לאמהות שבינינו - בית החלמה או בבית?

[פילפל]

רוב היולדות הצעירות הולכות להתפנק אצל האמא לתקופה, לאחר הלידה, אולם אצלי זה לצערי לא אקטואלי.

ובכן, שמתי בצד סכום (לא גדול ) עבור ה"אחרי", יכול להספיק לכ-שלושה ימים בבית החלמה, השאלה אם לא עדיף להוריד יום או יותר ולהיות בבית (הגדול ממילא לא יהיה אז בבית) ולהוציא את הכסף על ה"התאוששות" בצורה אחרת, אולי אוכל מוכן וכד', או בכלל דברים אחרים. האם התמורה היקרה לשהות בבית החלמה משתלמת ואסור לוותר עליה או שיש דרכים זולות יותר "להתאושש"???

היום, בעידן שכה מרבים לדבר על כל הנושאים של "דיכאון אחר לידה" "מונו" וכו' וכו' וכמה שהמנוחה וההתאוששות היא קריטית וכו' וכו' אני מוצאת את עצמי די חוששת ולחוצה מכל הנושא... במיוחד שהאפשרויות אינן רבות, ובבית יש ספק רב אם אזכה למנוחת הנפש (בגלל הרדיו העוצמתי והטורדני של השכנה אטומת הלב הפיתרון היחיד בינתיים הוא לעבוד ולהיות כמה שפחות בבית... ומה יהיה "אחרי"?! הצילו!!!...)

אז מה אתן ממליצות מנסיונכן ?

 

[Designer]

כבר ילדת? כי אם לא אז שמעתי שהיולדות בביקור חולים מקבלות יומיים בית החלמה במעון צביה (שמעתי מחברה שנהנתה והייתה מאד מרוצה)

ברור שלהיות בבית זה לא כמו להיות בבית החלמה אבל תלוי בך אם את יכולה להפנים את העובדה שלא משנה מה קורה בבית את הולכת לנוח. אז מוצלח! למרות שבבית החלמה את יכולה גם לישון לילה רצוף ולקבל ארוחות מזינות בשעות מסודרות.

אני לא יודעת מה להמליץ לך אבל מאחלת לך בהצלחה עם ההחלטה.
וכמובן מזל טוב!!!!

 

[shor]

לדעתי המנוחה שלך קודמת למצב הכלכלי ! כי בסוף את גם תפסידי את המנוחה וגם את הכסף!
בפרט שיש לך בית עם כמה ילדים...

וזה בלי קשר לנושא של :דיכאון אחרי לידה" כי דיכאון אחרי לידה אם מגיע אז מגיע אחרי שבועיים מהלידה.. כך שאין קשר (כך לימדוני הרופאים..)

 

[אפכא מסתברא]

לאחר 11 לידות, מתוכן 3 בלי בית החלמה, ההמלצה שלי היא חד משמעית: בית החלמה טוב! (ואין-אין-אין כמו טלז סטון)

 

[נסים בן חיי]

ממליצה בכל פה ללכת לבית החלמה, ובעז"ה תנוחי טוב ואז גם אחרי שבועיים לא יגיע מצב של דכאון ח"ו. הגוף זקוק למנוחה וגם הנפש. אוכלים טוב וזה חשוב מאוד וגם אפשר לישון לילה שלם (אם רוצים לשאוב ביום או לתת תוספת אחרת)
מזל טוב והרבה נחת

 

[נסים בן חיי]

ממליצה בכל פה ללכת לבית החלמה, ובעז"ה תנוחי טוב ואז גם אחרי שבועיים לא יגיע מצב של דכאון ח"ו. הגוף זקוק למנוחה וגם הנפש. אוכלים טוב וזה חשוב מאוד וגם אפשר לישון לילה שלם (אם רוצים לשאוב ביום או לתת תוספת אחרת)
מזל טוב והרבה נחת

 

[mig]

לאחר 11 לידות, מתוכן 3 בלי בית החלמה, ההמלצה שלי היא חד משמעית: בית החלמה טוב! (ואין-אין-אין כמו טלז סטון)

אחרי פעם אחת במומלץ ביותר בציבור החרדי,
לא הולכת לחזור על החוכמה בקרוב,

לדעתי עם אפשר לשלוח את הילדים הגדולים,
לקנות אוכל טוב מוכן, ולקחת עזרה, אין כמו בבית!!!

 

[gilag1]

בבית החלמה את לא מטפלת בתינוק ואת בעצמך ענית את התשובה לעצמך שיהיה קשה לך לנוח בבית
ואני גם שמעתי שטלזסטון מדהים
תרגישי טוב

 

[תרצה]

ממליצה בכל פה ללכת לבית החלמה!!
רק שם את באמת יכולה לנוח.
ומהנסיון שלי לאחר שהות בשלושה בתי החלמה שונים - הכי נהנתי בטלזסטון. (גם מהאוכל, גם מהיחס המדהים של האחיות)
(אני לא צריכה בתקופה הזו ביקורים תכופים, ולכן לא הפריעה לי העובדה שזה לא בתוך העיר) גם ב"אם וילד" נהנתי מהיחס המדהים של האחיות (- אבל היה לי מאוד קשה שם שבחדר הנקה לא היתה ולו כורסא אחת לרפואה וגם לא כריות הנקה אלא רק כסאות פשוטים עם סקאי במשענת שלהם - כשיש כאבי גב, זה מאוד מאוד משמעותי. ) -ייתכן שמאז שהייתי שם הם כבר רכשו כורסאות, אין לי מושג. אם בכוונתך ללכת לשם כדאי לך לברר ענין זה.

 

[קשקוש10]

מאוד אינדוידואלי לכל אחת ולכל לידה אצל אותה אחת. תראי איך תעברי את הלידה, ואז לפי הרגשתך, בטח ההחלטה תהיה יותר קלה.
רק תקחי בחשבון שצריך להזמין בערך שבוע מראש בטלזסטון.

 

[תרצה]

רק תקחי בחשבון שצריך להזמין בערך שבוע מראש בטלזסטון.

אי אפשר להזמין שם לפני לידה...
אבל לפעמים כן מתאפשר מהיום למחר/תיים (אם היו ביטולים) בכל מקרה, גם אם נאמר שאין מקום שווה לצלצל שוב ושוב בהמשך היום ולברר אולי התפנה מקום.

ולדעתי, אמא שאין לה אפשרות לנוח אצל קרוביה, ובמקום מגוריה ישנו רעש תמידי בלתי נסבל - חייבת ללכת לבית החלמה!!
(גם אמא שאין בסביבתה רעש יוצא דופן, הייתי מציעה לה ללכת לשלושה ימי מנוחה בבית החלמה - אבל זה באמת תלוי גם באופי שלה - ביכולת להיות מנותקת מהגדולים כמה ימים- באפשרות הבעל לשאת על שכמו את עול הבית עוד שלושה ימים וכו'...)

 

[TIP X]

בתור אחת שניסתה שויגער, אמא, ובית החלמה, ובתור שהן לא רואות מה כתוב פה, אוכל להצטרף לקודמותי ולהגיד לך: אין כמו בית החלמה להתאוששות הגוף והנפש. פחות משלושה ימים- חבל על טורח הדרך. אז קחי את הכסף ששמרת והשתמשי בו לתשלום בית ההחלמה, זה השימוש הכי טוב שלו.

 

[מי]

היום, בעידן שכה מרבים לדבר על כל הנושאים של "דיכאון אחר לידה" "מונו" וכו' וכו' וכמה שהמנוחה וההתאוששות היא קריטית וכו' וכו' אני מוצאת את עצמי די חוששת ולחוצה מכל הנושא... במיוחד שהאפשרויות אינן רבות, ובבית יש ספק רב אם אזכה למנוחת הנפש (בגלל הרדיו העוצמתי והטורדני של השכנה אטומת הלב הפיתרון היחיד בינתיים הוא לעבוד ולהיות כמה שפחות בבית... ומה יהיה "אחרי"?! הצילו!!!...)

וזה בלי קשר לנושא של :דיכאון אחרי לידה" כי דיכאון אחרי לידה אם מגיע אז מגיע אחרי שבועיים מהלידה.. כך שאין קשר (כך לימדוני הרופאים..)

גם בפורום אחר שבו אני חברה, פורום השכנות בחצר, אני מוצאת את עצמי בתפקיד ההסברה של כמה דברים חשובים בנושא הזה:
יש פחד גדול מאד בציבור שלנו מכל הנושא העלום הזה של דיכאון לאחר לידה. סיפורים רבים מסתובבים במחוזותינו על כל מיני נשים, נחמדות ומוצלחות, שלפתע פתאום תפס אותן הדכאון, והופ, קמו וקפצו מן החלון....
ובכן, המציאות רחוקה מאד מאד מן התאורים הנ"ל.
דכאון אחרי לידה הוא תוצאה של הורמונים פלוס גורמי רקע סביבתיים.
כלומר: ישנם כל מיני שינויים במערכת ההורמונים אחרי הלידה. מיד אחרי הלידה מוכרת תופעה נפוצה בשם "בייבי בלוז" דכדוך או מצבי רוח שונים התוקפים ברמות שונות כל אשה בריאה בנפשה. אני בטוחה שאין אם מי שלא חוותה את הרגישות הזו על בשרה. עד כאן, תופעה נורמלית ומתבקשת.
מעבר לכך, גם בהמשך, החל משבועיים לאחר הלידה ועד שנה לאחריה, עדיין ישנן השפעות הורמונליות שונות שעלולות להחמיר מאד מצבים שבתקופה רגילה לא היו מוציאים את האשה משיווי משקל. על כן יכולה כל אחת למצוא את עצמה לוקחת תופעות יום יומיות בצורה קשה יותר מן הרגיל. גם זה נורמלי, וזה עובר.
חוסר בויטמין B, ובעיקר B12 יכול להחמיר תופעות אלו מאד. כדאי מאד לכל אשה לקחת ויטמין B קומפלקס או B12 בשנה שלאחר הלידה.
ישנם מצבי סיכון סביבתיים שעלולים להחמיר מאד תופעות אלו, ולהפוך אותן להיות טריגר (-זרז) להוציא מן הכח אל הפועל נטייה שהיתה קודם לכן להתפרצות דכאון. גורמים שכיחים לעניין הם חוסר שביעות רצון במערכת הנישואים, מצב כלכלי דחוק במיוחד, ועוד.
חשוב מאד לדעת כי טיפול בעניין בזמן הנכון הוא קל ופשוט ואפשר לצאת מזה במהירות. אבל הכי חשוב לפנות לעזרה בזמן!!! ובציבור שלנו ממש לא חסר למי לפנות... ארגון ניצה, מחלקת בריאות הנפש של עזר מציון, בית חם - כולם ישמחו לעזור, אבל למען שלמות ביתכם, אל תתביישנה! מי שחושבת שאולי היא מצבי הרוח שלה חרגו מן הנורמה, ולא חושבת שהיא בדכאון - עדיין תוכל למצוא אוזן קשבת ועצות יעילות במתנדבות הנפלאות של "ניצה".

בשורות טובות אצל כולם, שמחות בלב שמח.

אגב, שור, את צודקת שהדכאון לא מתחיל לפני שחלפו שבועיים מן הלידה, אבל כל המחקרים מוכיחים על קשר הדוק בין התמיכה שקיבלה אישה בזמן הלידה ואחריה, וההתאוששות וה"פינוק" שחוותה או לא, לבין התפרצות הדכאון... אז בהחלט חכם להשקיע במנוחה נאותה.

 

[קורס]

בשום מקום לא תהיה מנוחה כמו בבית החלמה !
אלא אם כן יש לך אמא שכל זמנה בידה והיא תשמור על הילוד גם בלילות ובכל שעות היום, רק תקרא לך לארוחות...

 

[שירי כהן]

בפה מלא: בית החלמה.
לבקש שיבואו לבקר פעם אחרת, אם אפשר, המעגל הרחוק יותר...
לנוח ככל האפשר,
לישון טוב בלילה, לאכול טוב ביום...
אין אופציה כזו בבית,
ואם יש אפשרות - תחשבי כמה זה יחסוך מאמא שלך, אם התכוונת ללכת אליה.
היא כבר קמה אליך בזמנו בלילות, מי אמר שיש לה כוח שוב?...

אבל!!
לדעתי הענין שווה רק אם יש לך חדר לבד...
לוקסוס, קצת יותר יקר,
ענין אישי -
אני לא הייתי יכולה להתאושש עם שכנה, זה היה מאד מכביד עלי.
אבל ענין של אופי וספורטיביות,
קחי בחשבון שזה גם אומר שתוכלי להביא את הילד לחדר להנקה גם בלילה, (ולא ללכת לחדר הנקה)
מה שאסור בחדר זוגי כי זה יפריע לשכנה שאולי רוצה לישון.

 

[mig]

מה אגיד ומה אומר?

יש לי קצת דעה שונה...
בלידה קודמת לא היה באפשרות משפחתי לקבליני (ערב פסח...)
וע"כ פניתי לבית החלמה.

והרי סברתי:
1. עדיף לי את העולל לידי מאשר לכתת כל פעם את עצמי לתינוקיה.
2. טוב רעש בבית מהמולת אנשים זרים.
3. אינני בררנית, ואולי זה היה בגלל ע"פ אבל פשוט לא היה לי מספיק מה להכניס לפה...!
היה עדיף לי לחם עם גבינה בבית.
4. השכנה, הסניטריה המשותפת, ארוחות בשעות לא סבירות! (לטעמי)

בקיצור,
אם יש אפשרות להשיג תנאי נוחות והתאוששות בזירה הפרטית, בעיני עדיף,

אני מרגישה צורך בבית החלמה חודשיים אחרי הלידה!
כאשר כבר זה נקרא ש"חזרתי לעצמי" אבל אני מרגישה צורך נואש בהתאוורות.
המצב פחות רגיש ומאפשר לנצל את הימים.

 

[תרצה]

והרי סברתי:
1. עדיף לי את העולל לידי מאשר לכתת כל פעם את עצמי לתינוקיה.
2. טוב רעש בבית מהמולת אנשים זרים.
3. אינני בררנית, ואולי זה היה בגלל ע"פ אבל פשוט לא היה לי מספיק מה להכניס לפה...!
היה עדיף לי לחם עם גבינה בבית.
4. השכנה, הסניטריה המשותפת, ארוחות בשעות לא סבירות! (לטעמי)

1. בשביל זה מבקשים חדר בקומה של התינוקיה ושל חדר האוכל - כך אין צורך לעלות ולרדת. הכל באותה קומה. וממילא זה לא כ"כ רחוק. (באחד מבתי ההחלמה שהייתי, אכן ברחתי אחרי יום, כי העדפתי את בית הורי כשהתינוק לידי, מאשר לשהות שם ולרוץ שוב ושוב לחדר התינוקות שהיה בקומה אחרת, והאחיות חסרות הסבלנות לא ניסו כלל להרגיע את הבוכה, אלא על כל ציוץ - צלצלו לקרוא לי, ואם לא אבוא הם יתנו לו תוספת בבקבוק [מה שיגרום לבכות יותר, כמובן, כי סיבת הבכי לא היתה רעב אלא הגאזים מהם סבל] לעומת זאת, בטלזסטון - תמיד ביקשתי את הקומה של חדר האוכל [תינוקיה בין כה וכה יש בכל קומה] והאחיות שם סבלניות ולא ממהרות להזעיק את האמא על כל ציוץ. )
2. לזה אין לי פתרון. ואני עדיין סוברת שהחיסרון הזה פעוט לעומת שאר המעלות.
3. אני כן בררנית ('מפונקת' בלשון העם). והמקום היחיד שהיה לי מה לאכול בו בכל הארוחות - היה טלזסטון. יש שם שפע ומגוון, ואפילו מפונקת כמוני לא נשארה רעבה. (כנראה שאצלך הבעיה אכן היתה העיתוי. באחת הפעמים שהיתי שם מיד כשפתחו לאחר הפסח, והשפע היה כמו תמיד.)
4. לגבי שכנות - מי שזה מפריע לה יכולה לבקש חדר פרטי. (יקר יותר, אבל שווה את זה.) והשעות של הארוחות - לא נראה לי נורא. בזמנים האלה ארוחת בוקר אכן נחשבת ל"פת שחרית" (בבית, עם כל ההחלטות הטובות, לא הגעתי לארוחת בוקר לפני 11. מוטב, איפוא, להשכים קום לשבע-שמונה לתפילה וארוחה נורמאלית, ואח"כ לחזור לנוח)

 

[eden7115]

אחרי פעם אחת במומלץ ביותר בציבור החרדי,
לא הולכת לחזור על החוכמה בקרוב, לדעתי עם אפשר לשלוח את הילדים הגדולים,
לקנות אוכל טוב מוכן, ולקחת עזרה, אין כמו בבית!!!

מה אגיד ומה אומר?

יש לי קצת דעה שונה...
בלידה קודמת לא היה באפשרות משפחתי לקבליני (ערב פסח...)
וע"כ פניתי לבית החלמה.

והרי סברתי:
1. עדיף לי את העולל לידי מאשר לכתת כל פעם את עצמי לתינוקיה.
2. טוב רעש בבית מהמולת אנשים זרים.
3. אינני בררנית, ואולי זה היה בגלל ע"פ אבל פשוט לא היה לי מספיק מה להכניס לפה...!
היה עדיף לי לחם עם גבינה בבית.
4. השכנה, הסניטריה המשותפת, ארוחות בשעות לא סבירות! (לטעמי)
בקיצור, אם יש אפשרות להשיג תנאי נוחות והתאוששות בזירה הפרטית, בעיני עדיף,
אני מרגישה צורך בבית החלמה חודשיים אחרי הלידה!
כאשר כבר זה נקרא ש"חזרתי לעצמי" אבל אני מרגישה צורך נואש בהתאוורות.
המצב פחות רגיש ומאפשר לנצל את הימים.

אז אומנם לא הייתי בבית החלמה אחרי שתי לידותי (למרות שכל הגיסות שלי הולכות וזה היה נראה די מוזר) מאותם שיקולים שכתבתן לעיל.
אחרי הלידה הראשונה (ניתוח) הלכתי לאימי לשבוע וחצי בלבד.
אחרי הלידה השנייה שהיתי אצל אימי 4 ימים בלבד.
בעז"ה בלידה הקרובה אני מתכוונת לחזור מיד לבית: למשפחה שלי, לבנות שלי, לפינה שלי ולסדר שלי - לדעתי אין כמו ההרגשה הזו, למרות שאצל אימי הכי פינקו אותי בעולם ואני הכי מרגישה אצלה בבית - זה לא אותו הדבר!

מה שכן, אני אפרגן לעצמי עזרה בדרכים אחרות.
בימים שאימי תשלח אוכל הנה מה טוב ובימים שלא - אוכל מוכן.
יש לי אחות קטנה (14) שייתכן ותוכל לבוא ולעזור קצת אחר הצהרים עם הילדות הגדולות - ואם לא - אביא בייביסיטר. אם ארצה שקט היא יכולה להיות איתן בגינה או בבית שלה, אני יכולה לשלוח אותן לאכול ארוחת ערב בחוץ (פיצה ליד הבית) וכו' ולנוח.
גיהוץ וניקיון - עוזרת ומגהצת.
שאר עזרה בבית - ב"ה יש לי בעל שיתכן כתף ויעזור ככל שידרש.
מה שישאר לי בעצם זה לדאוג לתינוק החדש ולעצמי (בעז"ה) ואני מאמינה שכשאהיה בביתי, מוקפת במשפחתי הקרובה והאהובה - אצליח לעמוד בכך, להתאושש כראוי ולהנות איתם על הדרך מהתוספת החדשה שהצטרפה למשפחה.

ואחרי הכל, אני מאמינה שזה באמת עניין של אופי.
אני אוהבת את הבית. יכולה להיות בו שבוע שלם בלי לדרוך מחוץ למפתן הדלת.
אני אוהבת את השקט שלי, את החופש שלי, את הפינה שלי ואת ההרגשה שכאן גרה המשפחה שלי.
לי הבית נראה כמו המקום הטבעי ביותר להגיע אליו.
יכול להיות שלא כל אחת מרגישה כך.
את צריכה לבדוק עם עצמך האם יהיה לך כוח לקום ולהתארגן ולצאת מהחדר בצורה מכובדת 3 פעמים ביום או שאת מעדיפה לעשות את הכל בצורה שמתאימה לך ובשעות שנוחות לך וכו'. כשתבדקי עם עצמך את העדפותייך תוכלי להחליט את ההחלטה הנכונה ביותר בעבורך.
בהצלחה ושיהיה במזל טוב עם הרבה בריאות ושמחה.

 

[גרפידפוס]

מצטרפת לדברי עדן.
אמנם לא הייתי בבית החלמה מעולם.
אחרי כל לידה (4) הלכתי מיד הביתה. לא אמא ולא משהו אחר.
אין כמו הבית. מי שעובדת מחוץ לבית, חופשת לידה-להיות בבית בבקרים זה חופש אמיתי.
אני מבינה, שמי שעובדת מהבית - רוצה לצאת קצת מהבית למנוחה, אבל מי שעובדת בחוץ, רוצה-בית!!! להוציא את הילדים למוסדות ולחזור לישון. להכין ארוחת בוקר מתי שמתחשק ומה שמתחשק.
ומה רע לשמור את הכסף שחסכת ללכת אחרי חודשיים ללילה או שניים למלון עם הבעל והתינוק החדש? יעלה קצת יותר, אבל שווה יותר לפי דעתי.
בהצלחה

 

[שירי כהן]

מיג, מענין באיזה בית החלמה היית!
ממש מוזר, אין כל כך הרבה...
באם וילד לא היה מצב של אחיות חסרות סבלנות,
התינוקיה פשוט שקטה!
והייתי היסטרית, באתי כל רבע שעה לראות שהכל בסדר...
תינוק בוכה - הוא על הידיים, הכל ברוגע ובשקט, ממש מתוקות!!

האוכל היה מסעדה, וזה ממש ממש לא כמו להזמין אוכל מוכן!
רוב המזון המוכן הקנוי שמזמינים לא נעשה בתנאים האלו,
בכל אופן אצלנו זה הוכיח את עצמו כמרשם לכאבי בטן וכו'... (מזון מוזמן)

שעות הארוחה היו ממש גמישות, בערך 3-4 שעות לכל ארוחה... כך שגם אם החלטת להמשיך לישון יש לך מספיק מה לאכול אח"כ,
ואם את חלשה או לא מרגישה טוב מעלים לך לחדר, מה רע?

ודווקא השתדלתי כן לאכול בבוקר ולחזור לנוח, כשהסדר הזה התבלגן לי בבית זה ממש עשה את המצב פחות טוב.
ענין השכנה - כבר כתבתי, לדעתי רק לבד...

וגרפידפוס - אין פה את הידיים המנוסות והערניות שיחזיקו לך את התינוק בלילה וגם ביום כשתרצי לנוח..
רוב הגברים מפחדים מהיצורונים האלו, וגם לא ממש שומעים את צרחותיהם הליליות..
(: