התייעצות ילד שלא אוכל כלום- אנא עזרתכם

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום וברכה!
אשמח לקבל מידע מבעלת נסיון לגבי ילד בן 3 סרבן אכילה ברמה מוגזמת!
הבן שלי בן 3 חי על מטרנות!,זה בעצם האוכל העיקרי שלו,
חוץ מזה יש הרבה סוגי ממתקים כמו סוכריות ושוקולדים שהוא מאוד אוהב(חטיפים בקושי..)
ועוד איזה שתי סוגי מעדנים שהוא אוכל בשמחה,
חוץ מזה הילד לא אוכל כלום!!!
מה שאני מנסה בדרכים נעימות וגם פחות כלום לא עוזר,
על כל דבר הוא אומר לי 'איכס' ושהוא לא אוהב(כמובן בלי לטעום)
לאחרונה אני כבר קצת מרגישה שזה חצה את הגבול ומאוד רוצה לטפל בעניין,פשוט אין לי מושג איך.
מבחינת הרופא אין לו שום בעיה שהוא ימשיך עם מטרנות עד 120,
הוא אומר שהרי יש שם כל מה שהגוף צריך ובאמת הילד ברוך ה' בריא ושלם בלי עין הרע,
זה גם לא נקרא הפרעת אכילה כי אין לו שום בעיה ושום בעיה בהתפתחות.
אם למישהי יש נסיון עם דבר דומה ויודעת למי אפשר לפנות לעזרה אשמח מאוד לדעת,
תודה מראש!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
שלום וברכה!
אשמח לקבל מידע מבעלת נסיון לגבי ילד בן 3 סרבן אכילה ברמה מוגזמת!
הבן שלי בן 3 חי על מטרנות!,זה בעצם האוכל העיקרי שלו,
חוץ מזה יש הרבה סוגי ממתקים כמו סוכריות ושוקולדים שהוא מאוד אוהב(חטיפים בקושי..)
ועוד איזה שתי סוגי מעדנים שהוא אוכל בשמחה,
חוץ מזה הילד לא אוכל כלום!!!
מה שאני מנסה בדרכים נעימות וגם פחות כלום לא עוזר,
על כל דבר הוא אומר לי 'איכס' ושהוא לא אוהב(כמובן בלי לטעום)
לאחרונה אני כבר קצת מרגישה שזה חצה את הגבול ומאוד רוצה לטפל בעניין,פשוט אין לי מושג איך.
מבחינת הרופא אין לו שום בעיה שהוא ימשיך עם מטרנות עד 120,
הוא אומר שהרי יש שם כל מה שהגוף צריך ובאמת הילד ברוך ה' בריא ושלם בלי עין הרע,
זה גם לא נקרא הפרעת אכילה כי אין לו שום בעיה ושום בעיה בהתפתחות.
אם למישהי יש נסיון עם דבר דומה ויודעת למי אפשר לפנות לעזרה אשמח מאוד לדעת,
תודה מראש!
זה כן הפרעת אכילה. ועוד איך הפרעת אכילה. בררנות יתר קיצונית. גם אם היא לא משפיעה על המשקל והבדיקות דם.
מה עושים? מבקשים מהרופא דחוף הפניה למרפאת אכילה.
ואם הרופא לא מוכן תזכירי לו שגם לרופא שיניים יש דעה בעניין... (בקבוקים הורסים את השיניים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
יש לי אחיין כזה והוא כן מטופל בנושא כאילו יש לו הפרעת אכילה
ואכן לאט לאט בצעדים קטנים הוא מתחיל לאכול אוכל אחר.
קצת מפתיע שהרופא לא רואה בזה בעיה כי זה הפרעת אכילה לכל דבר ועניין
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
קודם כל את המתוקים סוכריות ושוקולדים להוריד.
רק לשבת.
כי על זמן שיהיה לו ממתקים, למה שירצה לאכול?
לפני כמה וכמה שנים אחד הילדים שלי גם היה סרבן, אולי לא ברמה של הילד שלך,
והרופאה אמרה לנו משפט יפה, ילד לא מת מרעב, (אם אין לו ממתקים כמובן)
ז"א שבסוף הוא יהיה רעב ויאכל, ויגלה שזה לא כזה נורא, ואפילו טעים.
בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
קודם כל את המתוקים סוכריות ושוקולדים להוריד.
רק לשבת.
כי על זמן שיהיה לו ממתקים, למה שירצה לאכול?
לפני כמה וכמה שנים אחד הילדים שלי גם היה סרבן, אולי לא ברמה של הילד שלך,
והרופאה אמרה לנו משפט יפה, ילד לא מת מרעב, (אם אין לו ממתקים כמובן)
ז"א שבסוף הוא יהיה רעב ויאכל, ויגלה שזה לא כזה נורא, ואפילו טעים.
בהצלחה.
ב"ה שזה עבד בילד שלך.
אחי הקטן בגיל שלוש וחצי הגיע לאשפוז אחרי עילפון בגן. למפרע התברר שארבעה ימים לא אכל כלום. אבל כלום.
וזה אחרי שרופא שכנע את אמא שלי להוציא את כל החטיפים מהבית(הדבר היחיד שאכל) כי ילד לא מת מרעב וילד רעב יאכל.

מה שמענין שדוקא באשפוז הילד פתאום התחיל לאכול ביצים קשות. משם זה התפתח הלאה ב"ה
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
יכול להיות שהוא נרתע ממרקמים מסוימים? הוא רגיש תחושתית?
כמובן שצריך לפנות להתפתחות הילד,
אבל בינתיים לדעתי אפשר לעשות לו משחקים עם אוכל - לא בשביל לאכול אלא כדי להתרגל למרקם.
לדוגמא להכין איתו עוגיות, שיתעסק בבצק. לעשות שרשרת ולהשחיל חטיפים. לפסל צורות מעניינות מפירות עם קיסמים או על שיפוד. להכין פרצוף מירקות על לחם עם גבינה.
מה שחשוב זה לא לשדל אותו לאכול, אלא רק לשחק. אם הוא מלקק אצבעות, לא להתלהב מידי. פשוט להכיר לו את האוכל מבחינת מרקם ומגע ואולי גם טעם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
שלום וברכה!
אשמח לקבל מידע מבעלת נסיון לגבי ילד בן 3 סרבן אכילה ברמה מוגזמת!
הבן שלי בן 3 חי על מטרנות!,זה בעצם האוכל העיקרי שלו,
חוץ מזה יש הרבה סוגי ממתקים כמו סוכריות ושוקולדים שהוא מאוד אוהב(חטיפים בקושי..)
ועוד איזה שתי סוגי מעדנים שהוא אוכל בשמחה,
חוץ מזה הילד לא אוכל כלום!!!
מה שאני מנסה בדרכים נעימות וגם פחות כלום לא עוזר,
על כל דבר הוא אומר לי 'איכס' ושהוא לא אוהב(כמובן בלי לטעום)
לאחרונה אני כבר קצת מרגישה שזה חצה את הגבול ומאוד רוצה לטפל בעניין,פשוט אין לי מושג איך.
מבחינת הרופא אין לו שום בעיה שהוא ימשיך עם מטרנות עד 120,
הוא אומר שהרי יש שם כל מה שהגוף צריך ובאמת הילד ברוך ה' בריא ושלם בלי עין הרע,
זה גם לא נקרא הפרעת אכילה כי אין לו שום בעיה ושום בעיה בהתפתחות.
אם למישהי יש נסיון עם דבר דומה ויודעת למי אפשר לפנות לעזרה אשמח מאוד לדעת,
תודה מראש!
תפנו לייעוץ מקצועי!
אולי תתייעצו עם רופא אחר או אחות טיפת חלב אם מרפאת הפרעות אכילה/מרפאה בעיסוק/תזונאית ילדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ב"ה שזה עבד בילד שלך.
אחי הקטן בגיל שלוש וחצי הגיע לאשפוז אחרי עילפון בגן. למפרע התברר שארבעה ימים לא אכל כלום. אבל כלום.
וזה אחרי שרופא שכנע את אמא שלי להוציא את כל החטיפים מהבית(הדבר היחיד שאכל) כי ילד לא מת מרעב וילד רעב יאכל.

מה שמענין שדוקא באשפוז הילד פתאום התחיל לאכול ביצים קשות. משם זה התפתח הלאה ב"ה
נו ברור הוא לא מת מרעב אלא ממתקים
הדבר הראשון זה להוריד ממתקים אם כי גם את זה צריך לעשות בהדרגה
בכל מקרה תנסו לתת לו לבחור בין שתי מאכלים שאינם מטרנה כשהוא רעב
בנוסף תעברי רופא ....
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
שלום וברכה!
אשמח לקבל מידע מבעלת נסיון לגבי ילד בן 3 סרבן אכילה ברמה מוגזמת!
הבן שלי בן 3 חי על מטרנות!,זה בעצם האוכל העיקרי שלו,
חוץ מזה יש הרבה סוגי ממתקים כמו סוכריות ושוקולדים שהוא מאוד אוהב(חטיפים בקושי..)
ועוד איזה שתי סוגי מעדנים שהוא אוכל בשמחה,
חוץ מזה הילד לא אוכל כלום!!!
מה שאני מנסה בדרכים נעימות וגם פחות כלום לא עוזר,
על כל דבר הוא אומר לי 'איכס' ושהוא לא אוהב(כמובן בלי לטעום)
לאחרונה אני כבר קצת מרגישה שזה חצה את הגבול ומאוד רוצה לטפל בעניין,פשוט אין לי מושג איך.
מבחינת הרופא אין לו שום בעיה שהוא ימשיך עם מטרנות עד 120,
הוא אומר שהרי יש שם כל מה שהגוף צריך ובאמת הילד ברוך ה' בריא ושלם בלי עין הרע,
זה גם לא נקרא הפרעת אכילה כי אין לו שום בעיה ושום בעיה בהתפתחות.
אם למישהי יש נסיון עם דבר דומה ויודעת למי אפשר לפנות לעזרה אשמח מאוד לדעת,
תודה מראש!
מכירה את הימליך מירושלים פעם באתי עם ילד כזה אמר לי שלא טוב לו קמח וזה מוריד לו את התאבון לשאר הדברים
כיום ב"ה בן 10 התחיל לאכול זה קרה פתאום גם עם הקמח..
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יואוו בדויוק אחותי אתמול ספרה לי על הילד שלה, בדיוק מה שאת מתארת.
הוא אוכל בקבוקי חלב ושניצל וגילה תות, יותר מזה כלום!!!!!!!
האם יש לכם להמליץ על רופא שמתמחה בהפרעות אכילה, היא בלאומית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
זה כן הפרעת אכילה. ועוד איך הפרעת אכילה. בררנות יתר קיצונית. גם אם היא לא משפיעה על המשקל והבדיקות דם.
מה עושים? מבקשים מהרופא דחוף הפניה למרפאת אכילה.
ואם הרופא לא מוכן תזכירי לו שגם לרופא שיניים יש דעה בעניין... (בקבוקים הורסים את השיניים)
אשמח לקבל המלצה על מרפאת אכילה במרכז אם יש לך המלצה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הרב @פנחס ע כתב כאן פוסט מטלטל עם רעיון מהפכני. וביקש לפרסם מעל כל במה. פרוג זו הבמה מספר 1 של הציבור החרדי. ולכן מתפרסם כאן. חשוב שתביעו דעתכם ושתפו ברעיונות לתופעה הכאובה. מה הפתרון, האם מה שהוא כתב בפוסט ישים, האם אתם מכירים ישיבות ייעודיות לגרושים וכו' וכו'.

"בדפים הבאים נדון על בעיה שמשום מה מושתקת, ושמא בכוונה... וכפי שנבאר אי"ה בהמשך. מה שבעיה זו מושתקת ודאי אין זה בגלל שבעיה זו אינה משמעותית. אדרבה, רבים חללים הפילה. אמנם לא נעים להיות זה שמציף את הנושא, ובכל אופן חייבים שמישהו ירים את הכפפה.
נשתדל ככל האפשר שלא ללכת סחור סחור ולתמצת במילים, יודגש מראש כי את הבעיה אנחנו נציג ככל יכולתנו, וגם נציע פתרון. אמנם הדברים, הבעיה וכל שכן הפתרון אינם "תורה מסיני" ונשמח לקבל הערות והארות.
ובכן, לא אחד ולא שנים נחשפו למצב דורנו בו פעמים רבות, רבות מדי, הנישואין עולים על שרטון.
אין כאן המקום ואין זה הנושא מדוע מתרחשת תופעה כאובה זו, וכבר ספדו מספיק ספדנים על דור העקבתא דמשיחא ועל שלל תחלואיו. ובכל אופן המצב הינו מדאיב ונוגע ללב. לראות בחורים שעודם גלוחי סנטר, במיטב מחלצות, בשנות הבחרות והשיא, שעדיים היה לגדול, שכל רבותיהם בישיבה צפו להם עתיד מזהיר, אך מסובב הסיבות בחר להם מסלול שונה. ייתכן אפילו שדבר זה אירע באשמתם, שלא השכילו להבין היטב את מהות הליך הנישואין אליו הם צועדים, ולא קלטו מה טומנת בחובם התחייבותם תחת החופה "ואנא.. איזון... ואפרנס יתייכי כהילכת גוברין יהודאין" ואת שאר חובותיהם כלפי האשה. ופעמים רבות הגם שידעו היטב והתכוננו בכל לב ונפש לקראת השלב המכריע בחייהם, קורית תקלה המכוונת משמים והשידוך מתפוצץ. וכאן זה רק מתחיל...
בשלב זה הינם נכנסים למערבולת אינסופית. תהליך הגט עצמו הינו מורכב עד מאוד, לא תמיד האשה מתרצה ללכת כפי שבאה, פעמים רבות דרישותיה הם מעל ומעבר לשורת הדין ואכמ"ל, ובמיוחד שלא זה הנושא, רק לצורך ציוריות המצב נציג אותו בפן הכי אומלל.
והנה לאחר שבס"ד סוף סוף הצליח החתן לסיים את ההליך ולהשתחרר מעגינותו לעיתים הוא נכנס לפרק האיש מקדש שלב ב', ולפעמים הוא נזקק להתאוששות ארוכה. לא אחת הוא חושש ליפול שנית למצב בו היה, וחששו מסחרחרה נוספת שכזו מעפיל על רצונו הכן להקים בית נאמן בישראל, ולבנות משכן לה' בתחתונים.
ולמעשה ישנם בינינו הרבה אברכים צעירים שלא מוצאים את מקומם.
לחזור לישיבה אינם יכולים, אם בגלל "מה יאמרו" ואי הנעימות, ובעיקר בגלל תקנת אביר הרועים מרנא הגר"ח (כך ע"פ השמועה) שתיקן בועד הישיבות לפני רבות בשנים שלא ילמדו בישיבות כאלו שנישאו בעבר. וגם אם אין זאת מתקנתו, המציאות היא שראשי הישיבות מסרבים, ובצדק, לקבל בחזרה את הבוגרים שכבר נישאו בעבר, בחורים אינם צריכים להיות שותפים לשיח על בעיות של גרושים, ולא של נשואים, הלב שלהם חלש בשביל זה.
ובמצב כזה הגרוש צריך ללכת ללמוד בכולל אברכים. אמנם, גם בכולל יש לו אי נעימות רבה, אבל יש פיצוי בדמות המלגה הזעומה, שהוא נזקק לה נואשות בכדי לכסות את שכירות החדרון הטחוב בו הוא מתגורר (במקרים רבים ההורים אינם מעוניינים להחזיר הביתה בן גרוש, מחמת שהדבר מהווה עליהם מעמסה נפשית ופיזית) ולשלם את חובות העבר, ובמקרה שהוא גם מחויב לשלם מזונות המצב מורכב עוד יותר... ובגלל כל האמור ישנה עדיפות לאברך היקר והמסכן ללכת לכולל למרות שגם מקום זה אינו מקום טבעי ונוח עבורו, ואינו מהווה לו חממה לגדול בתורה ויראת שמיים.
דא עקא, שמסגרת כולל אינה מכסה ג' סדרים, וק"ו שאינה מכסה את בין הסדרים והלילות. והלב נכמר על אותו בחור צעיר שמוטל כעת במצב נואש כזה, ללא חְברה וללא אשה. בדרך כלל אם יש ילד, הילד נשאר אצל אימו (מסיבות מובנות) וגם עם הצער הזה הגרוש נאלץ להתמודד. מסגרת כולל לא בונה אישיות, ומאידך אין לגרוש שום זירה בה הוא יגדל, אין לו מי שידחוף אותו לכיוון הנכון.
נכון, ההורים פעמים רבות מחזירים הביתה, ומארחים בחיבה, מספקים ארוחות חמות, ולפעמים גם מכסים לו את החובות, אבל זה לא זה. הורים אינם חְברה, ועוד יותר אינם אשה. הורים זה לא כותל מערבי שאפשר לשפוך אליו את הלב, והבן לא תמיד יכול למצוא בכך את כל נחמתו. ובכל אופן ברור שזהו מצב טוב יותר, אם כי לא אידיאלי. (כמובן שהאידיאלי הוא מצב של נשוי, אמנם הדברים אמורים גם כלפי מצב ארעי זה, של טרום נישואין פרק ב', שאינו מצב ראוי)
יש מקרים בהם מלגת הקיום של הכולל לא מספיקה בכדי לקיים את כל צרכיו הכספיים המינימאליים הכוללים לחם צר ומים לחץ, והאברך הצעיר, שעוד יכול היה לאזור מתנים ולהאיר את העולם יוצא לשוק העבודה הפרוץ... ורבים חללים נפלו ומקום קבורתם לא נודעו...
ופה מגיע האבסורד הגדול, שבעוד ולנשים חד הוריות הקהילה דואגת, וארגוני נשים חרדיים ושאינם (ואין זה המקום להאריך בדעות המסולפות של מנהלי הארגונים הללו בסגנון "מ. מיכאלי") טורחים למלאות כל מחסורם, לעיתים תוך כדי נגיסות בבעל לשעבר, (פעמים רבות שלא בצדק כלל!) דוקא לגברים, שע"פ המקובל בעולם התורה אינם יוצאים לעבוד, וממילא הכסף פחות מצוי אצלם, איש אינו דואג.
לסיכום: מדובר בבחור צעיר שההבדל בינו לחברו מעוכב השידוך שנותר בישיבה הוא בכך שבנוסף לגיל המתבגר השווה לשניהם, לידידינו המדובר נוספה גיבנת ה"גרוש" שמורידה את מניותיו בשוק השידוכים, כשהיא יוצרת ספקולציות לגבי עברו "המפוקפק" ולכלוכים והשמצות מ"בחירת ליבו" בעבר. מצבו הכספי בכי רע, בייחוד כשהוא נאלץ לשלם הון רב מעל ומעבר לצורך האמיתי לגרושתו, שלצידה עומדים ארגוני הנשים והפמניסטים, בכדי שיזכה לראות את ילדיו אחת ל... וגם זה בחסד רב. אין לו שום משענת פיזית נורמלית, שעות רבות עוברות עליו בשיעמום ובדכאון, ללא חברה הגונה ומסודרת. דירתו אולי אינה במרתף טחוב חסר חלונות מתחת האדמה שורץ עכברושים, אך ודאי לא בסביון... והיצר הרע מאיים עליו כדרכו בסכינים שלופות מכל הכיוונים כשאין לו מי שיסייע לו בהתמודדות הקשה.
מי יודע כמה "נתיבות המשפט" איבדנו בגלל המצב העגום הזה?
מה עוד, שהידיעה שכך הוא מצבו של גרוש, שהוא אומלל עשרת מונים מגרושה, מהווה מאזן אימה לנישואין תקינים. כי כשהאשה (הגרושה בפוטנציאל) יודעת שבמצב של גט המפסיד העיקרי יהיה הבעל היא מנצלת זאת. וד"ל.

ולכן לעניות דעתי הפתרון צריך להיות בהקמת מסגרת ישיבתית לבחורים פרק ב'. מסגרת שתהיה ממוצעת בין כולל לישיבה. מסגרת שתדאג לצרכים הכלכליים של הגרושים, במילגה ראויה לשמה (ניתן להשוות זאת להורים, שישלמו לכל בן כפי צורכו, כך המסגרת תדאג למימון לכל אחד כפי מחסורו). מסגרת שתעזור להם לחיות חיים בריאים בחברה תורנית. מסגרת שתתן להם טעם בלימוד למרות צערם הקשה. ניתן לשלב בתוך המסגרת איש המבין בנפש האדם שיטפל בחרדות ובפחדים, ויניע את הגרושים לבנות את חייהם מחדש. מקום שיכלול פנימיה ואוכל, משגיח וראש ישיבה, (כמובן שהחלק של שיעורים יומיים פחות מתאים) מקום בו יוכלו לפרוק את ליבם באוזני חברים לצרה. שירגישו שאינם שונים ורעים. שיתנו להם הדרכות המתאימות למצבם. (חיפשתי בקול הלשון הדרכות לבחורים מיש"ק ומיש"ג הכנה לחיי אברכות, טיפים לנישואין ולשלום בית ולחינוך ילדים, לכל מצב... אבל טיפים לגרושים לא מצאתי, ולא אף ספר עזר והדרכה- כלום!) שיספקו להם מקום שלא יצטרכו לבלות לילות חשוכים לבד עם מחשבות דמיוניות. שיתנו להם תחרותיות בלימוד ורצון להצליח. שיתנו להם תקווה לעתיד טוב יותר. ובעיקר- שידאגו שישמרו על היראת שמיים שלהם.
כמובן צריך לשאול את גדולי ישראל שליט"א איך וכיצד להקים מקום שכזה באופן שיהיה הראוי ביותר ועוד ועוד, והתוכנית להקמת מקום שכזה לא מסתיימת ואפילו אינה מתחילה במאמר על פני 2 דפי A4 אמנם את הנושא הזה צריך להציף, ולתור אחרי פתרון ראוי.

הערה חשובה: כותב הדברים ב"ה נשוי באושר ובאושר עם אשת נעוריו, בעז"ה ביחד עד 120 אמנם נזקקתי לנושא בעקבות כמה בני משפחה וידידים שהגיעו למצב החמור הנזכר, ואין מושיע!

אנא מי שימצא חן בעיניו, תעשו עם זה משהו, ואם אין בכחם לפחות תפרסמו בכל במה אפשרית.
שלישית, אינני לוקח אחריות על הפתרון שהצעתי אבל הבעיה היא בעיה קשה, וחייבים שמישהו ימצא לה פתרון כלשהו, צריך להציף אותה
מצרף מאמר מטלטל , אולי יהיה לתועלת ומישהו ירים את הכפפה. ענין זה לא מוצה בישיבות ויכול לספק משרות חשובות..."

רגע של שיתוף



אל הידית העגולה של דלת המרפאה נשלחה יד קמוטה, נאחזה בה ומשכה.

הדלת נפתחה כדי רבע, ונעצרה. אחר כך נעה לכאן ולשם, מתאמצת, רועדת, ומתחילה להיסגר בחזרה כשפתאום תפסה בחלקה העליון יד אחרת, איתנה. ובתנופה פתחה אותה עד הסוף. "בבקשה אדוני, תזהר אדוני מהמדרגה".

והזקן מודה למושיעו בניד ראש ויוצא בצעד איטי אל השביל.

בעל היד האיתנה מוסיף להחזיק בדלת פתוחה, שריריו הצעירים גוברים בקלות על קפיץ המשקוף הלוחץ כנגדו. והוא מביט אחרי הדמות הכפופה המתרחקת לאט, ומשהגיע למסקנה שהזקן בסדר, עזב את הדלת ונכנס פנימה, מניח לקפיץ להסיע את הדלת הכבדה בתנועה איטית אך נחושה, ולסגור אותה בנקישה נחרצת.

הזקן פסע לאורך השביל וכשהגיע לספסל התיישב עליו באנחה.

מכיסו הוציא טלפון נייד ישן שחוק ומרופט, שכפתוריו נשרו ממנו ומסכו הסדוק מודבק ברצועות סלוטייפ צהובות. הוא לחץ לחיצה ארוכה על הכפתור היחידי שנותר במכשיר, והרימו אל אזנו.

לאחר מספר רגעים התפשטה נהרה על פניו החרושות. "חנה מרים?"

"כן כן, ברוך השם ברוך השם, הכל הכל בסיידר".

"בטח, הוא עבר על הבדיקות בעיון רב, בעיון רב הוא הסתכל על כל הבדיקות, חמש דפים גדולים, הוא הסתכל על הכל בדקדוק. את מכירה את דוקטור אלכסנדר, עם הפה ככה, עקום קצת. את יודעת זה שעושה בדיחות. את היית אצלו גם כן...

נכון זה היה מזמן, הרבה שנים.

בקיצער, הוא מסתכל טוב טוב בניירות, קורא בדקדוק גדול. ואחר כך הוא אומר לי: מר אייזן! - את שומעת חנה מרים, ככה הוא קורא לי - מר אייזן. שכה יהיה לי טוב.

מר אייזן יש לך לב כמו נער בן שש עשרה!

ככה הוא אוהב, את יודעת, לעשות בדיחות.

רק קצת ברזל הוא אומר, ותבוא עוד חצי שנה לביקורת.

את שמחה חנה מרים? מאושרת?! ידעתי שתהיי מאושרת, בגלל זה צלצלתי. דבר ראשון אחרי שיצאתי מהרופא התיישבתי על ספסל לבשר לך. ואני מאושר שאת מאושרת. חנה'לה. אני מאושר מזה שאת מאושרת יותר מעצם הבשורה.

בקושי הצלחתי לצאת מהמרפאה, בקושי. הדלת שם, שרעקלאך. מישהו היה צריך לעזור לי לפתוח. אבל הלב, חנה מרים. לב של נער בן שש עשרה!

לץ, דוקטור אלכסנדר הזה, הוא לוחץ במחשב שלו קצת פה וקצת שם ופתאום יוצא מרשם לברזל, יוצא לבד מהמכונה שלידי. היית צריכה לראות. פלאי פלאים. 'שני כדורים ביום אחרי האוכל' הוא אומר לי. ואז הוא שם את היד שלו על הברך שלי, והפה שלו העקום, נהיה עוד יותר עקום, בזמן שהוא אומר לי 'תבוא עוד חצי שנה לביקורת'. איזה משפט יפה זה, חנה מרים, הא, כמו שיר. חצי שנה בריאות. לא שבוע לא חודש, חצי שנה! וכשאני קם ללכת הוא אומר "אל תשכח את הכרטיס מר אייזן". עוד פעם מר אייזן. לץ שכזה.

ואני ישר מחפש ספסל להתקשר אליך. כי. הבדידות, חנה מרים. אוי כנגד הבדידות אפילו לב בן שש עשרה לא עומד. ילד כי ימצא צדף יפה על החוף, ירוץ מיד להראות לאימו. בחורה שגמרה מבחן חוץ, מיד מתקשרת לחברות. את זוכרת את המבחני חוץ של אסתי? גהינום, הא.

בקיצור, האדם אין שמחתו שלמה עד שישתפנה עם אחרים, עם אהובים.

ואם כל המתח הגדול הזה, הרשרושים, הסחרחורות, הבדיקות המקיפות, חמש דפים גדולים באנגלית. פתאום נעלם בבת אחת - 'קצת ברזל וביקורת עוד חצי שנה'. כל השמחה הזאת, האושר הנפלא הזה, שווה כקליפת השום.

קליפת השום, חנה'לה!

אם אין לך למי לספר אותו. לשתף".

עיניו של הזקן נצצו בלחלוחית וידו התהדקה על מכשיר הטלפון.

"ואין נחמה ל'מר אייזן', ואין ולו טיפת שמחה בלב של נער בן שש עשרה. כי הלב הזה מת. מת מגעגוע".

קולו של הזקן מתרסק "נו די, חנה מרים, די עם הרגשנות. אני צריך למהר לבית מרקחת לקנות את הברזל.

אז להתראות, בנתיים.

נפגש עוד חודשיים וחצי בערך הא, י"ג תמוז. ארבע עשרה שנה כבר, איך שהזמן טס. ואסתי תניח לך הזמנה, ותשים עליה אבן שלא תעוף.

זהו, שלום חנה מרים, שלום".

ילד קרב אל הזקן בהיסוס

"אפשר שיחה? אני צריך להתקשר לאמא שלי".

"מצטער ילד, אין לי טלפון", ענה הזקן.

וכשראה שהילד מסתכל בו בעיני פליאה, ננער "אה, זה? זה לא עובד! הנה, אפילו בטריה אין פה. רואה, וגם הכפתורים נפלו חוץ מהכפתור הזה, שאיתו אפשר לצלצל רק למישהו אחד". ענה בהתרוממו מהספסל.

"למי?" שאל הילד בקול תמים.

אך הזקן שכבר הסתובב והחל ללכת לא ענה.

רק כתפיו רטטו.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה