דרוש מידע כיתבו צוואה (קיבלתי במייל)

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
לא בהכרח שיש פה אפילו לפנים משורת הדין (צריך לבדוק את זה)

לפנים משורת הדין זה נניח במקרה שנאבדה למישהו אבידה ועבר 12 חודש
אז בעיקרון לא צריך להחזיר

אבל לפנים משורת הדין מחזירים

אבל פה מעולם לא היה זכות לבנות כלל וכלל בירושה זו
וזה לא משהו שרירותי

אלא התורה בעצמה אומרת את זה
נכון מאוד, זה הסתכלות תורנית
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
הבנות טענו שגם הן וגם הבנים שמעו מההורים שרצונם לחלק את נכסיהם שוה בשוה -
אבל בגלל שזה לא היה מעוגן מפורשות בצוואה רשמית, חלק מהבנים עשו מה שבא להם,
כמובן בהסתמך על דין התורה
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אני שמעתי שמכיוון שבדיני המשפט הישראלי
הבנות יורשות חצי
וכדי שהבנים יקבלו את מה שמגיע להם על פי דין תורה

אז הם מבקשים מהבנות שיביאו לחתום להם על טופס וויתור

אז הבנות מתמחרות את הטופס וויתור הזה בסכום גבוה מאוד
וזה זכותן(אותי זה קומם ממש,אבל דיברתי עם תלמיד חכם אחד שאמר לי שבאופנים מסויימים
מותר להם לעשות את זה ,מה שבטוח זה נושא מורכב מאוד והרעיון הכללי שבאמת
כדי למנוע בעיות עדיף לעשות צוואה ברורה מראש)
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
לא בהכרח שיש פה אפילו לפנים משורת הדין (צריך לבדוק את זה)
אני מבינה. אז תגדיר את זה ואהבת לרעך כמוך.
נכון, אותה תורה שאמרה ואהבת וכו' אמרה שבנים יורשים
אבל כל ענין לגופו.
במקום שהבנות אכן לא היו צריכות והיו יכולות להסתדר בלי זה, אז כן, מתקיים פה דין התורה של בנים יורשים במלואו.
אבל כשרואים שהמשפחות קורסות וזקוקות לזה, זה כבר קשור לבין אדם לחברו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אני שמעתי שמכיוון שבדיני המשפט הישראלי
הבנות יורשות חצי
וכדי שהבנים יקבלו את מה שמגיע להם על פי דין תורה

אז הם מבקשים מהבנות שיביאו לחתום להם על טופס וויתור

אז הבנות מתמחרות את הטופס וויתור הזה בסכום גבוה מאוד
וזה זכותן(אותי זה קומם ממש,אבל דיברתי עם תלמיד חכם אחד שאמר לי שבאופנים מסויימים
מותר להם לעשות את זה ,מה שבטוח זה נושא מורכב מאוד והרעיון הכללי שבאמת
כדי למנוע בעיות עדיף לעשות צוואה ברורה מראש)
אני יודעת אצל אחד מבני משפחתי שגם את זה האבא סיכם לפני פטירתו עם הילדים. הודיע כמה הבנות יקבלו (סכום כסף נאה) כדי שיחתמו על הטופס, ואף עיגן את זה בצוואה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
היה על זה כתבה השבוע במרווה לצמא
ראיינו שני דיינים גדולים מבני ברק

המסקנה -
תכתבו צוואה ותחלקו בה את כל הרכוש שווה בשווה
(אם יש בן בכור מקובל לתת לו שני חלקים שווים)
אם אתם מעדיפים ילדים מסויימים - תתנו להם מתנה בחיים, רק לא בצוואה!

ושורת המחץ - צוואה זה תעודת הכבוד שרשומה על המצבה שלכם, תשאירו אותה נקייה
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
אבל כל ענין לגופו.
במקום שהבנות אכן לא היו צריכות והיו יכולות להסתדר בלי זה, אז כן, מתקיים פה דין התורה של בנים יורשים במלואו.
אבל כשרואים שהמשפחות קורסות וזקוקות לזה, זה כבר קשור לבין אדם לחברו.
תשמעי מסכים איתך
אבל אני מסכים איתך רק בגלל שנדבקתי בחשיבה המערבית

לענ"ד זה בדיוק סגנון החשיבה המערבי שככה מתנהל

מבחינת חשיבה תורנית

החשיבה צריכה להיות

מה היה קורה במידה והכסף היה אצל הבנים בדרך אחרת (כמו למשל אם הם היו זוכים בלוטו)
האם אז הם היו נותנים לבנות חלק מהכסף?(סביר להניח שגם אם היו נותנים
זה היה הרבה הרבה פחות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אגב- גם חשבונות בנק שרשומים על צד אחד ברגע אחד טרגי ל''ע ולא על אף אחד מישראל, עוברים לידי המדינה.
מה שאפשר למנוע בחתימה קטנה של בן הזוג.
כיום כבר קיימים מאות אם לא אלפים חשבונות כאלו שהמדינה רק מתעשרת מהם מיום ליום..
זה לא עובר לבנים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
בעל הבית של הדירה בה אני גר נפטר ללא צוואה.
אחד הבנים מסרב לחתום על ויתור ירושה לאמו האלמנה, ואף אינו מתרצה בדמים.
היא עוברת סיוט שיכל להיחסך מהם בקלות.
(אולי צריך לתקן שבשעת רישום נישואין\בין אירוסין לחתונה, יכתבו כל בני זוג צוואה המורישה את חלקם אחד לשני אם נפטרו בעודם נשואים)
זה מזעזע
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אני מכיר מישהו שלא חיכה למותו, אלא כבר מחיים חילק את נכסיו בין ילדיו!
כבר רשם את הנכסים על שמם בטאבו, כך שלא נשאר על מה לריב.
כמובן, שהוא התנה בשעת המתנה שהוא עצמו יוכל להישאר בדירה עד יומו האחרון.
הוא עשה את זה מתוך אידיאל, שאומר: כאשר נותנים מתנה מחיים, זו מצווה גדולה של חסד וצדקה, ואילו אם זה יבוא אליהם בירושה הוא לא מקיים בזה שום מצווה.
מחשבה מדהימה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
א. אין ספק שמומלץ וחשוב לכתוב צואה.
ב. נשמע כמו סיפור פירסומת למישהו שכותב צואות. (יש מידי הרבה חורים בסיפור)
ג. יש אנשים שירשו בניינים ללא צואה ולא רבו והשלום והשלוה ביניהם ויש שקיבלו חורבה והמריבה מרקיעה שחקים. הבחירה תמיד נשארת בידי האדם הבודד אם לריב או להלך בדרכי שלום.
ד. לכל המצקצקים נגד הבנים - היורשים לפי דין תורה - יש לי שאלה קטנה,
האם מי מהם מוכן חודש אחד בלבד!!!! להעביר את משכורתו לאחיו/אחותו סתם כי הוא אולי נזקק יותר ממנו שיקום וידבר על חסד ולפנים משורת הדין וכו' וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
בעל הבית של הדירה בה אני גר נפטר ללא צוואה.
אחד הבנים מסרב לחתום על ויתור ירושה לאמו האלמנה, ואף אינו מתרצה בדמים.
היא עוברת סיוט שיכל להיחסך מהם בקלות.
(אולי צריך לתקן שבשעת רישום נישואין\בין אירוסין לחתונה, יכתבו כל בני זוג צוואה המורישה את חלקם אחד לשני אם נפטרו בעודם נשואים)
אכן עצוב אבל קראו מיקרים מעולם שבן זוג נפטר והילדים מחליטים להורה השני מה לעשות עם הדירה לפי האינטרסים שלהם מה שיכול מנוע טיפול ועזרה רפואית בית אבות וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
יש כזה דבר לבקש כסף על החתימה
וזה לפי התורה...
גם אם לפי התורה זה לא גזל
ישרות בוודאי שאין פה

חתימה לוקחת בדיוק שתי דקות

ולנצל חתימה כזאת כדי לגבות מחיר מופרז

זה לא ישרות זה עקמימות המידות ועוד שלל דברים שגרועים הרבה יותר

ואם לעיל אמרו שלא חרבה וכו שהעמידו על דין תורה"

זה בדיוק זה

מה שמשתמים בההיתר הזה לפי מה שהבנתי זה רק באופן שההורים רצו שכך תהיה הירושה
ומצד מצווה לקיים דברי המת אז זה כבר נושא אחר
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אני יודע על משפחה חשובה שהאב כתב צוואה אבל היא לא הייתה מקובלת על חלק.
רבים שד' ישמרנו...
חשוב מאוד לכתוב!
אבל בסוף הכל עניין של מידות.
ממש ככה,
אנחנו מכירים משפחה מקרוב שההורים היו בסדר גמור וכתבו צוואה מסודרת
אבל אחרי הפטירה הילדים התהפכו, כבר כמה שנים הסיפור העצוב הזה מתגלגל בין בתי משפט ועדיין לא נגמר..
נכון חשוב לכתוב צוואה, זו השתדלות הכרחית אבל זה בהחלט לא מבטיח למנוע מריבות וויכוחים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה