- הוסף לסימניות
- #1
פרק 1:
המרק של פייגה
המרק של פייגה
בוקר אחד, רגע לפני חג פורים, התעורר ראש עיריית כפר תחפושתא, דויד "המרשים" דוידוביץ', לצלצול טלפון בהול.
"ראש העיר!" צרחה פייגה כהן, הבעלים של מסעדת "קובה של אמא". "אנחנו בסכנה!"
"מה קרה? שריפה? שוד? מישהי חזרה עם תחפושת של 'מלכת הקרח' שנה רביעית ברציפות?"
"יותר גרוע!" יללה פייגה. "מישהו שפך לי צבע כחול לתוך סיר המרק! כל המסעדה שלי מסריחה כמו פסטיבל תחפושות כושל!"
דוידוביץ' הזדקף. זה היה חמור מאוד.
חוק מספר 1 בכפר תחפושתא היה: "אל תיגע באוכל של פייגה."
(חוק מספר 2 היה: "אם כבר נגעת – תרוץ מהר.")
"אני בדרך!" אמר דוידוביץ' וניתק.
כשהגיע למסעדה, גילה שם התקהלוּת. על השולחן עמד סיר מרק עוף מבעבע בגוון כחול רדיואקטיבי, ששלח אדים בצורת סימני שאלה.
במרכז החדר עמד מוטי "האסטרטג" כהן, החנווני המקומי, והביט לתוך הסיר כאילו היה בו מסר חייזרי.
"אני לא רוצה להסיק מסקנות," אמר מוטי, "אבל זה נראה לי חשוד."
"אתה חושב?!" שאגה פייגה, וזרקה לעברו מצקת.
"אלימות לא תעזור!" קרא דוידוביץ'. "אנחנו חייבים לחשוב. מי ירצה להרוס את הפורים שלנו?"
יוסי "הדרמטי" קפלינסקי צעד קדימה, מתעלם מהעובדה שהוא דורך בתוך שלולית מרק כחול.
"ברור!" הוא קרא. "זו קונספירציה! מישהו מנסה לחבל לנו באווירת החג! והנה ההוכחה –"
יוסי הוציא כרזה מקומטת שהייתה מוצמדת לדלת המסעדה.
"השנה, פורים יהיה שונה... או שלא יהיה בכלל!"
השקט שהשתרר היה דרמטי כל כך, שאפילו המרק הבהב קלות באימה.
דוידוביץ' הידק את עניבתו. "נראה שאין ברירה," אמר. "אנחנו חייבים למצוא את האחראי – ולפני שמישהו יצבע את הקוגל של חוה בירוק."
כולם התנשפו בבהלה.
אף אחד לא רצה לראות קוגל ירוק.
הנושאים החמים