ראשית לענין O.U. בארץ ישראל האם יש הבדל מחו"ל, שאלתי לפני כמה שנים, את הגאון הרב מנחם גנק שליט"א, [ראש מערך הכשרות], והשיב שאין הבדל כלל, פשוט אין להם כשרות על דברים שמיוצרים בארץ, ואם יש דבר מהארץ הנושא את חותם הכשרות בהכרח שהוא מזויף.
שנית, כפי שנחשפתי עד כה, נראה שמוסכם על המבינים בכשרות, כי זה גוף הכשרות המקצועי והנאמן בעולם, [יש לציין כי שמעתי פעם שהעד"ח לא קונים מידע מאף גוף כשרות אחר מלבד O.U., אמנם אינני יודע כמה זה מוסמך], ואין כיום כמעט גוף כשרות שלא קונה מהם מידע, לדוגמא שארית בבני ברק רוצים לתת הכשר לגלידה, אבל אחד המיצבים הכימיים מיוצר במפעל בטיוואן, אין להם שום אפשרות בעולם לממן משגיח שישהה שם בקביעות, וכן להכשיר קו, שזה הון עצום, וכל זה בשביל גלידה אחת, אלא קונים מידע מO.U. שיש להם שם משגיח, והמידע מפורט כולל כל הנתונים, וממילא הם יודעים אם אפשר להכשיר, לפי הקריטריונים של שארית. כלומר O.U. ודאי מוחזקים כמקצועיים ונאמנים.
אמנם יש קולות רבות שהם מקילים בלא לציין על יד חותם ההכשר, [רוב ככל הקולות הם על פי הוראות הגרמ"פ זללה"ה], ועל כן יש לברר על כל דבר מאכל בפני עצמו אם אפשר לאכלו, [לדוג' זכורני בשעתו - אינני יודע אם תקף להיום - שהורו על 'פרינגלס', שהאדום אפשר לאכול, והסגול יש בו קולא של 'חדש בחו"ל', שכידוע בני א"י מקפידים כולם, וגם רבים מבני תורה שבחו"ל וכן על זה הדרך יש לברר בכל דבר ודבר].
ולענין מסעדה מסוימת שהיא תחת כשרותם, יש להתקשר למשרדי ההכשר ולברר האם נסמכו על קולות מסוימים שם, ואח"כ לשאול רב שסומכים עליו מה הדין בקולות אלו ואלו.
כך נראה לי, ולא נתכוונתי חלילה לסתור אם מישהו סבר כאן אחרת.