יעוץ: מי מכיר מי יודע איך קוראים לבעיה:

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י sara100;1454330:
ת'כלס היא לא טעונת טיפוח!!!!
בעצם מי מאיתנו לא טעון טיפוח??? שיצביע!!!
QUOTE]

אני לא!
וגם את לא ....
זו ממש לא הגדרה כוללנית ופשטנית ולא מביעה אהבה לצומי
ילדים שלא מומשו צרכיהם בילדות : גבולות, משמעת, חום ואהבה
כדאי לך להעמיק בנושא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
כתבתי 'אינטלגנציה רגשית' בגדול אדם יכול להיות בוגר ואינטלגנט, אבל החלק הרגשי שלו כמו של ילד קטן, זה מתבטא בהרבה תחומים. תקראי חומר בויקיפדיה וכד'. מי מאבחן? פסיכולוג. מי מטפל? צריך הרבה עזרה של ההורים והצוות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י ת'כלס;1454366:
נכתב ע"י sara100;1454330:
ת'כלס היא לא טעונת טיפוח!!!!
בעצם מי מאיתנו לא טעון טיפוח??? שיצביע!!!
QUOTE]

אני לא!
וגם את לא ....
זו ממש לא הגדרה כוללנית ופשטנית ולא מביעה אהבה לצומי
ילדים שלא מומשו צרכיהם בילדות : גבולות, משמעת, חום ואהבה
כדאי לך להעמיק בנושא...

מצחיקה... ברור שהתכוונתי שהיא לא טעונת טיפוח.
אבל אח"כ שכתבתי-חשבתי על המובן הפשוט של המילה... ואז כתבתי את ההמשך :) היה חסר שם סמיילי, אולי....
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י טוליפ;1454420:
כתבתי 'אינטלגנציה רגשית' בגדול אדם יכול להיות בוגר ואינטלגנט, אבל החלק הרגשי שלו כמו של ילד קטן, זה מתבטא בהרבה תחומים. תקראי חומר בויקיפדיה וכד'. מי מאבחן? פסיכולוג. מי מטפל? צריך הרבה עזרה של ההורים והצוות.

ממש לא היא!!!
יש לי אינטלגנציה רגשית מפותחת מאד.
היא הראשונה שתדאג לכולן. יש לה לב רגיש ומבין. והיא יודעת לתמוך!!
אהובה מאד על החברות ועל הצוות בגלל זה..
והיא מתבטאת על עצמה שהרבה פעמים הרגש הוא מה שמפיל אותה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכתב ע"י sara100;1454526:
ממש לא היא!!!
יש לי אינטלגנציה רגשית מפותחת מאד.
היא הראשונה שתדאג לכולן. יש לה לב רגיש ומבין. והיא יודעת לתמוך!!
אהובה מאד על החברות ועל הצוות בגלל זה..
והיא מתבטאת על עצמה שהרבה פעמים הרגש הוא מה שמפיל אותה.

אינטלגנציה רגשית, זה לא בעיה של הבעת רגש, או השתתפות ברגש. שלחתי אותך לקרוא חומר, כי אני לא יודעת אם אצליח להסביר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
מה דעתך על זה? מתאים במשהו למה שקורה איתה?
ציטוט:
אנשי תסמונת אספרגר המנסים ליצור קשר עם הזולת נתקלים בקשיים עקב חוסר יכולתם להבין מסרים לא מילוליים כגון הבעות פנים ואינטונציה. התקשורת שהם יוצרים היא בדרך לא שגרתית או יוצאת דופן. הצורך בחיפוש ספונטאני של חלוקת החוויות עם האחר כמעט שלא קיים אצל אנשי התסמונת. התנהגותם המוזרה וחוסר רגישותם לתחושות הזולת עלולים להכשיל חברויות ולגרום לתסכול רב. אנשי התסמונת עלולים גם להגיב בצורה בלתי מתאימה לנסיבות חברתיות מסוימות, מה שיגרום לאחרים לסבור שהם חסרי רגישות, חסרי אכפתיות או מנוכרים. להם תגרום חוויה זו למידת הימנעות מסיטואציות חברתיות ופוביה חברתית. בזמן יצירת קשר הם עלולים לבחור בן שיח וללכוד אותו במונולוג שעיקרו דיבור קדחתני על נושא חביב עליהם, בדרך כלל צר ובלתי רגיל.

הבעיה לא נעוצה בהכרח ביכולת לפענח רגשות של אחרים. אנשי תסמונת אספרגר יכולים לעתים לתאר את רגשות הזולת ולנתח את כוונותיו ומניעיו. ועם זאת, הם אינם מסוגלים להתנהג בהתאם לידע התאורטי הזה באופן אינטואיטיבי וספונטני (דבר הקרוי אמפתיה אפקטיבית). האינטואיציה הדלה שלהם והקושי לתפקד בחברה באופן ספונטני מביאים אותם להזדקקות ניכרת לחוקי התנהגות פורמליים ונוקשים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני די משוכנעת שמדובר בלקות למידה כלשהי, ישנם תלמידים מאוד מבריקים ואינטליגנטים שיש להם לקות בהבנה של סיבה ותוצאה, או ראייה מערכתית כוללנית.
אם תרצי פני אלי באישי ואתן לך טלפון של מישהי שיש לה הרבה ניסיון עם תלמידות סמינר
אישה מדהימה.

בהצלחה וכל הכבוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
2013 גם לי מיד עלה הכיוון הזה, ועל כן ציינתי בתגובתי אוטיזם, אם כי בהבלעה.
אבל, אני עדיין חושבת שזה עוול ל'תייג' מישהי שהחיים לפניה, על סמך קריאה חלקית וממש לא מקיפה מחלק מחייה.

שאגב, גם אם פסיכולוג יאבחן משהו, זה עדיין ישאר סוד אתי בינו לבין המטופל, ולא יפורסם בציבור, בפרט לא בציבור המורות, שאמורות גם לספר בשבחן של הבנות בבואן לגיל השידוכין.
ודאי לי שתהיה הבדל בתגובה של המורה אם היא תזכור שהבת הזו לא התנהגה הכי בסדר, מאשר אם היא תדע שאולי הגדירו את בעייתה ב'תסמונת אספרגר'.

יתכן שאני טועה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נשמע משהו כמו הפרעת אישיות אולי....
ברור שהכיוון הוא נפשי, פסיכולוגי.
תוכלי להתיעץ בבית חם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
התופעה שאת מתארת לא נשמעת אספרגר ולא אוטיזם. זה נשמע יותר כמו קושי בדחיית סיפוקים, ואימפולסיביות. האם הנערה מכירה בבעייתה? האם היא רוצה לשתף פעולה ולקבל טיפול? בטיפול פסיכותרפיסטי אפשר בהחלט לעזור לבעיות אלו ודומות, אך רק ברצון, ובשיתוף פעולה של הבחורה. באבחון ציור וכתב יד ניתן לתת שם ומסגרת לבעיה, ובטיפול רגשי+קוגנטיבי+התנהגותי מטפלים בה.

שיינדי
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י קופיריטרית;1454953:
נשמע משהו כמו הפרעת אישיות אולי....
ברור שהכיוון הוא נפשי, פסיכולוגי.
תוכלי להתיעץ בבית חם.

הפרעת אישיות? לא הגזמת קצת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
זוהי כנראה איזשהיא לקות למידה.
ופוינט אם את מודאגת זו התלמידה שלי. ועד שהיא תקים בית יעברו בעז"ה אני מקוה לפחות עוד שנה שנתיים כך שיש לה את כל האופציות להשתנו. ובאמת ששואלים אותי על שידוכי אני לא עונה. כי התלמידות יכולות להפוך את עורן 100 פעמים. (הן לא ממשיכות אצלינו אנחנו רק תיכון ללא סמינר)
אבל עצם זה שאני מנסה לעזור לך, לשלוח אותה לטיפול ולא שתמשיך עד סוף יב, להיות יותר בבית מהתיכון, אני חושבת שזה מראה על כוונותי טהורות...
תודה לכן.
ואין סיכוי שמישהו שמכיר אותה נמצא כאן, אז תרגעו!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

בס"ד

תעשו לעצמכם טובה: לפני שאתם פותחים את הספר הזה, תבדקו שיש לכם מספיק אוויר בריאות. דבורי רנד הולכת להכניס אתכם למרתון של נשימות קצרות, מנעד רגשות רחב, ומחשבה אחת חצופה: האם יכול להיות שגם לי מותר פשוט להיות בטטה?

אז נרחיב קודם על הסגנון. הכתיבה חדה. חותכת. צינית. בלי תיאורים שגורמים לכם לנמנם.
הסופרת לא מבזבזת מילים. היא יורה אותן. וזה פוגע בול איפה שכואב, ומצחיק בדיוק איפה שצריך. המילים רצות, המקצב מהיר, עד לסגירת מעגל יפה שמשאירה אתכם עם הדהוד בלב. יש מנוחה. ושמחה. ונחת.

ובכן, כל זה מוגש לכם דרך סיפורה של מנוחי. למה קוראים לה ככה? לא יודעת. אולי כי הסופרת רצתה שהיא פשוט תנוח, תפסיק לרדוף אחרי אשמה ורשלנות, ותתחיל להכיר בערך שלה, למרות ועל אף כל מה שסביבה עף. גם ככה, אין מגדל פיקוח בשדה התעופה של אמה.

ואם לא הבנתם: גיבורת הסיפור סופרת את כולם. את כל העולם, חוץ מאת עצמה. היא בטוחה שהיא לא בסדר, שהיא אשמה, כי ככה אמרו לה. ככה "הם" קבעו.

הספר נכתב בשפה אמינה, רגישה ובועטת. הוא מתאר את חייה של מנוחי, לביאה חד הורית במסווה של עלה נידף, נהדף ונרדף, שנאלצת להתמודד עם "הם", עם "הוא", ועם חמותה לשעבר המניחה "זרי תהילה" ליום המחר.
בין ימי שלישי - היום שבו היא רואה את הילדים, ורק אותם, לבין הדרישות של הסביבה, מנוחי מנסה לא להתפרק. ויש לה עזרה. הו, כמה עזרה.

יש לה את פרידה שמספקת חברות ארוכה, מתוקה וחנוקה.
פרידה היא "המפקד". היא מצווה להדליק תנור, היא מחליטה איזו חולצה לקנות, והיא אשת הקשר של הצד השני. היא מצליפה מוסר, היא חופרת, היא דואגת והיא מעצבנת. לא פלא שישנם גם רגעים בהם מנוחי רוצה לנתק כדי שיניחו לה להתעצבן בשקט.
ויש לה את אסתי. אסתי שלא סופרת אף אחד ממטר. בעלת הומור שחור יותר מקפה.
היא יודעת לשתוק, לעקוץ, ובעיקר - להבין את מה שאף אחד אחר לא מבין.
ויש לה את אמא. ואבא. ההורים הכי טובים שמחים ובריאים מכולם.

תוכלו למצוא בספר גם תובנות פסיכולוגיות יפות, תהליך התבגרות שלאט לאט קורה ובא, וברוך הבא. וגם מושג אחד שחובה לאמץ: "ערב בטטה".
כן, שמעתם טוב. זהו ערב שבו המעוז הוא הספה, והמטרה היא אחת: לעשות כלום. להתעלם מכל מה שצריך אותנו. כמה פשוט. ככה קל. ככה הוגן.
אהממ, תלוי את מי שואלים...

אז למה? למה כדאי לכם לקרוא את הספר הזה?
אולי כי כולנו קצת מנוחי? כולנו לפעמים מרגישים אשמים בכל מה שקורה לנו, עד שאנחנו לומדים להפסיק לספור אחרים ולהתחיל לספור את עצמנו.

מנוחי גדלה. היא מפסיקה לבקש תיווך לשוני מפרידה. היא יוצאת לים. היא לוקחת תפקיד ניהולי, ולמרות החשש, היא מוצאת סוף סוף מנוח.

ובעצם, זה כל הסיפור של "פחות או יותר". ספר שמסמל חוסר מושלמות. מזכיר לנו שהחיים הם לא שחור או לבן, אלא משהו באמצע - לא פחות ולא יותר. והדמות המככבת בו היא לכל הדעות הרבה יותר מפחות.

לסיכום, הספר הזה הוא מסע פסיכולוגי דק, ציני ומצחיק עד דמעות על מישהי שמוצאת את הדרך חזרה לעצמה.
הוא יגרום לכם לרצות לצחוק, לבכות, ושוב לצחוק, לחשוב על האימהות שלכם, ואפילו קצת לרצות להיות בטטה על הספה.
כי בסוף, אישה טובה יותר היא אישה שמטעינה את עצמה בעצמה לעצמה.


@dvory , ספר מקסים. רק הערה קטנה: "לכל זמן ועת" הנוסטלגי? זה צליל וזמר. פילדלפיה זה משהו אחר לגמרי : )

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה