דרוש מידע יש לי חברה שקרנית מדופלמת.

[מריומה~]

לדעתי, זה מאוד משנה מה ההסטוריה שלו.
אם הוא כל החיים סבל מזה, ואיבד חברים, ויש פיצוצים במשפחה וכדו', אפשר לנסות לשכנע אותו ללכת לטיפול, בקשר לעניין החברתי הטאקטי, בלי שהוא יודע שאתם חושדים שהוא שקרן.
ו"לעזור" למטפל "לקלוט" את הבעיה, ושבחכמה (בארבע עיניים כמובן, לא מולכם) יביא אותו להודות בזה, ושמעצמו ירצה לטפל בזה.
(כשאתם לעולם לא תספרו לו שהתוודעתם לכך.)
(אסתייג: לא יודע עד כמה זה אתי.)

אם זה לא הסיפור שלו, וטוב לו ככה, קשה לאלץ בן אדם לטפל בעצמו, ואז הדרך היא לטפל בעצמכם. לפנות ליעוץ מה לעשות כדי שזה לא יפריע לכם.

כפי הידוע לי זה מתבטא בעיקר בזוגיות.
הוא מתוחכם מאד וזה לא מגיע לשקרים מעיקים. רק מה שכזה מגיע למצב של ניגוד אינטרסים אז שם יש בעייתיות גדולה.
בזוגיות שלו זה ספור אחר כבר.

 

[אדריכלית בליגה אחרת]

איך אפשר? זה מקומם!!! כמה שקרים אפשר להגיד בסיפור אחד קטן?

זה באמת מאוד קשההה
באלי לפעמים "להעיר" אותה מכל החירטוטים שלההה!! וזה מאודדד מעצבן!!!!!
לפעמים אני לא מתייחסת לסיפורים האלה ומגיבה לה מבחוץ כזה:
"אאההה, יפה, איזה נחמד,".... וכו', לא נכנסת לסיפור מידי כמו:"וואייי, מה את אומרת?" שאלות וכדו'...
שיהיה לזכות כולנו ההתגברות והיחס לזולת!

 

[השקעות R הון]

@מרדכי למד
אפשר לומר שהשארת את הפורום עם הכלה כלפי השקרנים
התברר שהם לא משקרים
אלא לא מבחינים או לא מודעים.
התפנית הזאת בפורום
קשה לעיכול.

איך עוזרים להם?
בגדול הובן מדבריך שהעזרה אפשרית רק
עם רצון עז של השקרן לשנות הרגל שהוא לא חש בו בעייה.
זה קצת קשה לעזור בזה...

ספוילר

אגב, מהכתיבה שלך ביום ניכר שאתה דובר אמת באופן מיוחד.
אז אם אתה חי עם אשליה "של אולי חושדים בי..."
אז שתדע שאתה נשמע אמתי.
ואסור לשכוח שהעולם בו אנחנו חיים הוא עולם השקר
אז להצליח להיות כאן אמיתי, זה משימה לחיים.

 

[מרדכי למד]

איך עוזרים להם?
בגדול הובן מדבריך שהעזרה אפשרית רק
עם רצון עז של השקרן לשנות הרגל שהוא לא חש בו בעייה.
זה קצת קשה לעזור בזה...

שוב, אני יכול להעיד רק מהחוויה שלי.
אני סבלתי מאוד.
קשה לי לחשוב על כזה אדם, שלך קשה איתו, (ואתה כנראה לא היחיד שבקשר איתו) והוא לא סבל בחייו מהדבר הזה.
חברים נפגעים אישית ממך, מאשימים אותך בשקרים, נוצרים סכסוכים כתוצאה מאי הדיוק שלך.
לי קשה לתאר סיטואציה, בה האדם לא סובל מהתופעה.

לדעתי, הם סובלים, מאוד סובלים, רק שהם לא מאמינים שזה ישתנה. חלקם חושבים שהם אנשי אמת, ומשום מה דווקא אליהם נטפלים (כפי שהייתי בילדותי) חלקם יודעים שהם בבעיה, רק לא קולטים את היקפה, וגם הם מאשימים את הסביבה שמדקדקת איתם "יתר על המידה", וחלקם קלטו את העניין, אבל התייאשו.

כיצד לעזור להם? לדעתי, זה לא פשוט. או כמו אותו חבר שעזר לי, או פשוט לפנות לטיפול ויעוץ איך שזה לא יפריע לכם (אם הוא בן משפחה קרוב) או לפנות ליעוץ שייעצו לכם איך לעזור לו. (שמעתי שבעולם הnlp יש דברים כאלו.)

ספוילר: מילה אישית

תודה לך על המילים האישיות בספוילר, באמת חששתי לפתוח ככה בעולם הסטיגמטי בו חיים אנו, אבל בשביל לעזור לאני תפילה, לחברתה, ולחברה באופן כללי, הלכתי על זה. למען האמת, גם כיום אני לא מושלם. אבל סביר להניח שאני כיום משקר הרבה פחות מהממוצע האנושי. וה' הטוב יעזור הלאה.

 

[מריומה~]

@מרדכי למד
אפשר לומר שהשארת את הפורום עם הכלה כלפי השקרנים
התברר שהם לא משקרים
אלא לא מבחינים או לא מודעים.
התפנית הזאת בפורום
קשה לעיכול.

איך עוזרים להם?
בגדול הובן מדבריך שהעזרה אפשרית רק
עם רצון עז של השקרן לשנות הרגל שהוא לא חש בו בעייה.
זה קצת קשה לעזור בזה...

ספוילר

אגב, מהכתיבה שלך ביום ניכר שאתה דובר אמת באופן מיוחד.
אז אם אתה חי עם אשליה "של אולי חושדים בי..."
אז שתדע שאתה נשמע אמתי.
ואסור לשכוח שהעולם בו אנחנו חיים הוא עולם השקר
אז להצליח להיות כאן אמיתי, זה משימה לחיים.

זה לא הופך אותם ללא שקרנים אלא מסביר את החוויה הפנימית שלהם ולכן זה מביא רחמים עליהם.

 

[perfect לי]

יש אנשים כאלו,
אני מורידה מראש 70% מהסיפור

 

[מרובע]

וואו מרדכי כל הזמן עולים לי עוד שאלות.
אתה יכול להיות מומחה לעניין זה ולהרוויח הרבה כסף מיעוץ.
שאלה:
האם זה משהו מולד או נרכש.
והאם אחרי שמטפלים בזה בהצלחה נשאר המשיכה? יש נפילות?

 

[סביון]

הנקודה היא, שלא ידעתי פשוט שאני לא מדייק, עד שעמדתי על כך. סיפרתי דברים כהווייתם, ופשוט לא ברור לי למה כולם בזים לי, ואיש אינו מאמין לי. החוסר אונים, הוא עצום.

מעולם לא למדתי מקצוע טיפולי כלשהו.
אבל לי זה נשמע יותר כמו מגזימן, ולא שקרן.

 

[מרדכי למד]

מעולם לא למדתי מקצוע טיפולי כלשהו.
אבל לי זה נשמע יותר כמו מגזימן, ולא שקרן.

תכל'ס, הבן אדם משקר. זה בנוי על גוזמאות כרונית.
אבל בסופו של יום, זה מגיע למצב של שקרים ממש, ללא שימת לב.
(כגון: לא ירד אצלנו גשם, כשכן ירד.)

 

[מרדכי למד]

זה לא הופך אותם ללא שקרנים אלא מסביר את החוויה הפנימית שלהם ולכן זה מביא רחמים עליהם.

ברשותך, התכוונתי בדיוק לכך, שהם לא שקרנים.
הם אכן אינם אומרים את האמת האובייקטיבית כהווייתה, אך הם אינם שקרנים. (לדעתי.)
שקרן, זה הבונה סיפור השונה מן האמת, במודע, מתוך כוונה להרויח משהו.
הוא משנה ביודעין מן האמת!

הסיפור שלנו הוא סיפור אחר. הייתי אומר סוג של נכות של יכולת דיוק חלשה, עד בלתי קיימת. זה הכל.
בעוד הסביבה, תופסת אותם כשקרנים נכלוליים. (ועוד ללא כל רווח, הכי גרוע.)

 

[מרדכי למד]

וואו מרדכי כל הזמן עולים לי עוד שאלות.
אתה יכול להיות מומחה לעניין זה ולהרוויח הרבה כסף מיעוץ.

בכיף. ככל שאוכל בל"נ (זמני מעט מצומצם) אשמח לענות. (אפילו שזה רחוק מלהיות חוויה נעימה עבורי.)

האם זה משהו מולד או נרכש.

לא יודע. אם כי, במקרה שלי, יש לי השערות שזה תפח בשל אי אלו אירועים, שלא ארחיב בהם.

והאם אחרי שמטפלים בזה בהצלחה נשאר המשיכה? יש נפילות?

ה"טיפול" שלי, לא היה אלא "עבודת המידות" אחת ענקית. היו נפילות לאורך כל הדרך, בעיקר בקושי בתחילה לזהות בכלל את האמת ולהצליח להיצמד אליה. (יש נטיה להרבה אנשים, כשהם ראו פעם תקרית, והם לא זוכרים באמת את כל מה שהיה שם, אז הם "משלימים" את הסיפור בעצמם. להילחם בזה, לא לתת לזה, כי זה המדרון החלקלק, להגיע למצב בו אתה כבר לא יודע אם הנתון הזה הוא "השלמת הדמיון" שלך, (שהשלמת מפני המצוקה, כי אחרת אין לך סיפור ביד) או שזה מציאות שקרתה.)
והקושי העיקרי, כמו שכתבתי, לחזור בי משקרים וגוזמאות תוך כדי דיבור, מול השומעים, שזה קשה ביותר! (אפילו כשבטוח שהם לא יעלו שזה שקר, כי כל פעם כשאתה משקר, אתה חושב שלא יעלו על זה.)
ולקבל על עצמך, לספר סיפורים בדקדקנות טרחנית! שזה נשמע בערך כך. "היינו אתמול ברב שפע, אני הלכתי באמצע, ואני לא בטוח אם הוא הלך לימיני והוא לשמאלי, או ההיפך. הגיע רכב, אינני זוכר אם הוא טסלה, או פולקסוואגן, אם אני לא טועה, הוא עלה על המדרכה, ואני כמעט בטוח שאנשים היו עלולים אולי להידרס."
שזה יכל להיות הרבה יותר פיקנטי, אם הייתי מספר "ראיתי אתמול טסלה דוהרת ברב שפע לתוך הקהל. זה כמעט היה אירוע רב שפע 2 ח"ו". ואז השיחה הייתה ממשיכה על כמה הרגשים של טסלה לא שווים כלום וכו'. (כשאתה לא בטוח שזה טסלה, אז סתם הלך כל הפאנץ'. אז מה. זה שווה את זה.)

ככה. פשוט לא להוציא מילה מהפה, בלי שאתה יכול לחתום ע"ז בשתי ידיים.

יש בזה הרבה נפילות, אבל כיום אני במצב, שלהערכתי ממוצע השקרים שלי, נמוך באופן ניכר מהממוצע האנושי.
ברור שאני כיום חושש להידרדר חלילה, ולכן כל סיפור שלי, תוך כדי הסיפור קופצות לי הערות אזהרה לראש, הופ! זה לא בדיוק ככה, וזה היה אך לא ממש ככה, וכשזה סביר, אני מתקן, אבל אם זה לא סביר, והשינוי הוא חסר משמעות לחלוטין, אז לפעמים אני לא מתקן.
ואני מרבה לומר איני יודע כעצת חז"ל. הרבה יותר קל לתקן, כשאמרת "נראה לי" מאשר כשדיברת בביטחון שאין למעלה ממנו. האם יש לי חשש לחזור למצב של פעם? נראה לי רחוק! אבל, לא יודע....

 

[מריומה~]

ברשותך, התכוונתי בדיוק לכך, שהם לא שקרנים.
הם אכן אינם אומרים את האמת האובייקטיבית כהווייתה, אך הם אינם שקרנים. (לדעתי.)
שקרן, זה הבונה סיפור השונה מן האמת, במודע, מתוך כוונה להרויח משהו.
הוא משנה ביודעין מן האמת!

הסיפור שלנו הוא סיפור אחר. הייתי אומר סוג של נכות של יכולת דיוק חלשה, עד בלתי קיימת. זה הכל.
בעוד הסביבה, תופסת אותם כשקרנים נכלוליים. (ועוד ללא כל רווח, הכי גרוע.)

צריך לבדוק מבחינה הלכתית מה הכוונה שאסור לשקר. זה רק כשאדם מודע שזה שקר או עצם זה שאמר לא אמת אז הוא דיבר שקר?

 

[מרדכי למד]

צריך לבדוק מבחינה הלכתית מה הכוונה שאסור לשקר. זה רק כשאדם מודע שזה שקר או עצם זה שאמר לא אמת אז הוא דיבר שקר?

השאלה היא לעניין מה.
אם זה לעניין עדות, ברור שאדם כזה, עם כל הצער, לכאו' פסול לעדות, כי אנו צריכים את האמת האובייקטיבית. לא יתכן שבי"ד יעבוד עם נתונים לא מדוייקים, רק כי יש כאן מישהו שקשה לו לדייק.
בעניין לשה"ר לתועלת, שחייב להיות אמת, כנ"ל.
לגבי סיפורי דברים סתם, לפי הרבה מן הפוסקים, אין על זה איסור שקר (ודאי כשזה לא במודע) ולפי רבינו יונה מגירונדי, הסתפקתי בזה רבות.
כי הוא בספרו שערי תשובה כותב על אנשים שכ"כ התאהבו בשקר, עד שמשקרים ללא כל תועלת, וקורא להם כת שקרנים.
לדעתי, הוא לא מתכווין לסיפור שלנו, שזה לא נבע מההנאה לשקר, והריגוש שבשקר, עד שהפך לטבע, אלא סוג נכות אחרת, שלכאו' ברגע שאין שום הפסד מכך, וגם אין צורך לדעת את האמת האובייקטיבית, לדעתי זה לא נקרא בשום אופן שקר.
אם כי, עדיין ניתן יהיה להתעקש שלדעת השערי תשובה, הם יקראו שקרנים.

ברמה הטאקטית, הבינאישית, שגיאה חמורה לדעתי לקרוא להם שקרנים, זה רק מטשטש את הבנת הסיטואציה. (בפרט בפוסטמודרניזם, כל אחד והאמת שלו. והנרטיב שלו. אז זה הנרטיב שלהם לגמרי. אין כאן שקר. ככה נדמה לי שנכון להגדיר.)

 

[מרובע]

האם זה נכון שהדרשנים המעניינים הם שקרנים?
(ידוע הסיפור [שמסתמא גם לא היה] שר' שלום סיפר שהוא שאל את החזון איש האם מותר לו לשקר בדרשות בשביל לחזק יהודים, אז החזון איש התיר לו לשקר, והסיפור הזה הוא השקר הראשון).
פעם דיברתי עם דרשן אחד והופתעתי איך בקלות הוא מוכן להמציא פרטים ולנפח דברים בשביל שיהיה לו דרשה מעניינת.

 

[מרובע]

אמרת שאם משקרים לא בשביל להרוויח משהו זה לא נקרא שקר אלא אי דיוק בפרטים.
אבל הבנתי שהצורך לשקר הוא בשביל לספר סיפורים דרמטיים אז זה כן מיועד לרווח.

 

[מרדכי למד]

אמרת שאם משקרים לא בשביל להרוויח משהו זה לא נקרא שקר אלא אי דיוק בפרטים.
אבל הבנתי שהצורך לשקר הוא בשביל לספר סיפורים דרמטיים אז זה כן מיועד לרווח.

אינני "מו"צ לענייני שקרים" רק הגדרתי שאצלי "שקרן", זה המשנה מן האמת ביודעין, ובכוונה תחילה. (ותמיד זה יהיה בשביל רווח כזה או אחר.)
ואילו הסיפור של חברתה של @אני תפילה אין שם שקר מתוך תכנון ובכוונה תחילה, ולכן להגדרתי היא לא "שקרנית מדופלמת", אלא בעלת כושר דיוק ירוד מאוד, עד איבוד אחיזה במציאות, וזאת נכות קשה ומאמללת.

לגופו של עניין, הנסיון מוכיח, שכשאתה שומע סיפור מאדם דייקן, זה עושה רושם הרבה יותר גדול בקרב השומע, מאשר הדרשנים הנפחניים.
למשל הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל, (יש שיעורים שלו בקול הלשון) כשהוא מספר סיפור, זה ברמת דיוק מטורפת, עם היום בשבוע, התאריך העברי המדויק, בו ארע הסיפור, גם ממרחק של שלושים וארבעים שנה, ובערך הזמן ביום, עם דיוק על המילים שנאמרו ותיאור הסיטואציה, כאילו היית שם.
עליי, סיפור כזה משפיע הרבה יותר, מדרשן שבא וצועק "רבותי, באותו יום הוא נושע!!!!!" ומספר סיפורים הזויים שאין לך שום דרך לנסות להבין מה הלך שם בכלל.
אני אישית, אשתדל, אף פעם לא להראות חוסר אמון לאף אדם. נכון שזה יוצר רושם "אינטלגנטי" (אי אפשר "למכור" אותי) אבל כאחד שיודע כמה זה הורג את השני מבפנים, זה דבר שאני לא עושה אותו. שומע, מהמהם, מודה על הסיפור היפה, ומוחק אותו מהר מהזיכרון, שאני לא אספר אותו בטעות הלאה.
בקורונה למשל, עם כל סיפורי הבדים שנפוצו בקווים על החיסונים וכו', היה לי קשה מאוד עם אחד ממשפחתי, שפשוט היה כל הזמן חוזר על הסיפורים שסופרו שם, וכל הזמן אמרתי לו שהסיפורים שלו מאוד יפים, אבל שלא יאמין כי זה יכול להיות מסוכן.
זה היה קשה. גם לשמוע סיפור הזוי, גם לא להתפתות להאמין לזה, גם להשתדל להוציא את השטויות מהראש, וגם לכבד אותו, ובו זמנית להזהיר אותו שלא יאמין.
והרבה אנשים "רציונליים" נפלו אז בתיאוריות הכזב למי שזוכר.

 

[במבי.]

רק נעדן קצת
זה לא שקר אלא דמיון מפותח שמערבב מציאות וחלומות
מכירה משהי כזו מידי מקרוב, סיפורי הגבורה שלה על עצמה...אבל רק אתמול אמרת ... לא אז זה היה ככה וזה לא קשור....

 

[מרובע]

ומה בנוגע לאלו ש"עובדים" על אחרים?
אומרים לך שהם יבואו והם בלב לא מתכננים בכלל להגיע
מחר תשאל אותם "איפה אתה סיכמנו שנפגש"
ואז הם ממציאים עוד הר של שקרים
אחרי זמן מה אתה מתחיל לקלוט שהבן אדם אי אפשר לסמוך עליו כי הוא משקר ומסובב אותך.
כאן בנוסף להרגשה של שקר, זה גם הרגשה שהוא מזלזל בי,
כאילו אני כלום בשבילו, ולכן הוא יכול למכור לי שטויות ואני כמו פראייר האמנתי לו ועשיתי לפי מה שהוא אמר והוא בכלל לא היה שם.

 

[מרדכי למד]

ראה, אני לא מבין בתחום הזה יותר מכל אחד אחר, ואין לי אלא את נסיוני האישי, ולא מעבר לכך.

לדעתי, יש שתי קבוצות של אנשים מהסוג הזה.
1. חלשי אופי רופסניים, שכשאתה שואל אותו אם הוא יבוא, ויש לו קצת אי נעימות לומר לך "לא", כי אין לו סיבה אמיתית לא לבוא. אז מה הוא יגיד? אז הוא אומר "כן". ובסוף הוא (כצפוי) מסתבך. כי הוא בנה על זה שזה יעבור, ותשכח מזה, אבל אתה התכוננת למפגש, קנית כיבוד וכו', וכשאתה מתקשר אליו, הוא בפלונטר. אז כדי להחלץ ממנו, הוא בודה שקרים בקצב. ובגלל שזה בשלוף, לא היה לו זמן לתכנן מה לשקר, אז זה נראה איך שזה נראה, וזה באמת נהיה הר של שקרים.

כאן, אני לא בטוח שההגדרה היא שאתה לא חשוב לו. הוא פשוט חסר עמוד שדרה, וכל פרצוף שלך מפחיד אותו, ולכן מאוד לא נעים לו לסרב, אז הוא אומר שהוא יבוא, בשביל האי נעימות של ה"כאן ועכשיו" והוא לא שם לב לבור שהוא כרה לעצמו. וכשאתה מתקשר אח"כ, אין לו עמוד שדרה להודות על האמת, אז הוא ממשיך עם המריחות. הוא מסכן בלי קשר, כי אנשים כאלה סובלים מאוד בסופו של דבר.

2. כאלו שפשוט אין להם מילה. הוא יבוא, והוא יבוא, והוא יסע, והוא יקפוץ, והוא יטוס לחו"ל, והכל, אבל בסוף אין לו שום מחוייבות לכלום, והוא נשאר במיטה, או איפה שזה לא יהיה.
וכשאתה מתקשר ושואל, הוא מורח אותך.
לגבי הקבוצה הזאת, התחושה שלך לדעתי צודקת.

נ.ב. אני לא הייתי לא מאלו ולא מאלו באף שלב. הבעיה שלי הייתה רק בלספר על העבר. לגבי העתיד, הייתה לי מילה תמיד.

 

[מייק 65]

כשמבינים את הקונספט, זה כבר לא כ"כ מקומם.
כן מרגיז, מעצבן, מפריע, אבל לא מקומם.
"כמה קלוריות את יכולה כבר לאכול באירוע אחד קטן באמצע דיאטה", זו לא שאלה שתתקבל, ובטח שזה לא יקומם אף אחד.
אולי יתסכל את האמא שרוצה שביתה תהיה רזה, אבל שבירת הדיאטות של הבת, לא תהיה "מקוממת".
צריך להבין, שזה פשוט די דומה.

נכון, אבל לדוגמא אם אני אראה מישהי שמנה שאוכלת עוד מאכלים משמינים ועוד ועוד
זה לא יעצבן אותי כי זו בעיה שלה- היא תשמין
אבל כשמישהו משקר ומשקר ומשקר ומגזים ומגזים לא יודעת למה אני פשוט לא יכולה לשמוע את זה
מבחינתי זה לא- טוב, זה בעייתו שהוא שקרן, בעייתו וזהו..... זה מעצבן גם אותי!!!
אולי באמת זה מה שאני צריכה להחדיר לי לראש.... שזוהי בעייתו האישית....
תודה רבה על התגובות הם מחזקות ומועילות מאוד מאוד!