ירידה במשקל אחרי לידה

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י rivkabrk;2505946:
אבל אני ממש נראית כמו בהריון וזה מדכא!!!!!!!

ברור!! שימי לב שלברית כמעט כולן לובשות בגדי הריון... לאן את רוצה שכל השרירים שנמתחו ילכו בדיוק??? הם צריכים להיתקוץ בחזרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י אהובה ו;2506028:
ברור!! שימי לב שלברית כמעט כולן לובשות בגדי הריון... לאן את רוצה שכל השרירים שנמתחו ילכו בדיוק??? הם צריכים להיתקוץ בחזרה.
זהו שתמיד יש את השחיפיות האלה שנוגסות לך שוקולד בפרצוף והולכות עם בגדי השבע הברכות לברית של הבכור.....
ואותן אני מכירה:rolleyes::eek:

אה, וחלמתי שגם אני אהיה כזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
מזל טוב! ברוכה הבאה למועדון
דבר ראשון אני עליתי בהריון הראשון קרוב ל30 קילו,ובמשך שנה ירדתי 25 קילו. מה שכן במשך ה6 שבועות אחרי לידה עדין לא לעשות כלום תמשיכי לאכול מה שבא לך כמובן עדיף דברים בריאים כי זה בעצם עובר לתינוק
אחרי זה תתחילי עם פעילות מתונה ופליאטס וכמובן לשלב הליכות אי"ה מובטח לך שתרדי עם המון נחישות וסבלנות

בהצלחה רבה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
הרוב פה כותבות שזה קורה מעצמו תוך כמה חודשים עד שנה
לי לא היו את הניסים האלה- אחרי 3 חודשים מהלידה הלכתי למיכל פתל וזה הוכיח את עצמו ב"ה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכתב ע"י תמנונה;2506212:
הרוב פה כותבות שזה קורה מעצמו תוך כמה חודשים עד שנה
לי לא היו את הניסים האלה- אחרי 3 חודשים מהלידה הלכתי למיכל פתל וזה הוכיח את עצמו ב"ה.

לא חיכית מספיק זמן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אני עליתי 13 ק"ג בהריון ראשון.
כדי לחזור למשקל שלפני הלידה ג"כ- לא עשיתי כלום והגעתי לזה תוך 4 חודשים.
גם אני הרגשתי עדיין בהריון, אבל בברית לבשתי בגד של השבע ברכות, וכולם שאלו אותי לאן נעלמו השומנים.... (הם פשוט הסתתרו בגומי של החצאית :) )

מקווה בשבילך שאכן ההנקה תחזיר אותך למשקלך הקודם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכתב ע"י rivkabrk;2506039:
זהו שתמיד יש את השחיפיות האלה שנוגסות לך שוקולד בפרצוף והולכות עם בגדי השבע הברכות לברית של הבכור.....
ואותן אני מכירה:rolleyes::eek:

אה, וחלמתי שגם אני אהיה כזו.

בתור אחר שרגילה להיות בתת משקל, גם אני התאכזבתי לקבל את התמונות של הברית ולגלות שהייתי נראית בחודש חמישי... גם לי היה ברור שאחזור לעצמי מיד- אבל אם השרירים נמתחו, הם לא יכולים לחזור למקומם כל כך מהר.
זה גם תלוי בגודל התינוק (כך טען הרופא).
אפשר להשתמש בחגורת בטן, זה עוזר להרגשה טובה. לא באופן קבוע ולא לתקופה ממושכת- זה מרפה את השרירים יותר (תאוריה-לא-מוכחת).

הכי טוב- לא לעשות עכשיו כלום, וגם לא להסתכל יותר מדי במראה. ללבוש בגדים מתחילת ההריון (שלא מרגישים אוהלים, אבל גם לא עושים לך נו נו נו), להתאפר, ולהנות מהתינוק.

בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אני כבר 5 חודשים לאחר לידה, ובאמת חזרתי לעצמי ואפילו יותר.
(טוב עליתי רק 7 קילו במשך כל ההריון)
אבל עכשיו התחלתי שוב לאכול שטויות ומתוקים וכמובן, איך לא? עליתי שוב במשקל....
כמובן שכל אחת צריכה להכיר את הגוף שלה וזה משתנה מאחת לאחת,
אבל מתוקים ושטויות זה נראה לי משפיעה על כולן (על חלקן רואים את התוצאות מהר יותר ועל חלקן פחות)

הכי חשוב זה, לא להיות בלחץ!
ולא זה הזמן להתחיל לעשות דיאטות כמו שאמרו לפני...
עכשיו זה זמן להתחזק ולתת לגוף את מה שהוא צריך.
מתוקים וממתקים - מיותר.........
הרבה מזל טוב ובהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
ולפעם הבאה:
בזמן ההריון חושבים (לפחות קצת) על היום שאחרי...
בהריון הראשון עליתי יותר מ- 15 ק"ג ולא הצלחתי להתפטר מהם (למעשה, עד היום, 14 שנים אחרי)
בהנקה אני רק משמינה. בהריונות הבאים כבר ידעתי לשמור וכמעט לא עליתי במשקל.
בהריון האחרון לקיתי בסוכרת (לא מאחלת לאף אחת), שמרתי רציני מאד, סיימתי את ההריון במינוס.
עכשיו, חמישה שבועות אחרי הלידה, אני שוקלת 7 ק"ג פחות ממה שהייתי בתחילת ההריון - מקווה מאד שאצליח לשמר את זה...

חני
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י שמואל גרינשטיין;2506494:
ולפעם הבאה:
בזמן ההרעון חושבים (לפחות קצת) על היום שאחרי...
בהריון הראשון עליתי יותר מ- 15 ק"ג ולא הצלחתי להתפטר מהם (למעשה, עד היום, 14 שנים אחרי)
בהנקה אני רק משמינה. בהריונות הבאים כבר ידעתי לשמור וכמעט לא עליתי במשקל.
בהריון האחרון לקיתי בסוכרת (לא מאחלת לאף אחת), שמרתי רציני מאד, סיימתי את ההריון במינוס.
עכשיו, חמישה שבועות אחרי הלידה, אני שוקלת 7 ק"ג פחות ממה שהייתי בתחילת ההריון - מקווה מאד שאצליח לשמר את זה...

חני
כתבת ששמרת נורא רציני, תוכלי לפרט איזו תזונה, אפשר גם באישי.
תודה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
נכתב ע"י בתיה בן דוד;2506411:
אני כבר 5 חודשים לאחר לידה, ובאמת חזרתי לעצמי ואפילו יותר.
(טוב עליתי רק 7 קילו במשך כל ההריון)

.
:eek::eek::eek::eek::eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י sara gold;2506504:

עקרונית, לא אמורים להעלות בהריון יותר מ9-10 קילו.
רוב העליה המשמעותית בדרך כלל בהריון ראשון ונובעת מאכילה מופרזת והעדר פעילות גופנית. (בהריונות הבאים בעל כורחך את צריכה לנוע ולטפל בילדים ולכן העליה יותר מתונה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
הייתי נורא חלשה, אז אוטומטי הלכתי לכיוון המתוק והפחמימות.
וגם היה לי רעב מטורף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
נכתב ע"י rivkabrk;2506498:
כתבת ששמרת נורא רציני, תוכלי לפרט איזו תזונה, אפשר גם באישי.
תודה!!

זו תזונה שמתאימה לסכרת.
הרעיון הוא ספירה ושמירה הדוקה על כמויות הפחמימה (6 מנות ביום, כולל לחם, דגנים, פירות וסוכרים) כל השאר (חלבונים, שומנים וירקות (לא תפו"א ובטטה)) היה מותר ללא הגבלה.
יותר מזה - הפחמימות עדיף שיהיו מלאות ולא קמח לבן וכדו'.
עיקר השמירה שלי היה - המעקב - בדיקת סוכר שעה אחרי כל ארוחה, כך למדתי מה טוב לי לאכול ומה לא. (לדוגמא הלחמניות הקלות של 100 קל' העלו לי מאד את הסוכר והדיאטנית אמרה לי שאני לא היחידה, וכנראה זה לא באמת 100 קלוריות...)

אני חוזרת ומדגישה - זו דיאטה שהתאימה לי, במצבי. אישה שאינה בהריון ותאכל את כמות האגוזים והשקדים שאני אכלתי, קשה לי להאמין שתצליח לרזות...)

בהצלחה
חני
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י לבן;2506509:
עקרונית, לא אמורים להעלות בהריון יותר מ9-10 קילו.
רוב העליה המשמעותית בדרך כלל בהריון ראשון ונובעת מאכילה מופרזת והעדר פעילות גופנית. (בהריונות הבאים בעל כורחך את צריכה לנוע ולטפל בילדים ולכן העליה יותר מתונה).

:eek::eek::eek:
לצחוק או לבכות?
אני מעלה כל פעם בערך 20 (או יותר :/), זה יורד לאט לאט...
ככה זה.
כמו שאומרים, אישה היא כמו אקורדיון, אז כדאי שיהיה לה בארון את כל המידות...
תכיני לך כמה בגדים נחמדים לזמן הזה, אל תאכלי יותר מדי שטויות, ואחרי 6 שבועות ואישור רופאה תתחילי התעמלות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נכתב ע"י שמואל גרינשטיין;2506529:
זו תזונה שמתאימה לסכרת.
הרעיון הוא ספירה ושמירה הדוקה על כמויות הפחמימה (6 מנות ביום, כולל לחם, דגנים, פירות וסוכרים) כל השאר (חלבונים, שומנים וירקות (לא תפו"א ובטטה)) היה מותר ללא הגבלה.
יותר מזה - הפחמימות עדיף שיהיו מלאות ולא קמח לבן וכדו'.
עיקר השמירה שלי היה - המעקב - בדיקת סוכר שעה אחרי כל ארוחה, כך למדתי מה טוב לי לאכול ומה לא. (לדוגמא הלחמניות הקלות של 100 קל' העלו לי מאד את הסוכר והדיאטנית אמרה לי שאני לא היחידה, וכנראה זה לא באמת 100 קלוריות...)

אני חוזרת ומדגישה - זו דיאטה שהתאימה לי, במצבי. אישה שאינה בהריון ותאכל את כמות האגוזים והשקדים שאני אכלתי, קשה לי להאמין שתצליח לרזות...)

בהצלחה
חני

מה זה 6 מנות?
זה נשמע כמו 6 ארוחות, אבל זה לא הגיוני...?
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
נכתב ע"י שירי12;2506539:
:eek::eek::eek:
לצחוק או לבכות?
אני מעלה כל פעם בערך 20 (או יותר :/), זה יורד לאט לאט...
ככה זה.
כמו שאומרים, אישה היא כמו אקורדיון, אז כדאי שיהיה לה בארון את כל המידות...
תכיני לך כמה בגדים נחמדים לזמן הזה, אל תאכלי יותר מדי שטויות, ואחרי 6 שבועות ואישור רופאה תתחילי התעמלות.

בדקתי את זה אישית. בתזונה נורמלית- אפילו לא מצומצמת, ושמירה על כושר בסיסי עליתי 9 קילו בהריון (אחרי שבהריון ראשון עליתי 20).
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אתם מצחיקות! :eek::eek:
כל אחת והגוף שלה.
אני לא גמרתי לאכול שוקולדים ומטוגנים ועליתי בהריון כולה 13 ק"ג!
ואחת אחרת יכולה לאכול חצי ממה שאכלתי ולעלות 30 ק"ג... וכן להיפך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
יש לי חברה ששומרת כמו מטורפת כל ההריון ועולה בערך 25 קילו
וממשיכה עם הדיאטה אחרי הלידה ותוך כחצי שנה מורידה הכל
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שיחה שלא נענתה...
שלום רב הרב פוגל. אני זוכה ללמד כבר הרבה שנים, ולא מזמן הזדמנתי לקבוצה של שיח מלמדים, ומנחה הסדנא ביקש מכל מלמד לומר בכנות מה הוא האתגר שהכי מקשה עליו בעבודת הקודש. כל אחד אמר משהו: אחד אמר, הכי קשה לי עם חוצפנים. אחד אמר הכי קשה לי עם מנהל שלא מגבה אותי, אחד אמר, לי הכי קשה עם ילדי קש’’ר לא מטופלים, אחד אמר לי הכי קשה עם יש אווירה לא טובה בין המורים, ואז הגיע תורי לומר את שלי, כולם הקשיבו כי אני הוותיק שבחבורה אז אמרתי: לי הכי קשה עם ילד להורים שלא מאמינים בי. זה מה שאמרתי שם, ולך אני אומר את האמת: לי הכי קשה עם הורים שלא מעריצים אותי. ועכשיו אספר לך למה.

הייתי מלמד מתחיל וחדור מרץ. באתי עם לב טהור ורצון לעזור, אחרי שבוע כבר הגעתי למסקנא חד משמעית, על ילד מסויים שיש לו התפרצויות, וכדאי להורים שלו לקחת אותו לטיפול וגם אולי לוודא שהבית מספק מספיק יציבות. כיון שאפילו המנהל הוותיק הנהן בראשו כשאמרתי לו את זה, טלפנתי להורים, אמרתי להם את אשר על ליבי בכנות. הם ענו לי די בקרירות, זו האמת.

אבל למחרת חיכה לי המנהל בפתח הכיתה כולו רושף וגועש: מי ביקש ממך לצלצל אליהם, מה אתה חכמולוג מחפש בעיות? לא הבנתי מה רע, דווקא עשיתי משהו טוב. אבל אני מכבד מנהלים, בוודאי כשהם כועסים, אז שתקתי, מלמלתי משהו כמו ישר כח ובורא נפשות ונכנסתי לכיתה.

אחרי שבועיים נוספים היתה אסיפת הורים (אצלינו עושים את זה באלול, לא בכסליו), כיון שכבר הייתה לי תמונה התחלתית על ילדים ואני מטבעי איש אמת, אמרתי בצורה ברורה לכל הורה על כל ילד מה טיבו. לא ידעתי להסביר, גם לעצמי, למה אני יוצא מהאסיפת הורים הזו עם מועקה בלב. לא יודע, לא החמיאו לי כמו שציפיתי.

השנה המשיכה והכל התנהל לי בכבדות. ממש הרגשתי שחלק מההורים מחפשים אותי. במקום להודות לי שאני מציף את הבעיות כדי לטפל בהם האשימו אותי שאין לי משמעת. זו היתה שנה לא נחמדה בכלל. ואפילו לא ידעתי למה.

השנים נמשכו, יצא לי דווקא שם של מלמד מאוד מקצועי, אבל, אפעס, ההורים אף פעם לא היו שם בשבילי, לא ידעו להעריך את המקצועיות שלי. והאמת? גם המנהל לא התלהב יותר מידי, הוא לא אהב את זה שאני מציף בעיות זה גרם לו מדי פעם כאבי ראש.

אבל אני סברתי שאני צודק. מה זאת אומרת צודק? מציל נפשות! אבחון מוקדם של בעיות חוסך המון עוגמת נפש, ואין כמו לומר את האמת בצורה ברורה. דיברתם על התעודות: אצלי התעודות היו כמעט ממוחשבות: הורה חייב לדעת מה מצב בנו. לא משנה אם זה כיף לו או לא. תעודות זה לא גלידה והחיים הם לא דאצ'ה כבקשתך, זה המצב, דע אותו. ומה עם הורה שלא יכול נפשית לקבל את זה שהבן שלו חלש בלימוד או בהתנהגות או בשניהם? נו, ברור הצפתי לו את הבעיה שלו והמלצתי לו ללכת להדרכה הורית.

מצד שני, המחיר ששילמתי על זה היה עצום: מלבד זה שבכל שנה צברתי לי כמה פגועים שהיה להם קשה לשמוע את האמת והכפישו את שמי ופגעו בי, זה פגע גם במרקם הכיתתי ובמשמעת ובילדים עצמם: גיליתי דבר מפחיד מאוד, מפחיד מאוד מאוד, קוראים יקרים, זעקו נא את מה שגיליתי אז:

ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף - הילד מרגיש את זה, והשנה נשרפה!! ילד שבא הביתה אחרי שהמלמד דיבר שיחה לא נעימה עם ההורים שלו, וההורים שלו לא בדעה אחת עם המלמד, הוא מרגיש את זה. למחרת הוא בא לכיתה - ומשהו בלב שלו, איזה רסן קטן וחזק, הותר מהיום, הוא יפריע ולא יהיה ניתן כלל להעמיד אותו במקום. גם המוטיבציה שלו להתאמץ להקשיב תרד באבחה אחת. תרשו לי לצעוק שוב בלב כואב מצער: ילד שההורים שלו לא אחרי המלמד עד הסוף, השנה שלו נגמרה!! וזה היה מחיר עצום שאני והתלמידים שילמנו על הרצון שלי להיות הכי מקצועי בעולם.

יום אחד מלמד חגיגי וצעיר נכנס לכיתה מתחתיי. אנחנו בחדר מלמדים צחקנו איתו קראנו לו ''המטאטא'', למה? כי הוא היה מטאטא את כל הבעיות מתחת לשטיח... היינו שואלים אותו: איך התלמידים אצלך בכיתה? תמיד היה עונה בתנועת יד בטוחה ובלשון הקוידש: כ-ו-ל-ם מצויינים! הוא לא רימה אותנו, זה באמת מה שהוא חשב, הוא בעצמו קצת קצב וריקוד, היה אומר שיעור עם סיפורים וקפיצות ולא שם לב בכלל אם מישהו הפריע. הצצתי בגיליון תעודות שלו, כולם ראוי לשבח+. אמיתי. הוא לא רימה, זה מה שהוא חשב. שאלתי אותו: יש לך חלשים בכשרון שלא יכולים לענות למבחן, איך הם מאה? אז הוא אמר הם מאה! כתבתי להם שלש שאלות קלות והכתבתי להם חצי מהתשובה והם השלימו לפי כוחותם - והנה הם מאה.

עקבתי אחרי המלמד הזה וגיליתי דבר מדהים: לא כל הבעיות, אבל חלק מהבעיות נפתרו כשהם טואטאו. את הבעיות האמיתיות ההנהלה כבר ידעה בלעדיו, וטפלה לבדה. ומה הכי חשוב? המלמד הזה, ההורים העריצו אותו, כי הוא מעולם לא התלונן להם על הילד רק אמר להם כמה הילד טוב, ותמיד הילדים היו חוזרים הביתה מבסוטים עם פתקים מלאי שבחים. וזה פתר לו חצי מהבעיות משמעת, כי זה יצר לו שם טוב, הוא תמיד היה הרב'ה שכולם רוצים להיות אצלו, וילד שמראש בא לרב'ה שכולם רוצים אותו ומקבל בבית הערצה לרב'ה - כבר הפוטנציאל להפרעה יורד בחמישים אחוז. כי מי מפריע לרב'ה שאבא שלו ואמא שלו כל כך רצו שהוא ילמד אצלו...

וגם ההנהלה, למרות כל הבאלגן שלו, מאוד אהבו אותו, כי תמיד היתה שם אווירה טובה, אף אחד לא התלונן עליו, היה שקט למנהלים, אז הוא קיבל משוב חיובי מה שנתן לו עוד כוחות וככה הוא פרח והתקדם...

זה נתן לי מכה הוגנת למחשבה.

היום אני כבר התבגרתי, כבר מחתן ילדים למזל טוב, ומותר לי ללמוד מהצעירים, ולמדתי מהצעירצ'יק השובב הזה כמה דברים: א. גם כשאתה מעניש, עזוב את ההורים, תעניש במסגרת הכיתה, אם תערב אותם רק תפסיד, הם יתחילו גם לדון אם אתה בסדר בשביל מה לך? ב. אם יש בעיות שצריך להציף תשאיר את זה להנהלה ותהיה אתה רק האיש הטוב. ג. כהורה תזכור, שצריך לקרוא משהו חריג מאוד מאוד בשביל שלא תעריץ את המלמד של הבן שלך, אחרת גמרת לבן שלך את השנה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה