בקשה ימי מחלה: גזל?!

מצב
הנושא נעול.
אני מורה ואני חייבת לציין שבתור מורה אני מגיעה לעבודה ממש חולה ושולחת ילדים חולים לגן עם אקמול כי המנהלת לא השיגה ממלאת מקום ואני חיפשתי שעוווות ולא מצאתי ופשוט אין לי ברירה אלא להגיע אז בבקשה קודם כל תתנו לנו לנצל ימי מחלה כשמגיע לנו ואח"כ תאיימו בגיהנום
בלת"ק חלקי.
לא הצלחתי לעכוב אחרי כ"כ הרבה עמודים.
זה בדיוק מה שרציתי לכתוב.
.
בעבר, כשהייתי שכירה עם ילדים קטנטנים הייתי קורעת את עצמי ומגיעה חולה לעבודה כי לא נתנו לי להשאר בבית.
כל ההצטברות של ימי המחלה שהיו לי מבחינתי הם גזל שהמעסיק גזל ממני..
אשה ממוצעת מקבלת 18 ימי מחלה לשנה.
נדיר למצוא אמא לשני ילדים ומעלה שאין לה סיבה מוצדקת להשתמש ב18 ימים בשנה. אלא מה? לא קיבלה אפשרות לקחת חופש. בעלה נשאר בבית (לעיתים הורידו לו בכולל) או שהיא שילמה לביביסיטר.
עצם זה שיש לה 30 ימים לנצל בהצטברות הימים מראה שהיא עצמה לא קיבלה את מה שהייתה זכאית לו.
ועכשיו כשהיא בהריון והרופא יכול לתת לה חודש שלם עם סיבה (אולי קצת גבולית) אומרים לה גזל.

מזכיר לי שבאחת הלידות רציתי לצאת לחל"ד שבוע וחצי לפני התאריך כי הרגשתי מאד לא טוב. (הייתי בשמירה בחודשים שביעי ושמיני ובט"ל לא אישר לי על תשיעי אז חזרתי) התקשרתי למשרדי העמותה שעבדתי- הייתי סייעת בגן עמותה- והודעתי שאני יוצאת בתאריך X. המזכירה חוזרת אלי שאין אישור! ולמה? כי היא בדקה וראתה שאם אני יוצאת בתאריך המשוער אז יוצא לי לחזור באסרו חג פסח ואז לא יצטרכו לשלם למחליפה על ימי החופשה ואם אני יוצאת קודם אז הם יצטרכו לשלם את הימים האלו לי- כי יוצא שאני צריכה לחזור יום לפני בדיקת חמץ. וכשאמרתי לה שאני יוצאת בכל זאת וזו זכותי החוקית לצאת חודש לפני הלידה- אז זה היה חודש- אז היא הודיעה(!) לי שאני משחקת בדיני שמים כי העמותה זה כספי ציבור וזה גזל כספי ציבור ...
 
אז זהו, שהם באמת מתחילים לקחת את זה בחשבון
ובפורומים סגורים של בעלי העסקים
הולכת ומתחזקת המגמה להחליף מיקור חוץ ופרינלסים בהעסקת עובדים
כדי לחסוך את הכאבי ראש הללו
כי בסופו של דבר היקר הוא זול והזול הוא יקר.
המגמה הזו
זה לא בהכרח דבר גרוע, כמובן
אולי בסוף כולנו נהיה עצמאיים שמעניקים שירותים זה לזה....

לא רע בכלל, יכול להיות שהעובדים רק ירויחו מזה
 
אשה ממוצעת מקבלת 18 ימי מחלה לשנה.
נדיר למצוא אמא לשני ילדים ומעלה שאין לה סיבה מוצדקת להשתמש ב18 ימים בשנה. אלא מה? לא קיבלה אפשרות לקחת חופש. בעלה נשאר בבית (לעיתים הורידו לו בכולל) או שהיא שילמה לביביסיטר.
למיטב זכרוני על ילד אפשר לנצל עד 7 מתוכם.
תיקון:
בדקתי, 8.
אלא אם כן הילד חולה כרוני.
 
נדיר למצוא אמא לשני ילדים ומעלה שאין לה סיבה מוצדקת להשתמש ב18 ימים בשנה. אלא מה? לא קיבלה אפשרות לקחת חופש. בעלה נשאר בבית (לעיתים הורידו לו בכולל) או שהיא שילמה לביביסיטר.
סתם נטפלתי למשפט הזה..
הוא פשוט לא נכון עובדתית
מאד מאד תלוי ומשתנה, בין ילדים, בין חורף וכו
יותר נדיר עובדת שמנצלת כל שנה בעקביות את כל 18 הימים שמותרים לה ע"פ חוק...
ואגב את יודעת שחוקית המעסיק מחויב לשלם רק 8 ימים על מחלת ילד, את רוצה להגיד לי שכל כל שנה נשים חולות מעל 10 ימים בשנה?
 
ובתור חשבת שכר, מה יחסך למשפט הזה?
איך יתכן שיש לה כ"כ הרבה ימי מחלה, היא כנראה עובדת מסורה במיוחד, אבל את זה המעסיק לא יראה...
למה המעסיק לא יראה? הוא לא יודע כמה הצבירה?
אני בתור שכירה יש לי 90 ימי מחלה- כבר לא מקצים לי ימי מחלה מלבד בחודשים שניצלתי בפועל...
אני משתמשת בקלף הזה בדיוני שכר- וברור לי שמתחשבים בזה
 
יכול להיות. במקומות שעבדתי לא הגבילו אבל בכל מקרה לא נתנו לי לנצל גם לא 5 ימים.
לפעמים זה הדדי וקשה לדעת איפה זה מתחיל.
המעסיק לא מאפשר זכויות חוקיות, העובד מנסה למשוך לעצמו יותר מהקבוע בחוק.
 
איך יתכן שיש לה כ"כ הרבה ימי מחלה, היא כנראה עובדת מסורה במיוחד, אבל את זה המעסיק לא יראה...
תראי, אני לא יודעת מה תנאי השכר שלה. אבל אני כן יודעת שהיא עובדת עם הסכמים קיבוציים
אז א. ייתכן והיא צוברת יותר ימים בחודש
ב. אני לא חושבת שזה קשור אם עובדת מסורה או לא.
זה קשור האם היא חולה או לא?
במקרה והיא חולה -שלא תבוא
במקרה והיא לא חולה - לדעתי אסור לה לקחת את הכסף הזה מהמעסיק.
 
אגב לעובדי הוראה כשיוצאים לפנסיה הם מקבלים את תמורת ימי המחלה שלא ניצלו
 
לא רע בכלל, יכול להיות שהעובדים רק ירויחו מזה
תלוי איזה עובדים.
כמו תמיד בעלי סטטוס מקצועי גבוה ובעלי מעמד חברתי מבוסס ירוויחו מזה, הזוטרים יפסידו.
(צריך לציין מה מעמדן הכלכלי של רוב המפרנסות החרדיות?)
 
ועוד נקודה
למעסיק בעצמו אין פריבלגיה כזו של ימי מחלה.
ויש הרבה עצמאיות שמעסיקות, נניח, עובדת אחת,
ומספרות, שיש תקופות שהן מרויחות פחות מהעובדת- וגם אין להם ימי מחלה....
 
למה המעסיק לא יראה? הוא לא יודע כמה הצבירה?
אני בתור שכירה יש לי 90 ימי מחלה- כבר לא מקצים לי ימי מחלה מלבד בחודשים שניצלתי בפועל...
אני משתמשת בקלף הזה בדיוני שכר- וברור לי שמתחשבים בזה
תודי להקב"ה על זה,
זה ממש לא מובן מאליו, הרבה מעסיקים ממש לא יתייחסו לזה, אלא יגיבו כך:

תראי, אני לא יודעת מה תנאי השכר שלה. אבל אני כן יודעת שהיא עובדת עם הסכמים קיבוציים
אז א. ייתכן והיא צוברת יותר ימים בחודש
ב. אני לא חושבת שזה קשור אם עובדת מסורה או לא.
זה קשור האם היא חולה או לא?
במקרה והיא חולה -שלא תבוא
במקרה והיא לא חולה - לדעתי אסור לה לקחת את הכסף הזה מהמעסיק.

ולא ייתהו איך זה יכול להיות שאדם צעיר, עם ילדים אף פעם לא חולה והילדים לא חולים
לא יחשבו אולי הוא מאד מסור לעבודה ועושה שמיניות באויר בשביל להגיע, גם כשהילד חולה.
 
סתם נטפלתי למשפט הזה..
הוא פשוט לא נכון עובדתית
מאד מאד תלוי ומשתנה, בין ילדים, בין חורף וכו
יותר נדיר עובדת שמנצלת כל שנה בעקביות את כל 18 הימים שמותרים לה ע"פ חוק...
ואגב את יודעת שחוקית המעסיק מחויב לשלם רק 8 ימים על מחלת ילד, את רוצה להגיד לי שכל כל שנה נשים חולות מעל 10 ימים בשנה?
אז אולי לא שני ילדים. בתור אמא לשישה ילדים. כל ילד חולה בממוצע יותר מ 1.3 ימים בשנה (הגדולים פחות והקטנים יותר). ועזבי, כשאני הייתי חולה גם עשו לי פרצופים על כל יום מחלה

לי ספציפית. יש 3 ילדים שמוגדרים נכים ואני זכאית לקבל על כל אחד מהם 18 ימים נוספים. שום מעסיק לא אישר לי את הימים האלו. גם לא מעסיקי עמותה וגם לא חברות גדולות יותר. ואני לא היחידה. יש לנו קבוצה של הורים והם מספרים שגם אם נותנים להם אז עושים פרצופים על כל יום.

ובשנים שהייתי שכירה תמיד היה לי עודף ימים
 
תלוי איזה עובדים.
כמו תמיד בעלי סטטוס מקצועי גבוה ובעלי מעמד חברתי מבוסס ירוויחו מזה, הזוטרים יפסידו.
(צריך לציין מה מעמדן הכלכלי של רוב המפרנסות החרדיות?)
זה כוחות שוק כמו כל דבר,
הרי באותה מידה, אפשר להוריד כל את המשכורות למינימום ולא עושים את זה,
יהיה תעריף מתאים לכל עבודה, וגם ערך לעובד טוב יותר.
 
ולא ייתהו איך זה יכול להיות שאדם צעיר, עם ילדים אף פעם לא חולה והילדים לא חולים
לא יחשבו אולי הוא מאד מסור לעבודה ועושה שמיניות באויר בשביל להגיע, גם כשהילד חולה.
את לא מפנימה אבל דבר אחד שזה המסר שאני מנסה להעביר

אני לא נכנסת מה היה בכל השנים שקדמו למקרה הזה.
אם היא הגיעה חולה - יש שיגידו כל הכבוד, יש שיגידו פראיירית
אולי הקב"ה ממש אוהב אותה והיא או הילדים שלה לא חלו.

זה לא משנה את מה שאני מנסה לומר

כעת היא לא חולה - ולכן כעת אני לא חושבת שמותר לה לנצל מחלה. כי היא פשוט לא חולה.
 
אין לי כח לצטט את כל המדיינות בנוגע לצבירה מוגזמת של ימי מחלה
אבל אני רוצה להתייחס לנקודה קריטית שלא התייחסו אליה
לעובדים ללא הסכמים מיוחדים אין תשלום עבור יום מחלה ראשון ותשלום חלקי עבור 2 הימים הבאים
לרב עובדת שנשארת בבית עם ילד או אם היא לא מרגישה טוב-תעדיף לא להצהיר על יום מחלה בכלל-כי בכל מקרה אין לה תשלום על היום הזה (ולרב ביום השני היא כבר תחזור לעבודה)
ולכן נוצר מצב של הצטברות מוגזמת של ימי מחלה שנוצלו כחל"ת או יום חופשה בתשלום
 
זה כוחות שוק כמו כל דבר,
הרי באותה מידה, אפשר להוריד כל את המשכורות למינימום ולא עושים את זה,
יהיה תעריף מתאים לכל עבודה, וגם ערך לעובד טוב יותר.
נכון,
זה כוחות שוק לכל דבר.
חוקים סוציאליסטים לרווחת העובדים נחקקו בגלל שכוחות שוק יכולים להיות דבר מאד מאד דורסני.
לחזור אחורה? לא בטוח שנרוויח מזה.
 
לרב עובדת שנשארת בבית עם ילד או אם היא לא מרגישה טוב-תעדיף לא להצהיר על יום מחלה בכלל
יותר מזה.
גם עובדת שתביא אישור
אם המחלה לא הגיע למצב שהעובד מקבל עליה תשלום
ברב המקרים המעסיק לא ינצל את הימים הללו

כלומר . אם עובד הביא מחלה על יום אחד. הרי שהוא לא זכאי לתשלום, גם ההתנהלות הגורפת של חשבי השכר שלא יורידו לו מצבירת הימים כל עוד המחלה הזאת לא זיכתה אותה בתשלום
 
זה כוחות שוק כמו כל דבר,
הרי באותה מידה, אפשר להוריד כל את המשכורות למינימום ולא עושים את זה,
יהיה תעריף מתאים לכל עבודה, וגם ערך לעובד טוב יותר.
ברור שמי שיפסידו מהמהלך אלה העבודים שכיום מנצלים את ימי המחלה שלהם יותר מהממוצע (בצדק או שלא),
כיום, מעסיק מקציב לעובד מסוים שכר בתחילת העסקתו אצלו, ומחשב ממוצע ימי מחלה מקובל, הוא לא יודע כמה העובד החדש חולני/בריא, אם העובד חולני - הוא מפסיד, אם העובד בריא או מוסר את נפשו כמו שכמה כתבו כאן - הוא מרויח,
בהעסקה כפרילנסר, הוא יחשב כמה הוא רוצה לשלם, והעובד עצמו יצטרך לעשות את החשבון אם שווה או לא לקחת ימי מחלה, כי כמו שכתבת התעריף יהיה לפי עבודה...
מי שיפסיד מזה, אלה בוודאות החלשים.
 
יותר מזה.
גם עובדת שתביא אישור
אם המחלה לא הגיע למצב שהעובד מקבל עליה תשלום
ברב המקרים המעסיק לא ינצל את הימים הללו

כלומר . אם עובד הביא מחלה על יום אחד. הרי שהוא לא זכאי לתשלום, גם ההתנהלות הגורפת של חשבי השכר שלא יורידו לו מצבירת הימים כל עוד המחלה הזאת לא זיכתה אותה בתשלום
בתור חשבת שכר ראיתי מעסיקים שכן מנצלים ימי מחלה למרות שהם ללא תשלום
לעובדים אצל מעסיקים כאלו בוודאי שלא שווה להצהיר על מחלה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה