יש פה משהו שגר בקומה שלישית בלי מעלית?

  • הוסף לסימניות
  • #1
איך החיים בקומה שלישית בלי מעלית?
בהריונות עם ילדים קטנים קניות וכו'
(בירור לגבי קנית דירה כזו)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מתרגלים.
וכבר לא קשה.
אצלי שוה הנוף..והחיות שלא מגיעות לקומה שלישית:)

רק שאם יש לך בעיה בהריון שאת לא יכולה לרדת מדרגות כו' אז זה בעיה אחרת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
קומה 2.5 וזה בסדר גמור. ברור שעדיף עם מעלית אבל זה לא מפריע לחיים השוטפים. קומה 4 היתה מדי קשה עבורי.
 
  • תודה
Reactions: Mix
  • הוסף לסימניות
  • #7
גרנו קומה רביעית בלי מעלית ואחרי 3 שנים ותאומים בני שנה עברנו כי היה קשה מדי. עד היום מתגעגעת לנוף והאוויר שהיה שם, אבל כשנזכרת בקושי של לעלות 4 קומות עם 2 קטנים על הידיים הגעגוע עובר.
2 קטנים יכולים להיות גם בהפרש קטן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מעניין גם אותי.
איך זה קומה שלישית עם מעלית, אם לא משתמשים במעלית שבת?
גם פעם בשבוע זה קשה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני גרתי בקומה רביעית (72 מדרגות) בלי מעלית, עם הריונות וילדים.
היה קצת קשה. מתרגלים מהר מאוד למדרגות, הסיבולת לב ריאה משתפרת משבוע לשבוע,.אני טיפוס די חלש והייתי עולה בקלות שלוש ארבע פעמים ביום.
מהרגע שהקטן התורן למד לזחול, לימדתי אותו לעלות ולרדת מדרגות בעצמו.
(על המקרר תמיד תלה לי גזיר עיתון שמחקרים הוכיחו שמגורים בקומה גבוהה בלי מעלית מאריכים את החיים בכחמש שנים...)
הייתי עושה את זה שוב בשמחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני גרתי בקומה רביעית (72 מדרגות) בלי מעלית, עם הריונות וילדים.
היה קצת קשה. מתרגלים מהר מאוד למדרגות, הסיבולת לב ריאה משתפרת משבוע לשבוע,.אני טיפוס די חלש והייתי עולה בקלות שלוש ארבע פעמים ביום.
מהרגע שהקטן התורן למד לזחול, לימדתי אותו לעלות ולרדת מדרגות בעצמו.
(על המקרר תמיד תלה לי גזיר עיתון שמחקרים הוכיחו שמגורים בקומה גבוהה בלי מעלית מאריכים את החיים בכחמש שנים...)
הייתי עושה את זה שוב בשמחה.
אני חושבת שזה באמת ענין שגם תלוי באופי.
אני לדוגמא חושבת פעמיים לפני שאני יוצאת מהבית, ולכן למעשה זה סוג מסוים של כלוב.
אנשים חרוצים יותר, יכולים להפיק באמת תועלת בריאותית מהענין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אני גרה בקומה רביעית בלי מעלית ועכשיו לקראת מעבר דירה חיפשנו שוב בקומה רביעית (דירה גדולה יותר)
אין תחליף לאויר ולנוף! וכמובן בונוס הפן הבריאותי - ההתעמלות היום יומית.
התרגלנו מאוד מהר וזה לא הפריע לי בכלל. אני עולה עם ילדים על הידיים / בהריון / עם שקיות כמעט ללא קושי. זה ממש ענין של הרגל.
לגבי השקיות - לפני כשנתיים השכנים התקינו כמו מנוף קטן שיכול להעלות עד כ150 ק"ג ושקיות כבדות אנחנו מעלים עם המנוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
מעניין גם אותי.
איך זה קומה שלישית עם מעלית, אם לא משתמשים במעלית שבת?
גם פעם בשבוע זה קשה?
גרנו בקומה שלישית עם מעלית (אחרי הקומה הרביעית;)). פעם בשבוע זה ממש לא בעיה. היינו מעלים את העגלה עם התאומים שנרדמו בדרך וזה לא היה נורא, גם אם ירדנו ועלינו כמה פעמים במשך השבת, זה סיפור אחר לגמרי מאשר לעות את זה יום יום כמה פעמים
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
גרתי הרבה שנים בקומה שלישית בלי מעלית
לעלות 3 קומות מתרגלים גם עם ילד על הידיים
לעלות קניות/עגלות וכו...זה לא תענוג גדול
ואם יש נוף ואויר אז זה שווה
רק צריך לבדוק אם המדרגות של הבניין נוחות לעליה
יש בניינים שגם אחרי 2 קומות הרגליים כואבות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
גרנו 10 שנים בקומה 3.5 בלי מעלית,
מתרגלים, אבל זה לא הופך את זה ליותר קל,
הקושי הוא בעיקר כשצריך להעלות קניות/ילדים ישנים/מזוודות וכד',
ירדתי ועליתי את זה גם 8-9 פעמים ביום!! בלי הגזמה,
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
גדלתי כך ומעולם לא היה נראה בעיני בעיה.
כן היינו חושבים פעמים לפני שירדנו, והיתה גם תורנות בהזדמנויות מסוימות.
היום אני גרה בבנין עם מעלית ובקומה יותר נמוכה, ולא נראה לי שאסכים לעבור לקומה שלישית בלי מעלית לו תעמוד אופציה כזאת על הפרק.

פעם בשבוע זאת לא בעיה וגם אנשים מבוגרים עומדים בזה בדרך כלל..
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
גרתי 20 שנה בקומה רביעית בלי מעלית וכיום "עשיתי הנחה"- קומה שלישית בלי מעלית...

לרגליים זה טוב, מאוד אפילו.
ב"מצב"- נורא!
אחרי קיסרי- סיוט.
עגלות- משאירים למטה, רק את היקרות מעלים, ואז זה עוד יותר קשה.
שקיות זבל- כבד, ואם יש חור לך תנקה את השביל....
הרעש- מעצבן אותי שהילדים (שלי) עולים הביתה בצהריים, מולהבים, ששים ושמחים אבל כל הבנין שומע, חי ומרגיש את הענין. וגם להשתיק כל הזמן זה לא שייך.


הפטנט המוזר שמצאתי כדי להתמודד עם הקושי הפיזי, זה לעלות תוך כדי שיחת טלפון... לאו דוקא שאני אדבר בה, אלא שמשהו ירתק אותי מעבר לקו, או שהגיגי מחשבה ישטפוני ויסיחו דעת מה"עוד קומה... "
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אני גרה בקומה 3.5,
שווה מאד את הנוף המטריף והאוויר,
אבל שבאים אורחים מהעיר הגדולה(שרגילים למעלית) הם לא מפסיקים לקטר...
יש לי מחסן נעול למטה, בו אני משאירה עגלות.
לענ"ד- עניין של הרגל!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
תודה לכל העונים. אשמח לעוד תגובות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
גרה בקומה שלישית
קשה אבל אפשרי
הקושי העיקרי שלי זה להביא לקוחות הביתה... התלונות...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה