יעוץ: מי מכיר מי יודע איך קוראים לבעיה:

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש לי תלמידה בוגרת בגילה-(אמצע יב). מתפקדת כרגיל ועל פניו נראה שהכל תקין.
אבל-
היא לא רואה ממטר את תוצאות מעשיה. לא מצליחה אף פעם לחשוב לפני מעשה שאם תעשה כך וכך היא תענש, תושהה, תסולק.
ובמהלך שנותיה היא כבר "זכתה" לנסות את כל סוגי העונשים.. אבל זה לא עוזר....

היא לא חצופה. זאת אומרת היא לא עושה את זה בשביל להכעיס ולעשות דווקא. רק אחרי שמסבירים לה מה היא בעצם עשתה היא מבינה שזה בעיה. והיא לא תעשה את זה יותר, הבעיה היא שכל תקופה יש לה רעיון אחר.... והיא לא מקישה ממעשה אחד לשני.

אני רוצה לשכנע את המנהלת-(ככה אני חושבת) שהיא לא אשמה, היא לא עושה את זה להכעיס ובכוונה. היא פשוט(?) לא רואה את תוצאות המעשים שלה... היא לא רואה ממטר את העתיד, אפילו הקרוב ממש כמו ילדה קטנה...
איך קוראים לתופעה הזו???

תודה לכל מי שקראה את המגילה הזו... ואשמח מאד אם אוכל לקבל עזרה דרך הפורום הנפלא הזה, ולהציל נפש אחת מישראל.... כי אוטוטו היא מסיימת יב, ואז האלוקים יודע לאן תגיע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מה יעזור לתת לזה שם?
ברור שמשהו פה לא תקין.
אם את חושבת שהיא צריכה עזרה מקצועית, תשלחי אותה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י יעל א;1453896:
מה יעזור לתת לזה שם?
ברור שמשהו פה לא תקין.
אם את חושבת שהיא צריכה עזרה מקצועית, תשלחי אותה.

כנראה שבשביל לדעת לאן להפנות אותה צריך לקרוא לילד בשמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
קודם כל תודה לכם!!
א. בשביל לדעת לאן לשלוח צריך לדעת לקרוא לילד בשמו.
ב.-הכי הכי חושב! כדי לשכנע את ההנהלה לאשר לי לשלוח אותה... הם עדיין חושבים שזה נעשה בדווקא.
היא לא ניראת טיפשה או משהו בדומה- לכן זה קשה לשכנע!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אולי תתקשרי לקו של הניה ממגן ותתייעצי איתה.
אם הילדה מודעת לבעיה שלה ורוצה לעזור לעצמה, אפשר בהחלט לעזור לה, אולי ע"י C.B.T, אולי משהו אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
פשוט אני לא המחנכת שלה כיום.... רק לשעבר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
יש גם קו בעזר מציון שעונים על שאלות מסוג זה

חני
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
פשוט לקחת אותה לאבחון לאחת מקצועית מאד, והיא כבר תעלה על הבעיה המדויקת, ותוכל בעז''ה לתת לה כלים להתמודדות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
היא כבר אבחונים שונים. שלא עלו על הבעיה הזו.
אבחונים לימודיים. אבחונים על קשב ורכוז.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני מאמינה שעשו את כל האפשרי ,אבל לפעמים כוון קטן שלא חשבו אולי יוכל להוסיף כגון אבחון גרפולוגי
וכד',
בכל אופן אני מאד מעריכה את מסירותך והליווי לתלמידה אפילו לשעבר,
יה''ר שתרבינה מורות כמוך בישראל!
הצלחה רבתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
זו יכולה להיות בעיה שנקראת 'חוסר באינטלגציה רגשית'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יש בירושלים גרפולוג מומחה
מגיעים אליו לאבחן מלמדים אם הם מתאימים ללמד בת"ת, עזר להרבה אנשים במקום שאחרים לא הצליחו
כמו"כ האבחונים שלו קבילים בבתי משפט
פני אלי באישי ואתן לך את פרטיו , אם זה מעניין אותך
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אז ננסה לראות מה יצא.. תכלס חוץ ממשהי שכתבה לי בפרטי שזה אולי אימפולסביות-עשיית מעשים ללא מחשבה על התוצאה. עוד לא הגעתי לשם-לכותרת...
אם יש עוד מישהו-אשמח מאד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נערה טעונת טפוח?
מאוד אפיני לבעיה זו
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
קודם כל, ישר כח על המאמצים הכנים! עם עוד כמה מורות כאלה העולם היה נראה אחרת...

אין בכוחו של אבחון גרפולוגי לאבחן בעיות נפשיות מסוימות, אם כי יתכן כי אבחון יסייע בחידוד הנקודה הבעייתית (אם באמצעות שלילת בעיות אחרות ואם באמצעות בעיות נוספות שיתמכו בתופעה ויסבירו אותה).
יתכן כי התכנון הלקוי או חוסר האחריות נובעים מחוסר בשלות נקודתי על אף שאת מציינת כי היא בוגרת לגילה.

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
יש מאבחנים שעושים אבחון כולל, על סמך ציור כתיבה, דיבור עם המטופל וכו'.

רק מעירה את תשומת הלב, שאם 'קוראים לילד בשמו' ע"פ חוות דעת לא מקצועית, ועל סמך קריאה של תיאור לא מחייב, צריך להזהר מ'התוויה' לא נכונה.

כבר יצא לי להכיר שהדביקו על טיפוס מסויים 'אוטיסט' ועל אחר 'קשב וריכוז'...
וקשה להוריד את ה'תוית' הזו גם אחרי שהיא נשללת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
שרה, לא משנה השם של הבעיה- אבחון פסיכולוגי מקיף יסיים את הנושא באבחנה ובהפנייה למטפל מתאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
ת'כלס היא לא טעונת טיפוח!!!!
בעצם מי מאיתנו לא טעון טיפוח??? שיצביע!!! (אני לא מצביעה, גם אני צריכה שיטפחו אותי..:) )
userit אין לחצן תודה, למה??? אז קבלי רוב תודות על התגובה! ובאמת זה נראה כמו חוסר בשלות נקודתי, אבל הוא רב תחומי. על כל החיים. היא עוד טוענת שהיא רוצה בגרות מלאה. היא באמצע יב!! ובכלל לא בכיוון! היא לא מקשיבה בשיעורים, עושה מה שמתחשק באותו רגע...
פוינט, אני רוצה "תוית" פשוט בשביל לשלוח אותה לאבחון. אין לי בעיה שאל תאמרו את שם התוית אלא: זה נראה כמו משהו שקשור לניורלוג/פסיכולוג/פסיכאטר/תרפיה באומנות/יועץ וכדו.. פשוט כדי שנדע להיכן להפנות...
תודה רבה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

בס"ד

תעשו לעצמכם טובה: לפני שאתם פותחים את הספר הזה, תבדקו שיש לכם מספיק אוויר בריאות. דבורי רנד הולכת להכניס אתכם למרתון של נשימות קצרות, מנעד רגשות רחב, ומחשבה אחת חצופה: האם יכול להיות שגם לי מותר פשוט להיות בטטה?

אז נרחיב קודם על הסגנון. הכתיבה חדה. חותכת. צינית. בלי תיאורים שגורמים לכם לנמנם.
הסופרת לא מבזבזת מילים. היא יורה אותן. וזה פוגע בול איפה שכואב, ומצחיק בדיוק איפה שצריך. המילים רצות, המקצב מהיר, עד לסגירת מעגל יפה שמשאירה אתכם עם הדהוד בלב. יש מנוחה. ושמחה. ונחת.

ובכן, כל זה מוגש לכם דרך סיפורה של מנוחי. למה קוראים לה ככה? לא יודעת. אולי כי הסופרת רצתה שהיא פשוט תנוח, תפסיק לרדוף אחרי אשמה ורשלנות, ותתחיל להכיר בערך שלה, למרות ועל אף כל מה שסביבה עף. גם ככה, אין מגדל פיקוח בשדה התעופה של אמה.

ואם לא הבנתם: גיבורת הסיפור סופרת את כולם. את כל העולם, חוץ מאת עצמה. היא בטוחה שהיא לא בסדר, שהיא אשמה, כי ככה אמרו לה. ככה "הם" קבעו.

הספר נכתב בשפה אמינה, רגישה ובועטת. הוא מתאר את חייה של מנוחי, לביאה חד הורית במסווה של עלה נידף, נהדף ונרדף, שנאלצת להתמודד עם "הם", עם "הוא", ועם חמותה לשעבר המניחה "זרי תהילה" ליום המחר.
בין ימי שלישי - היום שבו היא רואה את הילדים, ורק אותם, לבין הדרישות של הסביבה, מנוחי מנסה לא להתפרק. ויש לה עזרה. הו, כמה עזרה.

יש לה את פרידה שמספקת חברות ארוכה, מתוקה וחנוקה.
פרידה היא "המפקד". היא מצווה להדליק תנור, היא מחליטה איזו חולצה לקנות, והיא אשת הקשר של הצד השני. היא מצליפה מוסר, היא חופרת, היא דואגת והיא מעצבנת. לא פלא שישנם גם רגעים בהם מנוחי רוצה לנתק כדי שיניחו לה להתעצבן בשקט.
ויש לה את אסתי. אסתי שלא סופרת אף אחד ממטר. בעלת הומור שחור יותר מקפה.
היא יודעת לשתוק, לעקוץ, ובעיקר - להבין את מה שאף אחד אחר לא מבין.
ויש לה את אמא. ואבא. ההורים הכי טובים שמחים ובריאים מכולם.

תוכלו למצוא בספר גם תובנות פסיכולוגיות יפות, תהליך התבגרות שלאט לאט קורה ובא, וברוך הבא. וגם מושג אחד שחובה לאמץ: "ערב בטטה".
כן, שמעתם טוב. זהו ערב שבו המעוז הוא הספה, והמטרה היא אחת: לעשות כלום. להתעלם מכל מה שצריך אותנו. כמה פשוט. ככה קל. ככה הוגן.
אהממ, תלוי את מי שואלים...

אז למה? למה כדאי לכם לקרוא את הספר הזה?
אולי כי כולנו קצת מנוחי? כולנו לפעמים מרגישים אשמים בכל מה שקורה לנו, עד שאנחנו לומדים להפסיק לספור אחרים ולהתחיל לספור את עצמנו.

מנוחי גדלה. היא מפסיקה לבקש תיווך לשוני מפרידה. היא יוצאת לים. היא לוקחת תפקיד ניהולי, ולמרות החשש, היא מוצאת סוף סוף מנוח.

ובעצם, זה כל הסיפור של "פחות או יותר". ספר שמסמל חוסר מושלמות. מזכיר לנו שהחיים הם לא שחור או לבן, אלא משהו באמצע - לא פחות ולא יותר. והדמות המככבת בו היא לכל הדעות הרבה יותר מפחות.

לסיכום, הספר הזה הוא מסע פסיכולוגי דק, ציני ומצחיק עד דמעות על מישהי שמוצאת את הדרך חזרה לעצמה.
הוא יגרום לכם לרצות לצחוק, לבכות, ושוב לצחוק, לחשוב על האימהות שלכם, ואפילו קצת לרצות להיות בטטה על הספה.
כי בסוף, אישה טובה יותר היא אישה שמטעינה את עצמה בעצמה לעצמה.


@dvory , ספר מקסים. רק הערה קטנה: "לכל זמן ועת" הנוסטלגי? זה צליל וזמר. פילדלפיה זה משהו אחר לגמרי : )

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה