בקשה ימי מחלה: גזל?!

מצב
הנושא נעול.
בלת"ק
אל תשכחו שלמעסיק גם אסור לפטר את העובדת
אז גם היא לוקחת תקופה ארוכה של חופש
וגם אין לו מה לעשות עם זה
 
אני חושבת שכשפותחת האשכול פתחה אותו
היא התכוונה לסיפורים כגון אלה.
ולא על באמת נשים שבאמת לא חשות בטוב ולא מסוגלות לעבוד
גם אני מצטרף
לא צריך להיתמם יש תופעה נרחבת בציבור שלנו (אולי גם בכללי אין לי מושג וגם לא ציפיות) של עובדים גברים ונשים כאחד שלוקחים יום מחלה לצורך יום סידורים או מנוחה
לא לדבר על כאלה שלוקחים כמה ימים ויוצאים לצימר זוגי על חשבון הברון
או אנשים שכבר היו בבית שלשה ימים וכבר מגיע להם יום רביעי מאה אחוז על חשבון המעסיק אז נשארים עוד יום למה לא
או משפחות(אני בכונה לא כותב נשים כי לדעתי זה החלטה של הזוג עם אחריות זוגית כלפי שמיא) שמאריכות חופשת לידה על חשבון ימי מחלה (ברוב המקרים שהאשה לא חולה אלא סתם מעדיפה להישאר בבית עם התינוק על חשבון הברון למה לא)
וחשוב להעלות את המודעות ולהגיד בקול זה ג ז ל המעסיק משלם את זה מכיסו וגם אם הוא לא פושט את הרגל מזה זה גזל גמור וגם חוסר הגינות בסיסי וזה לא משנה אם המעסיק יודע מראש שיש מצב שיגזלו אותו מה הוא יעשה שהחוק מחייב אותו וגם אם המעסיק מתנהג בחוסר הוגנות לפעמים לא בטוח שמותר לגנוב אותו ויש לשאול רב (ספוילר: כנראה שהוא יגיד שאסור תנסו ותיוכחו)
מי שחולה שישאר בבית ואם יש לו כח להעמיד סיר שיעמיד סיר ואם הוא מסופק אם זה נקרא חולה שישאל רב (או שתשאל את בעלה או שישאל את אשתו) העיקר לא להקל בזה ראש ולהבין יש מישהו שמשלם את זה
 
לדעתי מי שגרם לכל כך רבים וטובים מהציבור החרדי לחשוב שלאשה בהריון מותר לגזול, אלו המורות בחינוך העצמאי שחוגגות חופשי מתחילת ההריון, כי שם הגזל הוא לא מאדם פרטי אלא מכסף ציבורי (כאילו שהגיהנום על זה פחות רותח...), וזה גרם לכל חברותיהן לחשוב שאין בזה שום בעיה.
 
לדעתי מי שגרם לכל כך רבים וטובים מהציבור החרדי לחשוב שלאשה בהריון מותר לגזול, אלו המורות בחינוך העצמאי שחוגגות חופשי מתחילת ההריון, כי שם הגזל הוא לא מאדם פרטי אלא מכסף ציבורי (כאילו שהגיהנום על זה פחות רותח...), וזה גרם לכל חברותיהן לחשוב שאין בזה שום בעיה.
כמה שזה נכון
בנוסף בגלל שהמורות נעשקות פעמים רבות זה גורם ליותר הוראת היתר
 
לא נוקטת דעה לכאן או לכאן רק מביאה מקרה מוכר:
עובדת בהריון שלא גומרת לאחר ולחסר וגם כשמגיעה לא עושה את העבודה והכל נופל על חברותיה (שהיו גם הן בהריון אבל משום מה הבינו שהן מקבלות משכורת ולכן צריכות לעבוד, ועצם החתמת הכרטיס איננה עבודה..)
היה לנו כל כך קשה..
היא לא הבינה למה אנחנו לא רוצות לעזור לה (כמה את חושבת שאני צריכה להתמודד עם ההיריון שלך..)
לאחר ששאלו עורך דין (רק תבינו לאן הדברים הגיעו הבחורה לא הבינה שהיא צריכה למלא את חובתה.) הוסבר לה שהיא צריכה לקיים את עבודתה במלואה או לא להגיע, אבל היא לא יכולה לשגע את הצוות שמסביבה. (אני לא מרגישה טוב אני לא יכולה למצוא ממלאת מקום אז את רוצה שאגיע אבל אני לא יכולה לעשות 1.2.3.4.5.?)
לכל מי ששאל - כשחזרה מחל"ד לא קודמה (להפתעתה המרובה) וחברותיה כן..
ישבה בחדר צוות ולא גמרה לקטר על ההנהלה הלא אכפתית והלא מתחשבת והיא נותנת את כל הנשמה..
סוף הסיפור - התפטרה - חשבה שאם תעשה שרירים תקבל את מבוקשה, (איימה בפיטורין אם לא יעלו לה את המשכורת.. ונאלצה לבצע אחרי שלא האמינה שלא יעלו לה..)
לפעמים צריך להיות חכם ולא צודק..
 
אני גם חושבת שמי שלוקחת ימי מחלה (גם בהריון) בשביל טיולים ונופשים צריכה לברר אם זה לא גזל.
רק רציתי להוסיף מניסיון ומכמה בירורים שבאופן אישי הייתי צריכה לברר - שמירת הריון לא מאשרים בכל מצב, בטח לא בשנים האחרונות, גם כשכן קיים סיכון לאשה או לעובר אם אין הוכחה רפואית שמנוחה עוזרת, גם אם הרופא שלה המליץ לה אוף דה רקורד שגם בלי הוכחה רפואית יש עובדות שמראות שזה מועיל, או אם הרופא שאישר לא מספיק מוכר לביטו"ל או מהרבה סיבות אחרות. אישה שצריכה לשכב במיטה (או לא יכולה לעבוד בעבודה מהסוג שהיא עובדת) מבחינה פיזית או כי המליצו לה שכך אין סיכון לעובר, עדיין יכול להיות שזה לא יהיה קביל בביטו"ל, ובלי לדבר על מקרים שזה פחות מ30 יום שגם אז ביטו"ל לא מאשר. במקרה כזה אני חושבת שזה עוול להוסיף לקושי שלה גם ייסורי מצפון שהיא מנצלת את המעסיק וכו'... ומאוד הגיוני שהיציאה לגלידה הייתה אחרי טיפול רופא שהיה הפעם הראשונה שהיא קמה מהמיטה באותו שבוע ומיד אחרי הטיפול הלכה לגלידה וחזרה למיטה...
 
אני חשבת שכר במוסדות של הוראה
ושם זה הרבה הרבה יותר רווח (יש יותר ימי מחלה)

יום אחד לפני כמה שנים באחד המוסדות שעבדתי
כאשר הייתה שנה שחצי ממהמורות ילדו ויצאו מוקדם ע"ח ימי מחלה והאריכו כל אחת בחודש נוסף
החליט המעסיק לחשוף בפני העובדות את העלות הנוספת (כמעט משכורת שלמה של כלל העובדים בשנה)
ולהסביר להם שזה מכספים פרטיים(אםיש למוסד פחות כסף התלמידים מקבלים פחות וכו או שצריך לאסוף תרומות)
פה אחד כמעט כולן היו בטוחות שזה מותר וקביל ומשולם מכספי המיסים
זה תופעה שהגיעה מהעובדים במגזר הציבורי ובמשרדי ממשלה שלאף אחד שם לא אכפת ואין בוס ישיר
לאחר זה היו הרבה עובדות שהלכו לשאול רב וקבלו תשובה ברורה ומוחלטת שזה ממש אסור(מדברת בעיקר על הארכה לא לפני) והתופעה פסקה במקום הזה
(היו עובדות שממש הודו על פקיחת העיניים)
רק לשים לב יש הרבה שבטוחים שזה מכספי המדינה/ביטוח לאומי

אצלינו במשפחה הרבה מאריכות
כל העובדות הפרטיות לא חולמות בכלל על חשבון ימי מחלה
ואילו שעובדות במשרדי ממשלה, אפילו המעסיקים שלהם אומרים להם קחו תפרגנו תחזרו רק כשנוח (זה לא מכיסם)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה