מידע שימושי יריד המודיע - יומן כליות

[שפרה כהנא]

תודה על הפרגונים.

באשר לדיאליזה פריטוניאלית זה היה פרצוף מבוהל.
הדיאליזה הזו יש בה סיכונים לא מועטים וסיבוכים לא מועטים
כיום נמנעים מלעשות אותה למטופלות בגיל פריון [אלא אם כן אין ברירה] מכיון שהיא יכולה לגרום לזיהומים חריפים שעלולים להביא לבעיות רציניות בטווח הארוך. בעיות בלתי הפוכות.
יש לי מכרה שהסתבכה עם זיהום מאסיבי שגרם לה נזק חמור לצמיתות

 

[חנון]

@שפרה כהנא ברוכה הבאה!
איזה כיף לגלות קשר בין העולם החיצוני לוירטואלי
נחמד לפגוש בפרוג אנשים מהעולם החיצוני ולהתקל בחוץ באנשים / פרסומת מפרוג
קראתי את הטור שלך דבר ראשון בשקיקה והצטערתי שהוא נגמר (על חשבונך...)
הראיון בשבוע אח"כ ג"כ פורסם בספר?

 

[שפרה כהנא]

הראיון לא התפרסם בספר.
מה שכן יש בו טורים נוספים שלא התפרסמו בעיתון.
בספר הוספנו עוד כ-4 פרקים.

 

[-חיה-]

.

 

[חנון]

הראיון לא התפרסם בספר.
מה שכן יש בו טורים נוספים שלא התפרסמו בעיתון.
בספר הוספנו עוד כ-4 פרקים.

הנה הראיון והגרפיקה מסביב למי שלא ראתה:

 

[.C.G]

@שפרה כהנא ברוכה הבאה! טוב לראות אותך כאן!
גם אני מאלה שקראו את הטור שלך ראשון מכל העיתון...
מחכה כבר לקרוא את הספר!

 

[shira bira]

כיום נמנעים מלעשות אותה למטופלות בגיל פריון [אלא אם כן אין ברירה] מכיון שהיא יכולה לגרום לזיהומים חריפים שעלולים להביא לבעיות רציניות בטווח הארוך. בעיות בלתי הפוכות.
יש לי מכרה שהסתבכה עם זיהום מאסיבי שגרם לה נזק חמור לצמיתות

מדובר במושתלת עם תסמונת דאון כך שהחשש לפגיעה בפוריות לא היה רלוונטי.
בסופו של דבר עקב סיבוכי הדיאליזה הפריטוניאלית היא עברה להמו דיאליזה ולבסוף קיבלה תרומת כליה ב"ה.

 

[ה. בקר]

לפי הראיון, נשמע מרגש ממש.
נראה שגדלה במשפחה מיוחדת.

 

[שמרלינג]

@שפרה כהנא המדהימה!!!
כל שבוע הטור הראשון שקראתי היה יומן כליות.
לא יכולתי לפספס את זה אף פעם ,ולפעמים לא התאפקתי לשמור לשבת את התענוג וקראתי כבר ביום חמישי.
זה כתוב מדהים ומרגש ממש. בפרקים האחרונים הייתי ממש במתח בכל פעם שהיתה בעיה כלשהי.
חייבת לקרוא את הספר.
בריאות איתנה ורק שמחה תמיד.

 

[ש. צ. וינמן]

ראשית, מגיע לשפרה יישר כח גדול, על שאיפשרה לנו להציץ אל אחורי הפרגוד.
אני מאמינה שהדבר לא היה קל. לחזור ולחוות שוב את התהליך כולו, לסנן, ולתעד את הרגעים על הדף. והיא עשתה זאת! ובצורה מאוזנת בריאה וחיננית.
תודה שפרה. ובריאות איתנה עד 120!

ספר חובה! קראתי אותו כטור קבוע בעיתון קראט, והוא היה מרתק מחכים ומלא ברוח של אמונה. כתוב בצורה בהירה ומשולב בהומור דק.
בספר מוגש הרבה מידע רפואי בצורה ברורה ומרתקת.
התהליך הרפואי המורכב והקשיים הנלווים מוגשים בצורה כנה קלילה ונעימה, נוגעת ללב אך לא מעיקה.

מומלץ מאוד!

 

[ששונית]

בכל שבוע מחדש היו לי כמה שניות של התלבטות אם להמשיך לקרוא או לא, בגלל ביקורים רבים וארוכים (מידי) שלי בבתי חולים, אבל לא הצלחתי, אף לא פעם אחת להתאפק...
לא ראיתי שמישהי אמרה שהספר רדוד.
אולי היא פשוט רגילה לספרים מלאי משפטי אמונה, שבדרך כלל אינם אותנטיים.
הספר נותן מראה פנורמי על החיים, ולא מאפשר להתמסכן על קשיי שגרה.
היו פרקים שחשתי בציניות או במרירות, אבל זוהי גם דרך התמודדות.
תודה עמוקה ל @שפרה כהנא על השיתוף והחשיפה למרות המשאבים שנדרשו בשבילם
ואך טוב וחסד לאורך ימים ושנים טובות

 

[רות גולדבלט]

כולן כאן מנויות?

 

[UU]

הראיון לא התפרסם בספר.
מה שכן יש בו טורים נוספים שלא התפרסמו בעיתון.
בספר הוספנו עוד כ-4 פרקים.

אם כך - דחוף לי לקרוא את הספר.
באיזה אזור זמן הוספו הפרקים?
ולמה בעצם הם לא פורסמו?

 

[נס שאני כאן]

לפי הראיון, נשמע מרגש ממש.
נראה שגדלה במשפחה מיוחדת.

גם אני חושבת כמוך!!!!
אחוות אחים
הנחת הכי גדול להורים
שנזכה רק בשמחות!!

 

[נס שאני כאן]

כולן כאן מנויות?

בהתחלה מישהי שלחה לי למייל
אחר כך קראתי פה ושם
כל פרק מרגש בפני עצמו
תעצומות נפש והתמודדות באליפות!!!

 

[נס שאני כאן]

איך אני מוצאת את עצמי באיש את רעהו?

 

[פוטו טופ]

@שפרה כהנא שמחה שאת כאן, כבר מזמן חיפשתי הזדמנות .

כל שבוע , זה הטור הראשון שקראתי.

התרגשתי, צחקתי, הערכתי, וכ"כ אהבתי.

סגנון הכתיבה כ"כ אמיתית ובגובה העיניים שהרגיש כאילו אנחנו משוחחות .

שמחה שיש עוד פרקים שלא התפרסמו כך יהיה לי סיבה לקנות\ להשיג את הספר .

 

[שפרה כהנא]

אתן ממש מחממות את ליבי ומשמחות אותי
לא תמיד היה לי קל לחשוף את מה שהחיים היקרו בדרכי, אבל כשאני שומעת שמישהו התחזק במשהו בזכות זה אז אני מרגישה שהיה שווה.

לענין המשפחה שכתבו איפה שהוא שהיה חסר מדע אודותם-
שלושה עניינים עצרו אותי מהרחבה אודות המשפחה.
1. חשיפה. לא היה ענין לחשוף גם את מה שעבר עליהם. היה להם קשה מאוד גם כך.
2. אם הייתי מרחיבה אודות המשפחה וההתמודדות שלהם היה הטור קשה מדי לקריאה ומגיע לפרק מאתיים. באחריות.
3. חלקו הגדול של הטור/ספר נכתב תוך כדי ההתמודדות ממש. ישבתי בדיאליזה וכתבתי פרקים ככל שהתאפשר לי. הייתי כל כך שקועה בתוך הקשיים שם שהראש בכלל לא היה פנוי להוסיף משפחה ואת המסע שלהם.
זה לא ספר מציצני שפותח צוהר לעולמה של משפחה שלימה. זה ספר שמתאר את ההתמודדות. בזה הוא שונה אולי מאחרים בסגנון, אבל יש מי שחושבים, והרבה כאלו, שזה דווקא מה שעושה אותו כל כך טוב.

לכן כשהיה קל יותר ומקום להכניס אותם עם פניות שלי בראש, הכנסתי. במקומות אחרים לא הכנסתי.
לא רציתי שהספר יהיה כבד מדי.
הספר שזור בהומור וציניות בכדי לרכך את הקושי ובכלל כי גם בחיים הרגילים זה האופי שלי והטיפוס שלי. ההומור השחור תמיד היה כלי שרידה עבורי. ומי שמכירה אותי, יודעת.
כשאני לא מתקשרת כך אני נשאלת מיד "הכל בסדר?"
אז אולי זה טוב ואולי לא. אבל כך אני ובדרך זו גם נכתב הטור.

רציתי ספר שמעביר את המצוקה, משדר אותו, מכניס לרגשות הכותב [אבל בלי רגשות כבדים מדי שמכבידים על הקורא]
מההדים שקיבלתי הבנתי שהרוב הגדול של הקוראים נהנה והאמונה שהנכתב בטור יכול להוות השראה ומקור לשאיבת כוחות עבור אחרים, כל אחד בנקודה שלו, היה מה שדחף אותי להוציא את הטור כספר.

 

[aiala]

לא קראתי את כל הספר. אבל קראתי פרקים רבים.
הפרקים שזורים בהמון אמונה ושמחה. ומבט כ"כ נכון.
ספר שנותן כח להתמודדות בכל מיני תחומים.
הכתיבה כ"כ זורמת וקולחת.
- הראיתי למישהי שעברה דיאליזה את הספר והיא ממש התלהבה.

 

[שפרה כהנא]

וואו, תודה @aiala
אם מישהי בדיאליזה ראתה והתלהבה זה הפידבק הכי טוב בשבילי.
מקווה שיתן לה כוחות ותקווה טובה לעתיד.