התייעצות יש פתרון בכלל לחולי כזה?

[byy]

זה כן חולי.
הריון בריא לא אמור להיראות ככה, ואישה לא אמורה להרים ידיים ולסבול בשקט.
להתעקש עם הרופאים על פתרונות שיכולים להקל, ולהיעזר בעמותות שקמו לשם כך. (חבלים, אם הדרך).

הרגשתי נורא. (ולא אכתוב פה כמה הריונות)
שאלתי את נפשי למות מידי יום, ולא במליצה.
אבל לא העלתי בדעתי שאני נקראת חולה
בזמנו ,לא היה לזה שם ,בכלל.

 

[אור צחצחות]

לא בטוח, אבל יתכן שאפשר אפילו לקבוע תור טלפוני.
אני בשביל הפעם הראשונה כשלתי לרופא, לא היה לי תור הגעתי לקופת חולים עם בעלי ביחד חצי מעולפת, אחות שראתה אותי בקשה שאראה רופא, כי כבר הייתי כמה ימים קודם לקבל עירוי ולא עזר (כך אמרה) הכניסו אותי לרופא מחליף שהציע לי ללכת למיון (לא הלכתי הייתי באפיסת כוחות מובחלת וסמרטוטה) ובמקביל פתח לי פניה לאשפוז ביתי, הם הגיעו עוד באותו יום!! כנ"ל
כשנגמרה תקופת אשפוז הבית והייתי צריכה המשך, אפילו לא הלכתי לקופ"ח, קבעתי תור טלפוני ודברתי עם הרופאת משפחה שלי מהמיטה, לאחר כמה דקות עדכנה אותי שאשרו לי המשך אשפוז בית ולמחרת הגיע אלי שוב כל הציוד.
כך שזה לא היה מאמץ כל כך גדול וזה יכול למנוע החמרה.
דברתי עם מתנדבת מארגון אם הדרך והיא הסבירה לי שכשהגוף מיובש גם התרופות לא נספגות טוב ופחות משפיעות.
אז לא שמרגישים טוב, אבל מנסיון של מי שחווה את זה, יש להרגיש גרוע ויש להרגיש עוד יותר גרוע. יש להקיא ויש להקיא בלי סוף עד דם. אז כדאי להתאמץ לקבל את מה שצריך ולהתעקש על נוזלים אפילו אם הסטיק לא מראה שאת מיובשת (כי בעלך כמעט הכריח אותך לשתות שתי כוסות סודה עם פטל לפני שהלכת לקופת חוליםלא משנה שאחר כך הקאת הכל)

תודה על המידע!
בתקווה שהריון הבא ארגיש מעולה בעז"ה ולא אצטרך לו

 

[פופיט2]

הרגשתי נורא. (ולא אכתוב פה כמה הריונות)
שאלתי את נפשי למות מידי יום, ולא במליצה.
אבל לא העלתי בדעתי שאני נקראת חולה
בזמנו ,לא היה לזה שם ,בכלל.

אני לפני שנתיים לא ידעתי שיש לזה שם.
הרגשתי מזעזע ירדתי הרבה במשקל מרוב הקאות.
לא הלכתי לעבודה.לא תפקדתי........
ניסיתי תרופות וכלום לא עזר .
הייתי במצב שלא היה אכפת לי שיגמר ו...........................
אבל הרופא טען שזה נורמלי.

 

[ניק 146056]

ספוילר: ספוילר למפונקות

די תפסיקו להתבכיין כבר על הסבל הנוראי שבהבאת ילד לעולם..
לא הזוי ולא נעליים.
אשרינו שזכינו וזאת בחירתנו האישית האם להביא ילד למרות הנתונים הללו. -
ולא אם המדינה תממן לכל הנשים בישראל משכורות על הריון ולידה המדינה תפשוט רגל - אי אפשר לממן לכן הכל תפסיקו לחשוב שהמדינה היא גוף פילנטרופי בלתי מוגבל.- אם ייתנו לך את זה ייקחו לך את המימון למעונות ואז תבכו - איך חושבים שאפשר לעבוד ככה שאין מעונות. ואם ייתנו מעונות ויקחו לכן את הזכאות לשכר דירה - איך אפשר לעבוד שכל המשכורת הולכת על משכנתא ושכירות - תתחילו להתבגר ולהבין שהמדינה היא לא אבא עשיר שממן את הגחמות של כולנו
(והבאת ילד היא לחלוטין בבחירה אישית של כל אחד ואחת - ב"ה יש בשורות טובות- תעשו מסיבת הודיה ותרקדו, תגידו תודה שאתם חלק מיצירה אלוקית מדהימה ותפסיקו לצפות שכל המדינה תעמוד דום לכבודכן..)

ולפותחת האשכול - אני מתארת לעמך שחברה שלך לא כל כך אוכלת - ממליצה ללכת לתזונאית שתביא תזונה מותאמת ולעשות כושר (כמובן שמתאים להריון.) זה באמת בהתחלה מאוד מאוד קשה אבל מניסיון - לילה בלי הליכה היה לילה נוראי - אחרי הליכה היה הרבה יותר טוב..

איכס,
דוחה הספוילר שלך.

'ספוילר למפונקות' מי שמדבר.

 

[-דינה-]

הרגשתי נורא. (ולא אכתוב פה כמה הריונות)
שאלתי את נפשי למות מידי יום, ולא במליצה.
אבל לא העלתי בדעתי שאני נקראת חולה
בזמנו ,לא היה לזה שם ,בכלל.

וואוו
כל פעם אני שואלת את עצמי מה נותן לנשים כמוך כח לעוד היריון?
9 חוד' כאלה זה נשמע כמו נצחחחח

 

[byy]

וואוו
כל פעם אני שואלת את עצמי מה נותן לנשים כמוך כח לעוד היריון?
9 חוד' כאלה זה נשמע כמו נצחחחח

10 חוד' ! מה לעשות? לא לפני שבוע 43 .וכפול X פעמים.
פעם ניסינו לעשות חשבון כמה שנים זה

 

[הרוח]

10 חוד' ! מה לעשות? לא לפני שבוע 43 .וכפול X פעמים.
פעם ניסינו לעשות חשבון כמה שנים זה

מצטרפת לשאלה,
באמת,
מה נותן כח להמשיך שוב ושוב?

 

[-דינה-]

10 חוד' ! מה לעשות? לא לפני שבוע 43 .וכפול X פעמים.
פעם ניסינו לעשות חשבון כמה שנים זה

גיבורה!

 

[שומרת החומות]

יש כאן נשים גיבורות כח!!
זוכרת את הימים שהייתי אוכלת בידיעה שעוד כמה דקות הכל בלאו הכי הולך לצאת..
התחושה הזאת של הבחילות והחולשה היא תחושה קשה ונוראית
אחותי היתה עם היפראמזיס ממש ממש קשה
והרופאה אמרה לה שנוזלים זה ממש חובהה
כי רק מכל ההקאות והיריקות(מחילה ) היא מאבדת ליטר נוזלים ביום
אז חובה חובה נוזלים
ואחרי שיש נוזלים אפשר להתחיל לחשוב על כל העיצות כאן...

 

[חדר האוצרות]

בקרוב אצל כולן.
להריון בהחלט מתלוות מחלות שונות חלקן לא פשוטות.
סבל של אחד לא מבטל סבל של אחר
היפראמזיס הוא סבל נוראי לאישה ולסובבים אותה שאין להם איך לעזור לה

יש סבל ויש סבל
יש סבל שלא רוצים אותו הוא מיותר ואין לו משמעות
אי אפשר להשוות סבל של מחלה, לסבל של הריון
מחלה אנחנו לא רוצים אותה ורוצים שהיא תעלם מהעולם
לעמת הריון שאם הוא לא היה היינו עצובים ממש ועושים הכל שהוא יקרה
ובלי להמעיט בקושי של ההריון הוא לא מחלה

 

[חדר האוצרות]

גם אדם שזכה בלוטו, יכול להתלונן שקשה לו,
זה בדיוק אותו דבר

 

[(:1234]

יש סבל ויש סבל
יש סבל שלא רוצים אותו הוא מיותר ואין לו משמעות
אי אפשר להשוות סבל של מחלה, לסבל של הריון
מחלה אנחנו לא רוצים אותה ורוצים שהיא תעלם מהעולם
לעמת הריון שאם הוא לא היה היינו עצובים ממש ועושים הכל שהוא יקרה
ובלי להמעיט בקושי של ההריון הוא לא מחלה

אבלל היפראמזיס הוא מחלה!!!!!!
מחלה שלא רוצים אותה!!!
הוא מגיע בעקבות הריון, אבל זה לא הריון בעצמו!!!!!!
הריון לא אמור להיראות ככה

 

[חדר האוצרות]

אבלל היפראמזיס הוא מחלה!!!!!!
מחלה שלא רוצים אותה!!!
הוא מגיע בעקבות הריון, אבל זה לא הריון בעצמו!!!!!!
הריון לא אמור להיראות ככה

גם בן אדם שיש לו 50 מיליון שקל בבנק והוא מתלונן ע"כ הוא חולה

 

[איכות]

גם בן אדם שיש לו 50 מיליון שקל בבנק והוא מתלונן ע"כ הוא חולה

סליחה, אולי לא הבנתי אותך.
מקווה שלא.
אדם שיש לו 50 מיליון שח אבל אסור לו לאכול רק עם פג והוא גם מרגיש מחריד
והוא מתלונן ע"כ.
הוא מסכן. ומותר לו להתלונן.
הבנת????

 

[ניק 100377]

הריון זה לא מחלה
ויש הרבה נשים שרוצות להיות בהריון ועוברות טיפולים קשים וכואבים הרבה יותר בשביל הזכות הגדולה והמרגשת הזו

נכון
אבל אפשר להבין נשים שמתמודדת בהריון בגבורה

 

[מחשושה]

הריון זה לא מחלה
ויש הרבה נשים שרוצות להיות בהריון ועוברות טיפולים קשים וכואבים הרבה יותר בשביל הזכות הגדולה והמרגשת הזו

מכירה מקרוב ממש משהי שעברה הרבה טיפולים ושנים וכאב
ובניסים גדולים ולא פשוטים זכתה להיכנס להריון שלא האמינה שיקרה אחרי הרבה שנות המתנה
אבל אז....... פתאום היא מגלה שהיא רק חושבת על הפלה...
ולא מבינה איך כל הנשים עוברות הריון ואת הבחילות האלו
עד שהמצב התדרדר יותר, אשפוזים, הקיאה דם...!
וקיבלה את ההבחנה של היפרמזיס
ואחרי כל השנים הללו, והטיפולים ,
זה היה ילד של נס אמיתי
עדיין תביני שאם זה מה שהרגישה זה לא כי הרגישה עכשיו יותר מסכנה מאלו שמחכות
אלא פשוט הרגישה שהיא לא שורדת.
.
אין קשר בין סבל לסבל
ופותחת האשכול לא בקשה להוכיח שהיא הכי סובלת בעולם
סה"כ אשה שמרגישה שבא לה רק למות מרוב סבל
בקשה פתורנות להקל מעט שבמעט מהסבל
אסור?? לא לגיטימי??

 

[מחשושה]

הריון זה לא מחלה
ויש הרבה נשים שרוצות להיות בהריון ועוברות טיפולים קשים וכואבים הרבה יותר בשביל הזכות הגדולה והמרגשת הזו

אני יכולה להבין את הכאב לקרוא כזה אשכול
למי שמתמודד עם אתגרי פוריות
באמת, זה ממש לא מקום בשבילם
זה באמת כואב ופוצע הכי בעולם
חבל להציק לעצמכם,
כאן זה המקום לשליטה עצמית ולדעת לא לתת לעצמי להזיק לעצמי
ופשוט לא להכנס ברגע שמבינים מה הנושא
זה קשה. אבל זה מינימום אהבה ואכפתיות עצמית.

 

[:) שמחהל'ה]

תהיתי מתי תגיע התשובה הטיפשית הזו,,,,
זה מחמאה לעם ישראל שרק עכשיו.

חבל שאת משתלחת בצורה כ"כ אישית ואכזרית!
תודי לה' שאינך נמצאת בקבוצה הסגורה המקבילה של חדר המתנה!
הנושאים שם כואבים הרבה יותר ותשמחו שאתם לא שם...
יש שם בהחלט מודעות לקשיי ההריון ובכל זאת הם מעדיפות את ההריון
אפשר להתווכח, אבל לא לפגוע ברמה אישית!
יתכן שהכותבת עצמה מכירה מקרוב את הנושא ולכן זה צורם לה, ולכן תסבירי לה בעדינות למה להבנתך היא טועה
הקב"ה אמר ליעקב בדיוק בנושא זה, וכי כך עונין את המועקות?

 

[אילה הלומדת]

א. היפרמזיס לא קשור למספר ההקאות אלא למספר הבחילות.
ב. אם את לא מרגישה טוב ולא יכולה לתפקד, זכותך להרגיש את זה. וכדאי להבין וללמוד לחיות עם זה ולקבל את עצמך.
ג. מנסיוני כיועצת זוגית, ראיתי שהרבה מהדברים רגשיים. בהריון הבא אני ממליצה לשבת ולהבין : האם קשה לך שאת לא יכולה בהריון / שאת חסרת אונים / השפעה על הזוגיות / אימהות וכו'.
מומלץ להתיעץ עם אשת מקצוע.
מחוויה שלי, היעוץ בקו של "האישה המאושרת באמת" המנוהל בהתנדבות עזר מאד! (חינמי!) או אפשר להיעזר ביועצות של אם הדרך להבין מה מאחורי. לפחות להבין לאן להתקדם מכאן.
והכי חשוב: אם את מרגישה את מרגישה. את לא צריכה להוכיח לעולם שאת לא חשה בטוב, זכותך כאישה בת מלך להרגיש חולשה וכד' בלי מצפון! וכמובן להעביר את זה באופן מכובד.
אגב,
תרופות פסיכיאטריות קלות לעיתים משפיעות לטובה אפילו על מצב הבחילות.

 

[אילה הלומדת]

ועוד משהו:
לא משנה הנתונים, משנה מה את מרגישה.
כשאתן מתענינות בחברה, משנה מאד איפה הבחילות תפסו אותה ולא כמה אפשר לתאר אותן קשה.
אני חושבת שבגלל שזה משימחה, קשה מאד לקבל אמפטיה אמיתית, וזה הרבה פעמים גורם לגוף עוד יותר להעצים את הכאב (גוף נפש...)