יעוץ לבעית שינה אצל ילד

[~נעמי~]

אשמח להמלצה על מישהו שיכול לעזור עם ילד קטן (שנתיים) שמתעורר הרבה בלילות( 3-4 ) ונגמר לו השינה... גם אם לא ישן כל היום הקודם ולא אכל מתוק/ קפאין
תודה.

 

[RacheliArt]

אפשר להתייעץ עם רופא לגבי נתינת מלאטונין.

 

[~נעמי~]

לא מאמינה שזאת הבעיה אין לו בכלל קושי להתעורר בכל שעות היום! שינה קלה מידי.

 

[פורום]

לבדוק אפשרות של תולעים

 

[פיטפוט]

הבת שלי הייתה בדיוק ככה!!
לא הייתה ישנה צהרים ובכל זאת לא רוצה ללכת לישון בכלל.
כשהיא הייתה נרדמת, כל התהפכות במיטה יכלה לגמור לה את השינה.
כל הזמן הייתה שואלת, אמא הלילה ארוך או קצר? מתי הולכים לישון? מתי קמים?
נרדמת ב 7 בערב ומתעוררת אחרי שעתיים ומבחינתה נגמר הלילה!!

וכ"ו....

היום, בת 4 וחצי, ישנה כמו בובה הכל עבר בלי שום התערבות. אצלה לפי מה שהיה נראה לנו, היא ניסתה להשיג משהו. ז"א היא חשבה שאולי היא מפסידה משהו בזמן שהיא ישנה. או שהיא רצתה לקום ולשמוע סיפור או להיות עם אבא ואמא וכ"ו.
תקופה ארוכה אמנם נכנענו לה (אפשר לומר את זה ביחיד אבל שששש שבעלי לא ישמע.. )
ואז היא פשוט הייתה קמה קבוע כי היא ידעה שיש לה למה לקום. אבל כשהחלטנו (אפשר לומר את זה ביחידה... אבל שוב שששש) שאין משחקים באמצע הלילה ואין לבוא למיטה שלנו או לשמוע או לראות במחשב. ומיצידי שתהיה כל הלילה ערה, אבל במיטה שלה בלבד!! אחרי תקופת הסתגלות זה עבד!!! היום היא ישנה לילה רצוף לגמרי למרות שעדיין היא לא זקוקה להמון שעות שינה כדי להישאר עירנית ושמחה.

עוד משהו קטן, לא אפשרנו לה להירדם אפילו 10 דקות בצהרים כי זה הספיק בשביל לשבור לה את השינה בלילה. וזה גם היום עדיין ככה)

 

[~נעמי~]

אנחנו כבר אחרי השלב של לא נכנעים לו ... שמים אותו בלול לילה טוב והצרחות מתחילות (מפריע לשכנים) זה ברור שזה מתשומת לב אבל תגבור תש"ל בשאר היום לא עזר... אנחנו מעל חודש אובדי עצות ומחפשים עזרה מקצועית.

 

[פיטפוט]

ואז מה אם זה מפריע לשכנים??
אולי אם תפסיקו להתיחס אליהם ותתנו לו להמשיך לצרוח עוד כמה ימים. זה אכן יעבוד.

מה אתם עושים אחרי שהצרחות מתחילות? אם את אומרת שאתם לא נכנעים לו, אז מה כן?

את מזכירה לי שגם איתה היה לי בדיוק כך היא הייתה צורחת המון וכמובן שבאיזה שלב היינו נכנעים אבל כשקלטנו את הטעות, נתתי לה שבוע לצרוח הייטב ורק הסברתי לה בקול שקט שעכשיו ישנים ואני אוהבת אותה אבל לא יכולה להוציא אותה וכ"ו ואחרי המון המון צרחות היא פשוט קלטה שלא יעזור לה והפסיקה גם עם זה.

הצרחות היו בגיל 2 ואחר כך בגיל 3 היה את מה שתיארתי לך למעלה עד גיל 4 פחות או יותר.

 

[~נעמי~]

הוא לא ישן במיטת תינוק. אנחנו אומרים לו לחזור למיטה ואז הוא מתחיל להסתובב בבית ולשגע אותנו רוצה מים רוצה ופלה אומרים לו עכשיו לילה בבוקר ניתן לך הכל ואז הוא מתחיל לבכות ולצרוח. אפשרות שניה הוא רוצה להכנס למיטה שלנו ולא מאפשרים לו- מתחיל לצרוח. או שבעלי היה עובר לשבת לידו עד שירדם (אבל הפסקנו עם זה) או שפשוט שמים אותו במיטת תינוק שלא יסתובב והמיטה אצלנו בחדר ואז הצרחות עד לב השמים מפיל את המוצץ כל הזמן וצורח שרוצה מוצץ.
ממש נראה ענין של תשומת לב ואנחנו לא יודעים איך לעזור לו. הוא סובל וגם אנחנו.

 

[tamar123]

ואז מה אם זה מפריע לשכנים??
אולי אם תפסיקו להתיחס אליהם ותתנו לו להמשיך לצרוח עוד כמה ימים. זה אכן יעבוד.

תלוי איזה שכנים---- אצלי בעקבותם ביקרה משטרה ושלחו לי גם נט"ן כי אולי זה מהתעללות...

יש ילדים שלא צריכים לישון הרבה כגון הגדולה שלי (בת 6) שיכולה לשכב היום במיטה 4 שעות ערה... זה מחרפן אותה ואותנו....
אני גם אשמח לשמוע פתרונות

 

[start]

כמו שכתבו תבדקו תולעים
אני גיליתי אחרי שבוע מאד קשה עם תינוק בן שנה שעד שסוף סוף נרדם היה מתעורר אחרי שעה ולא הצליח להרדם חזרה! לא עלה בדעתי לבדק תולעים בגיל כזה אבל הזדעזעתי מול הממצאים!
טפלנו וב"ה חזר השקט.

 

[נוי]

עוד אפשרות: אם יש לו נזלת לרוב והוא נוחר, כדאי לבדוק פוליפים (אדנואידים) מוגדלים.
ילד כזה מתעורר המון מסיבה אחת- קשה לו לנשום.
במצב כזה צריך לפנות למומחה לאף אוזן גרון.

 

[צ פומרנץ]

נעמי, כ"כ מוכר לי עד כדי הזדהות עמוקה.
ביתי בת השנתיים ועשרה חודשים קמה מגיל 0 עד היום בכל לילה אבל לא 3-4 פעמם כמו שאת מתארת אלא באזור ה7-9 פעמיים ללילה (ולא הגזמתי)
בממוצע פעם בחצי שעה.בהתחלה חשבנו הנקה, אח"כ חשבנו אוכל (היא מאד בעייתית בתחום וקשה באוכל - נושא לאשכול אחר), אח"כ חשבנו תולעים - מה שהתברר גם כנכון.
אבל גם כשגמרנו ים וורמוקס את התולעים נשארנו עם הבעיה.
עד שהחלטנו שהגיע הזמן לשמוע למה שכולם אומרים ולתת לילדה לצרוח.
הסברנו לה שהיא גדולה והיא הולכת לישון לבד במיטה של שבי, ואמא הולכת לישון במיטה של אמא - ולא בוכים.
הלילה הראשון היה קשה- לולא בעלי שהחזיק אותי חזק ולא נתן לי להכנע לה הייתי כבר הולכת לישון לידה או מביאה אותה למיטה שלי - כמו שבאמת עשיתי עד אותו הלילה.
זה היה לילה קשה. מידי פעם אני או בעלי הלכנו לידה ואמרנו לה בשקט שעכשיו לילה וצריך לישון שעוד מילות הרגעה ונשיקות.
היה גם שלב של כמעט צעקות שתישן מיד. איכשהו עברנו לילה כזה אחד
ואני הרגשתי שעוד לילה אחד כזה ואני משתגעת.
ביום למחרת הכנו אותה שהיא גדולה וכ' וכו'.
בלילה השני - היא בכתה רק חצי שעה.
בשלישי - היא קמה כמה פעמים ובכתה כמה דקות
וברביעי, רק חיפשה תירוצים כגון חלב, נפל המוצץ (שהפילה כנראה בכוונה) - הגענו נתנו בקבוק או מוצץ ואמרנו לה ילדה גדולה הולכת לישון יפה לבד וחזרנו למיטה.
ובזה זה נגמר....
פחות או יותר.
במקום 7-8 פעמים שזה היה הממוצע הלילי בחצי שנה האחרונה, זה ירד לפעם אחת בד"כ בלילה. לפעמים לפעמים - 2 פעמים.
וזה רק אומר כמה זה היה ניצול נטו.

ולסיום... בלילה אחד לאחרונה ניסיתי כן להשאר כמה דקות לידה - טעות. כי היא לא הרשתה לעצמה להרדם. כשבר נראה היה שהיא ישנה ויצאתי. היא מיד התחילה לבכות. כך במשך חצי שעה עד שנשבר לי אמרתי את דברי העידוד הקבועים: שבי גדולב, ולא בוכה ואמא הולכת לישון המיטה של אמא. ואז כשחזרתי למיטתי - היא נרדמה באמת.

חזקי ואמצי...

 

[נוי]

תבדקי קודם כל את כל האופציות הפיזיות האפשריות. לפני ההמלצה להיות חזקים ולתת לצרוח וכו'.
בתי חביבתי בת השנתיים הייתה מתעוררת המון. לו הייתי שומעת להמלצות של לתת לצרוח, לא הייתי סולחת לעצמי היום.
הילדה סבלה מפוליפים. אבל לא ברמה שתופסים מיד- זה מסוג הבעיות שרק בדרגה חמורה רופא מתריע על זה.

בשבועות הסמוכים לניתוח (אחרי בדיקה עם מומחה וכו' והמלצה) היא הייתה ישנה לידי ושמעתי אותה כמעט נחנקת מדום נשימה, מתעוררת ובוכה. לו הייתי מניחה לה לישון במיטה שלה לא הייתי מבחינה בזה בכלל.
היום, אחרי הניתוח היא ישנה בשקט וברציפות ולא צריכים בכלל "לחנך" אותה לישון.
כשלילד אין סיבה פיזית כמו תולעים/פוליפים או רעב למה שלא יישן טוב?

 

[צ פומרנץ]

תבדקי קודם כל את כל האופציות הפיזיות האפשריות. לפני ההמלצה להיות חזקים ולתת לצרוח וכו'.
בתי חביבתי בת השנתיים הייתה מתעוררת המון. לו הייתי שומעת להמלצות של לתת לצרוח, לא הייתי סולחת לעצמי היום.
הילדה סבלה מפוליפים. אבל לא ברמה שתופסים מיד- זה מסוג הבעיות שרק בדרגה חמורה רופא מתריע על זה.

בשבועות הסמוכים לניתוח (אחרי בדיקה עם מומחה וכו' והמלצה) היא הייתה ישנה לידי ושמעתי אותה כמעט נחנקת מדום נשימה, מתעוררת ובוכה. לו הייתי מניחה לה לישון במיטה שלה לא הייתי מבחינה בזה בכלל.
היום, אחרי הניתוח היא ישנה בשקט וברציפות ולא צריכים בכלל "לחנך" אותה לישון.
כשלילד אין סיבה פיזית כמו תולעים/פוליפים או רעב למה שלא יישן טוב?

נוי, מסכימה איתך אלף אחוז.
כמובן שכשאני מדברת על זה שנתתי לה לבכות זה אחרי בדיקת כל האופציות: כולל תולעים שטופלו בוורמוקס, כולל בדיקת נושא האוכל שבטוח היתה לו גם השפעה על ביתי שהיא לא מסכימה לאכול נורמלי.
אבל אחרי כל זה, אחרי בדיקה מדוקדקת ואחרי שכל הנתונים הסביבתיים האפשריים ההגיוניים נבדקו,אני חושבת שאפשר לנסות לראות אם זה לא ניצול.
ושוב, כמו שאת מדגישה בזהירות ולא בפזיזות.
בהצלחה לכל האמהות ואני בתוכן שמתמודדות ובסיעתא דשמיא מצליחות.

 

[sem]

עוד אפשרות: אם יש לו נזלת לרוב והוא נוחר, כדאי לבדוק פוליפים (אדנואידים) מוגדלים.
ילד כזה מתעורר המון מסיבה אחת- קשה לו לנשום.
במצב כזה צריך לפנות למומחה לאף אוזן גרון.

בדיוק באתי לכתוב את זה

ואנדואידים מוגדלים שמקשים על הנשימה יכולים להיות גם בלי נזלת ונחירות. ולדעתי כדאי בכל מקרה לבדוק אצל אף אוזן גרון.

 

[אסנת לוי]

נעמי, כ"כ מוכר לי עד כדי הזדהות עמוקה.
ביתי בת השנתיים ועשרה חודשים קמה מגיל 0 עד היום בכל לילה אבל לא 3-4 פעמם כמו שאת מתארת אלא באזור ה7-9 פעמיים ללילה (ולא הגזמתי)
בממוצע פעם בחצי שעה.בהתחלה חשבנו הנקה, אח"כ חשבנו אוכל (היא מאד בעייתית בתחום וקשה באוכל - נושא לאשכול אחר), אח"כ חשבנו תולעים - מה שהתברר גם כנכון.
אבל גם כשגמרנו ים וורמוקס את התולעים נשארנו עם הבעיה.
עד שהחלטנו שהגיע הזמן לשמוע למה שכולם אומרים ולתת לילדה לצרוח.
הסברנו לה שהיא גדולה והיא הולכת לישון לבד במיטה של שבי, ואמא הולכת לישון במיטה של אמא - ולא בוכים.
הלילה הראשון היה קשה- לולא בעלי שהחזיק אותי חזק ולא נתן לי להכנע לה הייתי כבר הולכת לישון לידה או מביאה אותה למיטה שלי - כמו שבאמת עשיתי עד אותו הלילה.
זה היה לילה קשה. מידי פעם אני או בעלי הלכנו לידה ואמרנו לה בשקט שעכשיו לילה וצריך לישון שעוד מילות הרגעה ונשיקות.
היה גם שלב של כמעט צעקות שתישן מיד. איכשהו עברנו לילה כזה אחד
ואני הרגשתי שעוד לילה אחד כזה ואני משתגעת.
ביום למחרת הכנו אותה שהיא גדולה וכ' וכו'.
בלילה השני - היא בכתה רק חצי שעה.
בשלישי - היא קמה כמה פעמים ובכתה כמה דקות
וברביעי, רק חיפשה תירוצים כגון חלב, נפל המוצץ (שהפילה כנראה בכוונה) - הגענו נתנו בקבוק או מוצץ ואמרנו לה ילדה גדולה הולכת לישון יפה לבד וחזרנו למיטה.
ובזה זה נגמר....
פחות או יותר.
במקום 7-8 פעמים שזה היה הממוצע הלילי בחצי שנה האחרונה, זה ירד לפעם אחת בד"כ בלילה. לפעמים לפעמים - 2 פעמים.
וזה רק אומר כמה זה היה ניצול נטו.

ולסיום... בלילה אחד לאחרונה ניסיתי כן להשאר כמה דקות לידה - טעות. כי היא לא הרשתה לעצמה להרדם. כשבר נראה היה שהיא ישנה ויצאתי. היא מיד התחילה לבכות. כך במשך חצי שעה עד שנשבר לי אמרתי את דברי העידוד הקבועים: שבי גדולב, ולא בוכה ואמא הולכת לישון המיטה של אמא. ואז כשחזרתי למיטתי - היא נרדמה באמת.

חזקי ואמצי...

הלוואי שזה היה כך..
אצלי זה מאוד שונה מגיל חצי שנה!!!!!!!!!
ועש עכשיו הילדה שלי (בת שנתיים)לא יודעת מהזה לישון..
ששמים אותה במיטה היא צורחת עד כלות הכוחות וזה יכול להמשך גם שעה!וכל יום מנסה את מזלה!
לא נכנעת לה!שנה וחצי הילדה לא קולטת מהזה לישון..
וזה חוץ מההתעוררויות מתוך בכי בלילה...ב"ה...
כל יום משעה לפני השינה אני רק מתחננת ומתפפלת שאולי היום יקרה הנס..
ולפעמים זה קורה..
אולי מיתוך שנה וחצי-אולי 10 פעמים הילדה הלכה לישון בלי צרחות..
והחודש דווקא חשבתי אולי זה משהוא שצריך טיפול??
אולי אין לי וויסות חושי כדי שהגוף יגיע למצב של הרדמות..
אם יש למשהוא נסיון בנשא אשמח מאוד!לשמוע..

 

[פורום]

אולי אלרגיה למשהוא . אני מכירה סיפור של רגישות לחלב שלא נתנה לילד לישון במשך שנים עד שבערך בגיל 9 חשדו שיש רגישות לחלב(בגלל סיפור אחר) כשניסו שבועיים להמנע לגמרי מכל מה שמכיל חלב פתאום התחיל לישון כמו תינוק.