דרוש מידע לא לשכוח ! הערב ז' בחשוון

[*מתחזקת*]

היום בערבית מתחילים לומר: "ותן טל ומטר לברכה"
לעדות המזרח: "ברך עלינו"

 

[YOM&TOV]

תודה על התזכורת.

 

[*מתחזקת*]

ספוילר: הלכות ותן טל ומטר וברך עלינו ומה הדין אם שכח

כל הלכות "ברך עלינו" ותן טל ומטר לברכה וכן אם שכח או מסופק

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים - בליל יום רביעי

נתחיל לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך.

תקנת חכמים לשאול גשמים
תקנו חכמים לשאול (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ח) ליל שבעה במרחשון יחול בליל שישי הבא עלינו לטובה, כלומר, בתפלת ערבית שבמוצאי יום חמישי, יש להתחיל באמירת "ברך עלינו", "ותן טל ומטר לברכה". וברכת השנים היא ברכה כוללת על צרכי בני אדם הנצרכים לשפע שיושפע אליהם ממרומים. ובכלל הברכה ענין הפרנסה והברכה שתהיה שרויה בכל מעשה ידינו.

והטעם שכל עניני הפרנסה תלויים בברכת השנים, הוא משום שהגשמים כשמם כן הם, "גשם", מלשון גשמיות, כי הדבר הבסיסי ביותר שאנו מקבלים ממש מאת ה' מן השמים, הוא הגשם, שאנו זקוקים לו כדי לחיות, ובכלל ברכת הגשמים כלולים כל עניני הגשמיות הדרושים לאדם לעבודת ה'. ובדורות הקודמים, היו בני האדם מרגישים יותר את הצורך בגשמים, כי היו יודעים שלולי הגשם, ימותו כולם ברעב ובצמא. אבל בדורינו, שה' יתברך מסתיר פניו, סבורים בני האדם הסכלים, שיוכלו להסתדר גם בלי גשם, על ידי סינון מי הים וכדומה. אך באמת שחובה על כל האדם לתקוע את האמונה בה' בלבו, כי כל הטובות שיש בעולם, וכל השפע שהשפיע ה' יתברך לעולם בדורות האחרונים, הכל הוא מאת ה', ועלינו לנצל את השלוה היחסית והשקט הנפשי שיש להרבה בני אדם בזמנינו, כדי להוסיף עוד ועוד בעבודת ה', ולבטוח בה' ולהודות לו על כל הטובות אשר גמלנו, ולא להפנות חלילה את הטובה ולעשות ממנה רעה, כמו שיש בני אדם הבוטחים בעצמם ואומרים כוחינו ועוצם ידינו עשה לנו את החיל הזה, וה' יתברך עתיד להפרע מהם בעולם הזה ובעולם הבא.

זמן שאלת גשמים
לעולם יש להתחיל בארץ ישראל לשאול גשמים מליל שבעה במרחשון, אף על פי שהשנה (התשע"ח), יחול שבעה במרחשוון בשלב מאוחר מאד, משום שכן תיקנו חכמים, לעולם לשאול גשמים מיום שבעה במרחשון. (מבחינת חילופי העונות, השנה אנו מאחרים מאד את התאריכים. שהרי השנה שעברה היתה מעוברת, וכן שנת התשע"ד היתה מעוברת, וכעת אנו כבר בחודש נובמבר, שהוא בתחילת החורף ולא בסתיו). וכפי שיוסבר בהמשך.

הטעם שלא מבקשים גשמים מיום שמחת תורה
אף על פי שהיה מן הראוי לבקש טל ומטר כבר ממוצאי חג הסוכות, מכיון שכבר נכנסנו לעונה הראויה לירידת גשמי ברכה, (ולכן אנו נוהגים להזכיר "גבורות גשמים" דהיינו "משיב הרוח ומוריד הגשם" כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה), מכל מקום תיקנו רבותינו שאין לבקש גשם מהשם יתברך בברכת השנים אלא מליל שבעה במרחשון, משום שבחג הסוכות היו כל ישראל עולים לרגל לבית המקדש, ואחר כך היו חוזרים לבתיהם, ויש מהם שהיו צריכים ללכת בדרך לביתם עד שבעה במרחשון, ובכדי שלא ינזקו עולי רגלים מחמת הגשמים, תקנו שלא ישאלו גשמים אלא מליל שבעה במרחשון. ואף שבזמנינו לא שייך כל טעם זה, מכל מקום אין לשנות מתקנות חז"ל.

בקשה על הפרנסה
הרוצה לבקש על פרנסתו מאת ה' יתברך בתוך ברכת השנים, רשאי לעשות כן, רק יזהר בלשונו שתהיה הבקשה מנוסחת היטב ובקצרה. ויוכל להוסיף את בקשתו לפני שמסיים "כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים".

וברבים מן הסידורים הנדפסים כיום, ישנו נוסח מתוקן לבקש על הפרנסה בברכת "שמע קולינו".

ברכת השנים בחוץ לארץ
בחוץ לארץ יש להתחיל לשאול טל ומטר בברכת השנים, מתפילת ערבית של מוצאי הרביעי בדצמבר למנינם, ובשנה שיש בחודש פברואר עשרים ותשעה ימים, יש להתחיל לשאול טל ומטר במוצאי חמישי בדצמבר, וכך המנהג באירופה ובארצות הברית.

ובמקומות שהאקלים בהם הפוך מארץ ישראל ואירופא, דהיינו שימות החמה אצלם הם בין סוכות לפסח, אינם שואלים טל ומטר בברכת השנים, וכן אינם מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת "אתה גיבור", ובימות הגשמים שלהם, ישאלו טל ומטר בברכת "שמע קולינו".

ולגבי ארצות שבהן עונות השנה הפוכות מאלו שבארץ ישראל, כגון ארגנטינה וברזיל, כבר דיברנו בענין זה בעבר, וכתבנו את מסקנת ההלכה כפי שנכתבה בספר הלכה ברורה, שדין בני ארצות אלה כדין בני ארצות הברית, ששואלים טל ומטר ממוצאי הרביעי או החמישי בדצמבר, וכתבנו שכן הסכמת גדולי הפוסקים.

סוף מעשה במחשבה תחילה
יש להזהר מאד שלא יטעה אדם להמשיך בברכת השנים כמנהגו בימות הקיץ, שמלבד מה שבכך הוא בא לידי עון ברכות לבטלה, עוד שיש בזה חסרון בעצם הנהגתו שהוא מזלזל בתפלה עד שאינו שם לבו למה שמוציא בפיו. וכמו כן לגבי אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם", שאף על פי שהטועה ואומר "מוריד הטל" כמנהגו בקיץ, אינו חוזר ומתפלל שוב את תפלת העמידה כמו שביארנו, מכל מקום כתבו המקובלים שיש בדבר חסרון גדול בתפלה. (וראה בחמדת ימים בדיני שמיני עצרת מש"כ בזה). ובתשומת לב מועטת יוכל כל אדם להנצל מטעויות אלה.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטי דינים בזה.

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה.

דין נשים בברכת השנים
יש להדגיש שאין חילוק בין אנשים לנשים בהלכות אלה. ואשה שהתפללה שחרית או מנחה או ערבית, ושכחה להזכיר גשמים, דינה כדין איש ששכח להזכיר גשמים.

השוכח להזכיר גשמים
בגמרא במסכת ברכות (כט.) אמרו, טעה ולא שאל גשמים בברכת השנים, מחזירין אותו. כלומר, אם אדם טעה, ולא הזכיר בקשה על הגשמים בברכת השנים, דינו כדין מי שחיסר ברכה אחת מברכות התפילה, שאין תפילתו תפילה, ועליו לחזור ולהתפלל שנית אם סיים תפילתו בלא שאלת גשמים. וכן פסקו הרמב"ם (פ"י מהלכות תפילה) ומרן השלחן ערוך (סימן קיז.)

אם נזכר ששכח באמצע התפלה
אולם אם נזכר ששכח לבקש על הגשמים לפני שסיים את ברכת השנים, כלומר שעדיין לא סיים "ברוך אתה ה' מברך השנים", יחזור לתחילת ברכת השנים ("ברך עלינו", או "ברכנו" למנהג אשכנזים), ויתקן לומר את הנוסח שאנו אומרים בחורף.

ואם התחיל בחתימת ברכת השנים, כלומר שאמר, "כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים ברוך אתה ה'", ונזכר שלא ביקש על הגשמים, לא יוכל לחזור מיד לתחילת הברכה, שאז נמצא שהזכיר שם ה' לשוא. ולכן יאמר "למדני חוקיך", (שאז הזכרת ה' אינה לשוא, שהרי פסוק הוא בתהלים "ברוך אתה ה' למדני חקיך"), ויחזור לתחילת הברכה, ויבקש על הגשמים.

ואם נזכר אחר שסיים כבר את ברכת השנים, אבל עדיין לא התחיל בברכת "תקע בשופר גדול", יזכיר מיד "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך בתפילתו. (וטוב שבברכת שמע קולינו יחזור ויאמר, ותן טל ומטר לברכה "על כל פני האדמה".

ואם סיים את ברכת השנים ונזכר שלא שאל טל ומטר, מבואר בגמרא, שאם נזכר לפני שהגיע לברכת "שומע תפילה", גם כן אינו חוזר להתפלל מראש התפילה, מפני שיכול לבקש על הגשמים בברכת שמע קולינו שהיא כוללת את כל הבקשות בתפילה, ובכך יתקן את מה שהחסיר בתפילתו. והכוונה בזה, שבברכת שומע תפילה, לפני שיאמר "כי אתה שומע תפילת כל פה" וכו', יאמר, "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה", ובכך הוא מבקש על הגשמים. ואם נזכר שלא שאל טל ומטר אחרי שהתחיל כבר בחתימת ברכת שומע תפילה, כלומר שאמר, כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה ה'", יסיים מיד "למדני חוקיך", ויחזור לתחילת ברכת שומע תפילה, ויבקש בברכתו על הגשמים.

ואם נזכר אחר שסיים את ברכת שומע תפילה לגמרי, אבל לא התחיל עדיין לומר "רצה ה' אלהינו בעמך ישראל", יאמר מיד "ותן טל ומטר לברכה", ואחר כך ימשיך בברכת "רצה".

ואם התחיל כבר בברכת "רצה", וכן אם נזכר באחת הברכות שלאחר מכן, או אפילו באמצע "אלוקי נצור", כל שעדיין לא אמר "יהיו לרצון" האחרון שלאחר אלוקי נצור, חוזר לברכת השנים, ושואל שם טל ומטר וממשיך בתפילתו משם על סדר הברכות.

אבל אם נזכר אחרי שסיים את אמירת יהיו לרצון שאחרי אלוקי נצור, שוב אין לו תקנה, ועליו לחזור לראש התפילה ולהתפלל שנית.

ולסיכום, מי ששכח לבקש על הגשמים בברכת השנים:

אם נזכר באמצע ברכת השנים, יחזור לראש הברכה ויאמר את הנוסח הנכון לימות הגשמים.

אם נזכר לאחר שכבר אמר את סיום הברכה "כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים ברוך אתה ה'", אז יאמר "למדני חוקיך", ויחזור לראש הברכה לומר אותה כתיקונה.

אם נזכר לאחר שסיים "ברוך אתה ה' מברך השנים", ועדיין לא התחיל בברכת "תקע בשופר גדול", יאמר מיד: "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה", וימשיך "תקע בשופר גדול לחרותינו".

אם נזכר לאחר שהתחיל בברכת "תקע בשופר גדול", אז יבקש על הגשמים בברכת שמע קולינו, כלומר, לפני סיום הברכה "כי אתה שומע תפלת כל פה", יאמר "ותן טל ומטר לברכה", וימשיך, "כי אתה שומע תפלת כל פה".

אם נזכר בסיום ברכת "שמע קולינו", כשאמר "כי אתה שומע תפלת כל פה ברוך אתה ה'", ועדיין לא אמר "שומע תפלה", אז יאמר "למדני חוקיך", ויחזור לראש ברכת שמע קולינו, ויזכיר "ותן טל ומטר לברכה".

אם נזכר לאחר שסיים לגמרי את ברכת "שמע קולינו", ועדיין לא התחיל באמירת "רצה", אז יאמר מיד "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה", וימשיך באמירת "רצה".

אם נזכר לאחר שהתחיל רצה, יחזור לברכת השנים, ויאמר אותה כתיקונה, וימשיך אחריה את כל סדר התפלה, "תקע בשופר", וכו'.

אם נזכר אחר אמירת יהיו לרצון שאחרי "אלהי נצור" בסיום התפלה, עליו לחזור שוב לראש התפלה, ולהתפלל כראוי בתשומת לב, ולהזכיר שאלת גשמים כדת.

דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת עלה ספק בלבו אם הזכיר בתפילתו שאלת טל ומטר אם לאו.

דברי רבותינו בענין רגילות הלשון
מדברי רבותינו בתלמוד ירושלמי (בתחילת מסכת תענית) למדנו, שכל מי שהוא מסופק אם ביקש גשמים בתפילתו, הדין הוא שעד שלשים יום הרי הוא בחזקת שלא התפלל כפי שצריך, ועליו לחזור ולהתפלל שנית. וביאור הדברים, שעד שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, (כלומר, מתאריך ז' בחשוון, במשך שלושים יום), חזקה על האדם שלשונו המשיכה בתפילה כפי שהיא מורגלת, ומכיון שהיא רגילה שלא לבקש על הגשמים, לכן במקום ספק, יש לנו לתלות יותר שלא הזכיר בתפילה את בקשת הגשמים, ולפיכך עליו לחזור ולהתפלל שנית. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קיד).

והנה עיקר דין זה שהבאנו בשם הירושלמי, נזכר לענין הזכרת "משיב הרוח" בברכת אתה גיבור, ולא לענין שאלת גשמים ברכת השנים. אולם מכיון שאין חילוק בדבר, כתבו האחרונים שהוא הדין אף לגבי שאלת גשמים בברכת השנים.

האם הדבר תלוי ב"שלושים יום" או ב"תשעים פעם"?
ומכל מקום נחלקו רבותינו האחרונים בעיקר דין זה, אם הכוונה היא שלאחר שלושים יום הלשון מתרגלת לשינוי שחל בתפילה, או שהכוונה בזה היא, שלאחר תשעים תפילות (שהרי יש לנו שלוש תפילות בכל יום) מתרגלת הלשון לשינוי בתפילה.

ויש לדבר זה משמעות רחבה למעשה, שהרי ברכת השנים אינה נזכרת בתפילה תשעים פעם בשלושים יום, שהרי בשבתות אין אנו מבקשים כלל על הגשמים. ואם כן יש לדון מה יעשה אדם המסופק אם ביקש בתפילה על הגשמים, ועברו שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, אך עוד לא עברו תשעים תפילות עם שינוי זה. האם יחזור להתפלל, או לא? וכמו כן יש לדון במקום שעברו שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, אך אותו אדם החסיר מאיזו סיבה כמה תפילות בתוך השלושים יום. האם יחזור מספק שכן לא התפלל תשעים פעם את אותה התפילה, או שלא יחזור הואיל ועברו שלושים יום?

ולמעשה, מכיון שהדבר שנוי במחלוקת הפוסקים, הנכון הוא שאם אירע שהסתפק אדם אם הזכיר בתפילתו שאלת טל ומטר, והיה זה בימים הסמוכים לשלשים יום אחר ז' חשוון, כשעדיין לא עברו תשעים תפילות עם שאלת טל ומטר, טוב שיחזור להתפלל שנית, אך יעשה "תנאי נדבה" לפני שיתחיל בתפילה. דהיינו שיאמר "הריני חוזר ומתפלל שנית אם אני חייב לחזור, ואם איני חייב לחזור ולהתפלל, הרי תפילה זו תהיה תפילת נדבה". ובזה הוא יוצא מכל ספק. כן העלה להלכה בספר הלכה ברורה (סימן קיד סעיף יד).

ולסיכום: המסופק אם שאל בתפילתו טל ומטר, אם היה זה תוך שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, יחזור ויתפלל, שמן הסתם לא שאל טל ומטר. ואם היה זה אחר שעברו יותר משלושים יום, וכבר עברו עליו תשעים תפילות עם הזכרת טל ומטר, אינו חוזר, שמן הסתם הורגלה לשונו לשינוי שחל בתפילה. ואם היה זה אחר שלושים יום, אבל לא עברו עדיין תשעים תפילות עם שאלת גשמים, אז הדין הוא שיחזור להתפלל על תנאי נדבה, וכמבואר.