קורונה כאן נדבר על הסבל של קבוצות הסיכון

[נאמנת]

ויש עוד כל מיני דברים קטנים שתורמים כ"כ הרבה לאלה שסגורים.
תדעו לכם שהתגייסות משפחתית היא חשובה מאוד.
ותזכרו שכל ישראל אחים, ואם כולנו נתגייס כמשפחה- הכל יהיה טוב יותר וקל יותר!

אלף לייקים!!

 

[ה. בקר]

הבת שלי בכיתה ח' לא חזרה ללימודים.
בתחילה היו שיעורים במרחב הקולי כי לא כולן חזרו אבל אחרי שכולן חזרו, פסקו ההקלטות.
הכיתה נכנסה לשוונג של ספרי זכרונות, והבת שלי שכבר מהחורף יש לה ספר זכרון מוכן שהביאו לה מחו"ל חיכתה כלכך.
אחר כך החלו חזרות למסיבת גמר. מתכונת שונה מהרגיל אבל חוויה. החוויה של מסיימות ח'.
והבת שלי בבית.

אבל-
הקב"ה ריחם עליה.
החברות לא ויתרו. הקליטו לה שיעורים בנגן [באישור המורה שעוד אכתוב עליה בהמשך], הביאו לה שכפולים. באו בזוגות ושלשלות אחרי יום למודים, דפקו בדלת עם מסיכות, עמדו רחוק ופטפטו. לקחו את ספר הזכרונות שלה לכיתה ודאגו שיתמלא. הביאו לה את שלהן. נתנו לחוש קצת מהוואי כשהיא בבית.

והמאמנת של מסיבת הגמר [איפה את @yz [יונית צדוק] המהממת שלא ויתרה על השתתפותה בהסרטות.
והמורה המקסימה שלה שגם לא ויתרה.
שלחו לה את השיר שהכיתה שלה שרה. למדה אותו.
קראו לה לבית הספר בזמן שכל הבנות היו בכיתות והסריטו אותה באופן שתוכל להשתלב במצגת.
אמנם להקרנה עצמה של המצגת היא לא תלך כי זה באולם סגור. אבל לפחות תקבל דיסק הביתה [יכולנו להזמין] ולראות גם את עצמה במצגת.
פשוט אין מילים.
המורה גם התקשרה לפחות פעם בשבוע להתעניין בה. לראות שהיא מבינה את החומר. לתת לה כח ולחזק אותה. לומר לה שהיא מעריכה אותה על הויתורים שהיא עושה למען בבגרות. בלי לטעון.

צל"ש. באמת צל"ש.

 

[Xxx0]

הבת שלי בכיתה ח' לא חזרה ללימודים.
בתחילה היו שיעורים במרחב הקולי כי לא כולן חזרו אבל אחרי שכולן חזרו, פסקו ההקלטות.
הכיתה נכנסה לשוונג של ספרי זכרונות, והבת שלי שכבר מהחורף יש לה ספר זכרון מוכן שהביאו לה מחו"ל חיכתה כלכך.
אחר כך החלו חזרות למסיבת גמר. מתכונת שונה מהרגיל אבל חוויה. החוויה של מסיימות ח'.
והבת שלי בבית.

אבל-
הקב"ה ריחם עליה.
החברות לא ויתרו. הקליטו לה שיעורים בנגן [באישור המורה שעוד אכתוב עליה בהמשך], הביאו לה שכפולים. באו בזוגות ושלשלות אחרי יום למודים, דפקו בדלת עם מסיכות, עמדו רחוק ופטפטו. לקחו את ספר הזכרונות שלה לכיתה ודאגו שיתמלא. הביאו לה את שלהן. נתנו לחוש קצת מהוואי כשהיא בבית.

והמאמנת של מסיבת הגמר [איפה את @yz [יונית צדוק] המהממת שלא ויתרה על השתתפותה בהסרטות.
והמורה המקסימה שלה שגם לא ויתרה.
שלחו לה את השיר שהכיתה שלה שרה. למדה אותו.
קראו לה לבית הספר בזמן שכל הבנות היו בכיתות והסריטו אותה באופן שתוכל להשתלב במצגת.
פשוט אין מילים.
המורה גם התקשרה לפחות פעם בשבוע להתעניין בה. לראות שהיא מבינה את החומר. לתת לה כח ולחזק אותה. לומר לה שהיא מעריכה אותה על הויתורים שהיא עושה למען בבגרות. בלי לטעון.

צל"ש. באמת צל"ש.

באמת צל"ש
הלוואי שכולם היו ככה..

 

[ה. בקר]

באמת צל"ש
הלוואי שכולם היו ככה..

הלוואי

יש לה חברה שהבנים שלה בבית ולא חזרו ללימודים.
חלקם לא קבלו אפילו לא טלפון אחד מהמלמד במשך כל התקופה.
מה הם אוויר?

 

[רוחי בלבוחי]

הבת שלי בכיתה ח' לא חזרה ללימודים.
בתחילה היו שיעורים במרחב הקולי כי לא כולן חזרו אבל אחרי שכולן חזרו, פסקו ההקלטות.
הכיתה נכנסה לשוונג של ספרי זכרונות, והבת שלי שכבר מהחורף יש לה ספר זכרון מוכן שהביאו לה מחו"ל חיכתה כלכך.
אחר כך החלו חזרות למסיבת גמר. מתכונת שונה מהרגיל אבל חוויה. החוויה של מסיימות ח'.
והבת שלי בבית.

אבל-
הקב"ה ריחם עליה.
החברות לא ויתרו. הקליטו לה שיעורים בנגן [באישור המורה שעוד אכתוב עליה בהמשך], הביאו לה שכפולים. באו בזוגות ושלשלות אחרי יום למודים, דפקו בדלת עם מסיכות, עמדו רחוק ופטפטו. לקחו את ספר הזכרונות שלה לכיתה ודאגו שיתמלא. הביאו לה את שלהן. נתנו לחוש קצת מהוואי כשהיא בבית.

והמאמנת של מסיבת הגמר [איפה את @yz [יונית צדוק] המהממת שלא ויתרה על השתתפותה בהסרטות.
והמורה המקסימה שלה שגם לא ויתרה.
שלחו לה את השיר שהכיתה שלה שרה. למדה אותו.
קראו לה לבית הספר בזמן שכל הבנות היו בכיתות והסריטו אותה באופן שתוכל להשתלב במצגת.
אמנם להקרנה עצמה של המצגת היא לא תלך כי זה באולם סגור. אבל לפחות תקבל דיסק הביתה [יכולנו להזמין] ולראות גם את עצמה במצגת.
פשוט אין מילים.
המורה גם התקשרה לפחות פעם בשבוע להתעניין בה. לראות שהיא מבינה את החומר. לתת לה כח ולחזק אותה. לומר לה שהיא מעריכה אותה על הויתורים שהיא עושה למען בבגרות. בלי לטעון.

צל"ש. באמת צל"ש.

ראוי להערכה מיוחדת!! כי למרות שזה מתבקש לכאורה, ואפי' נדרש מטעם ההנהלה לעשות את זה,
זה לא מאד קורה ובמיוחד שהאכפתיות פה מרגשת אפילו.
צל''ש מיוחד!!!

 

[קצרה]

אז אני מצל"שת את המורה של כיתה א' של הבן שלי
מקליט את עצמו כל השיעורים לטובת ילד שיושב בבית.

הבן שלי מקשיב לזה מדי פעם -
ולכן אני יודעת להעריך את ההקרבה של המלמד.

כי באמצע הוא מעיר לילדים ונוזף בהם . לפעמים מתבלבל באמצע - והכל ההורים יכולים לשמוע בכל רגע נתון.

 

[פזמון]

אצלנו בחיידר, הרבה מקליט כל יום ויום את כל השיעורים!!!
שאלו התלמידים: אבל הרי רק אחד או שנים חסרים...
אמר הרבה: תלמיד אחד ועוד תלמוד תורה זה עולם ומלואו!!!
השיעורים משהו מיוחד! איזו מתיקות. רגש שמחה וחכמה!

 

[גלבוע]

אצלנו בחיידר, הרבה מקליט כל יום ויום את כל השיעורים!!!
שאלו התלמידים: אבל הרי רק אחד או שנים חסרים...
אמר הרבה: תלמיד אחד ועוד תלמוד תורה זה עולם ומלואו!!!

ככה ילד באמת מרגיש שהוא והלימוד שלו שווים עולם ומלואו.
כל הכבוד!

 

[סגול חציל]

טוב, קראתי הכל ...
עצוב ומרגש מנגד
למעיישה .. אני רצה להרים טלפון לסבא וסבתא , לפני שהם הולכים לישון
להזכירכם , הם בקבוצת סיכון, אפילו שבגדול הם בריאים
הם בני 70+ אבל בשיא פריחתם, ורק שהקורונה לא תעצור את זה , השם!!!!
תודה שעוררתם את תשומת ליבי !!!!

תודה שגם את עוררת את תשומת ליבי.
מייד התקשרתי לסבתא המבוגרת שלי, שאמנם מבוגרת, אך צעירה ברוחה.
שנשמע וננתבשר בבשורות טובות תמיד!
רק בריאות ורפואה שלמה לכל עמ"י!

 

[דינוש]

מחמם את הלב לשמוע על צוות ששם לב! הלוואי על כולם ככה!
קרובת (רחוקה) משפחה שלי, תלמידת סמינר שגם נמצאת בבית כבר כמעט 4 חודשים סיפרה לי בכאב שאף אחד (!) לא התקשר אליה מצוות הסמינר במשך תקופה ארוכה מאוד והיא זו שהייתה צריכה ליזום את שיחה ולעדכן שהיא לא מגיעה בגלל המשפחה שבסיכון ובקשה שהחיסורים לא יפגעו לה בציון... פשוט כואב הלב.
נכון שמדובר בסמינר גדול מאוד ואני בטוחה שהצוות שם היה עסוק וטרוד בהרבה דברים חשובים אבל עדיין...
ובאיזה אושר ספרה אח''כ שהמורה שלה (מקצועית...) התקשרה לשאול בשלומה ולהגיד שהיא חסרה. אין לכם מושג כמה היא התרגשה מזה.
צוות, יש לכם תלמידים שנמצאים במצב לא פשוט בכלל כבר חודשים ארוכים ...
שיחת טלפון קטנה. 3 וחצי דקות מהזמן שלכם יכולים לעשות לתלמידים שלכם את היום ויותר מזה.
כן, גם אם את רק מורה להיסטוריה או לנביא ויש לך מאות תלמידות. אין לך מושג מה את יכולה לעשות בהתעניינות קצרה.

 

[קבוצת אפי]

אחד הילדים שלי קיבל השבוע טופים ומכתבים מהילדים בכיתה! הוא היה כ"כ מאושר!

אכן אנחנו כ"כ מעריכים את הצוות והחברים/ות בכיתה האכפתיים, זה אדיר ההרגשה והכוח שהם נותנים לילד , וחשבנו היום שלילדים אצלנו [בבית-גם אצלנו לא חזרו ללימודים מפורים] שלא מקבלים את היחס החשוב והמוכרח הזה , פשוט נקנה כמה מתנות וממתקים קטנים נעטוף נצרף ברכה יפה ונכתוב שזה מהחברים והצוות החינוכי , מציעה זאת להורים שחלק מהילדים מקבלים הכלה ויחס מדהים ולחלק כואב הלב מקנאה ומזה שלא זוכרים אותם , אז במקום לנדנד שיעשו להם גם , נעשה את זה אנחנו ...מקווה שמותר מבחינת שקר בשביל השלום והאחווה בין האחים והאחיות [שלא יקנאו ...ובצדק]
בשורות טובות!!!
ושנזכה במהרההההה לגאולה שלמה בביאת משיח צדקנו בקרוב! כשל כוח הסבל, אכן כולם סובלים מהמצב ברמה זו או אחרת , אך הקבוצות בסיכון יותר מכולם [ולא רק בתקופה הזו ,מעצם זה שהם קבוצות בסיכון -מסיבת הסיכון.]

 

[פנינה 99]

מחמם את הלב לשמוע על צוות ששם לב! הלוואי על כולם ככה!
קרובת (רחוקה) משפחה שלי, תלמידת סמינר שגם נמצאת בבית כבר כמעט 4 חודשים סיפרה לי בכאב שאף אחד (!) לא התקשר אליה מצוות הסמינר במשך תקופה ארוכה מאוד והיא זו שהייתה צריכה ליזום את שיחה ולעדכן שהיא לא מגיעה בגלל המשפחה שבסיכון ובקשה שהחיסורים לא יפגעו לה בציון... פשוט כואב הלב.
נכון שמדובר בסמינר גדול מאוד ואני בטוחה שהצוות שם היה עסוק וטרוד בהרבה דברים חשובים אבל עדיין...
ובאיזה אושר ספרה אח''כ שהמורה שלה (מקצועית...) התקשרה לשאול בשלומה ולהגיד שהיא חסרה. אין לכם מושג כמה היא התרגשה מזה.
צוות, יש לכם תלמידים שנמצאים במצב לא פשוט בכלל כבר חודשים ארוכים ...
שיחת טלפון קטנה. 3 וחצי דקות מהזמן שלכם יכולים לעשות לתלמידים שלכם את היום ויותר מזה.
כן, גם אם את רק מורה להיסטוריה או לנביא ויש לך מאות תלמידות. אין לך מושג מה את יכולה לעשות בהתעניינות קצרה.

כואב מאד.
אולי נשלח קריאה מכאן.
כל מי שיודעת מקרוב על בנות,בנים בסיטואציה כזו.
בואו נפנה אנחנו להנהלה,או למישהו מהצוות ונבקש התיחסות.
לפעמים הם טרודים,מבולבלים וכד'
ודאי לא מרצון רע כלשהו או בזדון.
ממש "חובת דיווח"

 

[מרחבית]

אני חושבת שבמקום שהצוות לא שם לב בעצמו, כדאי לשוחח איתם, להסביר, להזכיר. אחר כך להודות. הקשר מאוד חשוב.
כולם במצב לא נורמלי עכשיו. כל אחד עם הקשיים בבית שלו ובמוסד הלימודים שלו. כל-כך הרבה דברים השתבשו והתבלבלו. וגם היו רגילים שהתלמידים בבית, ואחר כך, שחלק שולחים וחלק עוד לא. ולא תמיד שמים לב מעצמם להבדל המהותי שילד בסיכון או במשפחה עם סיכון - לא בא ללימודים כשהאחרים באים.
לכן, לא כדאי לחכות הרבה. לדבר, להסביר את המצב. בטוח שזה יעזור בע''ה.

 

[ללי41]

בנוסף לזה שאין הכנסות כבר 4 חודשים למשפחות בסיכון תנסו לדמיין כמה הוצאות יש למשפחה עם 5 ילדים שנמצאים כל היום בבית והאוכל תופס חלק נכבד מהיום (וזה חוץ מחומרי יצירה והוצאות נוספות לתעסוקת הילדים וכמובן שצריך גם להמשיך לשלם כרגיל למוסדות...)

 

[Xxx0]

בנוסף לזה שאין הכנסות כבר 4 חודשים למשפחות בסיכון תנסו לדמיין כמה הוצאות יש למשפחה עם 5 ילדים שנמצאים כל היום בבית והאוכל תופס חלק נכבד מהיום (וזה חוץ מחומרי יצירה והוצאות נוספות לתעסוקת הילדים וכמובן שצריך גם להמשיך לשלם כרגיל למוסדות...)

מזדהה עם כל מילה
המצב הזה בכלל לא פשוט!

 

[שרית קובל]

האמת אני בהלם!

ידעתי שיש קבוצות סיכון, ידעתי שיש אנשים שהקורונה מסוכנת להם,
אבל ממש לא ידעתי עד כדי כך.
ואני כל כך שמחה ומאושרת שעלה האשכול הזה, כי הוא באמת עולם חדש עבורי.
ולימד אותי הרבה...

כתבה כאן מישהי על הנושא הכלכלי,
משפחות שנמצאות בסיכון משמעותי גם לא חוזרים לעבוד, וגם ההוצאות גדלות,
כחלק ממשפחת פרוג, אולי שמישהו/י מההנהלה ירים את הכפפה,
ונעשה קופה פנימית של חברי פרוג,
אשמח לתרום לה

 

[ה. בקר]

האמת אני בהלם!

ידעתי שיש קבוצות סיכון, ידעתי שיש אנשים שהקורונה מסוכנת להם,
אבל ממש לא ידעתי עד כדי כך.
ואני כל כך שמחה ומאושרת שעלה האשכול הזה, כי הוא באמת עולם חדש עבורי.
ולימד אותי הרבה...

כתבה כאן מישהי על הנושא הכלכלי,
משפחות שנמצאות בסיכון משמעותי גם לא חוזרים לעבוד, וגם ההוצאות גדלות,
כחלק ממשפחת פרוג, אולי שמישהו/י מההנהלה ירים את הכפפה,
ונעשה קופה פנימית של חברי פרוג,
אשמח לתרום לה

אני כתבתי
לא היתה לי כוונה לצדקה ותרומות.
רק לאזן את זה שמתלוננים שבגללנו הכלכלה נפגעת ואין פרנסה ולא יודעת מה. זה הכל
ושלא נצטרך לידי מתנת בשר ודם

 

[שרית קובל]

ושלא נצטרך לידי מתנת בשר ודם

אולי את לא צריכה,
אבל את לא היחידה שכתבת....

ומתנות בתוך המשפחה זה צדקה?
לא רבנית, לא יודעת

 

[ה. בקר]

אולי את לא צריכה,
אבל את לא היחידה שכתבת....

ומתנות בתוך המשפחה זה צדקה?
לא רבנית, לא יודעת

אחד ההרגשות הגרועות שגורמות רע לבן אדם זה לקבל צדקה.
מהמשפחה זה אחרת.

אבל אולי באמת יש מי שבאמת צריך עד כדי כך שירצה לקבל.

אני זו שהעליתי מלכתחילה את הענין הכלכלי

 

[דינוש]

האמת אני בהלם!

ידעתי שיש קבוצות סיכון, ידעתי שיש אנשים שהקורונה מסוכנת להם,
אבל ממש לא ידעתי עד כדי כך.
ואני כל כך שמחה ומאושרת שעלה האשכול הזה, כי הוא באמת עולם חדש עבורי.
ולימד אותי הרבה...

כתבה כאן מישהי על הנושא הכלכלי,
משפחות שנמצאות בסיכון משמעותי גם לא חוזרים לעבוד, וגם ההוצאות גדלות,
כחלק ממשפחת פרוג, אולי שמישהו/י מההנהלה ירים את הכפפה,
ונעשה קופה פנימית של חברי פרוג,
אשמח לתרום לה

אני הייתי מציעה לך להביא משהו מפנק למשפחה שבסיכון . שכנים / חברים של הילדים.
משחק קופסא, ספרים, ממתק שווה שהם לא מרשים לעצמם כמו רבע לשבע או דבר יוקרתי אחר (העיקר קנוי ולא ביתי כי לא אוכלים מבחוץ וזה יעבור חיטוי) לעטוף יפה ולצרף פתק מחמם
בטוחה שזה יתקבל בברכה ובשמחה אצל כל המשפחות!!