בקשה ימי מחלה: גזל?!

מצב
הנושא נעול.
אני מורה ואני חייבת לציין שבתור מורה אני מגיעה לעבודה ממש חולה ושולחת ילדים חולים לגן עם אקמול כי המנהלת לא השיגה ממלאת מקום ואני חיפשתי שעוווות ולא מצאתי ופשוט אין לי ברירה אלא להגיע אז בבקשה קודם כל תתנו לנו לנצל ימי מחלה כשמגיע לנו ואח"כ תאיימו בגיהנום
בלת"ק חלקי.
לא הצלחתי לעכוב אחרי כ"כ הרבה עמודים.
זה בדיוק מה שרציתי לכתוב.
.
בעבר, כשהייתי שכירה עם ילדים קטנטנים הייתי קורעת את עצמי ומגיעה חולה לעבודה כי לא נתנו לי להשאר בבית.
כל ההצטברות של ימי המחלה שהיו לי מבחינתי הם גזל שהמעסיק גזל ממני..
אשה ממוצעת מקבלת 18 ימי מחלה לשנה.
נדיר למצוא אמא לשני ילדים ומעלה שאין לה סיבה מוצדקת להשתמש ב18 ימים בשנה. אלא מה? לא קיבלה אפשרות לקחת חופש. בעלה נשאר בבית (לעיתים הורידו לו בכולל) או שהיא שילמה לביביסיטר.
עצם זה שיש לה 30 ימים לנצל בהצטברות הימים מראה שהיא עצמה לא קיבלה את מה שהייתה זכאית לו.
ועכשיו כשהיא בהריון והרופא יכול לתת לה חודש שלם עם סיבה (אולי קצת גבולית) אומרים לה גזל.

מזכיר לי שבאחת הלידות רציתי לצאת לחל"ד שבוע וחצי לפני התאריך כי הרגשתי מאד לא טוב. (הייתי בשמירה בחודשים שביעי ושמיני ובט"ל לא אישר לי על תשיעי אז חזרתי) התקשרתי למשרדי העמותה שעבדתי- הייתי סייעת בגן עמותה- והודעתי שאני יוצאת בתאריך X. המזכירה חוזרת אלי שאין אישור! ולמה? כי היא בדקה וראתה שאם אני יוצאת בתאריך המשוער אז יוצא לי לחזור באסרו חג פסח ואז לא יצטרכו לשלם למחליפה על ימי החופשה ואם אני יוצאת קודם אז הם יצטרכו לשלם את הימים האלו לי- כי יוצא שאני צריכה לחזור יום לפני בדיקת חמץ. וכשאמרתי לה שאני יוצאת בכל זאת וזו זכותי החוקית לצאת חודש לפני הלידה- אז זה היה חודש- אז היא הודיעה(!) לי שאני משחקת בדיני שמים כי העמותה זה כספי ציבור וזה גזל כספי ציבור ...
 
אז זהו, שהם באמת מתחילים לקחת את זה בחשבון
ובפורומים סגורים של בעלי העסקים
הולכת ומתחזקת המגמה להחליף מיקור חוץ ופרינלסים בהעסקת עובדים
כדי לחסוך את הכאבי ראש הללו
כי בסופו של דבר היקר הוא זול והזול הוא יקר.
המגמה הזו
זה לא בהכרח דבר גרוע, כמובן
אולי בסוף כולנו נהיה עצמאיים שמעניקים שירותים זה לזה....

לא רע בכלל, יכול להיות שהעובדים רק ירויחו מזה
 
אשה ממוצעת מקבלת 18 ימי מחלה לשנה.
נדיר למצוא אמא לשני ילדים ומעלה שאין לה סיבה מוצדקת להשתמש ב18 ימים בשנה. אלא מה? לא קיבלה אפשרות לקחת חופש. בעלה נשאר בבית (לעיתים הורידו לו בכולל) או שהיא שילמה לביביסיטר.
למיטב זכרוני על ילד אפשר לנצל עד 7 מתוכם.
תיקון:
בדקתי, 8.
אלא אם כן הילד חולה כרוני.
 
נדיר למצוא אמא לשני ילדים ומעלה שאין לה סיבה מוצדקת להשתמש ב18 ימים בשנה. אלא מה? לא קיבלה אפשרות לקחת חופש. בעלה נשאר בבית (לעיתים הורידו לו בכולל) או שהיא שילמה לביביסיטר.
סתם נטפלתי למשפט הזה..
הוא פשוט לא נכון עובדתית
מאד מאד תלוי ומשתנה, בין ילדים, בין חורף וכו
יותר נדיר עובדת שמנצלת כל שנה בעקביות את כל 18 הימים שמותרים לה ע"פ חוק...
ואגב את יודעת שחוקית המעסיק מחויב לשלם רק 8 ימים על מחלת ילד, את רוצה להגיד לי שכל כל שנה נשים חולות מעל 10 ימים בשנה?
 
ובתור חשבת שכר, מה יחסך למשפט הזה?
איך יתכן שיש לה כ"כ הרבה ימי מחלה, היא כנראה עובדת מסורה במיוחד, אבל את זה המעסיק לא יראה...
למה המעסיק לא יראה? הוא לא יודע כמה הצבירה?
אני בתור שכירה יש לי 90 ימי מחלה- כבר לא מקצים לי ימי מחלה מלבד בחודשים שניצלתי בפועל...
אני משתמשת בקלף הזה בדיוני שכר- וברור לי שמתחשבים בזה
 
יכול להיות. במקומות שעבדתי לא הגבילו אבל בכל מקרה לא נתנו לי לנצל גם לא 5 ימים.
לפעמים זה הדדי וקשה לדעת איפה זה מתחיל.
המעסיק לא מאפשר זכויות חוקיות, העובד מנסה למשוך לעצמו יותר מהקבוע בחוק.
 
איך יתכן שיש לה כ"כ הרבה ימי מחלה, היא כנראה עובדת מסורה במיוחד, אבל את זה המעסיק לא יראה...
תראי, אני לא יודעת מה תנאי השכר שלה. אבל אני כן יודעת שהיא עובדת עם הסכמים קיבוציים
אז א. ייתכן והיא צוברת יותר ימים בחודש
ב. אני לא חושבת שזה קשור אם עובדת מסורה או לא.
זה קשור האם היא חולה או לא?
במקרה והיא חולה -שלא תבוא
במקרה והיא לא חולה - לדעתי אסור לה לקחת את הכסף הזה מהמעסיק.
 
אגב לעובדי הוראה כשיוצאים לפנסיה הם מקבלים את תמורת ימי המחלה שלא ניצלו
 
לא רע בכלל, יכול להיות שהעובדים רק ירויחו מזה
תלוי איזה עובדים.
כמו תמיד בעלי סטטוס מקצועי גבוה ובעלי מעמד חברתי מבוסס ירוויחו מזה, הזוטרים יפסידו.
(צריך לציין מה מעמדן הכלכלי של רוב המפרנסות החרדיות?)
 
ועוד נקודה
למעסיק בעצמו אין פריבלגיה כזו של ימי מחלה.
ויש הרבה עצמאיות שמעסיקות, נניח, עובדת אחת,
ומספרות, שיש תקופות שהן מרויחות פחות מהעובדת- וגם אין להם ימי מחלה....
 
למה המעסיק לא יראה? הוא לא יודע כמה הצבירה?
אני בתור שכירה יש לי 90 ימי מחלה- כבר לא מקצים לי ימי מחלה מלבד בחודשים שניצלתי בפועל...
אני משתמשת בקלף הזה בדיוני שכר- וברור לי שמתחשבים בזה
תודי להקב"ה על זה,
זה ממש לא מובן מאליו, הרבה מעסיקים ממש לא יתייחסו לזה, אלא יגיבו כך:

תראי, אני לא יודעת מה תנאי השכר שלה. אבל אני כן יודעת שהיא עובדת עם הסכמים קיבוציים
אז א. ייתכן והיא צוברת יותר ימים בחודש
ב. אני לא חושבת שזה קשור אם עובדת מסורה או לא.
זה קשור האם היא חולה או לא?
במקרה והיא חולה -שלא תבוא
במקרה והיא לא חולה - לדעתי אסור לה לקחת את הכסף הזה מהמעסיק.

ולא ייתהו איך זה יכול להיות שאדם צעיר, עם ילדים אף פעם לא חולה והילדים לא חולים
לא יחשבו אולי הוא מאד מסור לעבודה ועושה שמיניות באויר בשביל להגיע, גם כשהילד חולה.
 
סתם נטפלתי למשפט הזה..
הוא פשוט לא נכון עובדתית
מאד מאד תלוי ומשתנה, בין ילדים, בין חורף וכו
יותר נדיר עובדת שמנצלת כל שנה בעקביות את כל 18 הימים שמותרים לה ע"פ חוק...
ואגב את יודעת שחוקית המעסיק מחויב לשלם רק 8 ימים על מחלת ילד, את רוצה להגיד לי שכל כל שנה נשים חולות מעל 10 ימים בשנה?
אז אולי לא שני ילדים. בתור אמא לשישה ילדים. כל ילד חולה בממוצע יותר מ 1.3 ימים בשנה (הגדולים פחות והקטנים יותר). ועזבי, כשאני הייתי חולה גם עשו לי פרצופים על כל יום מחלה

לי ספציפית. יש 3 ילדים שמוגדרים נכים ואני זכאית לקבל על כל אחד מהם 18 ימים נוספים. שום מעסיק לא אישר לי את הימים האלו. גם לא מעסיקי עמותה וגם לא חברות גדולות יותר. ואני לא היחידה. יש לנו קבוצה של הורים והם מספרים שגם אם נותנים להם אז עושים פרצופים על כל יום.

ובשנים שהייתי שכירה תמיד היה לי עודף ימים
 
תלוי איזה עובדים.
כמו תמיד בעלי סטטוס מקצועי גבוה ובעלי מעמד חברתי מבוסס ירוויחו מזה, הזוטרים יפסידו.
(צריך לציין מה מעמדן הכלכלי של רוב המפרנסות החרדיות?)
זה כוחות שוק כמו כל דבר,
הרי באותה מידה, אפשר להוריד כל את המשכורות למינימום ולא עושים את זה,
יהיה תעריף מתאים לכל עבודה, וגם ערך לעובד טוב יותר.
 
ולא ייתהו איך זה יכול להיות שאדם צעיר, עם ילדים אף פעם לא חולה והילדים לא חולים
לא יחשבו אולי הוא מאד מסור לעבודה ועושה שמיניות באויר בשביל להגיע, גם כשהילד חולה.
את לא מפנימה אבל דבר אחד שזה המסר שאני מנסה להעביר

אני לא נכנסת מה היה בכל השנים שקדמו למקרה הזה.
אם היא הגיעה חולה - יש שיגידו כל הכבוד, יש שיגידו פראיירית
אולי הקב"ה ממש אוהב אותה והיא או הילדים שלה לא חלו.

זה לא משנה את מה שאני מנסה לומר

כעת היא לא חולה - ולכן כעת אני לא חושבת שמותר לה לנצל מחלה. כי היא פשוט לא חולה.
 
אין לי כח לצטט את כל המדיינות בנוגע לצבירה מוגזמת של ימי מחלה
אבל אני רוצה להתייחס לנקודה קריטית שלא התייחסו אליה
לעובדים ללא הסכמים מיוחדים אין תשלום עבור יום מחלה ראשון ותשלום חלקי עבור 2 הימים הבאים
לרב עובדת שנשארת בבית עם ילד או אם היא לא מרגישה טוב-תעדיף לא להצהיר על יום מחלה בכלל-כי בכל מקרה אין לה תשלום על היום הזה (ולרב ביום השני היא כבר תחזור לעבודה)
ולכן נוצר מצב של הצטברות מוגזמת של ימי מחלה שנוצלו כחל"ת או יום חופשה בתשלום
 
זה כוחות שוק כמו כל דבר,
הרי באותה מידה, אפשר להוריד כל את המשכורות למינימום ולא עושים את זה,
יהיה תעריף מתאים לכל עבודה, וגם ערך לעובד טוב יותר.
נכון,
זה כוחות שוק לכל דבר.
חוקים סוציאליסטים לרווחת העובדים נחקקו בגלל שכוחות שוק יכולים להיות דבר מאד מאד דורסני.
לחזור אחורה? לא בטוח שנרוויח מזה.
 
לרב עובדת שנשארת בבית עם ילד או אם היא לא מרגישה טוב-תעדיף לא להצהיר על יום מחלה בכלל
יותר מזה.
גם עובדת שתביא אישור
אם המחלה לא הגיע למצב שהעובד מקבל עליה תשלום
ברב המקרים המעסיק לא ינצל את הימים הללו

כלומר . אם עובד הביא מחלה על יום אחד. הרי שהוא לא זכאי לתשלום, גם ההתנהלות הגורפת של חשבי השכר שלא יורידו לו מצבירת הימים כל עוד המחלה הזאת לא זיכתה אותה בתשלום
 
זה כוחות שוק כמו כל דבר,
הרי באותה מידה, אפשר להוריד כל את המשכורות למינימום ולא עושים את זה,
יהיה תעריף מתאים לכל עבודה, וגם ערך לעובד טוב יותר.
ברור שמי שיפסידו מהמהלך אלה העבודים שכיום מנצלים את ימי המחלה שלהם יותר מהממוצע (בצדק או שלא),
כיום, מעסיק מקציב לעובד מסוים שכר בתחילת העסקתו אצלו, ומחשב ממוצע ימי מחלה מקובל, הוא לא יודע כמה העובד החדש חולני/בריא, אם העובד חולני - הוא מפסיד, אם העובד בריא או מוסר את נפשו כמו שכמה כתבו כאן - הוא מרויח,
בהעסקה כפרילנסר, הוא יחשב כמה הוא רוצה לשלם, והעובד עצמו יצטרך לעשות את החשבון אם שווה או לא לקחת ימי מחלה, כי כמו שכתבת התעריף יהיה לפי עבודה...
מי שיפסיד מזה, אלה בוודאות החלשים.
 
יותר מזה.
גם עובדת שתביא אישור
אם המחלה לא הגיע למצב שהעובד מקבל עליה תשלום
ברב המקרים המעסיק לא ינצל את הימים הללו

כלומר . אם עובד הביא מחלה על יום אחד. הרי שהוא לא זכאי לתשלום, גם ההתנהלות הגורפת של חשבי השכר שלא יורידו לו מצבירת הימים כל עוד המחלה הזאת לא זיכתה אותה בתשלום
בתור חשבת שכר ראיתי מעסיקים שכן מנצלים ימי מחלה למרות שהם ללא תשלום
לעובדים אצל מעסיקים כאלו בוודאי שלא שווה להצהיר על מחלה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה