כנסו שניה - למה הורים מוכרים מעשיות לילדים?

  • הוסף לסימניות
  • #41
זה שהספרות ילדים לא מספקת היא בשל העובדה שהספרונים בכלל לא מכניסים את הילדים לעולם הדמיון, מרוב שהם רוצים לתת את המסר- הם בכלל לא מחברים לרגשות, לא מתארים את המקום ולא מכניסים לאווירה.
ילדים אוהבים מאוד משחקי דמיון, יעידו הפליימוביל ושות' וגם כשהם יודעים שזה לא אמיתי, זה לא פוגם בהנאה של משחק 'בכאילו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
בספרים אין את עניין השקר.
אחוזים בודדים בספרות הם סיפורי אמת. רב הספרים הם דמיון שיכול לקרות במציאות.

זה לא סותר שיש, אכן, הרבה מה לשפר בספרות הילדים.
הילדים יודעים שזו לא אמת (שאלותיהם: זה היה אמיתי? הוא היה יהודי? מה היה הסוף?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
נכתב ע"י ariels;1300657:
אני חושבת שהשימוש בדמויות הדמיוניות הללו נובע מתוך חוסר הערכה מסויים ליכולת ההבנה של הילד
וחוסר תקשורת מסויים, שנובע מ"תרבות" שמכניסה "קסם" , "פיות" ועוד כדי להימלט מהצורך להגיע לתקשורת אמיתית
כשיש תשובות דמיוניות אז לא באמת מדברים על הדברים

(אני מדברת על תשובות דמיוניות לשאלות רציניות)

מצד שני אפשר להגיע להרבה תשובות מאד רציניות דווקא מתוך הדמיון,
ראי ערך הכר הנרחב של כל הסיפורים הטיפוליים.

אני נגד לעבוד על הילדים, או לתאר "מציאות" שהיא לא אמיתית, (אם לא תאכל יבוא שוטר וכו'...)
אבל לדמיון יש מקום נרחב מאד בעולם הילדים, גם בתקשורת איתם - יש הרבה דברים שילדים ימלטו מלדבר עליהם מתוך בושה, קושי בהתבטאות, פחד וכד'

כך שדמיון בהחלט יכול להביא לדבר על הדברים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
נכתב ע"י Art Studio;1300556:
אצלינו נזהרים גם לא לקרא דוד/ה למי שאינו כזה (תגיד שלום לדודה...).

השאלה מה ההגדרה הלשונית של 'דודה'...
תשאלו למשל כל הונגרי, והוא יספר על "ינקו באצ'י". זה הכינוי לכל אדם מבוגר.
ואגב, גם במקורותינו ניתן למצוא מעין זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
נכתב ע"י למען דעת;1301012:
השאלה מה ההגדרה הלשונית של 'דודה'...

דודה - כפי שלי ידוע: אחות או גיסה של אבא או אמא ;).


נכתב ע"י למען דעת;1301012:
ואגב, גם במקורותינו ניתן למצוא מעין זה.

היכן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
למה אומרים לילדים דברים לא נכונים?
א. כדי ליצור סוג של משמעת - ילד ירצה שלמוע בקולך אם ידע שאם לא יקרה לו משהו עצוב/ מפחיד וכ'
ב. יש כאלו שכנראה אף אחד כבר לא מאמין להם אז נחמד להם לראות שיש מישהו שמאמין להם לכל מילה.
ג. יש כאלו שמנסים את ילדיהם למה הם יאמינו ולמה לא?
ד. יש כאלו שאומרים בבדיחה ומתכוונים לצחוק מיד ולאמר- סתם אמרנו. אבל הילד כל כך מאמין שקשה להם פתאום לרדת מהעץ.

אבל בטוח שלפי כל הסיבות האלו וגם עוד ק"נ טעמים זה עדיין אסור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
בילדותי בחו"ל קראתי הרבה סיפורי פנטזיה ונהניתי לדמיין את הבובות שלי קמות בלילה וכו'. להגיד לכם שחשבתי לרגע אחד שזה אמיתי??? וכן. אימא שלי שמה שקל מתחת לכרית. ולא היה לי צל של ספק שזו היא ולא פיה. אבל היה כיף לשחק את המשחק.
ולכל אלו שמצדדים שאסור לשקר. אתם לא קוראים אף פעם סיפורי פיקציה? לא נכנס אליכם הביתה שום דבר שהוא לא 100 אחוז מציאות???
יש הבדל ענק בין דמיון ופנטזיה שמונח במקום.(סיפורת ומשחקים) לבין "עבודה על העיניים" - שזה אגב באמת בלתי נסלח כאשר למשל מבטיחים דברים לילדים ולא מקיימים או מספרים סיפורי בלוף בתור עובדות אמיתיות. על זה באמת ילדים יכולים להישבר כאשר התברר להם ששיקרו אותם...

ולגבי הצעתך למכונת קאפקייקס - לי זה נשמע מקסים ואם כאימא אני מתלהבת אני בטוחה שילדים ישתגעו מזה... בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
נכתב ע"י תקוה;1301029:
למה אומרים לילדים דברים לא נכונים?
א. כדי ליצור סוג של משמעת - ילד ירצה שלמוע בקולך אם ידע שאם לא יקרה לו משהו עצוב/ מפחיד וכ'
ב. יש כאלו שכנראה אף אחד כבר לא מאמין להם אז נחמד להם לראות שיש מישהו שמאמין להם לכל מילה.
ג. יש כאלו שמנסים את ילדיהם למה הם יאמינו ולמה לא?
ד. יש כאלו שאומרים בבדיחה ומתכוונים לצחוק מיד ולאמר- סתם אמרנו. אבל הילד כל כך מאמין שקשה להם פתאום לרדת מהעץ.

אבל בטוח שלפי כל הסיבות האלו וגם עוד ק"נ טעמים זה עדיין אסור.
שימו רגע בצד את עניין ה"אסור או מותר"
כולנו רוצים להיות עבור ילדינו "הדמות" שמכבדים אותו, מאמינים בו, בוטחים בו, וכמובן שומעים בקולו.

כל הסיבות האלה שמנית כאן, יוצרים בדיוק ההפך.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
הופה, אני רואה שיש כאן בלבול בין לספר שקרים לבין דמיון ופנטזיה. אלו 2 דברים שונים בתכלית!
על שקרים אין מה להרחיב, זה ודאי דבר שלילי.
דמיון הוא חיובי, מלהיב ואף הכרחי. זה החלק של הנפש, של ההשראה, של הרגשות התחושות המעוף והיצירתיות.
כשתהיה ההפרדה הזו, זה כבר יהיה ברור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
לדעתי צריך להעביר לילדים את המסר שאי אפשר להגיע לאמת המוחלטת
כי בכל צורה שבה תנסה לתאר אותה, עדיין יחסרו פרטים רבים שקשורים להכלה של המידע, ולהבנת התחושות ועוד אינספור מרכיבים שנכללים בסיפור (אין לי זמן להמחיש או לתאר יותר מדי)

למעשה ילדים חווים דברים בהתאם לאופן שבו הם מדמיינים אותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
נכתב ע"י Art Studio;1301021:
דודה - כפי שלי ידוע: אחות או גיסה של אבא או אמא ;).
אם נדייק, בתורה כתוב 'דודה' רק על אחות האב או על אשת אחי האב!
להרחבת ידע כדאי לעיין בעמוס ט,י ובמצודת ציון שם.
אגב, בתורה יש גם הבדל בין הורי הבעל (חם/חמות) להורי האשה (חותן/חותנת)!

נכתב ע"י Art Studio;1301021:
לא לגבי דוד, אבל 'סבתא' זה כל אשה זקנה.
וזה לא קיים היום שיאמרו לילד 'תן לסבתא לשבת'...
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
כיום בענין הספרים אנשים יותר מידי נכנסים לקטע טיפולי בספרים, למציאות שאין לאנשים כח לחיות אותה וכמובן שלא לקרוא עליה שוב ושוב, אז כשפה ושם צצים ספרים שלוקחים אותך לעולם אחר ומפתחים יותר את הדמיון, ועדיין המסר נשאר, זה בהחלט טוב ומשחרר.
אז לגבי הפרסום, זה יכול להיות נהדר הרעיון שהעלית, קצת בריחה מהמציאות וקצת תחושה של קסם לא יזיק לאף אחד, גם לא להורים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
נכתב ע"י אבש;1301054:
הופה, אני רואה שיש כאן בלבול בין לספר שקרים לבין דמיון ופנטזיה. אלו 2 דברים שונים בתכלית!
על שקרים אין מה להרחיב, זה ודאי דבר שלילי.
דמיון הוא חיובי, מלהיב ואף הכרחי. זה החלק של הנפש, של ההשראה, של הרגשות התחושות המעוף והיצירתיות.
כשתהיה ההפרדה הזו, זה כבר יהיה ברור.

הבחנה הכרחית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אגב,
לעניין הפרסום אני רואה בו יותר דמיון מאשר שקר ועבודה בעיניים, יכול מאד ללכת.
(כמו האנשים הקטנים ששרים בטייפ, ובטלפון... וכו' - ככה אני דמיינתי את זה כילדה קטנה:))
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
אצלנו, לא משקרים אף פעם לילד!
גם לא בנוסח: ״יהיו לך רגליים שמנות״ או ״יבא שוטר״...

אך לעומת זאת אין לזה כל קשר לכך שאנחנו מספרים בבית המון סיפורים ששיכים לעולם הדמיון. סיפורים כאלו יכולים לפתח מאד רגשית, לעזור לילדים להגיע לתובנות ועוד...

הילדים שלי אפילו שואלים ״זה סיפור של אמת או של ״כאילו״?״
לסיפורי ״כאילו...״ יש המון תועלת, ובינם לבין שקר, אין מאומה!

אין ל-2 התחומים האלו שום קשר:
שקר- אסור!
דמיון- כלי הכרחי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
נכתב ע"י לנדא;1301226:
אצלנו, לא משקרים אף פעם לילד!
גם לא בנוסח: ״יהיו לך רגליים שמנות״ או ״יבא שוטר״...

אך לעומת זאת אין לזה כל קשר לכך שאנחנו מספרים בבית המון סיפורים ששיכים לעולם הדמיון. סיפורים כאלו יכולים לפתח מאד רגשית, לעזור לילדים להגיע לתובנות ועוד...

הילדים שלי אפילו שואלים ״זה סיפור של אמת או של ״כאילו״?״
לסיפורי ״כאילו...״ יש המון תועלת, ובינם לבין שקר, אין מאומה!

אין ל-2 התחומים האלו שום קשר:
שקר- אסור!
דמיון- כלי הכרחי!

צודקת בכל מילה!

ולמען דעת - סורי, אבל אין כרגע בהישג ידי עמוס עם פירוש מצודת ציון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
נכתב ע"י פוסטר;1300582:
הרבה דרכים לו למקום.
והנה אחת מהם,
כשבאה אלי ביתי בשאלה איך יולדים ילדים עניתי לה על זה הדרך:
אני כבר עונה לך תשובה , אבל לפני כן אשאל אותך שאלה- איך אדע למצוא לך חתן? איך אדע לקנות לך מה שאת צריכה לפני שתתחתני? איך בכלל מארגנים בר מצוה לילד? איך אדע להיות סבתא? איך אדע מה לאמר לחתן שלך?

אני באמת לא יודעת. אבל יש לנו אבא בשמים שמנהל לנו את החיים בצורה שמתאימה לנו, ואני מאמינה בלב שלם , כשיגיע הרגע אלוקים יתן לי את החכמה והבינה לדעת את הדברים האלה, כי יש המון המון דברים שאני לא יודעת בחיים, המון.

לכל זמן, ועת לכל חפץ.
כשתצטרכי ללדת מבטיחה לך שתדעי, אלוקים יתן לך את הבינה לדעת כל דבר שאת צריכה , וכל דבר בזמנו המתאים.

הדברים התקבלו בהבנה רבה. ומאז שקט בגיזרה.
כמו שנאמר- האמת הוא השקר הכי מוצלח, תמיד אפשר לספק את הילד עם תשובה בלי לשקר לו.

תגידי יקירה,
לא יותר פשוט להגיד לילד את האמת?
הקב"ה עושה נס עצום, הבטן של אמא נפתחת התינוק יוצא ואז הבטן נסגרת.
זו גם אמת במקרים של ניתוח, וגם נתת לילד הרגשת ביטחון, וגם הוא מסופק מהתשובה, וגם לא הולך לחפש תשובות במקומות אחרים.
אם היית אמא שלי, הייתי רצה לברר למה אמא מדברת איתי עכשיו על זה שכשאצטרך ללדת אדע, מה יש בלידה שאני לא יכולה לדעת עכשיו?
ואני בסך הכל ילדה קטנה ששאלה שאלה פשוטה למה אני צריכה לקבל תשובה עוד 15 שנה?

להגיד "אני באמת לא יודעת" לילדה שיודעת שילדת אותה, זה גם שקר מאין כדוגמתו,
(אמא ילדה אותי והיא אומרת לי שהיא באמת לא יודעת... פךך...)
וגם הילדה ממש אבל ממש ממש ממש לא מאמינה לך, למרות שאת משכנעת את עצמך שכן.

ומה עוד? את מלחיצה את הילדה ומוסיפה לה: איך אדע למצוא לך חתן?
תגידי את נורמלית? אני כמעט חטפתי שבץ מהלחץ מה הילדה שלך הרגישה באותו רגע.

להיות הורים. אלוקים. שלח לנו בינה. באמת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
נכתב ע"י מיץ פטל;1301375:
תגידי יקירה,
לא יותר פשוט להגיד לילד את האמת?
הקב"ה עושה נס עצום, הבטן של אמא נפתחת התינוק יוצא ואז הבטן נסגרת.
זו גם אמת במקרים של ניתוח, וגם נתת לילד הרגשת ביטחון, וגם הוא מסופק מהתשובה, וגם לא הולך לחפש תשובות במקומות אחרים.
אם היית אמא שלי, הייתי רצה לברר למה אמא מדברת איתי עכשיו על זה שכשאצטרך ללדת אדע, מה יש בלידה שאני לא יכולה לדעת עכשיו?
ואני בסך הכל ילדה קטנה ששאלה שאלה פשוטה למה אני צריכה לקבל תשובה עוד 15 שנה?

להגיד "אני באמת לא יודעת" לילדה שיודעת שילדת אותה, זה גם שקר מאין כדוגמתו,
(אמא ילדה אותי והיא אומרת לי שהיא באמת לא יודעת... פךך...)
וגם הילדה ממש אבל ממש ממש ממש לא מאמינה לך, למרות שאת משכנעת את עצמך שכן.

ומה עוד? את מלחיצה את הילדה ומוסיפה לה: איך אדע למצוא לך חתן?
תגידי את נורמלית? אני כמעט חטפתי שבץ מהלחץ מה הילדה שלך הרגישה באותו רגע.

להיות הורים. אלוקים. שלח לנו בינה. באמת.

אני לא מחווה דעה האם התשובה נכונה או לא.
אבל את יצאת מנקודת הנחה שהילדה יודעת שהתינוק נמצא בבטן אימו,
והיא בטח לא יידעה את ביתה גם בפרט הזה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
נכתב ע"י פוסטר;1300605:
היא לא. ואני בטוחה בזה במאה אחוז.

בתור אמא את רואה מתי מספק את הילד התשובה שנתת ומתי לא.
מצמוצי העיינים, נשיכת שפתיים, ועוד הרבה מאוד שפת גוף , שלאמא שיש קשר טוב עם הילדים יודעת לזהות.

כשילד מקבל תשובה כגון: על כאלה דברים לא מדברים/ איך את לא מתביישת לדבר על זה/ או כל מיני פנינים מן הסוג הזה אז באמת מירב הסיכויים שהם ימצאו את מבוקשם במקום אחר...

אני סקרנית לדעת מהיכן את שואבת את הביטחון הזה?
ומה שאת עשית זה בדיוק להגיד לילד על כאלה דברים לא מדברים, רק טייחת את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
נכתב ע"י efrat1;1301381:
אני לא מחווה דעה האם התשובה נכונה או לא.
אבל את יצאת מנקודת הנחה שהילדה יודעת שהתינוק נמצא בבטן אימו,
והיא בטח לא יידעה את ביתה גם בפרט הזה...

ואם הוא לא יודע, אז אומרים לו.
רבותייייי ילדים הם ילדים אבל הם לא מפגרים.
אז אולי בגיל 4 ילד עדיין לא יודע שתינוק נמצא בבטן אמו אבל בגיל גדול יותר הוא יודע ועוד איך.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה