שיתוף - לביקורת כשנפלתי

  • הוסף לסימניות
  • #22
קטע מדהים!

מזכיר לי משפט שאמר בחור שירד מהדרך - 'כשהייתי חרדי אבא שלי היה סופר לי עברות, עכשיו הוא סופר לי מצוות' (שמעתי מרב שסיפר בהרצאה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אח!!
משימת חיים.
מלספור ניצחונות רק מרוויחים.
את שלנו, של הילדים, בני הזוג, החברים...
@נ. גל -יפה הארת!
מרגש, מעורר מחשבה.
תודה!
מזכיר לי משפט שאמר בחור שירד מהדרך - 'כשהייתי חרדי אבא שלי היה סופר לי עברות, עכשיו הוא סופר לי מצוות' (שמעתי מרב שסיפר בהרצאה)
והלוואי שנזכור שהקב"ה תמיד סופר לנו מצוות...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת כשאני כותבת
כשאני כותבת, אין בעולם דבר מלבד המילים, האותיות והלב.
לרגעים ספורים מותר לי להיעלם אל יקום שבו דבר אינו מוחלט.
המושג "אפשרי" אינו קיים, כי ברור מאליו שהכל אפשרי. כמו שאף אחד לא מדגיש שהוא עשוי מאטומים ותאי גוף. כך אף אחד לא מדגיש לי מה אפשר לעשות.

אף אחד לא עומד שם לדחוק בי לסיים.
למהר את הנקודה. להביע את הדבר הנשמע, או לפחות את זה שסופו להישמע.
השורה התחתונה היא רק עוד שורה אחת בעמוד. כי כמובן שאחרי העמוד הזה - מגיע עוד עמוד.
ומותר להיות, ומותר לחוות. כמה זמן שיקח, כמה עטים שיגמרו.

כשאני כותבת, איני אסורה בבית האסורים של הריאליזם והמציאות.
הלב שלי פתוח כי אי אפשר לנפץ אותו. למילים יש כוח רב, והן כולן מגנות על ליבי כמו הצבא הכי מתוק בעולם.
תוואי קווי הזמן והמקום מתכתבים זה אל זה כמו היו וקטורים. לכל יש נקודת התחלה - אבל נקודת סיום תווצר רק כשאקבע אותה.

אף אחד לא עומד שם לדחוק אותי אל הפינה.
להכריח אותי להיות פחות, לרצות פחות, להאמין פחות.
הפינות שם, וודאי. גם כשכותבים ישנן פינות אין ספור.
והן מאירות, מלאות כל היופי שיכול להתמצות בפינה. כמו פנינה. כמו פנייה בדרך אל האין סוף.

כשאני כותבת, אני מרגישה את אלוקים עוטר את מילותיי בתפארה.
אז למה כשאני חוזרת אל עולם המעשה, אל המצווה ואל היום יום -
הכל מתפוגג?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה