כל השאלות שמסתפקים בתהליך בבניה

אגב, הרבה פעמים כשבונים בגג הקבלנים מתעצלים להמשיך את הצינורות לגג החדש וזה גורם נזק לסבל שקשה מאוד לתקן אותו.
 
בהחלט, הם נועדו בשביל לווסת את החלץ אויר בצנרת.
הריח עשוי להיות יותר משמעותי כשחם.
אם מבטלים אותם זה עלול לגרום לריחות לצאת בתוך הבית - מאוד לא מומלץ.
מה אתה מתכנן לעשות בגג שזה מפריע לך?
הגג מרוצף ונועד לשמש כמרפסת - שהות משחקי ילדים - סוכה וכדו'
 
הגג מרוצף ונועד לשמש כמרפסת - שהות משחקי ילדים - סוכה וכדו'
זה בהחלט יפריע, גם מבחינת הריח וגם כי עלולים להיתקע בזה.
אתה יכול להמשיך את זה לגובה כדי שהריח לא יפריע למי שיהיה במרפסת.
 
הגג מרוצף ונועד לשמש כמרפסת - שהות משחקי ילדים - סוכה וכדו'
אולי כדאי לך להביא אינסטלטור מקצועי שידע לייעץ לך.
הרי למרות הקצת ניסיון שיש לי, לא ראיתי את המקום ולא בדקתי את הצנרת, אולי זו צנרת שכבר לא בשימוש, אולי משהו אחר, יתכן ששווה בדיקה.
בהצלחה.
 
אנחנו נמצאים בעזרת ה' בתחילתו של שיפוץ קטן
מה שאנחנו כרגע עושים זה הגדלת הסלון ע"י צירוף המרפסת שנמצא בחזית הסלון
והוספת מרפסת עם יציאה צידית מהסלון

יש לי כמה התלבטויות שאשמח מאד בעזרת חכמת ההמונים וחכמת המקצוענים:

1. אנחנו הולכים לעשות בס"ד חלון גדול בסלון בגודל של 3 על 1.5
זה פונה לחזית הרחוב
חשבתי לעשות ללא תריסים. עם וילון אטום
האם זה מומלץ?/טעות?

2. הייתי רוצה שתהיה איזשהיא זכוכית שלא יראו מבחוץ אבל החוצה יראו טוב
ושאולי גם יסנן קרינת שמש. יש כזה דבר?
במה בדיוק מדובר

3. אני עושה באדן החלון ספסל שיש שיוכלו לשבת + סורג חבית/ מרובע בולט או משהו כזה
אני מתלבטת היכן למקם את החלון? בקדמת האדן בסופו?
כי מצד אחד אני רוצה שיהיה נח לשבת ומצד שני אני רוצה שיהיה אפשרות לעמוד בצד השני ולנקות את החלון לדוגמא.

4. האם יש המלצה על סוגים/ חברות של חלונות? סורגים? שיהיה בטיחותי ומוצלח?

5. לגבי הדלת יציאה למרפסת? יש שם אפשרות לפתח של מטר
איזה דלת מומלץ לעשות. כאשר התוכנית שלי בקרוב לסגור את המרפסת בבניה קלה וגג נפתח.
כדאי לעשות דלת אלומיניום?
עם/ בלי חלון?
החלום שלי, זה לעשות דלת בזזה ברוחב מטר שיכנס אל מעבר לקיר (יש שם מקום)
השאלה, אם קיים כזה דבר למרפסת פתוחה. שיהיה אטום מבחינת חום/ קור /גשם
וכן שיהיה בטיחותי.

אשמח ממש לכל תגובה והעארה\ הארה
או לחילופין אם מישהי יכולה להמליץ לי על מעצבת פנים שמתמצאת בדברים הללו שתוכל לעזור לי תמורת תשלום (סמלי) על יעוץ
 
שאלה:
מה החסרונות בבניה על הגג
ומה צריך לבדוק קודם - לפני שמחילים לבנות
 
שאלה:
מה החסרונות בבניה על הגג
ומה צריך לבדוק קודם - לפני שמחילים לבנות
בהנחה שכבר יש לכם היתר בניה.
צריך לקחת בחשבון
1. תשתיות, יש איטום דודי שמש ועוד .. של כל הדיירים שצריך להעתיק אותם ולדאוג שהחיבורים נעשו נכון, לתעד לפני אם יש נזילות או בעיות קיימות, שלא יתגלגלו עליכם.
2. יש יותר קושי להעלות ציוד וחומרים לגג, אבל לא נורא כל כך

היתרונות שלא צריך לבצע יסודות למשל
 
חסרונות - צריך שכנים חסידי אומות העולם שישרדו את הסבל שתגרמו להם
מעלות - בדכ אפשר להגיע לחלוקה מיטבית יותר מאשר הרחבה לצדדים שמשאירה חדר מחדר או חדר בלי חלון

--- אל תבנו על הגג בחורף בחיים !!! ---
 
כמה העלות של הזזת דודי שמש ותשתיות
אני עדיין לא רוצה להביא איש מקצוע
 
חסרונות - צריך שכנים חסידי אומות העולם שישרדו את הסבל שתגרמו להם
מעלות - בדכ אפשר להגיע לחלוקה מיטבית יותר מאשר הרחבה לצדדים שמשאירה חדר מחדר או חדר בלי חלון

--- אל תבנו על הגג בחורף בחיים !!! ---
למה לא לבנות בחורף?
 
אל תבנו בחורף
אבל כן תסיימו עם כל הבירורים, ומו"מ עם קבלן לוקח המון זמן ואח"כ עד שהקבלן מתחיל לוקח זמן כי הם דואגים לעבודה חודשים קודם
לכן תתחילו עכשיו כבר להתקדם עם תכניות מהנדס ואדריכלית ובירורים על קבלנים
הזזת דודים תלוי מאוד איזה סוג וכמה קולטים יש
זה יכול להגיע גם ל30 אלף
 
אנחנו נמצאים בעזרת ה' בתחילתו של שיפוץ קטן
מה שאנחנו כרגע עושים זה הגדלת הסלון ע"י צירוף המרפסת שנמצא בחזית הסלון
והוספת מרפסת עם יציאה צידית מהסלון

יש לי כמה התלבטויות שאשמח מאד בעזרת חכמת ההמונים וחכמת המקצוענים:

1. אנחנו הולכים לעשות בס"ד חלון גדול בסלון בגודל של 3 על 1.5
זה פונה לחזית הרחוב
חשבתי לעשות ללא תריסים. עם וילון אטום
האם זה מומלץ?/טעות?
אנחנו עשינו כזה חלון שפונה לרחוב בלי תריס, זה מהמם!! אבל החיסרון באמת שאם הוילון לא סגור זה חשוף מדי
2. הייתי רוצה שתהיה איזשהיא זכוכית שלא יראו מבחוץ אבל החוצה יראו טוב
חשבנו עלזה גם השאלה איך זה נראה מבפנים הבית
זה עוד בשלב הבניה
1765899386703.jpeg
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

מישהי שלחה לי קטע שכתבה וביקשה שאפרסם עבורה.
הקטע חשוב מבחינתה.
קראתי, הבנתי שהקטע צריך להגיע לציבור.
אבל לא יכולתי לפרסם.
'אין לי כ"כ קהל' אמרתי לה, 'אני עצמי מוצפת בחומר שאני כותבת ולא מפרסמת את כולו כי אין לי למי, אין לי גישה לציבור הרחב, אין לי מושג איך לבנות קהל'.
'תפרסמי איפה שאת תמיד מפרסמת' אמרה.
*
אני בעד שחומר שנכתב צריך להגיע לציבור, בעיקר אם הכותבים חשים שהתוכן חשוב מבחינתם.
אני מבינה ביותר את הקושי: כשאנו כותבים אין לנו כח להתעסק עם הפרסום וההפצה.
בד"כ הכותבים הם אנשים עם רגש גבוה, ולעיתים אין להם את הפניות הרגשית להשקיע ולו קמצוץ בהפצה.

כתבתי? יאללה שיגיע איכשהו לציבור, או שלא יגיע...

אבל צריך לדעת שמי שרוצה שדבריו ישמעו - צריך להשמיע אותם.
זה לא מוריד מהכבוד שלנו, זה לא אמור להשפיע עלינו, למרות שזה נשמע מאתגר להגיע לציבור הקוראים, למרות שזה קצת מוציא מאיזור הנוחות, זה באמת מאתגר, אבל פעמים רבות זה יותר קושי תודעתי, מקום בו האדם לא מבין למה בכלל הקהל או הציבור אמור להתעניין בכתיבה שלו ברמה שדורשת ממנו להתאמץ.
*
אין לי תשובה לכך, נכון שזה קשה מאוד להפיץ את הכתיבה.
אבל צריך להגיע לתחושה של אכפתיות מאוד משמעותית ולהבנה מאוד משמעותית שכל אמירה טובה חשובה, וצריכה להגיע לעולם הרחב, גם אם יש סיכוי לקבל דחיה או זלזול או התעלמות, כדי שאדם יסכים לעצמו להעביר הלאה את דבריו.

אנשים רבים לא מוכנים להתעמת מול הקושי הזה.
אך זה העולם: כדי להתעקש שישמעו אותך, צריך להיות עם רצון גבוה ובהירות.
מה המטרה שלי?
האם היא באמת חשובה לי עד כדי שתצליח לבטל את הקולות המחלישים?

המטרה הכי חזקה לדעתי היא:
1. שאיפה לעולם טוב ומתוקן.
2. הבנה שהעולם מלא בדיבורים, חלקם ממש לא ראויים, וחשוב שגם אני יהיה שליח של ה' ואדבר דיבורים שבאים מתוך רצון טוב.
3. זה לא משנה מה הדיבורים - אם הם קודש או חול - כל עוד המטרה היא לעשות טוב בעולם, הדיבורים הופכים לראויים.
לא רק ראויים אלא הם ממש חשובים, כי כל שיח, תוכן או טקסט של שומרי מצוות, הוא בעל פוטנציאל לגאולה.

זה קצת מסובך, כי האדם חושב: למה מי יקרא אותי? מי יתייחס לדברי?

זה נכון, אבל על זה נאמר: "לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין לבטל ממנה".
לאדם אין יכולת להשפיע על התוצאה, אבל גם אם אינו יכול להשפיע על התוצאה, זה לא אומר שהוא צריך להימנע ולא להשקיע איפה שהוא כן מסוגל ויכול.

אז נכון, כל אחד יעשה מה שביכולתו לפי כוחותיו ויכולתו, שגם הם מאת ההשגחה, אבל אדם לא יכול לכבול את עצמו, להשאר באזור הנוחות, ולא לעשות כלום...
לא בגלל שהוא מחויב, אלא כי זו הזכות של כולם.
כמי שנמצאת בשנים האחרונות ברשתות החברתיות ומשווקת את כתיבתה ודעותיה בלי הפסקה כמעט ובאופן בלתי פרופורציונלי לדעתי, בעוד אין לי קהל ואף אחד לא ממש מתעניין בדעותיי ובכתיבתי (למזלי, האמת), אני מנסה להבין מדוע אני כל כך הרבה זמן ברשתות.
מכיוון שכמה שאני מתחננת בפני עצמי להפסיק לכתוב לציבור, תמיד יש איזה מאורע או חשיבה או דבר מה שגורם לי לחזור לפרסם.

אני חושבת שמעניין אותי מה המניעים שלי, אם אני כותבת בגלל:
1. הרגל
2. התמכרות
3. רצון לשנות את העולם
4. אכפתיות אמיתית
5. משהו חיצוני כופה עלי (רוח כלשהי, במידה ויש כזה דבר)
6. רצון להכרה ותשומת לב
7. רצון להשתלט
8. חשיבה מסוימת
9. רצון שיראו אותי, תחושת בדידות
10. תחושת דחיה (בעיקר מצד ההו"ל) שגורמת לי לרצות להוכיח שאני חלק מהכלל.
11. מחשבה שאני משהו מיוחד
12. חשיבה שיש לי שליחות
13. חשיבה שאם לא אבצע את תפקידי, שליחותי, יכול לקרות חורבן חס וחלילה כי לכל אחד יש תפקיד שאמור לגרום לעולם להגיע להמלכת ה', וה' ימלוך עלינו בכל מקרה בין אם נרצה ובין אם לאו, אז צריך להכנע אליו.
14. רצון להיות מפורסמת או רצון שיחשבו עלי
15. פחדים וחרדות
16. אמונה וידיעה, על סמך דברי נביאים, שהעולם אמור להשתנות ורצון לחוש וליטול חלק בשינוי.
17. רצון להשפיע
18. רצון פשוט להעביר הלאה את האומנות והיצירה שלי
*
למה חשוב לי להבין מה המניע שלי?
כי היציאה לאור שלי, וזה שאני כותבת לציבור ככה בצורה כזו וכל מה שעובר עלי, זה מעט קיצוני, לדעתי, זה מנוגד לערכים שלי, מנוגד לאמונות שלי ולאורח חיי, ומנוגד לאמונה הבסיסית שלי כאדם שרגיל לחיים בשקט, בצללים.

היציאה לאור גם מנוגדת לאגו שלי שרגיל להיות פסיבי ולא מאמין במאמץ כדי להשיג משהו, אולי מרוב פחד מתחושת כשלון, או מרוב רצון להרגיש שאני מוצלחת בלי מאמץ.
בקיצור, אני מקשיבה לעצמי, עוקבת אחרי עצמי, ואין לי תשובה ברורה לגבי המניע שלי.
אולי זה הכל ביחד.
זה בסדר, אבל זו קצת תחושת השפלה כי אני אוהבת לפעול מתוך תחושת נדיבות ולא תוך תחושת צורך או מתוך מניעים. מה עוד שאין לי קהל ואני מרגישה כמו אורחת לא רצויה, בתור אמנית שצריכה לשווק את עצמה בכח, בלי תוצאות.
וזה מעניין אותי עד כמה אני צריכה לצאת לאור ואם מה שמניע אותי זה צרכים, אם אני באמת יוצרת שינוי, ואם הוא לטובה, או סך הכל מקדמת את עצמי בלבד, ואם כן - אם אני באמת מתקדמת באופן הזה בו אני כותבת לציבור.
ואם יש צורך להלחם בזה או לקבל את זה.
*
אין לי תשובה לתהיות הללו, אבל כן יש לי הבנה שעברתי בחיי כברת דרך, ולא לחינם הגעתי למודעות גבוהה, יחסית למה שהייתי, זה היה בגלל מחשבות-השווא איתן אני מתמודדת שגרמו לי להשקיף על המחשבות שלי ולזהות מניעים שלי וכו'
אני חושבת שזה כיף גדול לכתוב לציבור, מצד שני שוב עולות לי התהיות הנ''ל.
כי אם זה כיף, אולי זו התמכרות.
ואולי זה כן חשוב עבור העולם?
עד כמה?
ומתי אני צריכה לחזור לעצמי ולהפסיק עם הכתיבה לציבור, או להפחית?
האם אני לא משתלטת על המרחב?
*
אני חושבת שלמרות כל התהיות הנ''ל האדם צריך לצאת לאור כי העולם צריך אותו.
כל אדם, ולא משנה עד כמה הוא "לא שווה" צריך להשתדל למצוא את נקודת השליחות שלו בעולם ולפעול עבור עולם מתוקן.
גם אם הוא טועה,זה בסדר. כתוב בתהילים " שגיאות מי יבין".
אבל זה מסע משותף של כולנו,לבנות עולם חדש, כל אחד מול עצמו, מול הציבור ושוב מול עצמו.
מול הציבור זה הכי מאתגר לפעמים.
אבל זה גם שטח שצריך ללמוד אותו כל הזמן, לא להזניח את השטח הזה אבל כן ללמוד את הנושא של "אני מול קהל".
*
כל התהיות הללו קצת משעשעות, לדעתי.
כי אני טיפוס של תהיות, שאלות, בעיות.
ואם אין - אני יוצרת אותם בכח.
כך שיתכן שאני סתם דרמטית, ומדובר במחשבות מיותרות ובחפרנות-יתר כלפי עצמי וכלפי המניעים שלי.
אני סך הכל צריכה לחזור לשאיפה שלי: להגיע לחיים נורמטיביים, ולהבין שיציאה לאור והגשמה עצמית הן חלק מאותם חיים נורמטיביים.

כי לא משנה מה המניעים, העיקר שנרגיש טוב עם עצמנו.
זה הכי חשוב, תמיד.
וצריך למצוא את הדרך לשלב בין ערך לבין צורך.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה