כנסו שניה - למה הורים מוכרים מעשיות לילדים?

  • הוסף לסימניות
  • #41
זה שהספרות ילדים לא מספקת היא בשל העובדה שהספרונים בכלל לא מכניסים את הילדים לעולם הדמיון, מרוב שהם רוצים לתת את המסר- הם בכלל לא מחברים לרגשות, לא מתארים את המקום ולא מכניסים לאווירה.
ילדים אוהבים מאוד משחקי דמיון, יעידו הפליימוביל ושות' וגם כשהם יודעים שזה לא אמיתי, זה לא פוגם בהנאה של משחק 'בכאילו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
בספרים אין את עניין השקר.
אחוזים בודדים בספרות הם סיפורי אמת. רב הספרים הם דמיון שיכול לקרות במציאות.

זה לא סותר שיש, אכן, הרבה מה לשפר בספרות הילדים.
הילדים יודעים שזו לא אמת (שאלותיהם: זה היה אמיתי? הוא היה יהודי? מה היה הסוף?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
נכתב ע"י ariels;1300657:
אני חושבת שהשימוש בדמויות הדמיוניות הללו נובע מתוך חוסר הערכה מסויים ליכולת ההבנה של הילד
וחוסר תקשורת מסויים, שנובע מ"תרבות" שמכניסה "קסם" , "פיות" ועוד כדי להימלט מהצורך להגיע לתקשורת אמיתית
כשיש תשובות דמיוניות אז לא באמת מדברים על הדברים

(אני מדברת על תשובות דמיוניות לשאלות רציניות)

מצד שני אפשר להגיע להרבה תשובות מאד רציניות דווקא מתוך הדמיון,
ראי ערך הכר הנרחב של כל הסיפורים הטיפוליים.

אני נגד לעבוד על הילדים, או לתאר "מציאות" שהיא לא אמיתית, (אם לא תאכל יבוא שוטר וכו'...)
אבל לדמיון יש מקום נרחב מאד בעולם הילדים, גם בתקשורת איתם - יש הרבה דברים שילדים ימלטו מלדבר עליהם מתוך בושה, קושי בהתבטאות, פחד וכד'

כך שדמיון בהחלט יכול להביא לדבר על הדברים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
נכתב ע"י Art Studio;1300556:
אצלינו נזהרים גם לא לקרא דוד/ה למי שאינו כזה (תגיד שלום לדודה...).

השאלה מה ההגדרה הלשונית של 'דודה'...
תשאלו למשל כל הונגרי, והוא יספר על "ינקו באצ'י". זה הכינוי לכל אדם מבוגר.
ואגב, גם במקורותינו ניתן למצוא מעין זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
נכתב ע"י למען דעת;1301012:
השאלה מה ההגדרה הלשונית של 'דודה'...

דודה - כפי שלי ידוע: אחות או גיסה של אבא או אמא ;).


נכתב ע"י למען דעת;1301012:
ואגב, גם במקורותינו ניתן למצוא מעין זה.

היכן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
למה אומרים לילדים דברים לא נכונים?
א. כדי ליצור סוג של משמעת - ילד ירצה שלמוע בקולך אם ידע שאם לא יקרה לו משהו עצוב/ מפחיד וכ'
ב. יש כאלו שכנראה אף אחד כבר לא מאמין להם אז נחמד להם לראות שיש מישהו שמאמין להם לכל מילה.
ג. יש כאלו שמנסים את ילדיהם למה הם יאמינו ולמה לא?
ד. יש כאלו שאומרים בבדיחה ומתכוונים לצחוק מיד ולאמר- סתם אמרנו. אבל הילד כל כך מאמין שקשה להם פתאום לרדת מהעץ.

אבל בטוח שלפי כל הסיבות האלו וגם עוד ק"נ טעמים זה עדיין אסור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
בילדותי בחו"ל קראתי הרבה סיפורי פנטזיה ונהניתי לדמיין את הבובות שלי קמות בלילה וכו'. להגיד לכם שחשבתי לרגע אחד שזה אמיתי??? וכן. אימא שלי שמה שקל מתחת לכרית. ולא היה לי צל של ספק שזו היא ולא פיה. אבל היה כיף לשחק את המשחק.
ולכל אלו שמצדדים שאסור לשקר. אתם לא קוראים אף פעם סיפורי פיקציה? לא נכנס אליכם הביתה שום דבר שהוא לא 100 אחוז מציאות???
יש הבדל ענק בין דמיון ופנטזיה שמונח במקום.(סיפורת ומשחקים) לבין "עבודה על העיניים" - שזה אגב באמת בלתי נסלח כאשר למשל מבטיחים דברים לילדים ולא מקיימים או מספרים סיפורי בלוף בתור עובדות אמיתיות. על זה באמת ילדים יכולים להישבר כאשר התברר להם ששיקרו אותם...

ולגבי הצעתך למכונת קאפקייקס - לי זה נשמע מקסים ואם כאימא אני מתלהבת אני בטוחה שילדים ישתגעו מזה... בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
נכתב ע"י תקוה;1301029:
למה אומרים לילדים דברים לא נכונים?
א. כדי ליצור סוג של משמעת - ילד ירצה שלמוע בקולך אם ידע שאם לא יקרה לו משהו עצוב/ מפחיד וכ'
ב. יש כאלו שכנראה אף אחד כבר לא מאמין להם אז נחמד להם לראות שיש מישהו שמאמין להם לכל מילה.
ג. יש כאלו שמנסים את ילדיהם למה הם יאמינו ולמה לא?
ד. יש כאלו שאומרים בבדיחה ומתכוונים לצחוק מיד ולאמר- סתם אמרנו. אבל הילד כל כך מאמין שקשה להם פתאום לרדת מהעץ.

אבל בטוח שלפי כל הסיבות האלו וגם עוד ק"נ טעמים זה עדיין אסור.
שימו רגע בצד את עניין ה"אסור או מותר"
כולנו רוצים להיות עבור ילדינו "הדמות" שמכבדים אותו, מאמינים בו, בוטחים בו, וכמובן שומעים בקולו.

כל הסיבות האלה שמנית כאן, יוצרים בדיוק ההפך.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
הופה, אני רואה שיש כאן בלבול בין לספר שקרים לבין דמיון ופנטזיה. אלו 2 דברים שונים בתכלית!
על שקרים אין מה להרחיב, זה ודאי דבר שלילי.
דמיון הוא חיובי, מלהיב ואף הכרחי. זה החלק של הנפש, של ההשראה, של הרגשות התחושות המעוף והיצירתיות.
כשתהיה ההפרדה הזו, זה כבר יהיה ברור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
לדעתי צריך להעביר לילדים את המסר שאי אפשר להגיע לאמת המוחלטת
כי בכל צורה שבה תנסה לתאר אותה, עדיין יחסרו פרטים רבים שקשורים להכלה של המידע, ולהבנת התחושות ועוד אינספור מרכיבים שנכללים בסיפור (אין לי זמן להמחיש או לתאר יותר מדי)

למעשה ילדים חווים דברים בהתאם לאופן שבו הם מדמיינים אותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
נכתב ע"י Art Studio;1301021:
דודה - כפי שלי ידוע: אחות או גיסה של אבא או אמא ;).
אם נדייק, בתורה כתוב 'דודה' רק על אחות האב או על אשת אחי האב!
להרחבת ידע כדאי לעיין בעמוס ט,י ובמצודת ציון שם.
אגב, בתורה יש גם הבדל בין הורי הבעל (חם/חמות) להורי האשה (חותן/חותנת)!

נכתב ע"י Art Studio;1301021:
לא לגבי דוד, אבל 'סבתא' זה כל אשה זקנה.
וזה לא קיים היום שיאמרו לילד 'תן לסבתא לשבת'...
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
כיום בענין הספרים אנשים יותר מידי נכנסים לקטע טיפולי בספרים, למציאות שאין לאנשים כח לחיות אותה וכמובן שלא לקרוא עליה שוב ושוב, אז כשפה ושם צצים ספרים שלוקחים אותך לעולם אחר ומפתחים יותר את הדמיון, ועדיין המסר נשאר, זה בהחלט טוב ומשחרר.
אז לגבי הפרסום, זה יכול להיות נהדר הרעיון שהעלית, קצת בריחה מהמציאות וקצת תחושה של קסם לא יזיק לאף אחד, גם לא להורים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
נכתב ע"י אבש;1301054:
הופה, אני רואה שיש כאן בלבול בין לספר שקרים לבין דמיון ופנטזיה. אלו 2 דברים שונים בתכלית!
על שקרים אין מה להרחיב, זה ודאי דבר שלילי.
דמיון הוא חיובי, מלהיב ואף הכרחי. זה החלק של הנפש, של ההשראה, של הרגשות התחושות המעוף והיצירתיות.
כשתהיה ההפרדה הזו, זה כבר יהיה ברור.

הבחנה הכרחית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אגב,
לעניין הפרסום אני רואה בו יותר דמיון מאשר שקר ועבודה בעיניים, יכול מאד ללכת.
(כמו האנשים הקטנים ששרים בטייפ, ובטלפון... וכו' - ככה אני דמיינתי את זה כילדה קטנה:))
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
אצלנו, לא משקרים אף פעם לילד!
גם לא בנוסח: ״יהיו לך רגליים שמנות״ או ״יבא שוטר״...

אך לעומת זאת אין לזה כל קשר לכך שאנחנו מספרים בבית המון סיפורים ששיכים לעולם הדמיון. סיפורים כאלו יכולים לפתח מאד רגשית, לעזור לילדים להגיע לתובנות ועוד...

הילדים שלי אפילו שואלים ״זה סיפור של אמת או של ״כאילו״?״
לסיפורי ״כאילו...״ יש המון תועלת, ובינם לבין שקר, אין מאומה!

אין ל-2 התחומים האלו שום קשר:
שקר- אסור!
דמיון- כלי הכרחי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
נכתב ע"י לנדא;1301226:
אצלנו, לא משקרים אף פעם לילד!
גם לא בנוסח: ״יהיו לך רגליים שמנות״ או ״יבא שוטר״...

אך לעומת זאת אין לזה כל קשר לכך שאנחנו מספרים בבית המון סיפורים ששיכים לעולם הדמיון. סיפורים כאלו יכולים לפתח מאד רגשית, לעזור לילדים להגיע לתובנות ועוד...

הילדים שלי אפילו שואלים ״זה סיפור של אמת או של ״כאילו״?״
לסיפורי ״כאילו...״ יש המון תועלת, ובינם לבין שקר, אין מאומה!

אין ל-2 התחומים האלו שום קשר:
שקר- אסור!
דמיון- כלי הכרחי!

צודקת בכל מילה!

ולמען דעת - סורי, אבל אין כרגע בהישג ידי עמוס עם פירוש מצודת ציון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
נכתב ע"י פוסטר;1300582:
הרבה דרכים לו למקום.
והנה אחת מהם,
כשבאה אלי ביתי בשאלה איך יולדים ילדים עניתי לה על זה הדרך:
אני כבר עונה לך תשובה , אבל לפני כן אשאל אותך שאלה- איך אדע למצוא לך חתן? איך אדע לקנות לך מה שאת צריכה לפני שתתחתני? איך בכלל מארגנים בר מצוה לילד? איך אדע להיות סבתא? איך אדע מה לאמר לחתן שלך?

אני באמת לא יודעת. אבל יש לנו אבא בשמים שמנהל לנו את החיים בצורה שמתאימה לנו, ואני מאמינה בלב שלם , כשיגיע הרגע אלוקים יתן לי את החכמה והבינה לדעת את הדברים האלה, כי יש המון המון דברים שאני לא יודעת בחיים, המון.

לכל זמן, ועת לכל חפץ.
כשתצטרכי ללדת מבטיחה לך שתדעי, אלוקים יתן לך את הבינה לדעת כל דבר שאת צריכה , וכל דבר בזמנו המתאים.

הדברים התקבלו בהבנה רבה. ומאז שקט בגיזרה.
כמו שנאמר- האמת הוא השקר הכי מוצלח, תמיד אפשר לספק את הילד עם תשובה בלי לשקר לו.

תגידי יקירה,
לא יותר פשוט להגיד לילד את האמת?
הקב"ה עושה נס עצום, הבטן של אמא נפתחת התינוק יוצא ואז הבטן נסגרת.
זו גם אמת במקרים של ניתוח, וגם נתת לילד הרגשת ביטחון, וגם הוא מסופק מהתשובה, וגם לא הולך לחפש תשובות במקומות אחרים.
אם היית אמא שלי, הייתי רצה לברר למה אמא מדברת איתי עכשיו על זה שכשאצטרך ללדת אדע, מה יש בלידה שאני לא יכולה לדעת עכשיו?
ואני בסך הכל ילדה קטנה ששאלה שאלה פשוטה למה אני צריכה לקבל תשובה עוד 15 שנה?

להגיד "אני באמת לא יודעת" לילדה שיודעת שילדת אותה, זה גם שקר מאין כדוגמתו,
(אמא ילדה אותי והיא אומרת לי שהיא באמת לא יודעת... פךך...)
וגם הילדה ממש אבל ממש ממש ממש לא מאמינה לך, למרות שאת משכנעת את עצמך שכן.

ומה עוד? את מלחיצה את הילדה ומוסיפה לה: איך אדע למצוא לך חתן?
תגידי את נורמלית? אני כמעט חטפתי שבץ מהלחץ מה הילדה שלך הרגישה באותו רגע.

להיות הורים. אלוקים. שלח לנו בינה. באמת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
נכתב ע"י מיץ פטל;1301375:
תגידי יקירה,
לא יותר פשוט להגיד לילד את האמת?
הקב"ה עושה נס עצום, הבטן של אמא נפתחת התינוק יוצא ואז הבטן נסגרת.
זו גם אמת במקרים של ניתוח, וגם נתת לילד הרגשת ביטחון, וגם הוא מסופק מהתשובה, וגם לא הולך לחפש תשובות במקומות אחרים.
אם היית אמא שלי, הייתי רצה לברר למה אמא מדברת איתי עכשיו על זה שכשאצטרך ללדת אדע, מה יש בלידה שאני לא יכולה לדעת עכשיו?
ואני בסך הכל ילדה קטנה ששאלה שאלה פשוטה למה אני צריכה לקבל תשובה עוד 15 שנה?

להגיד "אני באמת לא יודעת" לילדה שיודעת שילדת אותה, זה גם שקר מאין כדוגמתו,
(אמא ילדה אותי והיא אומרת לי שהיא באמת לא יודעת... פךך...)
וגם הילדה ממש אבל ממש ממש ממש לא מאמינה לך, למרות שאת משכנעת את עצמך שכן.

ומה עוד? את מלחיצה את הילדה ומוסיפה לה: איך אדע למצוא לך חתן?
תגידי את נורמלית? אני כמעט חטפתי שבץ מהלחץ מה הילדה שלך הרגישה באותו רגע.

להיות הורים. אלוקים. שלח לנו בינה. באמת.

אני לא מחווה דעה האם התשובה נכונה או לא.
אבל את יצאת מנקודת הנחה שהילדה יודעת שהתינוק נמצא בבטן אימו,
והיא בטח לא יידעה את ביתה גם בפרט הזה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
נכתב ע"י פוסטר;1300605:
היא לא. ואני בטוחה בזה במאה אחוז.

בתור אמא את רואה מתי מספק את הילד התשובה שנתת ומתי לא.
מצמוצי העיינים, נשיכת שפתיים, ועוד הרבה מאוד שפת גוף , שלאמא שיש קשר טוב עם הילדים יודעת לזהות.

כשילד מקבל תשובה כגון: על כאלה דברים לא מדברים/ איך את לא מתביישת לדבר על זה/ או כל מיני פנינים מן הסוג הזה אז באמת מירב הסיכויים שהם ימצאו את מבוקשם במקום אחר...

אני סקרנית לדעת מהיכן את שואבת את הביטחון הזה?
ומה שאת עשית זה בדיוק להגיד לילד על כאלה דברים לא מדברים, רק טייחת את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
נכתב ע"י efrat1;1301381:
אני לא מחווה דעה האם התשובה נכונה או לא.
אבל את יצאת מנקודת הנחה שהילדה יודעת שהתינוק נמצא בבטן אימו,
והיא בטח לא יידעה את ביתה גם בפרט הזה...

ואם הוא לא יודע, אז אומרים לו.
רבותייייי ילדים הם ילדים אבל הם לא מפגרים.
אז אולי בגיל 4 ילד עדיין לא יודע שתינוק נמצא בבטן אמו אבל בגיל גדול יותר הוא יודע ועוד איך.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה