אברך שיסביר את הגמרא,
התוצאה המיטבית שתהיה שהוא ידע את מה שהסבירו לו, וברוב המקרים ידע לדקלם או פחות מכך.
אך שינוי בכישרונות הילד לא יהיו.

אברך בעל הסברה טובה יכול לעזור לילד שמבין את הנלמד, אבל רוצים לחדד אותו יותר,
שיחזור יותר על הנלמד, ללמוד תוספות (גם אם לומדים בכיתה, מצוי שילדים מתקשים), לסכם, מפרשים, להיבחן שקלא וטריא וכו'.

לפעמים הזמן עושה את שלו, הילד מנותק בשיעורים, בוהה,
הבוחן בסוף שבוע משתדל לא לבייש אותו
הילדים מרחמים עליו, אך לא תמיד...
בכיתה ז' ממליצים לו ללכת ל'מכינה', שם רמת הלימודים מתאימה לו יותר...

ומאידך יש ילדים שקשה להם ללמוד גמרא, ולא כל יום הם הבינו מספיק את השיעור
ובשביל ללמוד הם צריכים להתאמץ.
כמונו. בדיוק כמו המבוגרים, אנו יודעים שללמוד גמרא זה שונה מלהתכתב בפרוג...
דורש ריכוז, לא תמיד יש חשק, לא תמיד נכנסים לעניינים...
או אז הזמן עושה את שלו...
עם הזמן ילמד שכדי ללמוד צריך להשקיע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
זה ח"ו לא "מום"
אך גם לא "עובר"
זו אומנות נרכשת.
וברוב המקרים אין תורך בשיטות, אלא באברך בעל כושר הסברה גבוה וסבלנות גבוהה עוד יותר
(וכמובן הרבה תפילות..)
בהחלט זה הדבר היחיד אין פתרונות קסם
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
מתי חל הקושי האם זה משהו חדש או שסוחב את זה הרבה זמן?
לנו נודע אחרי פסח, היו לנו כמה שמחות בחורף וחשבו בישיבה שזה קשור, אבל כנראה שזה לא קשור, וכעת מבררים הענין, אשמח לדעת על עוד המלצות בב"ב בלבד
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
לנו נודע אחרי פסח, היו לנו כמה שמחות בחורף וחשבו בישיבה שזה קשור, אבל כנראה שזה לא קשור, וכעת מבררים הענין, אשמח לדעת על עוד המלצות בב"ב בלבד
תודה
חשוב לדעת האם הקושי פה הוא ספציפי או לא.
דרך אגב השאלה בכלל אם בחור ישתף פעוחה בכזה מצב.
הם כלכך נבוכים ומבויישים מעצם המצב שהם אפילו לא מוכנים לדבר על זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
יש כמה נקודות כלליות, כמובן כשנכנסים לעומק זה רחב מאוד
1) קריאה, אני נתקל בבחורים בני 16 שמתקשים בקריאה.
2) רמה קוגנטיבית=הבנה שכלית, מה שנקרא 'כישרונות'
(זה נושא שלם בפני עצמו, פרו' פוירשטיין חילק את זה ל28 פונקציות שהמח זקוק לעשות)
3) דומה לסעיף הקודם, הבנת הנקרא בסיסית, להבין מה שכתוב.
4) הבנה מופשטת, להבין מה שלא כתוב.
כל זה ממבט דידקטי.

מבחינה רגשית:
1) האם הוא רוצה ללמוד? מה הוא 'ירוויח' מזה? (רמז: הערכה, תחושת סיפוק, לתת נחת לאבא ואמא, ועוד-תלוי בגיל)
2) מה לימוד הגמרא מזכיר לו? (רמז: לחץ, מבחנים, לא מצליח, מחכה להפסקה)
3) האם זה מעניין אותו? מה זה נותן לו?

האם יש לו לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז?

כתבתי ממש על קצה המזלג מה שעלה ראשון במחשבה...
מקווה שדברי יובנו, אם יש שאלות אשתדל להסביר.

אני מאמן אישי ומתמחה לילדים ונוער המתמודדים בהפרעות קשב וריכוז
מאבחן ללימודי גמרא, הוראה מתקנת בגמרא ולמתקשים בקריאה בגיל הבוגר
בהצלחה!

היי,
אני רוצה ליצור אתכם קשר אין לי מנוי פרמיום ,
אתה יכול לשלוח לי את המייל שלך או בהודעה פרטית, או למייל ? תודה רבה
yael94495אין לכתוב כתובת מייל
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
תלוי איזה כיתה הוא...
לבדוק קשיי למידה ריכוז מיקוד ראיה הוא קורא ספרים אחרים וכו' ....
או שזה ספציפית בגמרא שזה תרגול והסברה שזה פשוט יותר
ויש מומחים לזה ואם תרצה תכתוב מאיזה אזור אתה ואני יכתוב לך טלפון


איך אני יכולה ליצור אתכם קשר? תוכל לפנות למייל הזה ? yael94495אין לכתוב כתובת מייל
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
היי,
אני רוצה ליצור אתכם קשר אין לי מנוי פרמיום ,
אתה יכול לשלוח לי את המייל שלך או בהודעה פרטית, או למייל ? תודה רבה
yael94495אין לכתוב כתובת מייל
עד אחרי החגים הכל מלא
המייל שלי
siata.gmaraאין לכתוב כתובת מייל
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
לאחר ניסיון,
שיטת הרב וובר הוא המומחה, עם המון תוצאות בשטח, בלי תיאוריות וסיפורים. רק מעשי ומלמדים מקצועיים שנותנים תוצאות.
מבחינתי שווה כל שקל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
סליחה על ההקפצה,
אבל זה רלוונטי לנושא,
האם הגיוני שנער בן 14 וחצי קורא ספרים כמו תולעת ספרים,
ספרים סגנון מאיה קינן - איסתרק וכדו׳
אמנם לא קורא מהר מאד, אבל בולע ספר אחרי ספר
ואילו בגמרא מתקשה ממש?
לאלו שמבינים, האם אפשר להסביר מה עומד מאחורי זה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
סליחה על ההקפצה,
אבל זה רלוונטי לנושא,
האם הגיוני שנער בן 14 וחצי קורא ספרים כמו תולעת ספרים,
ספרים סגנון מאיה קינן - איסתרק וכדו׳
אמנם לא קורא מהר מאד, אבל בולע ספר אחרי ספר
ואילו בגמרא מתקשה ממש?
לאלו שמבינים, האם אפשר להסביר מה עומד מאחורי זה?
גמרא זה לא כמו ספר קריאה
בספר קריאה הסופר מגיש את כל התוכן עם כפית עד לפה (העיניים). בגמרא צריך לתרגם את הטקסט לשפה המדוברת
ואז לתרגם את המושגים שהם יהיו מובנים ועוד ועוד
גמרא זה ספר ניתוח ולא קריאה
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

להלן טקסט שכתב ילד!
כל מילה נוספת מיותרת!
הורים, תבדקו עם הילדים האם הם או אחד מהחברים שלהם מוחרם!




"אני רוצה לקחת אתכם רק לתחילת השנה.
אני ילד שעבר הרבה דברים בחיים שלו, ויום אחד החלטתי שבא לי מקום שאף אחד לא מכיר אותי.
אז עברתי לפנימייה אחרת — לא כי אני רציתי, אלא כי אמא שלי חשבה שיהיה לי טוב שם.
וכן, היה לי טוב בהתחלה.

אבל אז סיפרתי להם שאני יוצר סרטונים ביוטיוב, והם ראו בזה נקודת חולשה.
סיפרתי להם שאני אוהב לשיר, שזה החלום שלי — וגם בזה הם מצאו על מה לרדת עליי.
"ניצחון לחרשים", "אתה ילד פדחן"...

אני אגיד את האמת — זה לא היה לי חדש.
גם בבית ספר קודם ירדו עליי, ניסו להקניט ולהקטין אותי.
ולאט לאט המילים שלהם חלחלו לי למוח.
כמעט הפסקתי לעשות את הסרטונים שאני אוהב, בגלל כל מה שאמרו לי לפני ואחרי שהצטרפתי לבית הספר.

בהתחלה אמרתי לעצמי: "טוב, מה אכפת לי, שיגידו מה שבא להם — זה לא מזיז לי".
אבל זה היה שקר.
והתחלתי להגיד את זה כל הזמן לעצמי בראש.

בגלל שאני לומד בפנימייה, יש לנו שם כל מיני דברים כמו חדר מוזיקה.
אז מהשעה 14:00 הייתי הולך לשם כדי לשכוח קצת מהבעיות שלי.
בהתחלה זה עבד, אבל התחילו להציק לי.

היה לנו טקס לציון 7.10 בפנימייה, ואני עבדתי על שיר לשיר בטקס.
בסוף שרתי שיר אחר.
בהתחלה קיבלתי מלא מחמאות.

אבל יום למחרת, ילד בן איזה 16–17 — לא ילד קטן — חשב שזה מצחיק להרים אותי, להשכיב אותי על שולחן ולהכריח אותי לשיר לו.
וכשסיפרתי על זה למנהל, הוא התחיל לקרוא לי "שטינקר", כי הילד עשה משהו מטומטם וחשב שזה מצחיק — אז כולם חייבים לקחת את זה בתור בדיחה.

---

סיפור שני:
אני יושב לי על ספסל, כי אני אגיד את האמת — אני מרגיש שאין לי הרבה חברים.
יש לי אולי 5 בבית הספר, ואני לא צריך יותר מזה.
אבל הם לא תמיד מגיעים לבית הספר, רוב הזמן הם בבית — אז יוצא שאני לבד רוב הזמן.

אז אני יושב על ספסל לבד, ופתאום חבורה של ילדים בני 17 זורקים עליי מלא תפוזים.
בנס לא פגע בי, אבל זה לא קרה פעם אחת — זה קרה שוב ושוב.
עד שסוף סוף זה פגע לי בבטן.

ולא תגידו שמי שזרק עליי בא והתנצל — הוא פשוט ברח.
בהתחלה לא ידעתי מי זה, פשוט ניחשתי לבד — וצדקתי.
ועד עכשיו אני לא יודע מה עשו איתו.

---

אז אני רק רוצה להבהיר למשרד החינוך — הגיע הזמן שתטפלו בתופעה הזו שנקראת בריונות, חרם וכל דבר פוגעני כזה.
כי אם לא — יהיה פה גל שלם של ילדים ש×××××× חס ושלום.

ובואו נגיד דבר כזה:
אם לא הייתה לי את המוזיקה שלי ואת השירים שאני כותב — כנראה שמזמן לא הייתי פה.

ולכל הילדים שכאן — אני רוצה להעביר לכם מסר:
גם אלה מהפנימייה שלי שאולי מסתלבטים עליי עכשיו —
תחשבו שאולי, רק אולי, יש ילד שחושב ל×××× את ה×××× שלו בגלל שאתם מחרימים אותו.
תחשבו לפני שאתם פועלים ❤️"
אולי גם אתם חוויתם חוויה דומה?
ככה זה בכל מקום?

הבן שלי בכיתה א', ילד חמד,
בגן חיידר הבנתי שיש פער ושהוא רכרוכי ולא בשל. לא קיבלתי שום מידע מהגננת,
ורק שפניתי אליה היא אמרה שאני צודקת... רצינו להשאיר שנה בגן, ולא הסכימו.
במכינה, שיכנעתי את הרב'ה שהילד לא בשל, הרב'ה הסכים איתי באופן חלקי, אמר שהוא חלק, אבל לא היה מודאג מידי,
עשינו אבחון כנדרש, וועדת שילוב, קיבל שעות, מקבל קלינאית תקשורת. רצינו להשאיר במכינה ולא הסכימו.

אבל תכל'ס,
הילד המתוק הזה - לומד השנה בכיתה גדולה מאוד, (כמעט פי שניים מהמכינה)
אוהב את הלימוד מאוד, אבל חורק שיניים כל הזמן.
רכש יפה את הקריאה אבל מתאמץ מאוד, כותב נפלא, אבל בכיתה מתקשה ממש לכתוב והספר שלו מלא במחיקות :(
מבין מעולה את הנלמד, אבל לא מרגישה שזה מלהיב אותו במיוחד.
תכל'ס- מרגיש לי שהוא יכול לצלוח את זה, אבל הוא לא בשל.
כאילו בכח משאירים אותו במשבצת הזו ומנסים לעזור לו עם קביים, מה שיתכן, שאם רק היה נשאר עוד שנה במכינה,
יכולנו לחסוך לו את רוב הקשיים. אולי הוא לא היה שפיץ, אבל בטוח לא היה חלש.

א. למה ההורים צריכים לרדוף אחרי הצוות לקבל מידע? למה מרגיש כאילו, אם מסתדרים, אז יאלה יופי, נחליק את זה?
ב. למה בחיידרים אין אפשרות להשאיר גן / מכינה בעת הצורך? למה טובת הילד לא עומדת במרכז?
ג. האם אתם מכירים חיידר מעולה בירושלים שאפשר יהיה לקבל בו מענה אישי ומקצועי לילד ושיהיו קשובים לצרכים שלו?

אני חושבת שהשנים האלו קריטיות לכל העתיד של הילד, ואם עכשיו הוא רודף אחרי עצמו, מה יהיה בצמתים הבאים????

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה