דרוש מידע כיצד נייצר חוסן רוחני?

[ראש חריף]

ואוו! זה נושא מעניין. אבל מה שאני חושב זה... (כל מה שכתבתי רק טיפים!)
1. תפילה. צריך להתפלל. כמו שכתוב במכות דף י"ז "דילידא אימיה כר' שמעון תיליד - כל שאמו יולדת תבקש רחמים יהי רצון שיהא כר' שמעון"
2. פשוט וידוע שההורים צריכים להראות דוגמא אישית .לא להתחכם.מריבות לא לידם.
3.אני לא דוגל בשיטה של כפייה לילדים. בשום אופן! צריך להחדיר להם ש"ה' יתברך תמיד אוהב אותי" (הייתי חייב לכתוב את זה)
4.ליצור הרבה יחס, להראות שלהיות יהודי זה כיף! גישמעאק! היינו, הסעודה בשבת צריכה להראות בצורה כזאת מושכת עין, שיחדור לילד תמיד לחכות לשבת, כי זה טוב! עכשיו כל אחד יחשוב כפי ראות עיניו.
5.כמובן סיפורי צדיקים. מעלה מיוחדת, כמה שיותר לגרום להם לשאוף, להתקדם קדימה.
6. שימו לב! כאן הרבה טועים! לא להרביץ! לא להכות! אז מה אם יש לך היתר בהלכה?!
7.להקשיב, והכוונה היא בדורנו הירוד שמה כבר ביקשנו, לעזוב את הטלפון. ברגע שהילד מדבר. (כמה אלפי אנשים מדברים על זה זה נושא משעמם ,אבל צריך להתרצן)
8.ובעיקר, חברים, הנשוא הכי מצוי בעולם אבל אף אחד לא מתייחס אליו כמעט, איפה שהילד נמצא, שמה זה הנפילה. צריך לבדוק מי זה, מי מדבר, לא לחנוק, נסו למצוא זמן לדבר איתו, כי זה באמת אני חושב הכי חשוב.

ובעיקר, זה רק אתם תחליטו, מי הילד שלכם.
בהצלחה!

 

[מחברת טורקיז]

מה מעניק לאדם תחושת מסוגלות וחוסן לעמוד בנסיונות רוחניים?

האם זכור לכם אירוע / מקרה / אמירה שנתנו לכם כח לעמוד בנסיונות רוחניים? אם כן, מה הם היו?


אנא התמקדו כעת בתשובות של חוויתכם האישית ופחות ציטוטים מ....

בהמשך האשכול יורחב גם למובאות וציטוטים. אבל כרגע בעיקר חוויות אישיות.

זה יעזור לכולנו להבין מה השיטות שעובדות (ומה פחות...).

תודה רבה למשיבים!

כשסומכים על ילד זה מפתח לו חוסן, אני מדברת מנסיון אישי (גם שלילי.. כלומר- כשלא סמכו, איכשהו זה גרם לנפילה)

 

[כאחד האדם]

מה מעניק לאדם תחושת מסוגלות וחוסן לעמוד בנסיונות רוחניים?

האם זכור לכם אירוע / מקרה / אמירה שנתנו לכם כח לעמוד בנסיונות רוחניים? אם כן, מה הם היו?


אנא התמקדו כעת בתשובות של חוויתכם האישית ופחות ציטוטים מ....

בהמשך האשכול יורחב גם למובאות וציטוטים. אבל כרגע בעיקר חוויות אישיות.

זה יעזור לכולנו להבין מה השיטות שעובדות (ומה פחות...).

תודה רבה למשיבים!

דבר ראשון, חינוך מהבית לאהבת תורה ויראת שמיים זה הכי חשוב כי שזה מוטמע בך גם שתהיה רחוק יהיו דברים שלא יעזור אתה לא תעשה אתה יודע כמה חינכו אותך לזה וכמה מהעקרונות האלה אתה לא תזוז.
דבר שני, אני חושבת הרבה להבין למה אתה עושה את זה, למה זה כל כך חשוב שאת מבין באמת הרבה יותר קל לעמוד בניסיון.
דבר שלישי, שיש לנו חוויות רוחניות טובות קל לך יותר לרצות את זה, שהרי התוצאה של החוויה רוחנית עוזרת לנו להתקרב לה' יותר, ולכן חשוב תמיד לעשות את המצווה כחוויה שאישאר לנו טעם טוב ונרצה תמיד לקיים אותה בשמחה ולא מתוך כפייה.
דבר רביעי, שבנ"א מרגיש שייכות למקום שגדל בו, ותמיכה מהסביבה שלו זה נותן כוח לצלוח את האתגרים והניסיונות שהרי יודע שתמיד יהיה מי שיבין אותו ויעזור לו ברגעי קושי.
בתפילה שתמיד נצליח להתגבר על כל הניסיונות והקשים ולהיות קרובים לה'!!

 

[לירז קנימח]

בכל מה שקשור לצניעות וקדושה (לבוש/קשרים/טלפונים)
למדתי שאנשים יותר מעריכים מישהו שבאמת חזק בעקרונות שלו ולא דווקא מישהו שהוא 'זורם' ו 'לא לוקח קשה וקיצוני כל דבר'
ובדברים האלו העיקר - זה לא שווה את זה. בכלל.
כמו שאמרו פה לפניי והרב רונן חזיזה אומר זאת מתוך הספר 'וימאן' בצורה ברורה והכי נכונה: גאווה יהודית.
זה לא מתאים לי. לא שווה להתלכלך. לפעמים הקושי להשאר נקי הוא הרבה פחות קשה מלהתכלכלך ולהתנקות מחדש.
רוב הדברים שעשיתי בעבר ואני יודעת שנבעו מקושי רגשי ומהרבה דברים אחרים אני מבינה כמה זה להוריד מעצמך ומהערך שלך בשביל דברים רגעיים ולא אמיתיים בכלל. וחבל לבזבז את ההנאות על דברים כאלו.
אם מגיע לי מכסה של צער - שזה יהיה בעמידה בנסיונות. ואם יש לי מכסה של הנאות - עדיף לא לבזבז על הנאות רגעיות ומזויפות ובטח שבטח שלא קשורות לקדושה כי בזה הן נגמרות ובאות עם תופעות לוואי.
הנאות אמיתיות של קדושה רק מביאות תועלת ומקפיצות אותך קדימה בעבודת ה'.

 

[לשם שינוי]

אם מגיע לי מכסה של צער - שזה יהיה בעמידה בנסיונות. ואם יש לי מכסה של הנאות - עדיף לא לבזבז על הנאות רגעיות ומזויפות ובטח שבטח שלא קשורות לקדושה כי בזה הן נגמרות ובאות עם תופעות לוואי.

וואו, משפט שראוי למסגר ולדבר אותו.

תודה!

 

[לירז קנימח]

וואו, משפט שראוי למסגר ולדבר אותו.

תודה!

איזה כיף
בת דודה שלי חיזקה אותי בקטע הזה המון ודאגה להדגיש לי את זה כל פעם שקופצים נסיונות. אז זה לזכותה

 

[למדן וידען]

חוסן רגשי אישי, ללא קשר לרמה הרוחנית ולתוכן רוחני.

על כל שאלות בנושאי דת יש תשובות.
אבל על חסכים רגשים לא ניתן לענות בתשובה טכנית/אנליטית/תורנית.

הבעיה, שלייצר את זה למישהו אחר זה גם מצריך שהנותן יהיו בנוי, ועם ידע איך עושים את זה..
ושהמקבל יהיה בגיל מתאים ובקירבה מתאימה.

 

[ברוך בלייער]

אולי שיתוף אישי יחדד יותר את השאלה.

בילדותי גדלתי בשכונה מעורבת, לעיתים היו אפילו משחקים משותפים בגן השעשועים עם ילדים שאינם שומרי תומ"צ.
ברור שהיתה חשיפה לא מועטה לעולם שמעבר.
ובכל זאת, ב"ה רובם ככולם של הילדים בשכונתינו גדלו להיות אברכים ונשות אברכים עם בתים יראים ושלמים ועם חוסן רוחני מיוחד במינו. (ונראה לי שהרבה שגדלו בשכונה מעורבת לפני X שנים יסכימו עם זה).
לאורך השנים חשבתי שמגורים בשכונה מעורבת אולי זה הפתרון, מעין חיסון שמחדיר נוגדנים. נחשפת, ראית שאין מה למצוא שם וכעת אתה בטוח בעצמך שהדרך שלך היא הנכונה.
לאט לאט ראיתי שהדור של היום כן נגרר אחרי הרחוב, בשכונות סגורות ובשכונות מעורבות כאחד. ובפשטות ניתן לומר שהנוער שגדל היום פחות מצליח לשמור על חוסן כמו בעבר.

ומשם ממש הגיעה השאלה שלי, מה עזר לנוער בזמנו לפתח חוסן למרות החשיפה לתכני הרחוב, ולמה כעת זה לא עובד? איך אפשר לשחזר את ההצלחה? הפכתי בשאלה המון (!!!), ואין לי תשובה.

ולכן מנסה דרך הדיון פה לנסות למצוא קצה חוט....

ואולי הנוער של היום (שראיתי כבר שגם מסתובבים פה...) יענו מה נותן להם כח זה יתן הבנה עמוקה יותר בפער בין מה שעבד בעבר למה שעובד היום.

לדעתי, [ולפי מה שקיבלתי מרבותי],
יש נקודה מסוימת שאותה חלק מפספסים, והיא חינוך ליסודות,
לדוגמא, אם החינוך שלך לשבת מסתכם בזה שאתה מסביר לילד ששבת זה יום כזה טוב ואנחנו צריכים כ''כ לשמוח ביום הזה, ומי ששומר שבת אשרי לו ואשרי חלקו, וכו,

אבל לא חינכת ליסוד של שבת דהיינו שהקבה ציווה אותנו לשמור את השבת בגלל שהקבה ברא את העולם ב 6 ימים וביום ה 7 שבת ונח וכו',

פיספסת את הנקודה, וכל שמירת השבת שלו לא בנויה על היסוד האמיתי שהוא ציווי השם יתברך, [למרות שכל מה שאמרת לו -אמת]
וכשהחינוך לא בנוי על היסוד - זה בעיה.
מקווה שיבינו אותי בס''ד,

 

[dag]

לילד ששבת זה יום כזה טוב ואנחנו צריכים כ''כ לשמוח ביום הזה, ומי ששומר שבת אשרי לו ואשרי חלקו, וכו,

זה לא גם יסוד?

 

[ברוך בלייער]

לא,
ממש לא זה דבר אמת שכל יהודי צריך וחייב לדעת את זה,
אבל לא הבסיס של שמירת שבת,

 

[אדריכלית מתחילה]

דבר שלי עוזר הרבה מאוד פעמים
זה המחשבה על הילדים שלי
אני רוצה שזאת שמגדלת את הילדים שלי תעשה כך וכך...?
איך זה ישפיע עליהם? וכד'

אבל זה דבר שרלוונטי רק מגיל בוגר יחסית, שכבר רואים בקצה האופק את הילדים

 

[ראש חריף]

אבל זה דבר שרלוונטי רק מגיל בוגר יחסית, שכבר רואים בקצה האופק את הילדים

סליחה שאני ככה נגד(דעתך),
אבל ישנה איזהשהי מסקנה של אימהות ש"אסור לצרוח ליד התינוק-כי שיהיה גדול הוא יצרח"
אני חושב שזה מתחיל מגיל 0 החינוך, כמובן גיל ההתבגרות חשוב אבל רוב הדברים זה מההתחלה מהשורש, איך שהילד תופס את ההורים שלו מקטנות.

 

[אדריכלית מתחילה]

סליחה שאני ככה נגד(דעתך),
אבל ישנה איזהשהי מסקנה של אימהות ש"אסור לצרוח ליד התינוק-כי שיהיה גדול הוא יצרח"
אני חושב שזה מתחיל מגיל 0 החינוך, כמובן גיל ההתבגרות חשוב אבל רוב הדברים זה מההתחלה מהשורש, איך שהילד תופס את ההורים שלו מקטנות.

לא לזה התכוונתי , ממש ממש לא
גלוי נאות: אין לי ילדים עדיין
אני מתכוונת לדברים שהילדים שלי לא בהכרח יראו וידעו שעשיתי
אבל אני אהיה אמא ואישה אחרת אם אני אעשה את הדברים האלה
עם פחות עדינות , יר"ש פחות חמה
אני מדברת על הסוג הזה של הדברים

איזה בנאדם אני אהיה, ואיך אני אגדל את הילדים שלי, שזה תוצאה של זה
במילים אחרות - לחנך את עצמי כדי להיות אדם שראוי לחנך אחרים

 

[מעגלת פינות]

ממקרה ספציפי מנסיון אישי יכולה לומר
שידעתי בשעת הנסיון שיש דמות משמעותית שמאמינה בי באמת ובכוחות שלי לעמוד בנסיון
אני ממש זוכרת שזה עבר לי בראש בכל פעם שהנסיון התגבר
לא ראיתי כאן בתגובות את העניין של אמון, ואולי זה משהו שמאד חסר לדור הצעיר היום
שאנחנו יודעים יפה מאד לדקלם מה חסר לו ופחות זוכרים להאמין בו
ואמון חייב להיות פנימי ואמיתי, ממש לא רק לומר "אני מאמין בך"..

 

[פונפונת]

שאנחנו יודעים יפה מאד לדקלם מה חסר לו ופחות זוכרים להאמין בו
ואמון חייב להיות פנימי ואמיתי, ממש לא רק לומר "אני מאמין בך"..

כמה שזה נכון,
מחדירים היום לנוער שהוא על שפת תהום,
ולולא אנחנו שעומדים על המשמר, וארגון פלוני והתאחדות אלמונית, מזמן הוא היה נופל, חלשלוש וחסר עמוד שדרה שכמוהו.

 

[פסיכודרמטיסטית :)]

קל לנו יותר להבין מה מייצר חוסן גופני, נכון?
ברור לנו שככל שהגוף מקבל את הצרכים שלו בצורה מאוזנת ומתאימה - הוא יהיה חזק יותר.
אדם רעב - פחות יצליח להתגבר, יגיע מהר יותר לאפיסת כוחות וכדו'.
עכשיו בואו נעביר את זה לקטע הרגשי - נפשי
ככל שהנפש 'שבעה' היא חזקה יותר, ותעמוד יותר בנסיונות העומדים בפניה.
אפשר להשביע נפש בכל מיני דרכים, ובטח יש כאלו שיכולים להביא את הכיוון הרוחני יותר טוב ממני
אבל אני מדברת על שלב קודם, על לספק את צרכי הנפש הבסיסיים שאדם זקוק להם מרגע שנולד
מי שיש לו נסיון בעבודה עם נוער יכול לראות בקלות את ההבדל בין נער/ה שבע/ה לבין נער/ה רעב/ה, ואת ההשפעה של זה על יכולת ההתמודדות. כי גם כאן, נער 'רעב' - אין לו מספיק כוחות להתמודד, והוא עסוק בלנסות להשיג את ה'אוכל' שיוכל להשביע את נפשו, ולא תמיד העמידה בנסיון הוא הדבר שיכול לספק לו את זה.. ובד"כ יש נסיון להשיג את ה'אוכל' דווקא בדרך הפוכה.
לא ארחיב כאן יותר מידי, כן אזכיר את סולם הצרכים של מאסלו, שבנוי בצורת פירמידה המתארת את הצרכים של הילד/המבוגר, כאשר יש קושי להגיע לשלבים הגבוהים בפירמידה בלי מילוי הצרכים שמתחת.
השלבים - בכותרות-
צרכים בסיסיים - כמו מים, אוכל,
הצורך בבטחון
צורך באהבה והשתייכות
הצורך להרגיש מוערכים
הצורך במימוש עצמי

כשהנפש מוזנת ומקבלת את הצרכים שלה, ברמה כזו או אחרת, היא חזקה ומסוגלת יותר לעמוד בנסיונות.

 

[לשם שינוי]

ממקרה ספציפי מנסיון אישי יכולה לומר
שידעתי בשעת הנסיון שיש דמות משמעותית שמאמינה בי באמת ובכוחות שלי לעמוד בנסיון
אני ממש זוכרת שזה עבר לי בראש בכל פעם שהנסיון התגבר
לא ראיתי כאן בתגובות את העניין של אמון, ואולי זה משהו שמאד חסר לדור הצעיר היום
שאנחנו יודעים יפה מאד לדקלם מה חסר לו ופחות זוכרים להאמין בו
ואמון חייב להיות פנימי ואמיתי, ממש לא רק לומר "אני מאמין בך"..

כמה שזה נכון,
מחדירים היום לנוער שהוא על שפת תהום,
ולולא אנחנו שעומדים על המשמר, וארגון פלוני והתאחדות אלמונית, מזמן הוא היה נופל, חלשלוש וחסר עמוד שדרה שכמוהו.

הצורך בבטחון
צורך באהבה והשתייכות
הצורך להרגיש מוערכים
הצורך במימוש עצמי

וואו אני בהלם מהתשובות....
כי אתמול שהמשכתי לדון עם עצמי ומחשבותי בנושא ולאט לאט הרגשתי שמצאתי קצה חוט איך להמיר דפוסי חוסן לחוסן הרוחני, אחת מהתובנות היתה: לייצר להם עוגנים, וכשניסיתי להוריד לפסים מעשיים אמרתי לעצמי: להעצים אותם שאנחנו מאמינים ושיש להם כוחות ויכולות לעמוד בניסיונות, לגרום להם להעריך את עצמם ולהיות מוערכים מאיתנו. ואני פותחת את פרוג בבוקר ומגלה שהתשובות קיבלו גם כן תפנית לאותו כיוון חשיבה. זה מדהים ומחדד.
תודה לכל מי שענה!

 

[.חיה פ]

מה מעניק לאדם תחושת מסוגלות וחוסן לעמוד בנסיונות רוחניים?
האם זכור לכם אירוע / מקרה / אמירה שנתנו לכם כח לעמוד בנסיונות רוחניים? אם כן, מה הם היו?

1. להכניס את השם לניסיונות. ואם נופלים, אז כנל, אליו. להכיר בעובדה שהם ממנו, ואי אפשר לבד. לא להתנהל בגאווה של 'אני אצליח להילחם, אני כל יכול', אלא להכיר ביכולות שלי ובחולשות, ולדעך לומר גם 'אני לא יכולה לבד, השם תעזור לי, אני נופלת...'
ולתת להם מקום. כשיש להם מקום הם לא מתגברים. זרם מים מאבד שליטה ומשפריץ על הכל רק ברגע שאתה עוצר אותו ומתנגד לזרימה שלו. זה טבע בעולם. כל דבר שאתה נלחם איתו, הוא מתגבר. מתנגד.
לתת להם מקום זה אומר ממש לדבר איתם. כמו ילד שמבקש צומי ורק כשמביאים לו אז הוא נרגע. ואם לא, אז הוא רק ימשיך להציק ולנדנד... אז גם הם.

ובכלל, בתחבולות עושים מלחמה. אף פעם לא חזיתית איתם.
כל בן אדם צריך להכיר את עצמו ולדעת לפתח כלי מלחמה משלו.

אני למשל גיליתי שיש בי כוח התנגדות מאוד גדול, כל דבר לעשות הפוך, ואם כשיש ניסיון אני אזרום עם היצר ואכריח את עצמי לעשות מה שהוא אמר ועכשיו והרגע ממש לכפות עלי, אני פשוט אעשה הפוך... אולי זה יכול לעזור לחלק.

ראיתי פעם עוד עצה שממש אהבתי(באחד הספרים של הרב ברונר זצל , לא זוכרת איזהשבאופן כללי הספרים שלו כולם עונים על השאלה הנל ומולצים מאוד), והיא: לענות ליצר תמיד ב'כן אבל עוד מעט...', הרי בסוף שוכחים..

שוב, תחבולות. הכל מתחיל ונגמר שם. חזיתית זה אף פעם לא הולך.

גם עצם ההבנה שאני לא עושה טובה לאף אחד כשאני מתגברת - חוץ ממני. עוזרת מאוד, לדעתי.
וגם, לראות בניסיון אתגר, שבא לבנות לי קומות חדשות בנפש ולא להפיל.
לא להיות מאוים ממנו.

והכי חשוב,!!!לענות ליצר בשפה שלו. כי על שאלה שכלית תשובה רגשית לא תענה וכנל הפוך. להעצים כל התגברות ולעשות ממנה עסק. זה נותן תחושה טובה ותחושה טובה ואמון בעצמך הוא כבר כלי חזק להילחם מולם. - למצוא ריגוש בהתגברות.

והעיקר. לא להכניס את עצמל לתוך ניסיון. מניסיון ........

 

[מְזַמֵּן]

שאלת המיליון דולר.
מריץ כעת את שעבר עליי, מקווה שיהיה לתועלת.

* אין הוקוס פוקוס, תפלות ההורים זה מהבסיס [הדמעות של אמא בהדלקת הנרות...].
* להחדיר את המושג של מאה ברכות בכל יום [ובכללם יחס נכון לתפלה], אנחנו חייבים הכרת הטוב לה'.
* להרחיב הבנה בספרות הקדומה בתרי"ג המצוות [ספר החינוך ממש מוצלח, לארטסקרול יש הוצאה חדשה ממש מוצלחת]
* לימוד מוסר וספרי יראה בכל יום [או לכל הפחות פעמיים בשבוע] - ישנם ספרים רבים שלומדיהם מעידים לאחר הלימוד, שחווים שינוי גדול לטובה, עד כדי מהפך מהקצה אל הקצה.
* להעצים את השמחה בילד, ילד שמח, הוא חומר גלם שנוח יותר לעבוד איתו.
* להעביר בבית את התיאור ממעמד הר סיני, קבלת התורה, עשרת הדברות, אמונה בה', במשה עבדו, בתורה, בהשגחה פרטית עם כל החיות שמצליחים להוציא מעצמינו [אם אנחנו דנים בנושא, זה אומר שיש בנו את החיות, כמה שרק ננסה להיכנס לזה, נתפעל בעצמינו שלא ידענו כמה טוב אנו טומנים בחובינו].
* ועוד... אך גם עת לחשות

 

[RACHELEVI]

בהחלט!!! מצרפת גם את המלצתי

ויש גם ספר נוסף שלו שמביא המון נקודות למחשבה חינוכית זה הספר: אי אפשר אחרת .
זה אומנם ספר סיפורים, אבל מלמד המון.
שווה קריאה.

ספר מדהים
קראתי כמה פעמים...