דרוש מידע כשאתם הייתם ילדים....

  • הוסף לסימניות
  • #21
גם אנחנו לא ידענו ברישמי, כן לפי חישובים של התחתנתי בגיל... הבכור נולד בגיל..
עד הרגע לא מבינה מה העניין. באמת שלא.
כנ"ל החברות מהילדות סביבי.

לילדים שלי אני כן אומרת כשהם שואלים או כשאנחנו חוגגים לי או לבעלי.
למרות שהם קטנים ומתייחסים רק לאחדות של הגיל ולא לעשרות (אמא, את בת שש, נכון?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
לא ידענו רשמית
עשינו חשבון לבד.
הבכורה נולדה בגיל עשרים ואחד, והם נשואים כך וכך שנים. וזהו.
אגב, היום זה כבר לא סוד, כששואלים אותם לגילם הם אומרים חופשי. זה סתם היה גימיק כשהיינו ילדים.

והילדים שלי היום, יודעים מצוין בני כמה אנחנו, הכל גלוי וידוע, לא מנסים להסתיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
זה קשור לדיסטאנס שהיה נהוג בדור הקודם
וכן גם לכבוד כלפי המבוגרים
בדור הפתיחות שלנו מגוחך לאמץ פרט שולי שכזה...
מענין מי כאן ילדיו מדברים אליו בדיוק באותו אופן שהוא דבר אל הוריו?
ירידת הדורות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
זה לא היה סוד
אבל לא דיברו על זה
ובגיל 50 פלוס אבא שלי אומר שזה עין הרע (גם הרב גרשון אדלשטיין ביקש לא לעשות רעש סביב הגיל מאותו סיבה)
יחי ההבדל הקטן בין גיל חמישים לגיל מאה, רבי גרשון זצ"ל ביקש שלא יעשו 'מצב' כשהוא הגיע לגיל מאה...
גם אני מעולם לא שמעתי על הנהגה כזו שלא לספר לילדים בני כמה ההורים... ממש חידוש בשבילי.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
זה קשור לדיסטאנס שהיה נהוג בדור הקודם
אז פה העניין....
אצלנו מאז ומעולם היה פחות דיסטנס (כבוד יש בגדול, לא לדאוג)
במשפחה שלי אפילו סבתא רבתה שלי לא חשבה להסתיר ואני זוכרת כילדה שחגגנו לה שמונים כל הילדים, הנכדים והנינים והיא נהנתה, כמובן שאותו הדבר לסבות ולסבתות ולהורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
בזמני בתור ילדה זה היה בקטגורית השאלות שלא שואלים.
זה נתפס בערך כמו השאלה: מה גובה המשכורת שלך.
אפילו את תאריך יום ההולדת של ההורים לא ממש ידענו,
וההורים מצידם ממש לא שיתפו.
(ולא נראה לי שבינם לבין עצמם חגגו את התאריך,
ודאי שלא כמו שהיום מקובל אצל זוגות).
זה פשוט היה עניין אישי לחלוטין.
אולי זה גם עניין של תרבות וקודים חברתיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
בטח שידענו. ידעתי גם בני כמה הסבא וסבתא וסבא וסבתא רבא. איך סבתי אמרה תמיד, למה שאתבייש בגיל שלי??
חמותי לא מגלה את גילה. וגם לא את הגיל של הילדים שלה כדי שלא יחשבנו. וגם מנסה לברוח מכל שאלה של 'מתי התחתנת' 'אחרי כמה זמן נולד הבכור שלך'.
הילדים שלה לועגים לה מאחורי גבה על הענין הזה. זה עצוב.
זה לא גורם להם לכבד אותה בכלל. אני חושבת שההרגשה היא שאם האישה לא מוכנה לכבד את עצמה, אז הם לא אמורים לכבד אותה, בנושא הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
עד היום אני לא ממש יודעת וזה לא מפריע לי
באגרון באמת מופיע הגיל
אבל לא ברור למה כתבו להם תאריכים לא ממש נכונים - ככה שגם תאריך מדוייק ממש אין לנו
הם עצמם לא יודעים בדיוק... אז יודעים בערך....

הילדים שלי בהחלט יודעים
זה הדור של היום....
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ובעיקר חסימה רגשית.....
לא חושבת. עניין של מנטליות.
כמו שכבר כתבו - חלק מהדיסטאנס שהיום כמעט לא קיים.
קשה להסביר את זה למי שלא חי את התרבות.
(וכיום באמת יש פחות טעם להתעקש על זה
גם אני כבר 'התקלקלתי' ביחס להוריי
למרות שאני מסוגלת להבין אותם מצוין...)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה