דיון כמה אתם מוכנים להשקיע בכתיבת סיפור טוב?

[נדיבה]

תודה רבה ובהצלחה

 

[סמדר אלחנתי]

תסריט של סיד פילד? הצילו את החתול?
אשמח לדעת באיזה ספר מדובר אם לא הנל.

מדובר בספר ושל ג'ון טרובי 'אנטומיה של סיפור'
זה ספר ארוך מאוד שמכסה את פיתוח הפרמיס, מבנה, דמויות, עולם, סצנות, ודיאלוג.
אבל מה שהכי טוב בו זה שהוא מלמד איך לשלב את כל החלקים האלו יחד בצורה אורגאנית ושלמה.

 

[palm]

אני מחפשת טבלה/ דיאגרמה, משהו שייתן תבנית בסיסית מינימלית ועיקרית שעליה אפשר לתכנן ולבנות,
משהו שייתן קו בסיסי כדי להוביל להתמקדות עניינית
אני מצרפת כאן דוגמא[שבניתי] למה שאני מתכוונת, אמנם עשיתי חלוקה רק ל4 שלבים, אבל באמיתי נראה לי מתאים חלוקה רחבה יותר, ולכל שלב לתת את השם המקצועי שלו- כלומר שלב העלילה שהוא נמצא בו כעת[מקוה שהובנתי]
מה דעתכם?

 

[מרים יעל]

במהלך השנים האחרונות אני לומדת על כתיבה ונחשפתי לכמות חומר עצומה שלא נגמרת (מבנה, נושא, דמויות, דיאלוג, בניית עולם, וכו' וכו')
ומניסיוני כרגע בבניית הסיפור שלי, לבנות עלילה לפי כללי כתיבה ותסריטאות זה תהליך ארוך וממושך (וגם מלא סיפוק)

מעניין אותי לדעת :
1. כמה מחברי הפורום כאן בונים את העלילות וכמה כותבים "ספונטאני"?
2. אם הייתם יודעים את כל הכללים מא' ועד ת', לכמה מכם הייתה סבלנות לשבת ולתכנן ולהשקיע בזה זמן?
זה נחוץ לדעתכם? עד כמה?

בלת"ק
ברור שהנושא רחב מני ים- אבל להגיד 'אין לי סבלנות לתכנן' דווקא יתנקם בך בשלב הכתיבה, אומרת לך מניסיון אישי. אני משוגעת על כתיבה ספונטנית, ואני האחרונה שמתכננת דברים. אבל בכתיבה ספונטנית המעיין מתייבש- וכמה מהר הוא מתייבש זה תלוי בכותב עצמו. אני מקפידה תמיד לשבת על העלילה לפחות בקווים כלליים. שיהיה ברור לי מה התמה, מה הרעיון. עושה דפי דמות לכל דמות וכותבת את הסיפור ממש בקצרה מנקודת המבט שלה- זה מוסיף לי כל כך גם רעיונות להתפתחות העלילה, וגם נופך ועומק לכל דמות. אנשים חושבים שתכנון הורג את ההשראה- זה לא נכון! זו טעות ענקית שמונעת מהרבה אנשים לעסוק בכתיבה. מניסיון ככל שהליבה הרעיונית ברורה לי יותר, וההכרות שלי עם הדמויות יציבה יותר- הרעיונות זורמים הרבה יותר בקלות והם גם יותר מקוריים ומיוחדים. ממליצה לקרוא את סדרת המאמרים פה על כמה שיטות כתיבה טובות

אגב- זה לא אומר שהכל מתוכנן ראש ולא יהיו הפתעות. אישית כשאין לי הפתעות בכתיבה אני משתעממת ממש בקלות, אז אני תמיד משאירה לעצמי מקום להחליט ברגע הכתיבה איך משהו מסויים ייקרה (אלא אם יש לי רעיון מיוחד מראש). לדוגמא- בחלק הזה בעלילה הדמות בורחת מהחוטף. איך היא בורחת? את זה אני כבר מפענחת קרוב יותר לשלב הכתיבה, כשאני במיינדסט של דמות השבוי. ואם במהלך הכתיבה שלפני החלק הזה, אני יודעת שאני עומדת להיות זקוקה להצלה של הדמות- אני דואגת להשתיל משהו קודם. מקווה שהובנתי :] מה שחשוב לי זה לתכנן את קו העלילה בצורה שתחמיא לסיפור ותשאיר את הקורא בידיים שלי עד הסוף, עם איזון בין כל האלמנטים שחשובים לי. את הפרטים הקטנים אני משאירה לעצמי בתור קינוח :]

 

[RIVKA W]

אני כן חושבת שצריך לדעת כללים כלשהם.
אישית, אני בונה את העלילה על ידי התחלה של כתיבה וככה אני מבינה מה בעצם אני רוצה מעצמי.
בגדול מי שהכללים חוסמים אותה שתכתוב בלי אבל נראה לי שלעבור אחר כך על התוצר ולבדוק עד כמה הוא משתלב עם הכללים יקפיץ לכל אחד את הרמה.
תכלס' אני לא באמת למדתי כתיבה ככה שאולי אני לא יכולה לדבר אבל אם אני יוציא ספר באיזשהוא שלב בחיים כנראה שככה זה יראה.

 

[פנינה ריימונד]

מעניין אותי לדעת :
1. כמה מחברי הפורום כאן בונים את העלילות וכמה כותבים "ספונטאני"?
2. אם הייתם יודעים את כל הכללים מא' ועד ת', לכמה מכם הייתה סבלנות לשבת ולתכנן ולהשקיע בזה זמן?
זה נחוץ לדעתכם? עד כמה?

בלת"ק חלקי.
הסיבה היחידה בגינה פניתי ללימודי כתיבה הייתה, כי יכולתי לכתוב חצי מחברת [לפני עידן המחשוב הרציני], והייתי נתקעת.
כיום, אני יושבת ועוברת על ה"כללים" אחד אחד, בכדי שתצא תחת ידיי יצירה לשמה.
חשוב לי להדגיש, אלו לא "כללים", אלא כלים.
מה שאומר שאף אחד לא חייב להיצמד אליהם. אלא חומרי עזר. ועבורי הם ממש מתנה.

הלימודים שלי היו כ"כ חווייתיים [אורית הראל], שלפעמים אני מדפדפת בחומר וקוראת להנאתי, משננת, משחזרת, לומדת מחדש [עם הגיל המבט על כל כלי משתנה].
תמצתי לעצמי את כל החומר ל-2 עמודים, ותמיד כשמבצבץ רעיון או שאני צריכה לשלוח למערכת, אני פשוט יושבת ועוברת סעיף- סעיף.
כמובן שהדבר בגדר חוויה. אני נעזרת בתמונות חיות ובגוגל על מנת להגיע לתוצאה אותנטית ומקסימלית.

אולם אנחנו בני אדם. אין כזה דבר "שלימות". לדידי בכל אופן.
כשאני מרוצה מהתוצאה, אני יודעת שעשיתי הכל כדי להוציא תחת ידי יצירה טובה.
ואין עוד מקום להיסוסים וחטטנות יתר. שולחת.
יש הערות? בקשה, מקבלת. משנה. מוחקת.

בסופו של דבר, כל אחד יעשה כטוב בעיניו, ידיו, ליבו. ההחלטה הינה אינדיבידואלית.
בהצלחה!

 

[הגיבן (ת)]

אני מחפשת טבלה/ דיאגרמה, משהו שייתן תבנית בסיסית מינימלית ועיקרית שעליה אפשר לתכנן ולבנות,
משהו שייתן קו בסיסי כדי להוביל להתמקדות עניינית
אני מצרפת כאן דוגמא[שבניתי] למה שאני מתכוונת, אמנם עשיתי חלוקה רק ל4 שלבים, אבל באמיתי נראה לי מתאים חלוקה רחבה יותר, ולכל שלב לתת את השם המקצועי שלו- כלומר שלב העלילה שהוא נמצא בו כעת[מקוה שהובנתי]
מה דעתכם?

אם חיפשת תרשים לסיפור סטריאוטיפי, אז נהוג לחלק לשלוש מערכות. המערכות יכולות לייצג את משולש האירוע של אריסטו:
1. זיהוי - הדמות קולטת שהיא רוצה משהו ומתחילה לחתור לשם.
2. מכשול - העולם נאבק כנגד השינוי שהדמות חותרת אליו.
3. תובנה - רכישת כלים וידע מתוך המכשול ומציאת מסלול חדש לניצחון.

(*סיפור יכול להכיל כמה מערכות שהסיפור צריך. 3 זה לא כלל. אבל אם בסיפור סטריאוטיפי עסקינן)

זה די דומה למעגל הסיפור שמתואר באלף פנים לגיבור ודן הרמון בנה תרשים למעגל הזה כאן.

עכשיו, כמו שרואים מהמעגל, אפשר לקחת את הגורמים והתוצאות של כל מערכה, ולרדת לרזולוציות יותר קטנות. בחיפוש בגוגל תמצאו כל חלוקה בין 3-10 ואולי אפילו יותר, נגיד:


מספר שחקניים ראשיים מינימום: 1, כמובן.
כל השאר תלוי בסיפור.